קוים לדמותם של 'ליצני הדור'

[יהודה יעקבזון]

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.
ברש"י: הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו.

עלה במחשבתי תובנה על מהותה של ליצנות.

הלץ אינו רוצה להתפעל ולהתבונן ולהסכים לדבר שמנוגד לאינטרס שלו. וכשקורה נס גלוי ששרה יולדת בגיל מאה, הם מסיטים את זה לעניין אחר, שבעצם אינו ממעיט מגודל הנס, אך 'פותח דיון' ממי נתעברה.
אם נתבונן, הרי יש 'סבירות' לדבריהם, וזה כוחה של ליצנות, העלאת ספק, ושאלה לחלל האוויר, מה שגורם להסחת הדעת.

מסופר על פרופ' שהרב שך זצ"ל דיבר עמו על עניני אמונה ועל כך שיש בורא עולם, ובתוך הדברים אמר לו, תראה איך הלב עובד, את פעולותיו.
והפרופ' ענה, כולו משאבה...
זה גם סוג של ליצנות, האינטרס לא להתפעל כי ההתבוננות תביא להכרה והודאה על כך שיש בורא לעולם, מביא את האדם 'לכפור' ו'לזלזל', זה אכן משאבה, אך מה מספרת המשאבה הזו, מההתבוננות והמסקנות שזה יכולה להביא, בדיוק מזה בורח הפרופ' כשהוא אומר 'כולו משאבה'.
גם אצל שרה, ליצני הדור רואים שידוד מערכת הטבע שהם רגילים אליו, אך לא רוצים להתפעל מכך, ובשביל זה מוצאים טיעון שלא מן העניין שיש בו 'סבירות'.

[יושב בשבת תחכמוני]

רבי @יהודה יעקבזון והמודים לו,
הרעיון המוסרי נאה ויאה, אבל בהקשרו לדברי רש"י יש לי מקום לפקפק, כי בפשטות היה אפש"ל שהרבותא הגדולה בלידת יצחק לא היתה בעצם הדבר שנעשה נס בעולם וזקן וזקנה ילדו, אלא בהקמת אומת אברהם, דבר שהיה חוץ לגדרי הטבע "אברם אינו מוליד", ואברם אינו מוליד הוא כנראה דבר מהותי יותר ולא קושי פיזי בלבד, ולכן כשאומרים ששרה נתעברה מאבימלך הרי שבטל הכל.

ולגוף הרעיון, עי' מס"י פ"ה: ותראה קושי הלצון והשחתתו הרבה, כי כמו המגן המשוח בשמן אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם - כן הלצון מפני התוכחה והמרדות, כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שומעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים, ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשה בו רושם כלל. ולא מפני חולשת הענינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה.
גם נראה שהלצון אינו מתעמת חזיתית עם התוכחה אלא מסיט אותה.

[נבשר]

ציטוט רבי @יהודה יעקבזון והמודים לו,
הרעיון המוסרי נאה ויאה, אבל בהקשרו לדברי רש"י יש לי מקום לפקפק, כי בפשטות היה אפש"ל שהרבותא הגדולה בלידת יצחק לא היתה בעצם הדבר שנעשה נס בעולם וזקן וזקנה ילדו, אלא בהקמת אומת אברהם, דבר שהיה חוץ לגדרי הטבע "אברם אינו מוליד", ואברם אינו מוליד הוא כנראה דבר מהותי יותר ולא קושי פיזי בלבד, ולכן כשאומרים ששרה נתעברה מאבימלך הרי שבטל הכל.

לא הבנתי הרי הוליד את ישמעאל?

[יושב בשבת תחכמוני]

ציטוט רבי @יהודה יעקבזון והמודים לו,
הרעיון המוסרי נאה ויאה, אבל בהקשרו לדברי רש"י יש לי מקום לפקפק, כי בפשטות היה אפש"ל שהרבותא הגדולה בלידת יצחק לא היתה בעצם הדבר שנעשה נס בעולם וזקן וזקנה ילדו, אלא בהקמת אומת אברהם, דבר שהיה חוץ לגדרי הטבע "אברם אינו מוליד", ואברם אינו מוליד הוא כנראה דבר מהותי יותר ולא קושי פיזי בלבד, ולכן כשאומרים ששרה נתעברה מאבימלך הרי שבטל הכל.

