הנהלת "פורום לתורה" מאחלת לכל חו"ר שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות ושלווה. שימלא ה' לבנו משאלות טובות, וימלא משאלות לבנו לטובה. אכי"ר

הוראות הגאון רבי עקיבא איגר לגבי תקיעת שופר בזמן המגיפה

נושאים שונים

פותח הנושא
tkhvu
הודעות: 267
הצטרף: 12 מרץ 2018, 00:49
קיבל תודה: 71 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

הוראות הגאון רבי עקיבא איגר לגבי תקיעת שופר בזמן המגיפה

שליחה על ידי tkhvu » 13 מרץ 2020, 12:57

בהמשך  מכאן https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 55#p120255

מענין לקרוא שם בדברי הגרע"א את היחס שלו לאכילה לפני תקיעת שופר. עדיף שישמעו תקיעות דמיושב ואח"כ יאכלו על אף ההפסק בין מיושב למעומד, מאשר שיאכלו קודם תקיעת שופר. 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 13 מרץ 2020, 13:06

tkhvu כתב:
13 מרץ 2020, 12:57
מענין לקרוא שם בדברי הגרע"א את היחס שלו לאכילה לפני תקיעת שופר. עדיף שישמעו תקיעות דמיושב ואח"כ יאכלו על אף ההפסק בין מיושב למעומד, מאשר שיאכלו קודם תקיעת שופר. 
עדיף לא לאכול בכלל, לא בין קריה"ת לתקיעות, ולא בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד, אבל אם כבר רוצים לאכול, מדוע שלא יתקעו בהשכמה.
ואם גם זה לא רוצים לעשות, אז מדוע שלא יתקעו מוסף בלחש, יאכלו, ואז יחזיר הש"ץ את התפילה עם הברכות והתקיעות (ואז יוצאים יד"ח מ"ד שתיקנו לתקוע בלחש).
 


מתאהב על ידך
הודעות: 700
הצטרף: 29 ינואר 2020, 21:23
נתן תודה: 438 פעמים
קיבל תודה: 194 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי מתאהב על ידך » 15 מרץ 2020, 00:12

HaimL כתב:
13 מרץ 2020, 13:06
tkhvu כתב:
13 מרץ 2020, 12:57
מענין לקרוא שם בדברי הגרע"א את היחס שלו לאכילה לפני תקיעת שופר. עדיף שישמעו תקיעות דמיושב ואח"כ יאכלו על אף ההפסק בין מיושב למעומד, מאשר שיאכלו קודם תקיעת שופר. 
עדיף לא לאכול בכלל, לא בין קריה"ת לתקיעות, ולא בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד, אבל אם כבר רוצים לאכול, מדוע שלא יתקעו בהשכמה.
ואם גם זה לא רוצים לעשות, אז מדוע שלא יתקעו מוסף בלחש, יאכלו, ואז יחזיר הש"ץ את התפילה עם הברכות והתקיעות (ואז יוצאים יד"ח מ"ד שתיקנו לתקוע בלחש).

וכי יש ענין לא לאכול עד כביצה לפני מוסף?
והרי יותר מכביצה בכל מקרה לא אכלו, אז מה הריוח שיהיה אחרי תפילת לחש? 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 15 מרץ 2020, 09:00

מתאהב על ידך כתב:
15 מרץ 2020, 00:12
HaimL כתב:
13 מרץ 2020, 13:06
tkhvu כתב:
13 מרץ 2020, 12:57
מענין לקרוא שם בדברי הגרע"א את היחס שלו לאכילה לפני תקיעת שופר. עדיף שישמעו תקיעות דמיושב ואח"כ יאכלו על אף ההפסק בין מיושב למעומד, מאשר שיאכלו קודם תקיעת שופר. 
עדיף לא לאכול בכלל, לא בין קריה"ת לתקיעות, ולא בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד, אבל אם כבר רוצים לאכול, מדוע שלא יתקעו בהשכמה.
ואם גם זה לא רוצים לעשות, אז מדוע שלא יתקעו מוסף בלחש, יאכלו, ואז יחזיר הש"ץ את התפילה עם הברכות והתקיעות (ואז יוצאים יד"ח מ"ד שתיקנו לתקוע בלחש).
וכי יש ענין לא לאכול עד כביצה לפני מוסף?
והרי יותר מכביצה בכל מקרה לא אכלו, אז מה הריוח שיהיה אחרי תפילת לחש? 
כי לכתחילה הברכות שלפני תקיעות דמיושב צריכות גם לפטור את תקיעות דמעומד, ואם מפסיקים ביניהם אולי יש צד להסתפק שמא צריכים לברך שוב על תק"ש (בלי שהחיינו), ולכן, אם יתקעו בלחש, ואז יאכלו (שהלא רוב האריכות הוא בפיוטים דחזרת הש"ץ), לפחות ירוויחו מה שתוקעים בלחש, בסמוך לברכות של התקיעות דמיושב 
 


כרם
הודעות: 508
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 44 פעמים
קיבל תודה: 162 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי כרם » 16 מרץ 2020, 20:46

HaimL כתב:
13 מרץ 2020, 13:06
tkhvu כתב:
13 מרץ 2020, 12:57
מענין לקרוא שם בדברי הגרע"א את היחס שלו לאכילה לפני תקיעת שופר. עדיף שישמעו תקיעות דמיושב ואח"כ יאכלו על אף ההפסק בין מיושב למעומד, מאשר שיאכלו קודם תקיעת שופר. 
עדיף לא לאכול בכלל, לא בין קריה"ת לתקיעות, ולא בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד, אבל אם כבר רוצים לאכול, מדוע שלא יתקעו בהשכמה.
ואם גם זה לא רוצים לעשות, אז מדוע שלא יתקעו מוסף בלחש, יאכלו, ואז יחזיר הש"ץ את התפילה עם הברכות והתקיעות (ואז יוצאים יד"ח מ"ד שתיקנו לתקוע בלחש).

בנוסח אשכנז - כפי הנראה כך היה הנוסח אצל הגרעק"א - אין תקיעת שופר במוסף בלחש.
ואם כן אין קושיא כלל.
 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 17 מרץ 2020, 07:32

כרם כתב:
16 מרץ 2020, 20:46
HaimL כתב:
13 מרץ 2020, 13:06
tkhvu כתב:
13 מרץ 2020, 12:57
מענין לקרוא שם בדברי הגרע"א את היחס שלו לאכילה לפני תקיעת שופר. עדיף שישמעו תקיעות דמיושב ואח"כ יאכלו על אף ההפסק בין מיושב למעומד, מאשר שיאכלו קודם תקיעת שופר. 
עדיף לא לאכול בכלל, לא בין קריה"ת לתקיעות, ולא בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד, אבל אם כבר רוצים לאכול, מדוע שלא יתקעו בהשכמה.
ואם גם זה לא רוצים לעשות, אז מדוע שלא יתקעו מוסף בלחש, יאכלו, ואז יחזיר הש"ץ את התפילה עם הברכות והתקיעות (ואז יוצאים יד"ח מ"ד שתיקנו לתקוע בלחש).
בנוסח אשכנז - כפי הנראה כך היה הנוסח אצל הגרעק"א - אין תקיעת שופר במוסף בלחש.
ואם כן אין קושיא כלל.

אני לא הקשיתי קושיה. אני אכן יודע שבנוסח אשכנז אין תוקעים בלחש, ומילתא בטעמא היא. אבל אם מתקנים את הקהל באכילה, לפני שסיימו את כל סדר הברכות והתקיעות, אז שלפחות ינהיגו לתקוע בלחש, ויוצאים בזה יד"ח חלק מהשיטות. 
 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 17 מרץ 2020, 07:42

ואגב מסתבר יותר שמנהג אשכנז הקדום היה כן לתקוע בלחש כמו שהובא בטור

והכי איתא בערוך שכתב והני דמחמירין תוקעין ל' כדיתבין ול' בלחש ול' על הסדר כנגד ק' פעיות דפעי אימיה דסיסרא

ואדרבה, לפי מנהג חלק מישיבות בבל, כלל אין מתפלל היחיד תשע ברכות, וממילא אין תקיעות בלחש.


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 17 מרץ 2020, 07:55

אבל, כאמור, מדוע שלא לעשות את הדבר הבא. יעמדו כולם בהשכמה, יברכו ויתקעו בשופר, יתפללו יוצר ויקראו בתורה. לאחר מכן, יקדשו ויאכלו. לאחר מכן, יעמוד זקן או חולה, שלא היה בתקיעות בהשכמה, ויברך על התקיעות, ואז ימשיכו לפי הסדר.


