ש"ס אידן - ת"ח שיודעים את כל הש"ס

איש ווילנא

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
שמעתי מהגר"ה זקס שכאשר עלתה שאלת הימום הבהמות הגרח"ע לא הפנה את השאלה לפוסקים אלא אל הגרב"ד והגרש"ש וגדולי הרמי"ם
לענ"ד זה לא הוכחה לטובת העוסקים בעיון ישיבתי היום אלא ביקורת עלייהם 
הגרש"ש והגרב"ד עם כל עיסוקם בעיון הישיבתי ההקף של הש"ס והפוסקים בידייהם 
והם ידעו לענות תשובות בענין הימום בהמות כמו שהשיבו תשובות במקוואות ובעוד נושאים 
הגם כי רוב עיונם היה בנושאים הישיבתיים 
היום יש מהעוסקים בעיון ישיבתי הם ש"חוסר הידע" שלהם מתבטא לא רק בש"ס כולו אלא גם באותם סוגיות שהם לומדים דהיינו שאין עוסקים רק בנקודת הסברא בסוגיא ולא בכל הקף דברי הראשונים בענין. 
והדרך הנכונה מזה ומזה אל תנח ידך וירא אלוקים יוצא את כולם 
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
התופעה שאתה מציין היא קיימת בבחורים על גיל 20, אח"כ עוסקים יותר להקיף את כל הסוגיא.
והגר"ח אברמסקי (אב"ד לונדון) היה בוחן לסמיכה על קטע של רח"ה, ומי שידע היה מקבל סמיכה, ואמר הגר"י שנמצא שהוא יודע להכריע סוגיא, וכשתזדמן לפניו שאלה יוכל לפתוח את הסוגיא ולבררה.
מי שיודע הלכות, ולא יודע להבין דבר לאשורו, ולא יודע להבין דבר מתוך דבר, ולדמות מילתא למילתא, וללמוד לתפוס בכל שאלה מה הנקודה ומה צריך לברר, לא יכול להכריע הלכה
האשכול על זום במילה מוכיח את הדברים בברור
 

mistr

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
שמעתי מהגר"ה זקס שכאשר עלתה שאלת הימום הבהמות הגרח"ע לא הפנה את השאלה לפוסקים אלא אל הגרב"ד והגרש"ש וגדולי הרמי"ם

אני שמעתי על מקרה שהרב וואזנר ואחד מגדולי ראשי הישיבות הידועים היו יחד בחופה והתעוררה שאלה הלכתית ולאחר מכן ראש הישיבה הנ"ל קיבל ע"ע לא לפסוק הלכה.
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
הנושא של הסיפור ההוא היה ידע בפוסקים, מה שלא היה חסר לרה"י לפני המלחמה
ולגופו של ענין כאשר אנחנו צריכים ידע בפוסקים ודאי אלו שמתעסקים עם זה יודעים יותר, אבל כשיש נושא שצריך הכרעה, למה זה דומה וכו', דעתם של רה"י עדיפא, שכן הם מתעסקים עם הבנה וחילוקים ודימוי מילתא למילתא, נגיד שיודעים שיש שו"ע ויש רשב"א ויש רעק"א ומג"א, השאלה למה הם התכוונו, והאם הנדון לפנינו דומה לזה או לא, ובמקצוע זה עדיף מי שמתעסק עם זה.
וכבר היה סיפור עם הכרעה של הרב שך בסוגיא חמורה של אש איש, שמובא בספר של לורנץ, והגרשז"א אמר זה נכון שהוא לא מתעסק עם פסק, אבל כשנכנס לפסק כולנו בטלים אליו
 

על כל פנים

משתמש ותיק
מעניין שכל ראשי הישיבות, הרב שך, הגרמ"ד, הגר"א ארלנגר זצוק"ל ועוד הרבה, התריעו שהדרך בישיבות כיום מגדל ע"ה, ובכ"ז אין שומעים להם
 