לא הבנתי הרי הוליד את ישמעאל?

כעת אני לא מבין. "אברם אינו מוליד", לא אני המשורר, כמובן, זהו ציטוט מחז"ל:
מדרש תנחומא שופטים (ובעוד מקומות),
(יא) [יח, יד] ד"א כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם וגו' ואתה לא כן מדבר באברהם שהיה רואה באיסטרולוגין שהיה המזל אומר לו שאין אברם ולא שרי מולידין, מה עשה להם הקדוש ברוך הוא א"ר יהודה ברבי סימון בשם רבי חנין כתיב (בראשית טו) ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה העלה אותו למעלה מכפת הרקיע, ואין חוצה אלא הרקיע שנא' (משלי ח) עד לא עשה ארץ וחוצות, וכן הוא אומר (ישעיה לג) הן אראלים צעקו חוצה, א"ל הקדוש ברוך הוא מה שאמרת הנה בן ביתי יורש אותי (בראשית טו), לא כן הדבר כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך, א"ל אתה אומר לי שאני מוליד, א"ל הקדוש ברוך הוא צא מן המדה אברם אינו מוליד אברהם מוליד שרי אינה מולדת שרה מולדת, ויוצא אותו החוצה א"ל הרי אתה למעלה מן המזל מי גדול ממי לא אתה שאתה למעלה ממנו, הבט נא השמימה שא נא עיניך השמימה אין כתיב כאן אלא הבט כאדם שהוא מביט מלמעלה למטה, וכן הוא אומר (תהלים יג) הביטה ענני ה' אלהי, ויאמר לו כה יהיה זרעך, מיד והאמין בה', אמר להם משה מה אברהם הניח את המזל ולא היה עוסק בו אף אתה לא כן נתן לך ה' אלהיך.

ואם תאמר, הרי הוליד את ישמעאל?

[נבשר]

כעת אני לא מבין. "אברם אינו מוליד", לא אני המשורר, כמובן, זהו ציטוט מחז"ל:
מדרש תנחומא שופטים (ובעוד מקומות),
(יא) [יח, יד] ד"א כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם וגו' ואתה לא כן מדבר באברהם שהיה רואה באיסטרולוגין שהיה המזל אומר לו שאין אברם ולא שרי מולידין, מה עשה להם הקדוש ברוך הוא א"ר יהודה ברבי סימון בשם רבי חנין כתיב (בראשית טו) ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה העלה אותו למעלה מכפת הרקיע, ואין חוצה אלא הרקיע שנא' (משלי ח) עד לא עשה ארץ וחוצות, וכן הוא אומר (ישעיה לג) הן אראלים צעקו חוצה, א"ל הקדוש ברוך הוא מה שאמרת הנה בן ביתי יורש אותי (בראשית טו), לא כן הדבר כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך, א"ל אתה אומר לי שאני מוליד, א"ל הקדוש ברוך הוא צא מן המדה אברם אינו מוליד אברהם מוליד שרי אינה מולדת שרה מולדת, ויוצא אותו החוצה א"ל הרי אתה למעלה מן המזל מי גדול ממי לא אתה שאתה למעלה ממנו, הבט נא השמימה שא נא עיניך השמימה אין כתיב כאן אלא הבט כאדם שהוא מביט מלמעלה למטה, וכן הוא אומר (תהלים יג) הביטה ענני ה' אלהי, ויאמר לו כה יהיה זרעך, מיד והאמין בה', אמר להם משה מה אברהם הניח את המזל ולא היה עוסק בו אף אתה לא כן נתן לך ה' אלהיך.

ואם תאמר, הרי הוליד את ישמעאל?

שמא מדובר לפני לידת ישמעאל.