כרם
הודעות: 508
הצטרף: 13 ספטמבר 2017, 15:52
נתן תודה: 44 פעמים
קיבל תודה: 162 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי כרם » 17 מרץ 2020, 07:58

HaimL כתב:
17 מרץ 2020, 07:55
אבל, כאמור, מדוע שלא לעשות את הדבר הבא. יעמדו כולם בהשכמה, יברכו ויתקעו בשופר, יתפללו יוצר ויקראו בתורה. לאחר מכן, יקדשו ויאכלו. לאחר מכן, יעמוד זקן או חולה, שלא היה בתקיעות בהשכמה, ויברך על התקיעות, ואז ימשיכו לפי הסדר.

כמדומני, שהצורך שלא לשבש את סדר התפילה הנהוג כל השנים, נחשב לצורך יותר גדול מאשר לצאת ידי מקסימום שיטות.
דעת הגרעק"א היתה להשאיר את סדר התפילה כבכל שנה, רק לחפש לאן להכניס את האכילה הדרושה הפעם.
 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 17 מרץ 2020, 12:03

כרם כתב:
17 מרץ 2020, 07:58
HaimL כתב:
17 מרץ 2020, 07:55
אבל, כאמור, מדוע שלא לעשות את הדבר הבא. יעמדו כולם בהשכמה, יברכו ויתקעו בשופר, יתפללו יוצר ויקראו בתורה. לאחר מכן, יקדשו ויאכלו. לאחר מכן, יעמוד זקן או חולה, שלא היה בתקיעות בהשכמה, ויברך על התקיעות, ואז ימשיכו לפי הסדר.

כמדומני, שהצורך שלא לשבש את סדר התפילה הנהוג כל השנים, נחשב לצורך יותר גדול מאשר לצאת ידי מקסימום שיטות.
דעת הגרעק"א היתה להשאיר את סדר התפילה כבכל שנה, רק לחפש לאן להכניס את האכילה הדרושה הפעם.
מה שהצעתי לאחרונה לא משבש שום סדר של התפילה (מה גם שאני לא בטוח אם ההנחה שלך היא אכן נכונה)

וחוץ מזה, אם רוצים לא לשבש כלום, אז שלא יאכלו. אם רוצים גם לאכול באמצע הסדר, ועדיין לצאת לכתחילה, אז אין סיבה להימנע מלשנות איזה דבר (מה גם שמהות השינוי היא רק לתקוע בהשכמה, שזה רק תוספת והידור של זריזים מקדימים למצוות).


אין חכמה
הודעות: 1583
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי אין חכמה » 15 יוני 2020, 23:05

HaimL כתב:
13 מרץ 2020, 13:06
עדיף לא לאכול בכלל, לא בין קריה"ת לתקיעות, ולא בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד, אבל אם כבר רוצים לאכול, מדוע שלא יתקעו בהשכמה.
ואם גם זה לא רוצים לעשות, אז מדוע שלא יתקעו מוסף בלחש, יאכלו, ואז יחזיר הש"ץ את התפילה עם הברכות והתקיעות (ואז יוצאים יד"ח מ"ד שתיקנו לתקוע בלחש).
לתקוע בהשכמה הוא לכאו' בעיה של תדיר ושאינו תדיר
והן אמנם שגם מוסף יתכן שהוא תדיר ביחס לתקיעות [אם כי לא ברור כי יתכן שמוסף של ר"ה לא תדיר יותר מתקיעות ואף שיש שנים שאין תוקעין ביום הראשון אינו מוכרח שמשנה] מ"מ זה עושים כדי לצאת הברכה בודאי על התקיעה שתבא במוסף
ואף שאינו ברור כיון שתפילת שחרית דרבנן והוי תקיעות דאו' מקודש 
אבל יש ק"ש דאו' ויש לקראתה בברכותיה ולסמוך גאולה לתפילה
ועוד שזמן ק"ש [לקורין קודם הנץ] קודם לתקיעות לכתחילה
ביחס להצעה השניה לא ברור שההפסק בין תפילת הלחש לחזרה חמור פחות מהפסק בין מיושב למעומד אחר שכבר החלו בקיום המצווה 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 16 יוני 2020, 07:16

אין חכמה כתב:
15 יוני 2020, 23:05
HaimL כתב:
13 מרץ 2020, 13:06
עדיף לא לאכול בכלל, לא בין קריה"ת לתקיעות, ולא בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד, אבל אם כבר רוצים לאכול, מדוע שלא יתקעו בהשכמה.
ואם גם זה לא רוצים לעשות, אז מדוע שלא יתקעו מוסף בלחש, יאכלו, ואז יחזיר הש"ץ את התפילה עם הברכות והתקיעות (ואז יוצאים יד"ח מ"ד שתיקנו לתקוע בלחש).
לתקוע בהשכמה הוא לכאו' בעיה של תדיר ושאינו תדיר
והן אמנם שגם מוסף יתכן שהוא תדיר ביחס לתקיעות [אם כי לא ברור כי יתכן שמוסף של ר"ה לא תדיר יותר מתקיעות ואף שיש שנים שאין תוקעין ביום הראשון אינו מוכרח שמשנה] מ"מ זה עושים כדי לצאת הברכה בודאי על התקיעה שתבא במוסף
ואף שאינו ברור כיון שתפילת שחרית דרבנן והוי תקיעות דאו' מקודש 
אבל יש ק"ש דאו' ויש לקראתה בברכותיה ולסמוך גאולה לתפילה
ועוד שזמן ק"ש [לקורין קודם הנץ] קודם לתקיעות לכתחילה
ביחס להצעה השניה לא ברור שההפסק בין תפילת הלחש לחזרה חמור פחות מהפסק בין מיושב למעומד אחר שכבר החלו בקיום המצווה 
אך רק לכאורה. כי בפשטות תדיר ושאי"ת הוא כאשר אין טעם להקדים אחד לשני, או כאשר יש טעם קל להקדים את שאי"ת, ולכן התדיר מכריע. אבל כאן שיש איזה טעם לתקן שיתקעו בהשכמה, כדי שיוכלו לאכול לפני תקיעות דמיושב ולהתפלל בכוונה, שמא אין דנים תדיר ושאי"ת. 

 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 16 יוני 2020, 07:23

אין חכמה כתב:
15 יוני 2020, 23:05
HaimL כתב:
13 מרץ 2020, 13:06
עדיף לא לאכול בכלל, לא בין קריה"ת לתקיעות, ולא בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד, אבל אם כבר רוצים לאכול, מדוע שלא יתקעו בהשכמה.
ואם גם זה לא רוצים לעשות, אז מדוע שלא יתקעו מוסף בלחש, יאכלו, ואז יחזיר הש"ץ את התפילה עם הברכות והתקיעות (ואז יוצאים יד"ח מ"ד שתיקנו לתקוע בלחש).
לתקוע בהשכמה הוא לכאו' בעיה של תדיר ושאינו תדיר
והן אמנם שגם מוסף יתכן שהוא תדיר ביחס לתקיעות [אם כי לא ברור כי יתכן שמוסף של ר"ה לא תדיר יותר מתקיעות ואף שיש שנים שאין תוקעין ביום הראשון אינו מוכרח שמשנה] מ"מ זה עושים כדי לצאת הברכה בודאי על התקיעה שתבא במוסף
ואף שאינו ברור כיון שתפילת שחרית דרבנן והוי תקיעות דאו' מקודש 
אבל יש ק"ש דאו' ויש לקראתה בברכותיה ולסמוך גאולה לתפילה
ועוד שזמן ק"ש [לקורין קודם הנץ] קודם לתקיעות לכתחילה
ביחס להצעה השניה לא ברור שההפסק בין תפילת הלחש לחזרה חמור פחות מהפסק בין מיושב למעומד אחר שכבר החלו בקיום המצווה 
בנוגע להצעה השנייה, בדרך כלל אין שייכות בין חזרת הש"ץ לבין תפילת הלחש, אלא שמאחר והציבור צריכים להתפלל לחש, שאין הש"ץ מוציא את הבקיאים יד"ח, אז תיקנו לש"ץ עצמו להתפלל עמהם, כדי להסדיר תפילתו, אבל בפשטות, אפשר להפסיק טובא ביניהם.

אבל במוסף ר"ה פשיטא שאין שייכות כלל בין תפילת הש"ץ לבין תפילת הלחש, שהלא בר"ה הש"ץ מוציא את הבקיאים יד"ח, וסגי בתפילתו, מעיקר הדין, ורק שאנחנו נוהגים אעפ"כ להתפלל תשע ברכות בלחש, ואם כן, אם יתקעו בלחש, הרי עיקר התקנה לתקוע על סדר הברכות יוצאים בלחש, לשיטה זו, ואח"כ אין מניעה כלל לאכול. ואחרי האכילה, יוכלו להתכנס שוב, ולקיים את המנהג הפשוט לתקוע על סדר הברכות בקול. 
 