פורפורציה

משתמש חדש
איש ווילנא אמר:
ונחנו מה אמר:
שמעתי מהגר"ה זקס שכאשר עלתה שאלת הימום הבהמות הגרח"ע לא הפנה את השאלה לפוסקים אלא אל הגרב"ד והגרש"ש וגדולי הרמי"ם
לענ"ד זה לא הוכחה לטובת העוסקים בעיון ישיבתי היום אלא ביקורת עלייהם 
הגרש"ש והגרב"ד עם כל עיסוקם בעיון הישיבתי ההקף של הש"ס והפוסקים בידייהם 
והם ידעו לענות תשובות בענין הימום בהמות כמו שהשיבו תשובות במקוואות ובעוד נושאים 
הגם כי רוב עיונם היה בנושאים הישיבתיים 
היום יש מהעוסקים בעיון ישיבתי הם ש"חוסר הידע" שלהם מתבטא לא רק בש"ס כולו אלא גם באותם סוגיות שהם לומדים דהיינו שאין עוסקים רק בנקודת הסברא בסוגיא ולא בכל הקף דברי הראשונים בענין. 
והדרך הנכונה מזה ומזה אל תנח ידך וירא אלוקים יוצא את כולם 
המבט על עיון ישיבתי כשם להתעסקות חודש בסברא, ולימוד של פוסקים כשם להתעסקות רק בפסקי הלכה,הוא שטחי לחלוטין,
ברור שהמעיין הישיבתי המוצלח מגיע לכל הפסק מהשטח שלו, ועולה על כל המעיינים בפסקי ההלכה, ודוק

 
 

שלום רב

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
הנושא של הסיפור ההוא היה ידע בפוסקים, מה שלא היה חסר לרה"י לפני המלחמה
ולגופו של ענין כאשר אנחנו צריכים ידע בפוסקים ודאי אלו שמתעסקים עם זה יודעים יותר, אבל כשיש נושא שצריך הכרעה, למה זה דומה וכו', דעתם של רה"י עדיפא, שכן הם מתעסקים עם הבנה וחילוקים ודימוי מילתא למילתא, נגיד שיודעים שיש שו"ע ויש רשב"א ויש רעק"א ומג"א, השאלה למה הם התכוונו, והאם הנדון לפנינו דומה לזה או לא, ובמקצוע זה עדיף מי שמתעסק עם זה.
וכבר היה סיפור עם הכרעה של הרב שך בסוגיא חמורה של אש איש, שמובא בספר של לורנץ, והגרשז"א אמר זה נכון שהוא לא מתעסק עם פסק, אבל כשנכנס לפסק כולנו בטלים אליו
לא נכון שבהכרעה בעניני פסק דעתם של ראשי ישיבה עדיפה.
בדרכי הפסק יש כללים מקובלים בהם משתמשים הפוסקים מדור לדור וראשי ישיבות בכלל לא משתמשים בהם - צירופי שיטות כדי להקל/להחמיר, נתינת משקל לשיטות לא לפי הסתברותן אלא לפי האומרן. יש גדולי הוראה עליהם נשענים בית ישראל בפסק. הפוסקים גם משתמשים בשיקולים נוספים ('מטא הלכתיים) להקל או להחמיר, לתקנת הדור או למען איזו מטרה, דברים שראשי ישיבה בסדר לימודם בישיבה אינו נדרשים אליהם בכלל. גם בדימוי מילתא למילתא יש דרכים מסורתיות של הפוסקים שפוסקים לפיהם הלכות חמורות, שבהן תמיד יוכלו ראשי הישיבות למצוא חילוקים, ואין דברים אלה לפלפולי אורייתא. (הסיפור של לורנץ, אפשר להביא בבקשה צילום או ציטוט מדויק. כי על פניו נראה תמוה)
 
 

לומד ומלמד

משתמש ותיק
שמעתי מהגר"ה זקס מעשה שבדידו הווה:
פעם אחת בהיותו בחו"ל הלך לחנות של יהודי בע"ב וביקש לרכוש לו 'סיר בישול איטי' [סלאו קוק"ר בלע"ז], אמר לו בעל החנות, אתה נראה יהודי מכובד האם אתה יודע שהרבה רבנים אוסרים את השימוש בסיר זה בשבת? בנו של הגר"ה שהיה עמו ניצל רגע אחד של הסח דעת ואמר למוכר 'הוא אחד מגדולי ראשי הישיבות' - ענה אותו מוכר בנחרצות לגר"ה 'אתה ראש ישיבה - אתה לא פוסק!! והאריך הגר"ה לבאר את עומק טעותו ושטותו של אותו מוכר בדברים חריפים.
 