[יושב בשבת תחכמוני]

כעת אני לא מבין. "אברם אינו מוליד", לא אני המשורר, כמובן, זהו ציטוט מחז"ל:
מדרש תנחומא שופטים (ובעוד מקומות),
(יא) [יח, יד] ד"א כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם וגו' ואתה לא כן מדבר באברהם שהיה רואה באיסטרולוגין שהיה המזל אומר לו שאין אברם ולא שרי מולידין, מה עשה להם הקדוש ברוך הוא א"ר יהודה ברבי סימון בשם רבי חנין כתיב (בראשית טו) ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה העלה אותו למעלה מכפת הרקיע, ואין חוצה אלא הרקיע שנא' (משלי ח) עד לא עשה ארץ וחוצות, וכן הוא אומר (ישעיה לג) הן אראלים צעקו חוצה, א"ל הקדוש ברוך הוא מה שאמרת הנה בן ביתי יורש אותי (בראשית טו), לא כן הדבר כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך, א"ל אתה אומר לי שאני מוליד, א"ל הקדוש ברוך הוא צא מן המדה אברם אינו מוליד אברהם מוליד שרי אינה מולדת שרה מולדת, ויוצא אותו החוצה א"ל הרי אתה למעלה מן המזל מי גדול ממי לא אתה שאתה למעלה ממנו, הבט נא השמימה שא נא עיניך השמימה אין כתיב כאן אלא הבט כאדם שהוא מביט מלמעלה למטה, וכן הוא אומר (תהלים יג) הביטה ענני ה' אלהי, ויאמר לו כה יהיה זרעך, מיד והאמין בה', אמר להם משה מה אברהם הניח את המזל ולא היה עוסק בו אף אתה לא כן נתן לך ה' אלהיך.

ואם תאמר, הרי הוליד את ישמעאל?

שמא מדובר לפני לידת ישמעאל.

אכן כך לפי סדר המקראות, אבל ישמעאל נולד לאברם ולא לאברהם, כך שבהכרח לומר ש'אברם אינו מוליד' אינו ענין פיזי, אלא אינו מוליד בן שיחשב 'זרע אברהם'.

[נבשר]

אכן כך לפי סדר המקראות, אבל ישמעאל נולד לאברם ולא לאברהם, כך שבהכרח לומר ש'אברם אינו מוליד' אינו ענין פיזי, אלא אינו מוליד בן שיחשב 'זרע אברהם'.

במדרש אמר לו "הנה בן ביתי יורש אותי" הרי היה לו ישמעאל. אלא א"כ תדחוק שאליעזר יותר שייך לירושה (במובן המשך אברהם) מאשר ישמעאל.

[המקום ירחם עלינו]

יש להוסיף דהק' הגר"ז סורוצקין באזניים לתורה דמדוע נקראו ליצנים, הרי שקרנים הם.
ותי' שנקודת האמת הי' בכך ששרה נתפללה על אבימלך ונענתה תחילה כדאי' בב"ק צא: ולכן הי' רק ליצנות שממנו ממש נתעברה לפי ליצנותם, אבל שקר גמור לא הוה דבזכותו הי'.

[הכהן]

ותי' שנקודת האמת הי' בכך ששרה נתפללה על אבימלך ונענתה תחילה כדאי' בב"ק צא: ולכן הי' רק ליצנות שממנו ממש נתעברה לפי ליצנותם, אבל שקר גמור לא הוה דבזכותו הי'.

לא זוכר היכן ראיתי, שהם אמרו זאת כמליצה, שאכן בזכותו התעברה, כמו שיאמרו על פלוני שבנה ביתו מחמאה היינו מעסקיו בחמאה נתעשר ובנה בית (ולפ"ז 'ליצני' הוא אולי מל' מליצה), אלא שטבע העולם שבהמשך יזכרו המשל ולא ידעו שזה משל ויאמרו שבאמת מאבימלך נתעברה.