אין חכמה
הודעות: 1583
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי אין חכמה » 16 יוני 2020, 20:01

HaimL כתב:
16 יוני 2020, 07:16
אין חכמה כתב:
15 יוני 2020, 23:05
HaimL כתב:
13 מרץ 2020, 13:06
עדיף לא לאכול בכלל, לא בין קריה"ת לתקיעות, ולא בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד, אבל אם כבר רוצים לאכול, מדוע שלא יתקעו בהשכמה.
ואם גם זה לא רוצים לעשות, אז מדוע שלא יתקעו מוסף בלחש, יאכלו, ואז יחזיר הש"ץ את התפילה עם הברכות והתקיעות (ואז יוצאים יד"ח מ"ד שתיקנו לתקוע בלחש).
לתקוע בהשכמה הוא לכאו' בעיה של תדיר ושאינו תדיר
והן אמנם שגם מוסף יתכן שהוא תדיר ביחס לתקיעות [אם כי לא ברור כי יתכן שמוסף של ר"ה לא תדיר יותר מתקיעות ואף שיש שנים שאין תוקעין ביום הראשון אינו מוכרח שמשנה] מ"מ זה עושים כדי לצאת הברכה בודאי על התקיעה שתבא במוסף
ואף שאינו ברור כיון שתפילת שחרית דרבנן והוי תקיעות דאו' מקודש 
אבל יש ק"ש דאו' ויש לקראתה בברכותיה ולסמוך גאולה לתפילה
ועוד שזמן ק"ש [לקורין קודם הנץ] קודם לתקיעות לכתחילה
ביחס להצעה השניה לא ברור שההפסק בין תפילת הלחש לחזרה חמור פחות מהפסק בין מיושב למעומד אחר שכבר החלו בקיום המצווה 
אך רק לכאורה. כי בפשטות תדיר ושאי"ת הוא כאשר אין טעם להקדים אחד לשני, או כאשר יש טעם קל להקדים את שאי"ת, ולכן התדיר מכריע. אבל כאן שיש איזה טעם לתקן שיתקעו בהשכמה, כדי שיוכלו לאכול לפני תקיעות דמיושב ולהתפלל בכוונה, שמא אין דנים תדיר ושאי"ת. 


תדיר ושאינו תדיר הוא דין גמור וכשמקיים מצווה אחת לפני השניה מחמת חשבונות עתידיים שלא עומדים כעת לפניו לדעתי מבטל הדין הזה
 


אין חכמה
הודעות: 1583
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי אין חכמה » 16 יוני 2020, 20:28

HaimL כתב:
16 יוני 2020, 07:23
אין חכמה כתב:
15 יוני 2020, 23:05
HaimL כתב:
13 מרץ 2020, 13:06
עדיף לא לאכול בכלל, לא בין קריה"ת לתקיעות, ולא בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד, אבל אם כבר רוצים לאכול, מדוע שלא יתקעו בהשכמה.
ואם גם זה לא רוצים לעשות, אז מדוע שלא יתקעו מוסף בלחש, יאכלו, ואז יחזיר הש"ץ את התפילה עם הברכות והתקיעות (ואז יוצאים יד"ח מ"ד שתיקנו לתקוע בלחש).
לתקוע בהשכמה הוא לכאו' בעיה של תדיר ושאינו תדיר
והן אמנם שגם מוסף יתכן שהוא תדיר ביחס לתקיעות [אם כי לא ברור כי יתכן שמוסף של ר"ה לא תדיר יותר מתקיעות ואף שיש שנים שאין תוקעין ביום הראשון אינו מוכרח שמשנה] מ"מ זה עושים כדי לצאת הברכה בודאי על התקיעה שתבא במוסף
ואף שאינו ברור כיון שתפילת שחרית דרבנן והוי תקיעות דאו' מקודש 
אבל יש ק"ש דאו' ויש לקראתה בברכותיה ולסמוך גאולה לתפילה
ועוד שזמן ק"ש [לקורין קודם הנץ] קודם לתקיעות לכתחילה
ביחס להצעה השניה לא ברור שההפסק בין תפילת הלחש לחזרה חמור פחות מהפסק בין מיושב למעומד אחר שכבר החלו בקיום המצווה 
בנוגע להצעה השנייה, בדרך כלל אין שייכות בין חזרת הש"ץ לבין תפילת הלחש, אלא שמאחר והציבור צריכים להתפלל לחש, שאין הש"ץ מוציא את הבקיאים יד"ח, אז תיקנו לש"ץ עצמו להתפלל עמהם, כדי להסדיר תפילתו, אבל בפשטות, אפשר להפסיק טובא ביניהם.

אבל במוסף ר"ה פשיטא שאין שייכות כלל בין תפילת הש"ץ לבין תפילת הלחש, שהלא בר"ה הש"ץ מוציא את הבקיאים יד"ח, וסגי בתפילתו, מעיקר הדין, ורק שאנחנו נוהגים אעפ"כ להתפלל תשע ברכות בלחש, ואם כן, אם יתקעו בלחש, הרי עיקר התקנה לתקוע על סדר הברכות יוצאים בלחש, לשיטה זו, ואח"כ אין מניעה כלל לאכול. ואחרי האכילה, יוכלו להתכנס שוב, ולקיים את המנהג הפשוט לתקוע על סדר הברכות בקול. 
בשו"ע קכ"ג אי' שלא יחזור למקומו עד שיחזור הש"ץ
וברד"ך הובא במג"א שם שצריך לעמוד ברגליו צמודות
הרי שיש שייכות
ובאר"י הפליג בעניין השייכות שזה מה שמעלה תפילת היחידים למעלה
וכתבו הפוסקים שלא להפסיק בדבור עד תתקבל
[אם כי עניין תתקבל יתכן שהוא פחות ממנהג שלא להפסיק בין מיושב למעומד]
ולא מצאנו שר"ה שאני לעניין זה
 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 17 יוני 2020, 07:25

אין חכמה כתב:
16 יוני 2020, 20:28
HaimL כתב:
16 יוני 2020, 07:23
אין חכמה כתב:
15 יוני 2020, 23:05

לתקוע בהשכמה הוא לכאו' בעיה של תדיר ושאינו תדיר
והן אמנם שגם מוסף יתכן שהוא תדיר ביחס לתקיעות [אם כי לא ברור כי יתכן שמוסף של ר"ה לא תדיר יותר מתקיעות ואף שיש שנים שאין תוקעין ביום הראשון אינו מוכרח שמשנה] מ"מ זה עושים כדי לצאת הברכה בודאי על התקיעה שתבא במוסף
ואף שאינו ברור כיון שתפילת שחרית דרבנן והוי תקיעות דאו' מקודש 
אבל יש ק"ש דאו' ויש לקראתה בברכותיה ולסמוך גאולה לתפילה
ועוד שזמן ק"ש [לקורין קודם הנץ] קודם לתקיעות לכתחילה
ביחס להצעה השניה לא ברור שההפסק בין תפילת הלחש לחזרה חמור פחות מהפסק בין מיושב למעומד אחר שכבר החלו בקיום המצווה 
בנוגע להצעה השנייה, בדרך כלל אין שייכות בין חזרת הש"ץ לבין תפילת הלחש, אלא שמאחר והציבור צריכים להתפלל לחש, שאין הש"ץ מוציא את הבקיאים יד"ח, אז תיקנו לש"ץ עצמו להתפלל עמהם, כדי להסדיר תפילתו, אבל בפשטות, אפשר להפסיק טובא ביניהם.

אבל במוסף ר"ה פשיטא שאין שייכות כלל בין תפילת הש"ץ לבין תפילת הלחש, שהלא בר"ה הש"ץ מוציא את הבקיאים יד"ח, וסגי בתפילתו, מעיקר הדין, ורק שאנחנו נוהגים אעפ"כ להתפלל תשע ברכות בלחש, ואם כן, אם יתקעו בלחש, הרי עיקר התקנה לתקוע על סדר הברכות יוצאים בלחש, לשיטה זו, ואח"כ אין מניעה כלל לאכול. ואחרי האכילה, יוכלו להתכנס שוב, ולקיים את המנהג הפשוט לתקוע על סדר הברכות בקול. 
בשו"ע קכ"ג אי' שלא יחזור למקומו עד שיחזור הש"ץ
וברד"ך הובא במג"א שם שצריך לעמוד ברגליו צמודות
הרי שיש שייכות
ובאר"י הפליג בעניין השייכות שזה מה שמעלה תפילת היחידים למעלה
וכתבו הפוסקים שלא להפסיק בדבור עד תתקבל
[אם כי עניין תתקבל יתכן שהוא פחות ממנהג שלא להפסיק בין מיושב למעומד]
ולא מצאנו שר"ה שאני לעניין זה

