לימוד הנגלה ולימוד הנסתר

ידוע מהזוה"ק כי יחס הנגלה והנסתר יחס של גוף ונשמה. גופי תורה ונשמתא דאורייתא. פנימיות התורה וחיצוניותה. והמקובלים האריכו לבאר גדלות לימוד חכמת הקבלה, שלזה נברא האדם ושאין להקב"ה הנאה אם אין עוסקים בזה. מאידך, הרי כמה תלמידי חכמים שלא היה להם עסק בנסתרות, ככל הנראה, לדוגמא, מרן הגר"מ פיינשטיין ז"ל, ומרן הגרא"מ שך ז"ל, ועכ"פ אין ספק שהיו כזה גדולי ישראל שלא היה להם עסק בנסתרות. אבל איך מסתדרים עם זה, אטו נאמר שחסר להם עיקר התורה, ושלא קיימו תכלית בריאתן. ואין לי ספק שחכמים אמיתיים בחכמת הקבלה כמו הגר"מ שפירא ז"ל או הגרי"א ווינטרויב ז"ל היה להם מהלך בזה. ואשמח לכל מי שיוכל לעזור לי.
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
שיטה לא נודע למי אמר:
ידוע מהזוה"ק כי יחס הנגלה והנסתר יחס של גוף ונשמה. גופי תורה ונשמתא דאורייתא. פנימיות התורה וחיצוניותה. והמקובלים האריכו לבאר גדלות לימוד חכמת הקבלה, שלזה נברא האדם ושאין להקב"ה הנאה אם אין עוסקים בזה. מאידך, הרי כמה תלמידי חכמים שלא היה להם עסק בנסתרות, ככל הנראה, לדוגמא, מרן הגר"מ פיינשטיין ז"ל, ומרן הגרא"מ שך ז"ל, ועכ"פ אין ספק שהיו כזה גדולי ישראל שלא היה להם עסק בנסתרות. אבל איך מסתדרים אם זה, אטו נאמר שחסר להם עיקר התורה, ושלא קיימו תכלית בריאתן. ואין לי ספק שחכמים אמיתיים בחכמת הקבלה כמו הגר"מ שפירא ז"ל או הגרי"א ווינטרויב ז"ל היה להם מהלך בזה. ואשמח לכל מי שיוכל לעזור לי.
יש כאלו שבאו לעולמינו על מנת ללמוד נגלה לפי שורש נשמתם ומה שיש להם לתקן , ומסופר על הארי שאמר כך לבית יוסף . 
ועוד שהיו בדורות אחרונים שסברו שאין ממי לקבל היום נסתר וללא קבלה אין אפשרות ללמוד באופן שיטתי וראוי. 
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
אליעזר ג אמר:
שיטה לא נודע למי אמר:
ידוע מהזוה"ק כי יחס הנגלה והנסתר יחס של גוף ונשמה. גופי תורה ונשמתא דאורייתא. פנימיות התורה וחיצוניותה. והמקובלים האריכו לבאר גדלות לימוד חכמת הקבלה, שלזה נברא האדם ושאין להקב"ה הנאה אם אין עוסקים בזה. מאידך, הרי כמה תלמידי חכמים שלא היה להם עסק בנסתרות, ככל הנראה, לדוגמא, מרן הגר"מ פיינשטיין ז"ל, ומרן הגרא"מ שך ז"ל, ועכ"פ אין ספק שהיו כזה גדולי ישראל שלא היה להם עסק בנסתרות. אבל איך מסתדרים אם זה, אטו נאמר שחסר להם עיקר התורה, ושלא קיימו תכלית בריאתן. ואין לי ספק שחכמים אמיתיים בחכמת הקבלה כמו הגר"מ שפירא ז"ל או הגרי"א ווינטרויב ז"ל היה להם מהלך בזה. ואשמח לכל מי שיוכל לעזור לי.
ועוד שהיו בדורות אחרונים שסברו שאין ממי לקבל היום נסתר וללא קבלה אין אפשרות ללמוד באופן שיטתי וראוי. 
וכבר כתב כעי"ז בשו"ת הריב"ש סימן קנז:
וכן הודעתיך מה שאמר אלי ביחוד מורי הרב רבינו נסים ז"ל כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בענין הקבלה ההיא, ולזה איני תוקע עצמי באותה חכמה אחר שלא קבלתיה מפי מקובל חכם. ואם ראיתי באורים על סודות הרמב"ן ז"ל וגם הם אינם מגלי' שרשי החכמה ההיא ומגלים טפח ומכסים כמה טפחים וקרוב לטעות בדבר מהם, ולכן בחרתי לבל יהיה לי עסק בנסתרות. 
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
חוץ מהתקופה שהקבלה התכסתה