[יושב בשבת תחכמוני]

ותי' שנקודת האמת הי' בכך ששרה נתפללה על אבימלך ונענתה תחילה כדאי' בב"ק צא: ולכן הי' רק ליצנות שממנו ממש נתעברה לפי ליצנותם, אבל שקר גמור לא הוה דבזכותו הי'.

לא זוכר היכן ראיתי, שהם אמרו זאת כמליצה, שאכן בזכותו התעברה, כמו שיאמרו על פלוני שבנה ביתו מחמאה היינו מעסקיו בחמאה נתעשר ובנה בית (ולפ"ז 'ליצני' הוא אולי מל' מליצה), אלא שטבע העולם שבהמשך יזכרו המשל ולא ידעו שזה משל ויאמרו שבאמת מאבימלך נתעברה.

יפה מאוד!
באמת מענין להתחקות על שורש "לץ". סביר שקשור למליצה.

[בחור_צעיר]

לאחר מעט העמקה בנושא הליצנות (זו שחז"ל והרמח"ל מדברים עליה) הגעתי למסקנה שהיא כמעט זהה לחלוטין לתכונת ה"ציניות".

לענ"ד ליצנות=ציניות (ואם לא ב100% אז ב90%)

[שמן רענן]

לאחר מעט העמקה בנושא הליצנות (זו שחז"ל והרמח"ל מדברים עליה) הגעתי למסקנה שהיא כמעט זהה לחלוטין לתכונת ה"ציניות".

לענ"ד ליצנות=ציניות (ואם לא ב100% אז ב90%)

מקור לדבריך, שהם חשובים מאוד לדעתי, בהבנת תכונת נפש זו (היא נרכשת בגלל פגיעה וממש אינה טבעית).

לגבי עמלק כתוב אשר "קרך" בדרך, וברש"י דהוא לשון קרי וטומאה ומקרה וכן לשון קרירות "צננך והפשירך מרתיחתך" במשל אמבטי רותחת וכו'.
ובחז"ל ד"לץ תכה ופתי יערים", לץ תכה- זה עמלק. והרחיבו בזה ד"ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד" הוא משום כח הליצנות שאין בו תקנה אלא "עדי אובד". ושהוא עומד נגד החשיבות והכבוד של כלל ישראל, "ראשית גויים עמלק".

עכ"פ חזינן ש"צינה" וקור, באים יחד עם קרי וטומאה ומקרה, אשר שורש שלשתם הוא בליצנות.
והגדרת הליצנות היא "הורדת ערך" כמבואר במס"י הנ"ל, וכן באמבטי רותחת שכולם יראים ומכבדים והוא בא והוריד הערך.
וציניות היא יסוד הורדת הערך, והיא מלשון "צינה" המקררת כל יחס "חם" ואמיתי.

ההרגשה הנפשית של אדם ציני, היא שכאילו הוא "מסתכל על עצמו מבחוץ", הוא אינו חווה את היחס בינו לבין האחר בתוך עצמו, אלא כאילו דן את עצמו על זה כאילו הוא נפרד ממה שהוא וזה לא נותן לו להתרגש באופן טבעי/לשמוח/להתלהב וכדומה כי תמיד יהיה לו את הקול הציני בתוכו שיגיד לו "מה ההתלהבות? וכדומה, כאילו הוא מחשבן למישהו שצופה עליו מבחוץ, והבן מאוד.
וסבל עצמי זה מביא אותו גם להתייחס כך לאחר ולא לתת קיום וחשיבות לכל דבר טבעי שזז לידו, אנשים במחיצתו נעשים לא טבעיים. ואין ערך אמיתי לדברים שהוא ואחרים עושים כי הכל נמדד לפי אותו "ציני" שמלווהו.
אני מקוה שמבינים על מה אני מדבר.

ולעניין דברי הרב יהודה יעקבזון, אפשר לומר שליצני הדור מלבד הסטת הדיון לנושא אחר שיש בזה "הורדת ערך" של ה"נושא" והוא הנס בעצם הלידה כדבריו הנאים של הרב הנ"ל.  יש כאן נסיון הורדת ערך של אברהם אבינו ויצחק אבינו בכך שמעמידים צד שנולד מאבימלך. ומפני זה צר הקב"ה קלסתר פניו וכו' והיו הכל מעידים אברהם הוליד את יצחק.