אי אפשר לתלות בדקדוק קל שבדברי הפוסקים יסודות שלמים. כך תיקנו וכך הנהיגו, ועדיין, מעיקר הדין, חזרת הש"ץ היא תפילה בפני עצמה. ודברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן (בלשון המושאל). כלומר, ודאי שזה נכון ואמת אבל אי אפשר להעמיד על זה יסוד הלכתי, מעיקר הדין.
ובנוגע לתתקבל, גם זה אמת, כי אנחנו רוצים שהשליח ציבור יבקש רחמים גם על תפילת היחידים, אבל זה אינו יסוד לומר שיש שייכות, מעיקר הדין, בין לחש לבין חזרה 

וראה הטעם שאין חוזר, עד קדושה או עד שיתחיל הש"ץ, כמבואר שם במשנ"ב 

ולא יחזור - שאם חוזר מיד דומה לתלמיד שנפטר מרבו ופסע לאחוריו וחוזר מיד שסופו מוכיח על תחלתו שלא פסע לאחוריו כדי להפטר ממנו והוא מגונה אבל כשממתין על קדושה או עכ"פ להתחלת תפילת הש"ץ נראה לכל שחוזר בשביל הקדושה ולכוין למה שיאמר הש"ץ:

ואין דנים אפשר משאי אפשר, אם נתקן שיתפללו לחש ויתקעו, ואז יאכלו ויתפללו חזרה, שאז הכל יודעים שאין חוזרים למקומם אלא מחמת זה
 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 17 יוני 2020, 07:30

אין חכמה כתב:
16 יוני 2020, 20:01
HaimL כתב:
16 יוני 2020, 07:16
אין חכמה כתב:
15 יוני 2020, 23:05

לתקוע בהשכמה הוא לכאו' בעיה של תדיר ושאינו תדיר
והן אמנם שגם מוסף יתכן שהוא תדיר ביחס לתקיעות [אם כי לא ברור כי יתכן שמוסף של ר"ה לא תדיר יותר מתקיעות ואף שיש שנים שאין תוקעין ביום הראשון אינו מוכרח שמשנה] מ"מ זה עושים כדי לצאת הברכה בודאי על התקיעה שתבא במוסף
ואף שאינו ברור כיון שתפילת שחרית דרבנן והוי תקיעות דאו' מקודש 
אבל יש ק"ש דאו' ויש לקראתה בברכותיה ולסמוך גאולה לתפילה
ועוד שזמן ק"ש [לקורין קודם הנץ] קודם לתקיעות לכתחילה
ביחס להצעה השניה לא ברור שההפסק בין תפילת הלחש לחזרה חמור פחות מהפסק בין מיושב למעומד אחר שכבר החלו בקיום המצווה 
אך רק לכאורה. כי בפשטות תדיר ושאי"ת הוא כאשר אין טעם להקדים אחד לשני, או כאשר יש טעם קל להקדים את שאי"ת, ולכן התדיר מכריע. אבל כאן שיש איזה טעם לתקן שיתקעו בהשכמה, כדי שיוכלו לאכול לפני תקיעות דמיושב ולהתפלל בכוונה, שמא אין דנים תדיר ושאי"ת. 

תדיר ושאינו תדיר הוא דין גמור וכשמקיים מצווה אחת לפני השניה מחמת חשבונות עתידיים שלא עומדים כעת לפניו לדעתי מבטל הדין הזה

לא אמרתי שהוא לא דין גמור, אלא שגמירותו צריכה עיון אם אמרו תדיר ושאי"ת בכל גווני או שיש בזה כללים. אני חושב שבכה"ג לא אמרינן תדיר ושאי"ת מה גם שתפילה היא דרבנן ותק"ש דאורייתא, ואם יש טעם להקדים את התק"ש, שמא לא אמרינן בזה תדיר ושאי"ת. 
 


אין חכמה
הודעות: 1583
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי אין חכמה » 17 יוני 2020, 19:38

HaimL כתב:
17 יוני 2020, 07:30
אין חכמה כתב:
16 יוני 2020, 20:01
HaimL כתב:
16 יוני 2020, 07:16

אך רק לכאורה. כי בפשטות תדיר ושאי"ת הוא כאשר אין טעם להקדים אחד לשני, או כאשר יש טעם קל להקדים את שאי"ת, ולכן התדיר מכריע. אבל כאן שיש איזה טעם לתקן שיתקעו בהשכמה, כדי שיוכלו לאכול לפני תקיעות דמיושב ולהתפלל בכוונה, שמא אין דנים תדיר ושאי"ת. 
תדיר ושאינו תדיר הוא דין גמור וכשמקיים מצווה אחת לפני השניה מחמת חשבונות עתידיים שלא עומדים כעת לפניו לדעתי מבטל הדין הזה
לא אמרתי שהוא לא דין גמור, אלא שגמירותו צריכה עיון אם אמרו תדיר ושאי"ת בכל גווני או שיש בזה כללים. אני חושב שבכה"ג לא אמרינן תדיר ושאי"ת מה גם שתפילה היא דרבנן ותק"ש דאורייתא, ואם יש טעם להקדים את התק"ש, שמא לא אמרינן בזה תדיר ושאי"ת. 

אכן רמזתי ע"ז דהוא דרבנן 
וטעם החילוק מבואר בדברי השאג"א שדרבנן חשיב כחולין לגבי דאו' ואינו בדין תדיר
אבל דבריו אינם מוסכמים
אבל כבר כתבתי שיש גם מצוות ק"ש שהיא דאו'

תחת איזה כלל כלל תחריג את המקרה כאן?
 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 17 יוני 2020, 21:31

אין חכמה כתב:
17 יוני 2020, 19:38
HaimL כתב:
17 יוני 2020, 07:30
אין חכמה כתב:
16 יוני 2020, 20:01

תדיר ושאינו תדיר הוא דין גמור וכשמקיים מצווה אחת לפני השניה מחמת חשבונות עתידיים שלא עומדים כעת לפניו לדעתי מבטל הדין הזה
לא אמרתי שהוא לא דין גמור, אלא שגמירותו צריכה עיון אם אמרו תדיר ושאי"ת בכל גווני או שיש בזה כללים. אני חושב שבכה"ג לא אמרינן תדיר ושאי"ת מה גם שתפילה היא דרבנן ותק"ש דאורייתא, ואם יש טעם להקדים את התק"ש, שמא לא אמרינן בזה תדיר ושאי"ת. 
אכן רמזתי ע"ז דהוא דרבנן 
וטעם החילוק מבואר בדברי השאג"א שדרבנן חשיב כחולין לגבי דאו' ואינו בדין תדיר
אבל דבריו אינם מוסכמים
אבל כבר כתבתי שיש גם מצוות ק"ש שהיא דאו'

תחת איזה כלל כלל תחריג את המקרה כאן?


ק"ש אפשר לקרוא לפני תק"ש, ולצאת ידי שתי המצוות דאורייתא (למרות שלתוספות ג​​​​​ם ק"ש היא דרבנן), וידי תדיר ושאי"ת, בשתי מצוות מן התורה. 

תחת הכלל שאין דנים אפשר משאי אפשר. אם אנחנו רואים שאנשים מתפללים מוסף שלא בכוונה, כי הם רעבים, ולאכול לפני תק"ש בפשטות זה אסור, אז נתקן שיתקעו בהשכמה, למרות שתפילה היא תדיר, ויתפללו, ויאכלו. ואז יעמוד אחד שלא היה בתק"ש שבהשכמה, כגון זקן או חולה, ויברך על תק"ש, וייצאו יד"ח המיושב ועיקר התקיעות דמעומד, מבלי להפסיק באכילה ודיבור
 


אין חכמה
הודעות: 1583
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי אין חכמה » 17 יוני 2020, 22:49

HaimL כתב:
17 יוני 2020, 21:31
אין חכמה כתב:
17 יוני 2020, 19:38
HaimL כתב:
17 יוני 2020, 07:30

לא אמרתי שהוא לא דין גמור, אלא שגמירותו צריכה עיון אם אמרו תדיר ושאי"ת בכל גווני או שיש בזה כללים. אני חושב שבכה"ג לא אמרינן תדיר ושאי"ת מה גם שתפילה היא דרבנן ותק"ש דאורייתא, ואם יש טעם להקדים את התק"ש, שמא לא אמרינן בזה תדיר ושאי"ת. 
אכן רמזתי ע"ז דהוא דרבנן 
וטעם החילוק מבואר בדברי השאג"א שדרבנן חשיב כחולין לגבי דאו' ואינו בדין תדיר
אבל דבריו אינם מוסכמים
אבל כבר כתבתי שיש גם מצוות ק"ש שהיא דאו'

תחת איזה כלל כלל תחריג את המקרה כאן?


ק"ש אפשר לקרוא לפני תק"ש, ולצאת ידי שתי המצוות דאורייתא (למרות שלתוספות ג​​​​​ם ק"ש היא דרבנן), וידי תדיר ושאי"ת, בשתי מצוות מן התורה. 