היו בכלל ישראל שני בתי מדרש בית מדרש לתורה
ובית מדרש של בני הנביאים

וכמו שיש בעלי מקרא בעלי משנה יש בית מדרש של נסתר

וכ"א תפקידו בעולמו

אם כי מסתבר מאוד שיש הרבה גדולים שלמדו קבלה אך לא ידעו על כך
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אם אמנה את גודלי הגדולים שבכל הדורות שהרחיקו לימוד הקבלה, יכלה הדף. אך גם תומכי לימוד הקבלה, אין מדובר בפילוסופיה ו"מחשבה" אלא כשמה, קבלה מרב לתלמיד, ורוב ככל ה"חידושים" ע"פ קבלה של חכמי דורנו (ולא רק) הם פילוסופיה במקרה הטוב. וכבר בחז"ל מצאנו שרק מעטים שבמעטים עסקו במעשה מרכבה, והיו שסרבו ללמוד גם כשרצו ללמדם כמבואר בחגיגה.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
שיטה לא נודע למי אמר:
הרי כמה תלמידי חכמים שלא היה להם עסק בנסתרות, ככל הנראה, לדוגמא, מרן הגר"מ פיינשטיין ז"ל, ומרן הגרא"מ שך ז"ל
מי אמר לך זאת ? האם לא זזה ידך מתוך ידם.
אמנם על הרב שך ידוע שלמד ספד"צ עם ביאור הגר"א, ולא ראינו אינו ראיה, אך ודאי שלא עשו זה רוב עסקם, ואכן גם האמוראים נראה שרוב עסקם היה בנגלה, שכן אמרו [גיטין ס.] ר' יוחנן ור"ל מעייני בספרא דאגדתא בשבתא, והאריך שם היעבץ שקדושת שבת מסוגלת ללימוד חכמת האמת, אך בימות החול עסקו בנגלה לדעת מה יעשה ישראל.
וכבר הובא באשכול אחר דברי בעל התניא שרשב"י ובנו עסקו במערה רוב הי"ב שנים בנגלות התורה, והביא ראיה מגמ' דשבת.
וכבר נודע [רמב"ם ורמ"א יו"ד רמו, ד] שמי שלא מילא כריסו בשר ויין [נגלה] לא יטייל בפרדס.
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
אם אמנה את גודלי הגדולים שבכל הדורות שהרחיקו לימוד הקבלה, יכלה הדף. אך גם תומכי לימוד הקבלה, אין מדובר בפילוסופיה ו"מחשבה" אלא כשמה, קבלה מרב לתלמיד, ורוב ככל ה"חידושים" ע"פ קבלה של חכמי דורנו (ולא רק) הם פילוסופיה במקרה הטוב. וכבר בחז"ל מצאנו שרק מעטים שבמעטים עסקו במעשה מרכבה, והיו שסרבו ללמוד גם כשרצו ללמדם כמבואר בחגיגה.
מנין לך? אפשר הוכחה לכך?
אני הבנתי ההפך, שהסודות של הקבלה מתחילים איפה שהפילוסופיה נגמרת
 

כמו שחל

משתמש ותיק
אליעזר ג אמר:
יש כאלו שבאו לעולמנו על מנת ללמוד נגלה לפי שורש נשמתם ומה שיש להם לתקן, ומסופר על האר"י שאמר כך לבית יוסף.
בשם הגדולים (מ, קא) החיד"א מביא דבר דומה על האלשיך:
"ובמקום אחר מצאתי שרבינו האר"י זצ"ל היה קורא חכמת הקבלה עם מהרח"ו והרב אליהו פלקון ולא היה רוצה שמהר"ם אלשיך יקרא והלך אצלו הרב מהר"ם אלשיך ואמר להרב המבינתך יאבר נ"ץ חיי"ם שאל ממך נתת לו ואנחנו למה נגרע והשיב לו הרב כי בגלגול זה לא בא כ"א לבחינת דרוש וכו'".
 