 ובזה ניתן להבין מדוע כאן ראה על ככה לציין זאת כאשר בא לומר את "תולדות יצחק בן אברהם" אז הזכיר את "אברהם הוליד את יצחק", לכאורה היה צריך לומר זאת היכן שהוא בלידת יצחק ולא בבואו לתאר תולדות יצחק עצמו.
כי ליצנות כמבואר לעיל היא שורש של "קרי וטומאה" , ו"מקרה", ועניין שניהם הוא שאין היחס והדבר "מכוון", אלא נעשה בלי כוונה ומטרה כלשהי (וגם קור דצננך וכו' מבטא תמיד אי יחס וכוונה, כמו יחס קר לעומת יחס חם, וכמו מת לעומת חי, שחי הוא מכוון ויש לו מטרה וכוחותיו מאוחדים בכוונת נשמתו, לעומת המת שהכל נפרד וקר. והחיבור בין אבריו הוא "מקרי", והוא בבחינה של קרי וטומאה, טומאת מת, הקשורה בטומאת קרי שהוא הפסד חיות שהיה לה להתבטא ולהיווצר לאדם חי. והבן מאוד).
וזה מה שרצו להעמיד בליצנותם (לא היו סתם ליצנים אלא "ליצני הדור") ההפרדה בין הקדושה של אברהם לקדושה של יצחק, שאין כאן המשך ומטרה וכוונה אחת, של יראה ואהבה (אברהם) ואהבה ויראה (יצחק), אלא "מקרה", יש צדיק שקוראים לו אברהם, ויש צדיק שקוראים לו יצחק, ואין כאן משהו "חם" ומכוון שעובר (עד החוט המשולש לא במהרה ינתק דיעקב) אלא זה נולד מאבימלך. 
עצם ההפרדה הזו היא קירור וצינון העוצמה שבחיבור אב ובן יסודי האומה כהמשך ומטרה לעניין אחד שזה המשך אחד, וכל העוצמה והכח והזכות ורתיחת מסירות נפש שבעקידת יצחק, שבנוי על זה שאברהם הוליד את יצחק.
לא היה איכפת להם שיהיו שני צדיקים נפרדים כל אחד בדרכו, אך ניסו לעמוד ולקרר את הכח של צדיק שמחזיק במסורת אביו וממשיך אותה, שזה כח חזק פי כמה.
ולכן כשבא לתאר תולדות יצחק בן אברהם, העמיד שצדקותו היא לא התחילה ממנו אלא יש לו כח וזכות אביו שזה "אברהם הוליד את יצחק" ודוקא כאן ציין זאת כי זהו הכח שרצו לבטל בליצנותם. מהפחד של הרתיחה וה"כיוון" הברור כאשר זה נעשה המשך של מסורת מאב לבן, כי כנגד כח זה אף אחד לא יוכל לעמוד.
ואף אחד לא העיז לעמוד כנגד כח זה עד עמלק שהוא "ראשית גויים" כמבואר. ונצטוינו על מחייתו ואין לו חלק בעולם התיקון מפני זה. 

גם היום העומדים עלינו לכלותינו בנפש או בגוף, עומדים בעיקר כנגד "מסורת" העוברת מאב לבן ומנסים לנתק אב מבן ולהחדיר שקר חדש לליבות הבנים כביכול לא ידעו האבות מה שיודעים אנו. והקב"ה מצילנו מידם, עד ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם בב"א.  





 

[כבוד שמים]

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.
ברש"י: הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו.

עלה במחשבתי תובנה על מהותה של ליצנות.