תחת הכלל שאין דנים אפשר משאי אפשר. אם אנחנו רואים שאנשים מתפללים מוסף שלא בכוונה, כי הם רעבים, ולאכול לפני תק"ש בפשטות זה אסור, אז נתקן שיתקעו בהשכמה, למרות שתפילה היא תדיר, ויתפללו, ויאכלו. ואז יעמוד אחד שלא היה בתק"ש שבהשכמה, כגון זקן או חולה, ויברך על תק"ש, וייצאו יד"ח המיושב ועיקר התקיעות דמעומד, מבלי להפסיק באכילה ודיבור

לקרא ק"ש בלא ברכותיה אינו לכתחילה [ואולי יש בזה ביטול דין דרבנן]
וודאי שקיום ק"ש בברכותיה עדיף על הפסק שבין מיושב למעומד

למה א"א אפשר לעשות כדברי הגרעק"א והוא לא ביטל דין דתדיר שהוא דין גמור לעומת הפסק בין מיושב למעומד שאינו דין גמור
 


אין חכמה
הודעות: 1583
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי אין חכמה » 17 יוני 2020, 23:19

HaimL כתב:
17 יוני 2020, 07:25
אין חכמה כתב:
16 יוני 2020, 20:28
HaimL כתב:
16 יוני 2020, 07:23

בנוגע להצעה השנייה, בדרך כלל אין שייכות בין חזרת הש"ץ לבין תפילת הלחש, אלא שמאחר והציבור צריכים להתפלל לחש, שאין הש"ץ מוציא את הבקיאים יד"ח, אז תיקנו לש"ץ עצמו להתפלל עמהם, כדי להסדיר תפילתו, אבל בפשטות, אפשר להפסיק טובא ביניהם.

אבל במוסף ר"ה פשיטא שאין שייכות כלל בין תפילת הש"ץ לבין תפילת הלחש, שהלא בר"ה הש"ץ מוציא את הבקיאים יד"ח, וסגי בתפילתו, מעיקר הדין, ורק שאנחנו נוהגים אעפ"כ להתפלל תשע ברכות בלחש, ואם כן, אם יתקעו בלחש, הרי עיקר התקנה לתקוע על סדר הברכות יוצאים בלחש, לשיטה זו, ואח"כ אין מניעה כלל לאכול. ואחרי האכילה, יוכלו להתכנס שוב, ולקיים את המנהג הפשוט לתקוע על סדר הברכות בקול. 
בשו"ע קכ"ג אי' שלא יחזור למקומו עד שיחזור הש"ץ
וברד"ך הובא במג"א שם שצריך לעמוד ברגליו צמודות
הרי שיש שייכות
ובאר"י הפליג בעניין השייכות שזה מה שמעלה תפילת היחידים למעלה
וכתבו הפוסקים שלא להפסיק בדבור עד תתקבל
[אם כי עניין תתקבל יתכן שהוא פחות ממנהג שלא להפסיק בין מיושב למעומד]
ולא מצאנו שר"ה שאני לעניין זה
אי אפשר לתלות בדקדוק קל שבדברי הפוסקים יסודות שלמים. כך תיקנו וכך הנהיגו, ועדיין, מעיקר הדין, חזרת הש"ץ היא תפילה בפני עצמה. ודברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן (בלשון המושאל). כלומר, ודאי שזה נכון ואמת אבל אי אפשר להעמיד על זה יסוד הלכתי, מעיקר הדין.
ובנוגע לתתקבל, גם זה אמת, כי אנחנו רוצים שהשליח ציבור יבקש רחמים גם על תפילת היחידים, אבל זה אינו יסוד לומר שיש שייכות, מעיקר הדין, בין לחש לבין חזרה 

וראה הטעם שאין חוזר, עד קדושה או עד שיתחיל הש"ץ, כמבואר שם במשנ"ב 

ולא יחזור - שאם חוזר מיד דומה לתלמיד שנפטר מרבו ופסע לאחוריו וחוזר מיד שסופו מוכיח על תחלתו שלא פסע לאחוריו כדי להפטר ממנו והוא מגונה אבל כשממתין על קדושה או עכ"פ להתחלת תפילת הש"ץ נראה לכל שחוזר בשביל הקדושה ולכוין למה שיאמר הש"ץ:

ואין דנים אפשר משאי אפשר, אם נתקן שיתפללו לחש ויתקעו, ואז יאכלו ויתפללו חזרה, שאז הכל יודעים שאין חוזרים למקומם אלא מחמת זה

גם איסור הפסק בין מיושב למעומד אינו דין גמור ויש לשקול בפלס מה חמיר טפי
 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 18 יוני 2020, 07:15

אין חכמה כתב:
17 יוני 2020, 23:19
HaimL כתב:
17 יוני 2020, 07:25
אין חכמה כתב:
16 יוני 2020, 20:28

בשו"ע קכ"ג אי' שלא יחזור למקומו עד שיחזור הש"ץ
וברד"ך הובא במג"א שם שצריך לעמוד ברגליו צמודות
הרי שיש שייכות
ובאר"י הפליג בעניין השייכות שזה מה שמעלה תפילת היחידים למעלה
וכתבו הפוסקים שלא להפסיק בדבור עד תתקבל
[אם כי עניין תתקבל יתכן שהוא פחות ממנהג שלא להפסיק בין מיושב למעומד]
ולא מצאנו שר"ה שאני לעניין זה
אי אפשר לתלות בדקדוק קל שבדברי הפוסקים יסודות שלמים. כך תיקנו וכך הנהיגו, ועדיין, מעיקר הדין, חזרת הש"ץ היא תפילה בפני עצמה. ודברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן (בלשון המושאל). כלומר, ודאי שזה נכון ואמת אבל אי אפשר להעמיד על זה יסוד הלכתי, מעיקר הדין.
ובנוגע לתתקבל, גם זה אמת, כי אנחנו רוצים שהשליח ציבור יבקש רחמים גם על תפילת היחידים, אבל זה אינו יסוד לומר שיש שייכות, מעיקר הדין, בין לחש לבין חזרה 

וראה הטעם שאין חוזר, עד קדושה או עד שיתחיל הש"ץ, כמבואר שם במשנ"ב 

ולא יחזור - שאם חוזר מיד דומה לתלמיד שנפטר מרבו ופסע לאחוריו וחוזר מיד שסופו מוכיח על תחלתו שלא פסע לאחוריו כדי להפטר ממנו והוא מגונה אבל כשממתין על קדושה או עכ"פ להתחלת תפילת הש"ץ נראה לכל שחוזר בשביל הקדושה ולכוין למה שיאמר הש"ץ:

ואין דנים אפשר משאי אפשר, אם נתקן שיתפללו לחש ויתקעו, ואז יאכלו ויתפללו חזרה, שאז הכל יודעים שאין חוזרים למקומם אלא מחמת זה
גם איסור הפסק בין מיושב למעומד אינו דין גמור ויש לשקול בפלס מה חמיר טפי

אולי כדרכי לא הבהרתי את עצמי די הצורך. לא טענתי שיש *איסור* בהפסק הזה, אלא שמאחר שמברכים על תקיעות דמיושב, ומפסיקים באכילה, אז בפשטות, הברכות שלפני הדמיושב לא עולות גם לתקיעות שעל סדר התפילה. ומאחר והתקיעות של המוסף הן חיוב גמור מדרבנן, אם כן, אם מתפללים ותוקעים מבלי לברך עליהן, והברכות דמיושב כבר כלו חיציהן, שהרי היה הפסק גדול, אם כן, אני תמה בדבר, שנראה שמפסידים הברכות בתקיעות דרבנן, ולכתחילה אין לעשות כך, ולכן טענתי שאפשר לעשות באופן אחר, שלא יהיה ספק (אם אני צודק בדבר, אדרבה, אם זה לא נכון, אני רוצה להבין היכן אני טועה) אם צריך או לא צריך לברך לפני תק"ש דמעומד, בשהפסיק הפסק גדול אחרי התקיעות דמיושב
 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 18 יוני 2020, 07:24

אין חכמה כתב:
17 יוני 2020, 22:49
HaimL כתב:
17 יוני 2020, 21:31
אין חכמה כתב:
17 יוני 2020, 19:38

אכן רמזתי ע"ז דהוא דרבנן 
וטעם החילוק מבואר בדברי השאג"א שדרבנן חשיב כחולין לגבי דאו' ואינו בדין תדיר
אבל דבריו אינם מוסכמים
אבל כבר כתבתי שיש גם מצוות ק"ש שהיא דאו'

תחת איזה כלל כלל תחריג את המקרה כאן?


ק"ש אפשר לקרוא לפני תק"ש, ולצאת ידי שתי המצוות דאורייתא (למרות שלתוספות ג​​​​​ם ק"ש היא דרבנן), וידי תדיר ושאי"ת, בשתי מצוות מן התורה. 