כמו שחל

משתמש ותיק
בשובה ונחת אמר:
בחור_צעיר אמר:
אני הבנתי ההפך, שהסודות של הקבלה מתחילים איפה שהפילוסופיה נגמרת
כך אמר מוהר"ח מוולאז'ין בשם רבו הגדול אדוננו הגר"א זי"ע
וכך אמר מוהרנ"ת מברסלב בשם רבו הגדול אדוננו מוהר"ן זי"ע
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אליעזר ג אמר:
וללא קבלה אין אפשרות ללמוד באופן שיטתי וראוי.
שמעתי מאאמו"ר זצ"ל שמורו ורבו הג"ר אהרן קוטלר זצ"ל היה לומד באמצע הלילה בספרי קבלה.
האם מישהו יודע ממי למד?

שמעתי ממו"ר הגרמ"ד סולוביצ'יק זצ"ל, שהגרב"ב ליבוביץ זצ"ל אמר על רבו מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל, ש"בשעות הקטנות של הלילה -הוא מסתכל ב"ספרים הקטנים". (ספרי קבלה היו מודפסים אז בגודל קטן).
האם מישהו יודע אצל מי למד הגר"ח מבריסק קבלה?
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
שאלה קצת קשה לי לפי דברי הפוסקים אסור ללמוד החכמה הפנימית אלא למי שמילא כרסו בש"ס ופוסקים ומלאו לו ארבעים שנה
ולפי דברי המקובלים כמעט כל ההקבלות אינם ובפרט ההקבלה לגיל
וכמעט כל המקובלים למדו מגיל צעיר והדעת נותנת שקשה מאוד להתחיל בגיל מבוגר עד בלתי אפשרי
א"כ ממ"נ וכו'
 

מ אלישע

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
שאלה קצת קשה לי לפי דברי הפוסקים אסור ללמוד החכמה הפנימית אלא למי שמילא כרסו בש"ס ופוסקים ומלאו לו ארבעים שנה
ולפי דברי המקובלים כמעט כל ההקבלות אינם ובפרט ההקבלה לגיל
וכמעט כל המקובלים למדו מגיל צעיר והדעת נותנת שקשה מאוד להתחיל בגיל מבוגר עד בלתי אפשרי
א"כ ממ"נ וכו'
היכן דברי הפוסקים?
 
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
א. ברור שרוב ככל גדולי ישראל למדו ועסקו בזה מפחות או יותר ...

ב. ואותם שבכל אופן לא למדו האר"י הקדוש כותב או שהם יחזרו בגלגול ללמוד תורה זו ולהלשלים תיקון נשמתם בכל 4 חלקי הפרד"ס או שהם היו גדולי המקובלים בדורות שעברו ובאו לתקן את הפשט וכו' כדוגמת הרב יהודה פטייה זצ"ל שאמר והעיד על עצמו שהוא גלגול ישיר של הנודע ביהודה שלא עסק בקבלה ולא עוד אלא שכתב על הלשם יחוד והוא בא לתקן אותו ולכן אין לו זמן ללמוד פשט אלא רק קבלה !!
ולכן קרא לספריו : מנחת יהודה. בית לחם יהודה. מתוק לנפש. למול ספריו של הנודב"י : נודע ביהודה. ציון לנפש חיה (צל"ח). דגול מרבבה.