הלץ אינו רוצה להתפעל ולהתבונן ולהסכים לדבר שמנוגד לאינטרס שלו. וכשקורה נס גלוי ששרה יולדת בגיל מאה, הם מסיטים את זה לעניין אחר, שבעצם אינו ממעיט מגודל הנס, אך 'פותח דיון' ממי נתעברה.
אם נתבונן, הרי יש 'סבירות' לדבריהם, וזה כוחה של ליצנות, העלאת ספק, ושאלה לחלל האוויר, מה שגורם להסחת הדעת.

מסופר על פרופ' שהרב שך זצ"ל דיבר עמו על עניני אמונה ועל כך שיש בורא עולם, ובתוך הדברים אמר לו, תראה איך הלב עובד, את פעולותיו.
והפרופ' ענה, כולו משאבה...
זה גם סוג של ליצנות, האינטרס לא להתפעל כי ההתבוננות תביא להכרה והודאה על כך שיש בורא לעולם, מביא את האדם 'לכפור' ו'לזלזל', זה אכן משאבה, אך מה מספרת המשאבה הזו, מההתבוננות והמסקנות שזה יכולה להביא, בדיוק מזה בורח הפרופ' כשהוא אומר 'כולו משאבה'.
גם אצל שרה, ליצני הדור רואים שידוד מערכת הטבע שהם רגילים אליו, אך לא רוצים להתפעל מכך, ובשביל זה מוצאים טיעון שלא מן העניין שיש בו 'סבירות'.

למה הקב"ה טרח בענין...
הרי באמירת 'נעשה אדם' נאמר כל הרוצה יבוא ויטעה...
 

[אור זורח]

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.
ברש"י: הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו.

עלה במחשבתי תובנה על מהותה של ליצנות.

הלץ אינו רוצה להתפעל ולהתבונן ולהסכים לדבר שמנוגד לאינטרס שלו. וכשקורה נס גלוי ששרה יולדת בגיל מאה, הם מסיטים את זה לעניין אחר, שבעצם אינו ממעיט מגודל הנס, אך 'פותח דיון' ממי נתעברה.
אם נתבונן, הרי יש 'סבירות' לדבריהם, וזה כוחה של ליצנות, העלאת ספק, ושאלה לחלל האוויר, מה שגורם להסחת הדעת.

מסופר על פרופ' שהרב שך זצ"ל דיבר עמו על עניני אמונה ועל כך שיש בורא עולם, ובתוך הדברים אמר לו, תראה איך הלב עובד, את פעולותיו.
והפרופ' ענה, כולו משאבה...
זה גם סוג של ליצנות, האינטרס לא להתפעל כי ההתבוננות תביא להכרה והודאה על כך שיש בורא לעולם, מביא את האדם 'לכפור' ו'לזלזל', זה אכן משאבה, אך מה מספרת המשאבה הזו, מההתבוננות והמסקנות שזה יכולה להביא, בדיוק מזה בורח הפרופ' כשהוא אומר 'כולו משאבה'.
גם אצל שרה, ליצני הדור רואים שידוד מערכת הטבע שהם רגילים אליו, אך לא רוצים להתפעל מכך, ובשביל זה מוצאים טיעון שלא מן העניין שיש בו 'סבירות'.

למה הקב"ה טרח בענין...
הרי באמירת 'נעשה אדם' נאמר כל הרוצה יבוא ויטעה...

להרב @כבוד שמים 
כל הרוצה יבוא ויטעה 
ואחר כך אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף
שבוע טוב
 

[כבוד שמים]

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.
ברש"י: הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו.

עלה במחשבתי תובנה על מהותה של ליצנות.

הלץ אינו רוצה להתפעל ולהתבונן ולהסכים לדבר שמנוגד לאינטרס שלו. וכשקורה נס גלוי ששרה יולדת בגיל מאה, הם מסיטים את זה לעניין אחר, שבעצם אינו ממעיט מגודל הנס, אך 'פותח דיון' ממי נתעברה.
אם נתבונן, הרי יש 'סבירות' לדבריהם, וזה כוחה של ליצנות, העלאת ספק, ושאלה לחלל האוויר, מה שגורם להסחת הדעת.