0548415779

משתמש ותיק
לא הרי זה כהרי זה, הצד השוה שבהם אין אדם למד אלא בצורה שליבו חפץ ובלבד שיכוין ליבו לשמים!
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
לומד ומלמד אמר:
שמעתי מהגר"ה זקס מעשה שבדידו הווה:
פעם אחת בהיותו בחו"ל הלך לחנות של יהודי בע"ב וביקש לרכוש לו 'סיר בישול איטי' [סלאו קוק"ר בלע"ז], אמר לו בעל החנות, אתה נראה יהודי מכובד האם אתה יודע שהרבה רבנים אוסרים את השימוש בסיר זה בשבת? בנו של הגר"ה שהיה עמו ניצל רגע אחד של הסח דעת ואמר למוכר 'הוא אחד מגדולי ראשי הישיבות' - ענה אותו מוכר בנחרצות לגר"ה 'אתה ראש ישיבה - אתה לא פוסק!! והאריך הגר"ה לבאר את עומק טעותו ושטותו של אותו מוכר בדברים חריפים.
עיקרי הדברים נדפסו בספר שיחותיו הרופא לשבורי לב
 
כמעיין המתגבר אמר:
עדיף לידע היטיב חמש מסכתות בעומק (לא עיון ישיבתי, אלא עם הפוסקים המפורסמים) מאשר לדקלם את כל הש''ס.

דרומאי אמר:
עדיף לידע היטב מסכת אחת עם הפוסקים בעיון ישיבתי, מאשר לדקלם חמש מסכתות עם הפוסקים המפורסמים.

חימקו אמר:
עדיף לדעת כמה סוגיות עם ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים מאשר ללמוד מסכת אחת בעיון ישיבתי.
חס ושלום.
היפך דעת גדולי ישראל, גם הליטאים וגם החסידים וגם הספרדים.
והעושה כן יצא עם הארץ, לא תלמיד חכם.
ומסקנותיו בעיונו ופלפולו לא יהיו אמת.
(סליחה על החריפות, אבל זה לא דעה שלי, אלא כך אמרו גדו"י)

(כמובן שדברי למקרה שכוונתכם במילה "לדקלם" היא לימוד מהיר אך בהבנה בסיסית לכה"פ.)

כמובן שהעיון חשוב מאד, אך ח"ו לא על חשבון הבקיאות והלימוד הבסיסי של הש"ס וכל התורה!!

אין אף גדול בישראל שגדולתו שהוא יודע את כל הרייד בחזקת הבתים...
 

על כל פנים

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
חס ושלום.
היפך דעת גדולי ישראל, גם הליטאים.
והעושה כן יצא עם הארץ, לא תלמיד חכם.
וכל מסקנותיו בעיונו ופלפולו לא יהיו אמת.
הרב @כמעיין המתגבר כתב רק מה עדיף על מה, והוא צודק. ולכתחילה מזה ומזה אל תנח ידך.
 
על כל פנים אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
חס ושלום.
היפך דעת גדולי ישראל, גם הליטאים.
והעושה כן יצא עם הארץ, לא תלמיד חכם.
וכל מסקנותיו בעיונו ופלפולו לא יהיו אמת.
הרב @כמעיין המתגבר כתב רק מה עדיף על מה, והוא צודק. ולכתחילה מזה ומזה אל תנח ידך.
זה לא נכון גם לא לגבי מה עדיף על מה.
אם צריך לבחור ביניהם אין כל ספק שעדיפה ידיעת התורה מיכולת פלפול בסוגייא אחת!!
 

על כל פנים

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
גם לא לגבי מה עדיף על מה.
אם צריך לבחור ביניהם אין כל ספק שעדיפה ידיעת התורה מיכולת פלפול בסוגייא אחת!!
זה לא ענין של לפלפל, אלא ידיעה אמיתית.
 
ואמנם בגמ' נחלקו לגבי סיני ועוקר הרים מי עדיף
אך בוודאי שגם העוקר הרים שבגמרא אינו כזה שיודע רק סוגיות מסויימות.
 