ג. לא ראינו אכן אינה ראיה ... כי הרי כל תורה הקבלה היא תורת הסוד, וא"כ אין שום עניין לדבר על סודות בקול, אלא להסתיר את תורת הנסתר ! וד"ל.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
שאלה קצת קשה לי לפי דברי הפוסקים אסור ללמוד החכמה הפנימית אלא למי שמילא כרסו בש"ס ופוסקים ומלאו לו ארבעים שנה.
והדעת נותנת שקשה מאוד להתחיל בגיל מבוגר עד בלתי אפשרי
ועל כרחך צריך להיות שאמורים למלאות כרסו בש"ס ופוסקים עד גיל 40.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
כדוגמת הרב יהודה פטייה זצ"ל שאמר והעיד על עצמו שהוא גלגול ישיר של הנודע ביהודה שלא עסק בקבלה ולא עוד אלא שכתב על הלשם יחוד והוא בא לתקן אותו ולכן אין לו זמן ללמוד פשט אלא רק קבלה !!

הדברים תמוהים
הנודע ביהודה היה בקיא גדול בתורת הקבלה כאשר העיד בנו רבי יעקבקא. בדברי ידידות [נדפס בתחילת הנודע ביהודה]

בינה יתירה נודעת לו בימי עלומיו מלא כריסו בש"ס ופוסקים הראשונים והאחרונים
וכל רז לא אניס ליה מסוד ד' ליראיו דבש וחלב תחת לשונו
לשון זהב סגור לא ישמע על פיו ואת צנועים חכמה
כאשר באמנה שמעתי פה קדוש ה' מכובד גאון וחסיד מפורסם מקובל אלוהי מו"ה חיים סאנציר ז"ל
אשר ידענו כי הוא היה לו חבר טוב בלחמודי ה' הנסתרות
הוא היה אומר כי כל כתבי קודש של האר"י ז"ל ויתר ספרי קבלה המקובלים במדינה זו גם המו"נ
כל אלה חוברו לו יחדיו והיו טמונים בסתר כנפיו סלה
וכזאת הפליגו גם יתר חכמי קלויז דפה הזקנים שבדור ההוא היו.

ומה שמנע אמירת "לשם יחוד"
משום שדעתו היה שאין להפיץ מושגי הקבלה בין המון העם
אשר לא ידעו מימנם לשמאלם
ועלולים לקלקל יותר מאשר לתקן
[ולכן נהג להסתיר לגמרי את עניני קבלה וכאשר כתב בנו. דבש וחלב שתחת לשונו. לשון זהב סגור. לא ישמע על פיו ואת צנועים חכמה] 
 
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
כדוגמת הרב יהודה פטייה זצ"ל שאמר והעיד על עצמו שהוא גלגול ישיר של הנודע ביהודה שלא עסק בקבלה ולא עוד אלא שכתב על הלשם יחוד והוא בא לתקן אותו ולכן אין לו זמן ללמוד פשט אלא רק קבלה !!

דברים תמוהים
הנודע ביהודה היה בקיא גדול בתורת הקבלה כאשר העיד בנו רבי יעקבקא. בדברי ידידות [נדפס בתחילת הנודע ביהודה]

בינה יתירה נודעת לו בימי עלומיו מלא כריסו בש"ס ופוסקים הראשונים והאחרונים
וכל רז לא אניס ליה מסוד ד' ליראיו דבש וחלב תחת לשונו
לשון זהב סגור לא ישמע על פיו ואת צנועים חכמה
כאשר באמנה שמעתי פה קדוש ה' מכובד גאון וחסיד מפורסם מקובל אלוהי מו"ה חיים סאנציר ז"ל
אשר ידענו כי הוא היה לו חבר טוב בלחמודי ה' הנסתרות
הוא היה אומר כי כל כתבי קודש של האר"י ז"ל ויתר ספרי קבלה המקובלים במדינה זו גם המו"נ
כל אלה חוברו לו יחדיו והיו טמונים בסתר כנפיו סלה
וכזאת הפליגו גם יתר חכמי קלויז דפה הזקנים שבדור ההוא היו.

ומה שמנע אמירת "לשם יחוד"
משום שדעתו היה שאין להפיץ מושגי הקבלה בין המון העם
אשר לא ידעו מימנם לשמאלם
ועלולים לקלקל יותר מאשר לתקן
[ולכן נהג להסתיר לגמרי את עניני קבלה וכאשר כתב בנו. דבש וחלב שתחת לשונו. לשון זהב סגור. לא ישמע על פיו ואת צנועים חכמה] 

אכן נכון הדבר ...