תחת הכלל שאין דנים אפשר משאי אפשר. אם אנחנו רואים שאנשים מתפללים מוסף שלא בכוונה, כי הם רעבים, ולאכול לפני תק"ש בפשטות זה אסור, אז נתקן שיתקעו בהשכמה, למרות שתפילה היא תדיר, ויתפללו, ויאכלו. ואז יעמוד אחד שלא היה בתק"ש שבהשכמה, כגון זקן או חולה, ויברך על תק"ש, וייצאו יד"ח המיושב ועיקר התקיעות דמעומד, מבלי להפסיק באכילה ודיבור
לקרא ק"ש בלא ברכותיה אינו לכתחילה [ואולי יש בזה ביטול דין דרבנן]
וודאי שקיום ק"ש בברכותיה עדיף על הפסק שבין מיושב למעומד

למה א"א אפשר לעשות כדברי הגרעק"א והוא לא ביטל דין דתדיר שהוא דין גמור לעומת הפסק בין מיושב למעומד שאינו דין גמור

ממה שידוע לי, נוהגים לסמוך על ק"ש שקוראים קודם התפילה ג' פרשיות, או אף על מה שקוראים ק"ש קטנה, מה שנדפס בסידורים לפני אמירת הקרבנות. ולכאורה, יש להם על מה שיסמוכו, לשיטת רש"י בריש ברכות, שק"ש של ערבית אפשר לקרוא בברכותיה קודם זמן החיוב, ולסמוך על פרשה ראשונה של ק"ש שקורא על מיטתו, ושמא יש איזה חילוק בין ק"ש ערבית ושחרית.

בעיקר הטעם שלדעתי אין להפסיק כלל בין תקיעות דמיושב ודמעומד, כתבתי בתגובה אחרת, והוא משום ספק הפסד ברכות תק"ש. אדרבה, אם אני טועה בזה, נא להראות לי היכן הטעות (אלא א"כ זה כ"כ מופרך, שאפילו לכלל טעות זה לא הגיע).
 


אין חכמה
הודעות: 1583
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי אין חכמה » 18 יוני 2020, 20:07

HaimL כתב:
18 יוני 2020, 07:24
אין חכמה כתב:
17 יוני 2020, 22:49
HaimL כתב:
17 יוני 2020, 21:31



ק"ש אפשר לקרוא לפני תק"ש, ולצאת ידי שתי המצוות דאורייתא (למרות שלתוספות ג​​​​​ם ק"ש היא דרבנן), וידי תדיר ושאי"ת, בשתי מצוות מן התורה. 

תחת הכלל שאין דנים אפשר משאי אפשר. אם אנחנו רואים שאנשים מתפללים מוסף שלא בכוונה, כי הם רעבים, ולאכול לפני תק"ש בפשטות זה אסור, אז נתקן שיתקעו בהשכמה, למרות שתפילה היא תדיר, ויתפללו, ויאכלו. ואז יעמוד אחד שלא היה בתק"ש שבהשכמה, כגון זקן או חולה, ויברך על תק"ש, וייצאו יד"ח המיושב ועיקר התקיעות דמעומד, מבלי להפסיק באכילה ודיבור
לקרא ק"ש בלא ברכותיה אינו לכתחילה [ואולי יש בזה ביטול דין דרבנן]
וודאי שקיום ק"ש בברכותיה עדיף על הפסק שבין מיושב למעומד

למה א"א אפשר לעשות כדברי הגרעק"א והוא לא ביטל דין דתדיר שהוא דין גמור לעומת הפסק בין מיושב למעומד שאינו דין גמור
ממה שידוע לי, נוהגים לסמוך על ק"ש שקוראים קודם התפילה ג' פרשיות, או אף על מה שקוראים ק"ש קטנה, מה שנדפס בסידורים לפני אמירת הקרבנות. ולכאורה, יש להם על מה שיסמוכו, לשיטת רש"י בריש ברכות, שק"ש של ערבית אפשר לקרוא בברכותיה קודם זמן החיוב, ולסמוך על פרשה ראשונה של ק"ש שקורא על מיטתו, ושמא יש איזה חילוק בין ק"ש ערבית ושחרית.

בעיקר הטעם שלדעתי אין להפסיק כלל בין תקיעות דמיושב ודמעומד, כתבתי בתגובה אחרת, והוא משום ספק הפסד ברכות תק"ש. אדרבה, אם אני טועה בזה, נא להראות לי היכן הטעות (אלא א"כ זה כ"כ מופרך, שאפילו לכלל טעות זה לא הגיע).

אמת שיש שנהגו לקרא ק"ש קודם התפילה אבל היה פולמוס רחב בעניין זה האם ראוי לצאת ידי חובה בק"ש זה כיון שאינו בברכותיה
והן אמנם לשיטת רש"י כך נהגו וזה חלק מהפולמוס ונזהרתי בלשוני וכתבתי שאולי יש בזה ביטול דין מדרבנן
ודברי רש"י  היו בשעת הדחק [שלא יכלו להתפלל מעריב בציבור בצורה אחרת]

הטעם שלא להפסיק הוא אכן משום ברכת המיושב שרוצים שתעלה למעומד
אבל כיון שכבר תקע מיושב והתחיל במצווה מעיקר הדין אינו הפסק כמבואר בפוסקים [וכמו מי שהתחיל לאכול אחר ברכת המוציא שאינו הפסק אם ידבר אחר אכילת הכזית הראשון]          רק לכתחילה נהגו שלא לדבר       אבל יש לשקול מנהג זה לעומת הפסק בין תפילת היחידים לתפילת הציבור מה עדיף טפי
ובפרט שחזי לאיצטרופי כאן שיטת בעה"מ ועוד שעצם ברכות הש"ץ  הוי ברכת המצוות על תקיעות דמעומד ולא הופסד כאן כלום    
 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 18 יוני 2020, 21:37

אין חכמה כתב:
18 יוני 2020, 20:07
HaimL כתב:
18 יוני 2020, 07:24
אין חכמה כתב:
17 יוני 2020, 22:49

לקרא ק"ש בלא ברכותיה אינו לכתחילה [ואולי יש בזה ביטול דין דרבנן]
וודאי שקיום ק"ש בברכותיה עדיף על הפסק שבין מיושב למעומד

למה א"א אפשר לעשות כדברי הגרעק"א והוא לא ביטל דין דתדיר שהוא דין גמור לעומת הפסק בין מיושב למעומד שאינו דין גמור
ממה שידוע לי, נוהגים לסמוך על ק"ש שקוראים קודם התפילה ג' פרשיות, או אף על מה שקוראים ק"ש קטנה, מה שנדפס בסידורים לפני אמירת הקרבנות. ולכאורה, יש להם על מה שיסמוכו, לשיטת רש"י בריש ברכות, שק"ש של ערבית אפשר לקרוא בברכותיה קודם זמן החיוב, ולסמוך על פרשה ראשונה של ק"ש שקורא על מיטתו, ושמא יש איזה חילוק בין ק"ש ערבית ושחרית.

בעיקר הטעם שלדעתי אין להפסיק כלל בין תקיעות דמיושב ודמעומד, כתבתי בתגובה אחרת, והוא משום ספק הפסד ברכות תק"ש. אדרבה, אם אני טועה בזה, נא להראות לי היכן הטעות (אלא א"כ זה כ"כ מופרך, שאפילו לכלל טעות זה לא הגיע).
אמת שיש שנהגו לקרא ק"ש קודם התפילה אבל היה פולמוס רחב בעניין זה האם ראוי לצאת ידי חובה בק"ש זה כיון שאינו בברכותיה
והן אמנם לשיטת רש"י כך נהגו וזה חלק מהפולמוס ונזהרתי בלשוני וכתבתי שאולי יש בזה ביטול דין מדרבנן
ודברי רש"י  היו בשעת הדחק [שלא יכלו להתפלל מעריב בציבור בצורה אחרת]

הטעם שלא להפסיק הוא אכן משום ברכת המיושב שרוצים שתעלה למעומד
אבל כיון שכבר תקע מיושב והתחיל במצווה מעיקר הדין אינו הפסק כמבואר בפוסקים [וכמו מי שהתחיל לאכול אחר ברכת המוציא שאינו הפסק אם ידבר אחר אכילת הכזית הראשון]          רק לכתחילה נהגו שלא לדבר       אבל יש לשקול מנהג זה לעומת הפסק בין תפילת היחידים לתפילת הציבור מה עדיף טפי
ובפרט שחזי לאיצטרופי כאן שיטת בעה"מ ועוד שעצם ברכות הש"ץ  הוי ברכת המצוות על תקיעות דמעומד ולא הופסד כאן כלום    