על כל פנים אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
גם לא לגבי מה עדיף על מה.
אם צריך לבחור ביניהם אין כל ספק שעדיפה ידיעת התורה מיכולת פלפול בסוגייא אחת!!
זה לא ענין של לפלפל, אלא ידיעה אמיתית.
גם הדרך להיות עוקר הרים טוב, עוברת בידיעה בסיסית של התורה.
היכולת להקשות ולתרץ וכו' היא ע"י השואה בין מקומות רבים בתלמוד.

מי שיודע רק את הסוגיא הזו, גם את הסוגיא הזו אינו יודע ידיעה אמיתית.
 

על כל פנים

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
ואמנם בגמ' נחלקו לגבי סיני ועוקר הרים מי עדיף
אך בוודאי שגם העוקר הרים שבגמרא אינו כזה שיודע רק סוגיות מסויימות.


מדובר בחמש מסכתות, לא סוגיות

גם לא מדובר בסדר הלימוד שגמ' מפורשת לגמור איניש והדר ליסבר, והיום נהגו בישיבות בשנים האחרונות להקדים ללמד איך ללמוד
 
 

על כל פנים

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
גם הדרך להיות עוקר הרים טוב, עוברת בידיעה בסיסית של התורה.
היכולת להקשות ולתרץ וכו' היא ע"י השואה בין מקומות רבים בתלמוד.

מי שיודע רק את הסוגיא הזו, גם את הסוגיא הזו אינו יודע ידיעה אמיתית.
אמת.

אבל כאמור הוא כתב מה עדיף.
 
על כל פנים אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
ואמנם בגמ' נחלקו לגבי סיני ועוקר הרים מי עדיף
אך בוודאי שגם העוקר הרים שבגמרא אינו כזה שיודע רק סוגיות מסויימות.
מדובר בחמש מסכתות, לא סוגיות
יש פה מי שהגזים עוד יותר וכתב גם עדיף סוגיות על מסכתות
על כל פנים אמר:
גם לא מדובר בסדר הלימוד שגמ' מפורשת לגמור איניש והדר ליסבר, והיום נהגו בישיבות בשנים האחרונות להקדים ללמד איך ללמוד
בישיבות זה רק כמו שכתבת, קורס איך ללמוד. לא אמורים להישאר רק בזה כל החיים.

אבל גם בישיבות - יש סדרי בקיאות!!

וגם עם העיון יש להתקדם ולא להיתקע יותר מדי, וידוע כמה התנגד הגרא"מ שך ללימוד 20 דפים ב'זמן' וצעק נגד זה.
 
על כל פנים אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
גם הדרך להיות עוקר הרים טוב, עוברת בידיעה בסיסית של התורה.
היכולת להקשות ולתרץ וכו' היא ע"י השואה בין מקומות רבים בתלמוד.

מי שיודע רק את הסוגיא הזו, גם את הסוגיא הזו אינו יודע ידיעה אמיתית.
אמת.

אבל כאמור הוא כתב מה עדיף.
וטועים בזה, הוא וחביריו הנ"ל.

ואם לא הבנתי כוונתם והתקפתי לחינם, אני מתנצל.
 
גדול הדור הליטאי הוא רבי חיים קנייבסקי. וכל גדולתו ופרסומו באו לו מכך שיודע בע"פ כל התורה כולה, וידוע סדר לימודו לסיים כל התורה כל שנה. ודווקא ע"י ידיעתו ובקיאותו בכל התורה בא גם לגאונותו ועיונו וחיבור ספריו הדרך אמונה וכו'.
 

על כל פנים

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
גדול הדור הליטאי הוא רבי חיים קנייבסקי. וכל גדולתו ופרסומו באו לו מכך שיודע בע"פ כל התורה כולה, וידוע סדר לימודו לסיים כל התורה כל שנה. ודווקא ע"י ידיעתו ובקיאותו בכל התורה בא גם לגאונותו ועיונו וחיבור ספריו הדרך אמונה וכו'.
הגרח"'ק יחיד בזה בין שאר גדול"י לאורך כל הדורות, גם מגזמים בזה, הוא ודאי לומד גם בעיון

הגבתי כלפי מש"כ הרב כמעיין, אני כתבתי לעיל נגד אלו שלומדים רק סוגיות ומגדלים ע"ה.
 