אך לא התכוונתי לכך הנודע ביהודה לא למד כלל קבלה אלא בודאי שידע גם ידע ולמד אך לא השתלם בזה לפום דרגתו !!!
כך שמעתי שכתב כך ר' יהודה פתייה והעיד על עצמו ...

אחפש את המקור כתוב ואשלח לך במדויק !

יישר כח על ההערה הנכונה !
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ידוע מה שהביא המלבי"ם (לענין עסק הנודע ביהודה בחכמת הדקדוק) שיש מקום שכתוב בכתבי אריז"ל 'אין לנו עסק בנסתרות'. וכמה שהאריז"ל לא עסק בנסתרות, כך הנוב"י לא עסק בדקדוק.

ושמא בא זה ולימד גם על ניד"ד
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
משבט הכהונא אמר:
שאלה קצת קשה לי לפי דברי הפוסקים אסור ללמוד החכמה הפנימית אלא למי שמילא כרסו בש"ס ופוסקים ומלאו לו ארבעים שנה
ולפי דברי המקובלים כמעט כל ההקבלות אינם ובפרט ההקבלה לגיל
וכמעט כל המקובלים למדו מגיל צעיר והדעת נותנת שקשה מאוד להתחיל בגיל מבוגר עד בלתי אפשרי
א"כ ממ"נ וכו'
היכן דברי הפוסקים?

עיין סימן רמו ובש"ך סק"ו
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
משבט הכהונא אמר:
שאלה קצת קשה לי לפי דברי הפוסקים אסור ללמוד החכמה הפנימית אלא למי שמילא כרסו בש"ס ופוסקים ומלאו לו ארבעים שנה.
והדעת נותנת שקשה מאוד להתחיל בגיל מבוגר עד בלתי אפשרי
ועל כרחך צריך להיות שאמורים למלאות כרסו בש"ס ופוסקים עד גיל 40.
אני ישאל אחרת מי לומד קבלה
לכאורה מי שמרגיש שזה יוסיף לו לעבודת ד' אם כן על מי אליו לשמוע לבעלי הקבלה או לבעלי הנגלה
כי כל בעלי הקבלה למדו מגיל צעיר זאת אומרת שא"א בלא כך 
וא"כ וכו'...
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
מ אלישע אמר:
משבט הכהונא אמר:
שאלה קצת קשה לי לפי דברי הפוסקים אסור ללמוד החכמה הפנימית אלא למי שמילא כרסו בש"ס ופוסקים ומלאו לו ארבעים שנה
ולפי דברי המקובלים כמעט כל ההקבלות אינם ובפרט ההקבלה לגיל
וכמעט כל המקובלים למדו מגיל צעיר והדעת נותנת שקשה מאוד להתחיל בגיל מבוגר עד בלתי אפשרי
א"כ ממ"נ וכו'
היכן דברי הפוסקים?

עיין סימן רמו ובש"ך סק"ו
אם כך , לפני זמן הש"ך אין תקנה להמתין לגיל ארבעים.

הש"ך כתב שם ויש שכתבו שלא ללמוד קבלה עד שיה' בן ארבעים שנה כמ"ש... בשגם צריך קדושה וטהרה זריזות ונקיות...
לכאורה מבואר שגיל ארבעים אינו מעיקר התקנה. אלא גדר לקדושה וטהרה וכו'