אני לא בטוח שרש"י אמר את דבריו דווקא בשעת הדחק שאם כן, יש לומר (וגם בזהירות), דטפי יש לנו לומר ק"ש בברכותיה בזמנה ולהתפלל ביחידי, מאשר לצאת יד"ח בק"ש שעהמ"ט ולהתפלל קודם לכן בציבור. כי
אל"ף, תפילת ערבית היא רשות, מעיקר הדין.
בי"ת, לא ברור אם תפילה בציבור הוא חובה גמורה, או שהיא רק מעלה.
אלא נראה שרש"י אמר שכך מלכתחילה ראוי לנהוג ולאו
דווקא בשעת הדחק 
 


אין חכמה
הודעות: 1583
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי אין חכמה » 18 יוני 2020, 22:06

HaimL כתב:
18 יוני 2020, 21:37
אין חכמה כתב:
18 יוני 2020, 20:07
HaimL כתב:
18 יוני 2020, 07:24

ממה שידוע לי, נוהגים לסמוך על ק"ש שקוראים קודם התפילה ג' פרשיות, או אף על מה שקוראים ק"ש קטנה, מה שנדפס בסידורים לפני אמירת הקרבנות. ולכאורה, יש להם על מה שיסמוכו, לשיטת רש"י בריש ברכות, שק"ש של ערבית אפשר לקרוא בברכותיה קודם זמן החיוב, ולסמוך על פרשה ראשונה של ק"ש שקורא על מיטתו, ושמא יש איזה חילוק בין ק"ש ערבית ושחרית.

בעיקר הטעם שלדעתי אין להפסיק כלל בין תקיעות דמיושב ודמעומד, כתבתי בתגובה אחרת, והוא משום ספק הפסד ברכות תק"ש. אדרבה, אם אני טועה בזה, נא להראות לי היכן הטעות (אלא א"כ זה כ"כ מופרך, שאפילו לכלל טעות זה לא הגיע).
אמת שיש שנהגו לקרא ק"ש קודם התפילה אבל היה פולמוס רחב בעניין זה האם ראוי לצאת ידי חובה בק"ש זה כיון שאינו בברכותיה
והן אמנם לשיטת רש"י כך נהגו וזה חלק מהפולמוס ונזהרתי בלשוני וכתבתי שאולי יש בזה ביטול דין מדרבנן
ודברי רש"י  היו בשעת הדחק [שלא יכלו להתפלל מעריב בציבור בצורה אחרת]

הטעם שלא להפסיק הוא אכן משום ברכת המיושב שרוצים שתעלה למעומד
אבל כיון שכבר תקע מיושב והתחיל במצווה מעיקר הדין אינו הפסק כמבואר בפוסקים [וכמו מי שהתחיל לאכול אחר ברכת המוציא שאינו הפסק אם ידבר אחר אכילת הכזית הראשון]          רק לכתחילה נהגו שלא לדבר       אבל יש לשקול מנהג זה לעומת הפסק בין תפילת היחידים לתפילת הציבור מה עדיף טפי
ובפרט שחזי לאיצטרופי כאן שיטת בעה"מ ועוד שעצם ברכות הש"ץ  הוי ברכת המצוות על תקיעות דמעומד ולא הופסד כאן כלום    
אני לא בטוח שרש"י אמר את דבריו דווקא בשעת הדחק שאם כן, יש לומר (וגם בזהירות), דטפי יש לנו לומר ק"ש בברכותיה בזמנה ולהתפלל ביחידי, מאשר לצאת יד"ח בק"ש שעהמ"ט ולהתפלל קודם לכן בציבור. כי
אל"ף, תפילת ערבית היא רשות, מעיקר הדין.
בי"ת, לא ברור אם תפילה בציבור הוא חובה גמורה, או שהיא רק מעלה.
אלא נראה שרש"י אמר שכך מלכתחילה ראוי לנהוג ולאו
דווקא בשעת הדחק 




כך כתבו הפוסקים שהטעם הוא שאם לא יתפללו הציבור יהיה טורח לקבצם שנית ותתבטל התפילה
וביטול תפילת הצבור מכל הציבור הוא דבר חמור 
ובפרט כאשר הוא נעשה באופן קבוע
גם ביחס לתפילת ערבית רשות
ואין ללמוד מזה שעדיף להתפלל ביחיד
וכיו"ב כתבו הפוסקים שיש להקל להתפלל מיד אחר השקיעה אף בתרתי דסתרי משום טורח הציבור
שלא תתבטל תפילת ערבית מן הציבור כולו 
אך כתבו שאם אין התפילה מבטלת מכל הציבור רק השאלה כלפי אדם יחידי עליו להתפלל ערבית ביחיד ולא לעשות תרתי דסתרי
ומזה נלמד חומר ביטול תפילת הציבור מן ציבור כולו 
וה"נ בנדון דידן
 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 19 יוני 2020, 07:35

אין חכמה כתב:
18 יוני 2020, 20:07
HaimL כתב:
18 יוני 2020, 07:24
אין חכמה כתב:
17 יוני 2020, 22:49

לקרא ק"ש בלא ברכותיה אינו לכתחילה [ואולי יש בזה ביטול דין דרבנן]
וודאי שקיום ק"ש בברכותיה עדיף על הפסק שבין מיושב למעומד

למה א"א אפשר לעשות כדברי הגרעק"א והוא לא ביטל דין דתדיר שהוא דין גמור לעומת הפסק בין מיושב למעומד שאינו דין גמור
ממה שידוע לי, נוהגים לסמוך על ק"ש שקוראים קודם התפילה ג' פרשיות, או אף על מה שקוראים ק"ש קטנה, מה שנדפס בסידורים לפני אמירת הקרבנות. ולכאורה, יש להם על מה שיסמוכו, לשיטת רש"י בריש ברכות, שק"ש של ערבית אפשר לקרוא בברכותיה קודם זמן החיוב, ולסמוך על פרשה ראשונה של ק"ש שקורא על מיטתו, ושמא יש איזה חילוק בין ק"ש ערבית ושחרית.

בעיקר הטעם שלדעתי אין להפסיק כלל בין תקיעות דמיושב ודמעומד, כתבתי בתגובה אחרת, והוא משום ספק הפסד ברכות תק"ש. אדרבה, אם אני טועה בזה, נא להראות לי היכן הטעות (אלא א"כ זה כ"כ מופרך, שאפילו לכלל טעות זה לא הגיע).
אמת שיש שנהגו לקרא ק"ש קודם התפילה אבל היה פולמוס רחב בעניין זה האם ראוי לצאת ידי חובה בק"ש זה כיון שאינו בברכותיה
והן אמנם לשיטת רש"י כך נהגו וזה חלק מהפולמוס ונזהרתי בלשוני וכתבתי שאולי יש בזה ביטול דין מדרבנן
ודברי רש"י  היו בשעת הדחק [שלא יכלו להתפלל מעריב בציבור בצורה אחרת]

הטעם שלא להפסיק הוא אכן משום ברכת המיושב שרוצים שתעלה למעומד
אבל כיון שכבר תקע מיושב והתחיל במצווה מעיקר הדין אינו הפסק כמבואר בפוסקים [וכמו מי שהתחיל לאכול אחר ברכת המוציא שאינו הפסק אם ידבר אחר אכילת הכזית הראשון]          רק לכתחילה נהגו שלא לדבר       אבל יש לשקול מנהג זה לעומת הפסק בין תפילת היחידים לתפילת הציבור מה עדיף טפי
ובפרט שחזי לאיצטרופי כאן שיטת בעה"מ ועוד שעצם ברכות הש"ץ  הוי ברכת המצוות על תקיעות דמעומד ולא הופסד כאן כלום    

אם התחיל במצווה, אז ודאי אם הפסיק בדבר מועט של אכילה או דיבור על אתר, שלא נחשב הפסק, שמצריך אותו ברכה אחרת. אבל אם הפסיק הפסק גדול, וכמו בששהה כדי לגמור את כולה, מסתבר שכן צריך לחזור ולברך. ואם מדובר שהש"ץ או אחד אחר מקדש וכל אחד אוכל כזית וכביצה ומיד מתחילים סדר מוסף, אז אולי זה טוב. אבל אם עושים כדרך העולם, שיוצאים לחדר צדדי וגם עושים לנשים אכילה בפני עצמן, ויוצאים ואוכלים ומדברים ואז חוזרים, ע"פ רוב אפשר בזמן הזה להתפלל תשע ברכות עם התקיעות בצמצום, ונראה לי שהוא כן הפסק. 
למה כוונתך (בשם בעה"מ), שברכות הש"ץ הן ברכות המצוות. האם כוונתך היא למלכויות זכרונות ושופרות, או שלא הבנתי למה התכוונת 
 


אין חכמה
הודעות: 1583
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי אין חכמה » 21 יוני 2020, 01:40

HaimL כתב:
18 יוני 2020, 21:37
אין חכמה כתב:
18 יוני 2020, 20:07
HaimL כתב:
18 יוני 2020, 07:24

ממה שידוע לי, נוהגים לסמוך על ק"ש שקוראים קודם התפילה ג' פרשיות, או אף על מה שקוראים ק"ש קטנה, מה שנדפס בסידורים לפני אמירת הקרבנות. ולכאורה, יש להם על מה שיסמוכו, לשיטת רש"י בריש ברכות, שק"ש של ערבית אפשר לקרוא בברכותיה קודם זמן החיוב, ולסמוך על פרשה ראשונה של ק"ש שקורא על מיטתו, ושמא יש איזה חילוק בין ק"ש ערבית ושחרית.