מסופר על פרופ' שהרב שך זצ"ל דיבר עמו על עניני אמונה ועל כך שיש בורא עולם, ובתוך הדברים אמר לו, תראה איך הלב עובד, את פעולותיו.
והפרופ' ענה, כולו משאבה...
זה גם סוג של ליצנות, האינטרס לא להתפעל כי ההתבוננות תביא להכרה והודאה על כך שיש בורא לעולם, מביא את האדם 'לכפור' ו'לזלזל', זה אכן משאבה, אך מה מספרת המשאבה הזו, מההתבוננות והמסקנות שזה יכולה להביא, בדיוק מזה בורח הפרופ' כשהוא אומר 'כולו משאבה'.
גם אצל שרה, ליצני הדור רואים שידוד מערכת הטבע שהם רגילים אליו, אך לא רוצים להתפעל מכך, ובשביל זה מוצאים טיעון שלא מן העניין שיש בו 'סבירות'.

למה הקב"ה טרח בענין...
הרי באמירת 'נעשה אדם' נאמר כל הרוצה יבוא ויטעה...

להרב @כבוד שמים 
כל הרוצה יבוא ויטעה 
ואחר כך אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף
שבוע טוב

???
 

[אור זורח]

למה הקב"ה טרח בענין...
הרי באמירת 'נעשה אדם' נאמר כל הרוצה יבוא ויטעה...

להרב @כבוד שמים 
כל הרוצה יבוא ויטעה 
ואחר כך אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף
שבוע טוב

???

שלושת הסימני שאלה מורים שכבודו לא הבין 
אך הם לא מבארים מה כבודו לא הבין
 

[כבוד שמים]

פשוט לא הבנתי את הנאמר
"כל הרוצה יבוא ויטעה
ואחר כך אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף"
באמירת נעשה אדם הקב"ה לא דאג להפריך את תשובת המינים על ידי שינוי הבריאה או כיוצא בה.

[יושב אוהלים]

הרעיון המוסרי נאה ויאה, אבל בהקשרו לדברי רש"י יש לי מקום לפקפק, כי בפשטות היה אפש"ל שהרבותא הגדולה בלידת יצחק לא היתה בעצם הדבר שנעשה נס בעולם וזקן וזקנה ילדו, אלא בהקמת אומת אברהם, דבר שהיה חוץ לגדרי הטבע "אברם אינו מוליד", ואברם אינו מוליד הוא כנראה דבר מהותי יותר ולא קושי פיזי בלבד, ולכן כשאומרים ששרה נתעברה מאבימלך הרי שבטל הכל.

גם שרה היתה עקרה, ובמדרש איתא שלא היו לה איברי הולדה כלל, ולא היה שייך שהיא תלד, וגם זה מבואר במפרשים שזה לא היה סתם ענין פיזי, אלא היה בזה ענין חשוב שעם ישראל ייבנה בדווקא על ידי אבות ואימהות שעל פי דרך הטבע לא היו שייכים ללדת כלל, וא"כ מה ששרה נתעברה גם היה בו את ה"פלא" היסודי הזה.

[השפל באמת]

ובמדרש איתא שלא היו לה איברי הולדה כלל, ולא היה שייך שהיא תלד, ו

שלא מענין האשכול מה מקור מדרש זה? וכיצד א"כ נשאה אברהם הלא קיי"ל קיים אברהם אבינו כל התורה? ומילא עקרות שאינה ניכרת ובכ"א לא בגיל צעיר אבל עקרות שכזו?

[יושב אוהלים]

ובמדרש איתא שלא היו לה איברי הולדה כלל, ולא היה שייך שהיא תלד, ו

שלא מענין האשכול מה מקור מדרש זה? וכיצד א"כ נשאה אברהם הלא קיי"ל קיים אברהם אבינו כל התורה? ומילא עקרות שאינה ניכרת ובכ"א לא בגיל צעיר אבל עקרות שכזו?

יתכן שהיה חסר לה באברי ההולדה הפנימיים ואברהם אבינו לא ידע מזה. (ה'אולטרסאונד' לא הומצאה עדיין בימיהם)