לשון הר"מ בהקדמה למשניות.
...וכאשר מצאו שתכלית כל אלו העניינים הוא למציאות האדם, הוצרכנו לחקור כמו כן למה נמצא האדם ומה היתה כוונת יצירתו.
וחקרו על כל פעולותיו פועל פועל לדעת תכלית בריאתו מאלה הפועלים, ומצאו כי תכליתו פועל אחד בלבד, ובשבילו נברא, ושאר פועליו הם לקיים עמידתו כדי שיושלם בו הפועל האחד ההוא, והפועל הזה הוא לצייר בנפשו הסודות המושכלות, ולדעת האמיתות, על פי מה שהם עליו שהדעת נותן.
...והאדם קודם שישכיל וידע הוא נחשב כבהמה, לא נבדל משאר מיני החיות אלא בהגיון, רוצה לומר בהגיון שהוא מצייר לנפשו המושכלות, והנכבד שבמושכלות לצייר לנפשו אחדות הקב"ה וכל הנלווה לעניין ההוא מהאלהיות, ששאר החכמות אינם אלא להרגיל בהם עד שיגיע לדעת האלהיות, והדיבור בזה העניין עד כלותו יאריך מאד.
ודי לך בדברי החכם המפורסם בפילוסופיא שאמר חפץ האל ממנו להיות נבונים חסידים, שהאדם כשיהיה חכם נבון מבקש תאוות, אינו חכם על האמת, שתחילת החכמה מחייבת שלא יקח אדם ממעדנים הגופיים אלא מה שיש בו תיקון צורך גופו,
וכן מצאנו הנביא האשים וחשב לעוון למי שהתהלל שהוא חכם והוא מורד במצווה ומבקש תאוות נפשו, והוא מה שאמר "איכה תאמרו חכמים אנחנו, ותורת ה' אתנו"
וכן אם יהיה האדם כמו כן עובד ונזיר, ומרחיק המעדנים לבד ממה שיצטרך לתיקון גופו, והולך במנהגים הטבעיים כולם על קו המישור, ומחזיק בנועם המידות כולם,
אבל אין לו חכמה, גם זה חסר השלמות, אבל הוא יותר שלם מן הראשון, אך מעשיו שהוא עושה אינם על דרך נכונה ולא על דרך אמת.עכ"ל
מישהו יודע להסביר?
למה הוא יותר שלם מן הראשון, אם אין לו חכמה, שהיא כל התכלית???
...וכאשר מצאו שתכלית כל אלו העניינים הוא למציאות האדם, הוצרכנו לחקור כמו כן למה נמצא האדם ומה היתה כוונת יצירתו.
וחקרו על כל פעולותיו פועל פועל לדעת תכלית בריאתו מאלה הפועלים, ומצאו כי תכליתו פועל אחד בלבד, ובשבילו נברא, ושאר פועליו הם לקיים עמידתו כדי שיושלם בו הפועל האחד ההוא, והפועל הזה הוא לצייר בנפשו הסודות המושכלות, ולדעת האמיתות, על פי מה שהם עליו שהדעת נותן.
...והאדם קודם שישכיל וידע הוא נחשב כבהמה, לא נבדל משאר מיני החיות אלא בהגיון, רוצה לומר בהגיון שהוא מצייר לנפשו המושכלות, והנכבד שבמושכלות לצייר לנפשו אחדות הקב"ה וכל הנלווה לעניין ההוא מהאלהיות, ששאר החכמות אינם אלא להרגיל בהם עד שיגיע לדעת האלהיות, והדיבור בזה העניין עד כלותו יאריך מאד.
ודי לך בדברי החכם המפורסם בפילוסופיא שאמר חפץ האל ממנו להיות נבונים חסידים, שהאדם כשיהיה חכם נבון מבקש תאוות, אינו חכם על האמת, שתחילת החכמה מחייבת שלא יקח אדם ממעדנים הגופיים אלא מה שיש בו תיקון צורך גופו,
וכן מצאנו הנביא האשים וחשב לעוון למי שהתהלל שהוא חכם והוא מורד במצווה ומבקש תאוות נפשו, והוא מה שאמר "איכה תאמרו חכמים אנחנו, ותורת ה' אתנו"
וכן אם יהיה האדם כמו כן עובד ונזיר, ומרחיק המעדנים לבד ממה שיצטרך לתיקון גופו, והולך במנהגים הטבעיים כולם על קו המישור, ומחזיק בנועם המידות כולם,
אבל אין לו חכמה, גם זה חסר השלמות, אבל הוא יותר שלם מן הראשון, אך מעשיו שהוא עושה אינם על דרך נכונה ולא על דרך אמת.עכ"ל
מישהו יודע להסביר?
למה הוא יותר שלם מן הראשון, אם אין לו חכמה, שהיא כל התכלית???