בעיקר הטעם שלדעתי אין להפסיק כלל בין תקיעות דמיושב ודמעומד, כתבתי בתגובה אחרת, והוא משום ספק הפסד ברכות תק"ש. אדרבה, אם אני טועה בזה, נא להראות לי היכן הטעות (אלא א"כ זה כ"כ מופרך, שאפילו לכלל טעות זה לא הגיע).
אמת שיש שנהגו לקרא ק"ש קודם התפילה אבל היה פולמוס רחב בעניין זה האם ראוי לצאת ידי חובה בק"ש זה כיון שאינו בברכותיה
והן אמנם לשיטת רש"י כך נהגו וזה חלק מהפולמוס ונזהרתי בלשוני וכתבתי שאולי יש בזה ביטול דין מדרבנן
ודברי רש"י  היו בשעת הדחק [שלא יכלו להתפלל מעריב בציבור בצורה אחרת]

הטעם שלא להפסיק הוא אכן משום ברכת המיושב שרוצים שתעלה למעומד
אבל כיון שכבר תקע מיושב והתחיל במצווה מעיקר הדין אינו הפסק כמבואר בפוסקים [וכמו מי שהתחיל לאכול אחר ברכת המוציא שאינו הפסק אם ידבר אחר אכילת הכזית הראשון]          רק לכתחילה נהגו שלא לדבר       אבל יש לשקול מנהג זה לעומת הפסק בין תפילת היחידים לתפילת הציבור מה עדיף טפי
ובפרט שחזי לאיצטרופי כאן שיטת בעה"מ ועוד שעצם ברכות הש"ץ  הוי ברכת המצוות על תקיעות דמעומד ולא הופסד כאן כלום    
אני לא בטוח שרש"י אמר את דבריו דווקא בשעת הדחק שאם כן, יש לומר (וגם בזהירות), דטפי יש לנו לומר ק"ש בברכותיה בזמנה ולהתפלל ביחידי, מאשר לצאת יד"ח בק"ש שעהמ"ט ולהתפלל קודם לכן בציבור. כי
אל"ף, תפילת ערבית היא רשות, מעיקר הדין.
בי"ת, לא ברור אם תפילה בציבור הוא חובה גמורה, או שהיא רק מעלה.
אלא נראה שרש"י אמר שכך מלכתחילה ראוי לנהוג ולאו
דווקא בשעת הדחק 

כך כתבו הפוסקים שדברי רש"י נאמרו בשעת הדחק 
אבל הדחק הוא אינו סתם ביטול תפילה בציבור 
אלא ביטול תפילה מכל הציבו וזה חמור יותר
והוא חמור אף בתפילת ערבית רשות
וכיו"ב כתבו הפוסקים גבי תפילה אחר פלג המנחה שאף שהוא תרתי דסתרי אם תתבטל התפילה מן הציבור עדיף לקיים התפילה אף בתרתי דסתרי
אבל אם הנידון כלפי אדם יחידי עדיף טפי להתפלל יחיד ולא בצבור בתרתי דסתרי
 


אין חכמה
הודעות: 1583
הצטרף: 21 אפריל 2020, 23:51
נתן תודה: 105 פעמים
קיבל תודה: 134 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי אין חכמה » 21 יוני 2020, 14:25

HaimL כתב:
19 יוני 2020, 07:35
אין חכמה כתב:
18 יוני 2020, 20:07
HaimL כתב:
18 יוני 2020, 07:24

ממה שידוע לי, נוהגים לסמוך על ק"ש שקוראים קודם התפילה ג' פרשיות, או אף על מה שקוראים ק"ש קטנה, מה שנדפס בסידורים לפני אמירת הקרבנות. ולכאורה, יש להם על מה שיסמוכו, לשיטת רש"י בריש ברכות, שק"ש של ערבית אפשר לקרוא בברכותיה קודם זמן החיוב, ולסמוך על פרשה ראשונה של ק"ש שקורא על מיטתו, ושמא יש איזה חילוק בין ק"ש ערבית ושחרית.

בעיקר הטעם שלדעתי אין להפסיק כלל בין תקיעות דמיושב ודמעומד, כתבתי בתגובה אחרת, והוא משום ספק הפסד ברכות תק"ש. אדרבה, אם אני טועה בזה, נא להראות לי היכן הטעות (אלא א"כ זה כ"כ מופרך, שאפילו לכלל טעות זה לא הגיע).
אמת שיש שנהגו לקרא ק"ש קודם התפילה אבל היה פולמוס רחב בעניין זה האם ראוי לצאת ידי חובה בק"ש זה כיון שאינו בברכותיה
והן אמנם לשיטת רש"י כך נהגו וזה חלק מהפולמוס ונזהרתי בלשוני וכתבתי שאולי יש בזה ביטול דין מדרבנן
ודברי רש"י  היו בשעת הדחק [שלא יכלו להתפלל מעריב בציבור בצורה אחרת]

הטעם שלא להפסיק הוא אכן משום ברכת המיושב שרוצים שתעלה למעומד
אבל כיון שכבר תקע מיושב והתחיל במצווה מעיקר הדין אינו הפסק כמבואר בפוסקים [וכמו מי שהתחיל לאכול אחר ברכת המוציא שאינו הפסק אם ידבר אחר אכילת הכזית הראשון]          רק לכתחילה נהגו שלא לדבר       אבל יש לשקול מנהג זה לעומת הפסק בין תפילת היחידים לתפילת הציבור מה עדיף טפי
ובפרט שחזי לאיצטרופי כאן שיטת בעה"מ ועוד שעצם ברכות הש"ץ  הוי ברכת המצוות על תקיעות דמעומד ולא הופסד כאן כלום    
אם התחיל במצווה, אז ודאי אם הפסיק בדבר מועט של אכילה או דיבור על אתר, שלא נחשב הפסק, שמצריך אותו ברכה אחרת. אבל אם הפסיק הפסק גדול, וכמו בששהה כדי לגמור את כולה, מסתבר שכן צריך לחזור ולברך. ואם מדובר שהש"ץ או אחד אחר מקדש וכל אחד אוכל כזית וכביצה ומיד מתחילים סדר מוסף, אז אולי זה טוב. אבל אם עושים כדרך העולם, שיוצאים לחדר צדדי וגם עושים לנשים אכילה בפני עצמן, ויוצאים ואוכלים ומדברים ואז חוזרים, ע"פ רוב אפשר בזמן הזה להתפלל תשע ברכות עם התקיעות בצמצום, ונראה לי שהוא כן הפסק. 
למה כוונתך (בשם בעה"מ), שברכות הש"ץ הן ברכות המצוות. האם כוונתך היא למלכויות זכרונות ושופרות, או שלא הבנתי למה התכוונת 

לא נראה שיש חילוק בהלכה בין הפסק קטן לגדול אם אינו הפסק אינו הפסק בכל צורה
שיטת בעה"מ שברכת המצוות של תקיעות מעומד הם מלכויות זכרונות ושופרות
 


HaimL
הודעות: 3903
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 564 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: הוראות הגאון רבי עקיבא איגר ושאר גאוני הדורות זצ"ל בשעת המגפה

שליחה על ידי HaimL » 22 יוני 2020, 07:40

בנוגע להפסק, אני עדיין צריך לעיין במקורות, ולראות אם ישנה דעה שלפיה יוצא שזה הפסק.
בנוגע לדעת בעל המאור, אני חושב שמצאתי למה אתה מתכוון (העתקתי אותו מטקסט שמצאתי של המלאכת שלמה) ואם לזה התכוונת, אז זאת לא ההבנה הנכונה בדבריו, שברכות התפילה הן ברכות המצווה של תק"ש. אבל אם לא אלה דבריו שכיוונת עליהם, אז תגיד לי היכן דבריו

עיקר הברכות של שופר הם הברכות של תפלה והן מלכיות זכרונות ושופרות ועליהם שנינו מי שברך ואח"כ נתמנה לו שופר ומה שנהגו לתקוע כל התקיעות כשהן יושבין ומברכין עליהם ברכת התקיעה במטבע קצר לא היה כן בימי חכמי התלמוד אלא מנהג אחרונים משום חולין ומשום אנוסים שאינה יכולין להמתין עד סוף תפלת המוסף

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: HaimL, שייף עייל | 5 אורחים