בקשת ביאור בדברי המהרל בהקדמתו למסכת אבות

מוחל וסולח

משתמש ותיק
המהרל מבאר את סיבת מיקום מסכת אבות בין מסכת עדויות לבין מסכת ע"ז.

ושם כותב כך:
ואח"כ סדרו מסכת ע"ז כי העובד ע"ז יוצא ממידת המשפט לעבוד אלוקים אחרים שהם תועו ולא יועילו ודבר זה ידוע גם לנבונים איך הע"ז יוצא מן הדין ולכך עשו ישראל את העגל של זהב ולא של כסף גם עשו עגל שהוא פר כי שם מקום המשפט שהם יצאו ממנו.

למי שיש ביאור למילים אלו אשמח מאוד.
תודה.
 

HaimL

משתמש ותיק
אני חושב שכוונתו בזה היא שכסף הוא חסדים וזהב הוא הגבורות. והזהב המשובח נקרא זהב פרוים, שהוא נראה כאדמומית דם פרים. והגבורות הם דינים, ועל כן, עבודה זרה באה מגבורה דסט"א, שהיא מתנגדת לדין הא-להי (והאנושי).
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
אני חושב שכוונתו בזה היא שכסף הוא חסדים וזהב הוא הגבורות. והזהב המשובח נקרא זהב פרוים, שהוא נראה כאדמומית דם פרים. והגבורות הם דינים, ועל כן, עבודה זרה באה מגבורה דסט"א, שהיא מתנגדת לדין הא-להי (והאנושי).
לדבריך, אם הבנתי אותך נכון, כוונת דבריו, במושג 'משפט' ו'דין', מתייחס למושג הקבלי, ולא רק למושג הפשוט של דין ומשפט.
האם לאור כך, צריך לבאר את כל הקטע הקודם באותה ההקדמה, או ששם הוא מדבר בדרך הפשט ורק כאן נכנס המושג הקבלי?
יישר כח.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
HaimL אמר:
אני חושב שכוונתו בזה היא שכסף הוא חסדים וזהב הוא הגבורות. והזהב המשובח נקרא זהב פרוים, שהוא נראה כאדמומית דם פרים. והגבורות הם דינים, ועל כן, עבודה זרה באה מגבורה דסט"א, שהיא מתנגדת לדין הא-להי (והאנושי).
לדבריך, אם הבנתי אותך נכון, כוונת דבריו, במושג 'משפט' ו'דין', מתייחס למושג הקבלי, ולא רק למושג הפשוט של דין ומשפט.
האם לאור כך, צריך לבאר את כל הקטע הקודם באותה ההקדמה, או ששם הוא מדבר בדרך הפשט ורק כאן נכנס המושג הקבלי?
יישר כח.
כן. זה מתחיל מהדין והמשפט הגשמי, כלומר שורת הדין
נותנת שאין לעבוד ע"ז, וממשיך בזה שהשורש הרוחני של ע"ז הוא דינים דסט"א, ולכן בגשמיות היא מתנגדת לשורת הדין.
 
חלק עליון תַחתִית