 
על כל פנים אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
גדול הדור הליטאי הוא רבי חיים קנייבסקי. וכל גדולתו ופרסומו באו לו מכך שיודע בע"פ כל התורה כולה, וידוע סדר לימודו לסיים כל התורה כל שנה. ודווקא ע"י ידיעתו ובקיאותו בכל התורה בא גם לגאונותו ועיונו וחיבור ספריו הדרך אמונה וכו'.
הגרח"'ק יחיד בזה בין שאר גדול"י לאורך כל הדורות, גם מגזמים בזה, הוא ודאי לומד גם בעיון

הגבתי כלפי מש"כ הרב כמעיין, אני כתבתי לעיל נגד אלו שלומדים רק סוגיות ומגדלים ע"ה.
 

אז הנה כמה מקורות משאר גדולי הדורות. צילמתי מאיזה ספר שליקט אותם:

אורחות צדיקים

אורחות צדיקים.jpg

הגר"א

הגרא.jpg

החפץ חיים

חפץ חיים.jpg

ר' חיים בריסקער

רבי חיים מבריסק.jpg

הגרא"מ שך

הרב שך.jpg

והנה דעת מוהר"ן זי"ע בזה:
שיחות הר"ן שיחה כ"ט (חשיבות לימוד הפוסקים) ושיחה ע"ו (דרך הלימוד, ללמוד כל התורה כולה במהירות אך בהבנה, מלבד הקדשת זמן לעיון)
 

מאור עינים

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
עדיף לידע היטיב חמש מסכתות בעומק (לא עיון ישיבתי, אלא עם הפוסקים המפורסמים) מאשר לדקלם את כל הש''ס.

דרומאי אמר:
עדיף לידע היטב מסכת אחת עם הפוסקים בעיון ישיבתי, מאשר לדקלם חמש מסכתות עם הפוסקים המפורסמים.

חימקו אמר:
עדיף לדעת כמה סוגיות עם ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים מאשר ללמוד מסכת אחת בעיון ישיבתי.
חס ושלום.
היפך דעת גדולי ישראל, גם הליטאים וגם החסידים וגם הספרדים.
והעושה כן יצא עם הארץ, לא תלמיד חכם.
ומסקנותיו בעיונו ופלפולו לא יהיו אמת.
(סליחה על החריפות, אבל זה לא דעה שלי, אלא כך אמרו גדו"י)

(כמובן שדברי למקרה שכוונתכם במילה "לדקלם" היא לימוד מהיר אך בהבנה בסיסית לכה"פ.)

כמובן שהעיון חשוב מאד, אך ח"ו לא על חשבון הבקיאות והלימוד הבסיסי של הש"ס וכל התורה!!

אין אף גדול בישראל שגדולתו שהוא יודע את כל הרייד בחזקת הבתים...

וגם אין אף גדול שגדולתו שהוא יודע את כל הש"ס בהבנה בסיסית...
 

מאור עינים

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
גדול הדור הליטאי הוא רבי חיים קנייבסקי. וכל גדולתו ופרסומו באו לו מכך שיודע בע"פ כל התורה כולה, וידוע סדר לימודו לסיים כל התורה כל שנה. ודווקא ע"י ידיעתו ובקיאותו בכל התורה בא גם לגאונותו ועיונו וחיבור ספריו הדרך אמונה וכו'.

כך יש שטעו בו עד שיצא ספריו וראו את גודלו ותפארתו בכל התחומים.
 