ושמעתי שלאחר תקופת ש' צבי וממשיכיו, תקנו בפולין להגביל זמן הלימוד.
ותקנה זו רק בפולין.
 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
משבט הכהונא אמר:
בעלי הקבלה למדו מגיל צעיר זאת אומרת שא"א בלא כך
מנא לך דס"ל שאי אפשר בלי כך, אולי סבירא להו שגם בגיל צעיר מותר?
לשיטתם זהו עיקר הלימוד המחוייבת כדי לקרב הגאולה וכדי להישמר מהחטא וא"כ אם אפשר אז מחוייבים לכאורה
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שיטה לא נודע למי אמר:
ידוע מהזוה"ק כי יחס הנגלה והנסתר יחס של גוף ונשמה. גופי תורה ונשמתא דאורייתא. פנימיות התורה וחיצוניותה. והמקובלים האריכו לבאר גדלות לימוד חכמת הקבלה, שלזה נברא האדם ושאין להקב"ה הנאה אם אין עוסקים בזה. מאידך, הרי כמה תלמידי חכמים שלא היה להם עסק בנסתרות, ככל הנראה, לדוגמא, מרן הגר"מ פיינשטיין ז"ל, ומרן הגרא"מ שך ז"ל, ועכ"פ אין ספק שהיו כזה גדולי ישראל שלא היה להם עסק בנסתרות. אבל איך מסתדרים עם זה, אטו נאמר שחסר להם עיקר התורה, ושלא קיימו תכלית בריאתן. ואין לי ספק שחכמים אמיתיים בחכמת הקבלה כמו הגר"מ שפירא ז"ל או הגרי"א ווינטרויב ז"ל היה להם מהלך בזה. ואשמח לכל מי שיוכל לעזור לי.
אם זו שאלה אז היא שאלה על הרבה מאוד דמויות מחז''ל והראשונים, כי הלא לא יתכן לומר שכל כולם היה עסקם גם בקבלה ונסתרות ולא הוזכר כך בשום מקום מספרותם. וצאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים.
 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
אולי מהשו"ע הרב בהל' ת"ת משמע שאין הקבלה
ועוד אמרו חכמי האמת שכל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע אלא מעט צריך לבא בגלגול עד שישיג וידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה הן בפשטי ההלכות הן ברמזים ודרשות וסודות כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג ולידע מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה ואי אפשר לה להתתקן ולהשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה:
 

בר לבב

משתמש רגיל
משבט הכהונא אמר:
שאלה קצת קשה לי לפי דברי הפוסקים אסור ללמוד החכמה הפנימית אלא למי שמילא כרסו בש"ס ופוסקים ומלאו לו ארבעים שנה
ולפי דברי המקובלים כמעט כל ההקבלות אינם ובפרט ההקבלה לגיל
וכמעט כל המקובלים למדו מגיל צעיר והדעת נותנת שקשה מאוד להתחיל בגיל מבוגר עד בלתי אפשרי
א"כ ממ"נ וכו'



הרמ"ק כתב את ספרו "אור נערב" בדיוק על העניין הזה מומלץ לעיי' שם (ומי שיצטט פה מעיקרי דבריו תע"ב)

ובאותו עניין, שמעתי פעם ששאלו את הגר"ן רוטמן אם זה לא מפחיד ללמוד קבלה. והשיב שאכן זה מאד מפחיד ללמוד קבלה אבל עוד יותר מפחיד שלא ללמוד...
 

לענין

משתמש ותיק
האשכול הזה, בעוד עשרים שנה יראה מתמיה, ובעוד שלשים שנה יראה מגוחך ממש.
למעשה, האידנא, כמעט כל ת"ח שדבר ה' יקר בעיניו, מוצא לו את הזמן הראוי להקדיש לזה, אם מפי סופרים ואם מפי ספרים.
ברוך ה' יש היום הרבה הרבה ת"ח שיש להם מושגי בסיס בקבלה, וישנם מאות שבקיאים ברמה גבוהה - שאפשר ללמוד אצלם לפחות את הבסיס.
יש גם ספרים מאד מאד מוצלחים שפותחים את האור למי שרק רוצה להשקיע [וזה לא השקעה מי יודע מה, אפשר בשישי שבת ללמוד שעתיים בספר קבוע, ולראות הרבה ברכה].
בעוד לא הרבה שנים, ת"ח שלא יבין בזה, יהיה מילתא דתמיהא או מילתא דלא שכיחא.
והמלצה קטנה, מי שלא יתחיל עם זה מקסימום בסביבות גיל שלשים, כמעט מובטח לו שלעולם לא יגיע לרמה גבוהה מדי.
 
חלק עליון תַחתִית