יכהן פאר

משתמש חדש
מעשה ששמעתי נדמה לי על האבנ"ז (תואם) שנבחנו אצלו כמה לומדים על כל הש"ס עם פירוש התוס' וכשהתחיל לדבר עמם קצת להלכה - שיטות הראשונים שנוקטין להלכה כמותם - שיטת הרמב"ם הר"ן וכו' וכו' ולא יכלו לענות אמר להם אתם יודעים את הש"ס של רש"י ושל בעלי התוס' אבל הש"ס של הרמב"ם וכו' וכו' אינכם מכירין (כלומר שאם אין לומדים את הש"ס להלכה אינם יודעין את הש"ס שהם בעצמם נוהגין כמותו ודו"ק כי הוא פשוט
(אגב הגרמ"ש קליין שליט"א חוזר תמיד בשם רבו שהלומדות בזמנו היה שטיקלאך מג"א ט"ז וכו' - וכמו קצוה"ח ונתיבות בחו"מ והבן)
 
הדיון קצת סטה מעניינו יש כאן חילוקים עצומים לכל מי שקצת מתבונן אברכי כולל ש"ס אידן כל לימודם לאורך כל השנה לאורך כל הש"ס הוא פשוט לחפש ולמצוא את הסקופים' שיש בתורה - זה הכול - ולכן במבחנים כולם יורים מייד כמה פעמים מוזכר וכמה פעמים מופיע וכדו' 
והתמיהה גדולה - זוהי התורה??? זה נקרא לדעת את הש"ס???? 'לדעת'???? 
לעומתם תסתכלו כמה 'פדיחות' יש במבחן של מרן הגר"מ זילבר בושננתם כיוון שהנבחנים הינם בני עלייה [אגב, רובם מהציבור הישיבתי ובשונה מדרשו וש"ס אידן.....] שכל השנה עסוקים בבירור התורה בעיון ובהעמקה ובחיבור לכל התוכן והפנים שנמצא בתוככי הש"ס ולא ר קמשייטים מלמעלה... בסקופים... ובנוסף משקיעים בחזרות ומבחנים על הגפ"ת 
וכי מי שלא יודע כמה פעמים מוזכר רב"י בש"ס אבל בכל מקום כזה יודע הוא ללמוד ולבאר מה דעתו של רשב"י וכי הוא לא יודע .....
ואגב, לימוד ישיבתי מילה מושאלת הוא וכמה מגוכח ומבייש להשתמש בשמות רבותינו חזון האיש ומרנא ריש"א דגלותא כמי שלא למדו כן הלא כל תינוק יודע כשמעלה הוא את שמותם כסמל לגדולי המעמיקים המעיינים והמבינים את דברי התורה וזה עיקרו של החינוך הישבתי לראות את התוכן ואת הרובד הפנימי המסתתר מאחורי כל התורה 
ויש המון להאריך במחילה עם חריף מדאי 
וכמובן שיש הרבה שאינם מסוגלים ללימוד המעיין והמעמיק וכמה נפלא שיש מה שתופס אותם לדעת את המטמוניות והמעניינים הפזוריחם בש"ס
 
 
מאור עינים אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
עדיף לידע היטיב חמש מסכתות בעומק (לא עיון ישיבתי, אלא עם הפוסקים המפורסמים) מאשר לדקלם את כל הש''ס.

דרומאי אמר:
עדיף לידע היטב מסכת אחת עם הפוסקים בעיון ישיבתי, מאשר לדקלם חמש מסכתות עם הפוסקים המפורסמים.

חימקו אמר:
עדיף לדעת כמה סוגיות עם ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים מאשר ללמוד מסכת אחת בעיון ישיבתי.
חס ושלום.
היפך דעת גדולי ישראל, גם הליטאים וגם החסידים וגם הספרדים.
והעושה כן יצא עם הארץ, לא תלמיד חכם.
ומסקנותיו בעיונו ופלפולו לא יהיו אמת.
(סליחה על החריפות, אבל זה לא דעה שלי, אלא כך אמרו גדו"י)

(כמובן שדברי למקרה שכוונתכם במילה "לדקלם" היא לימוד מהיר אך בהבנה בסיסית לכה"פ.)

כמובן שהעיון חשוב מאד, אך ח"ו לא על חשבון הבקיאות והלימוד הבסיסי של הש"ס וכל התורה!!

אין אף גדול בישראל שגדולתו שהוא יודע את כל הרייד בחזקת הבתים...

וגם אין אף גדול שגדולתו שהוא יודע את כל הש"ס בהבנה בסיסית...
מדעות כאלה גדלים רק עמי ארצות.
לא מילים שלי אלא של הגר"א

גדולי התורה התחילו מידיעה בסיסית, ועליה בנו את עיונם, ולא להיפך
 
חלק עליון תַחתִית