האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

ענייני מוסר ומחשבה

פותח הנושא
השפל באמת
הודעות: 1128
הצטרף: 21 פברואר 2021, 15:06
מיקום: עיה"ק ירושלים תובב"א
נתן תודה: 714 פעמים
קיבל תודה: 557 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי השפל באמת » 24 פברואר 2021, 13:08

ישנה חקירה ידועה בעבודת ה' האם יש לצפות לעבודה קלה ונוחה מתוך הרגשת קרבת אלוקים תמידית או לצפות לעבודה קשה שכל תפילה וכל דבר רוחני עולים מאד בקושי
אינני מתכוון לנסיונות שזהו נידון אחר אלא בתפילה עצמה האם תהיה מתוך זרימה קלה או בקושי ללא התחברות ומצד אחד מצינו שהדרגה העילאית ביותר היא דביקות מוחלטת ולכאו' יש לשאוף לזה אך מאי"ג כתבו ברבים בספרי הקודש כי יש לה' נחת רוח גדולה הרבה יותר מהעבודה שיהודי עובד כשור לעול וחמור למשא.
ואשמח אם תאירו את עיני.

ערכים:


לעצמו נברא
הודעות: 684
הצטרף: 22 פברואר 2020, 23:07
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 363 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי לעצמו נברא » 24 פברואר 2021, 14:20

הנחת רוח האמיתי שעובדים את הקב"ה בכל עת ובכל מצב גם מתוך קושי וגם מתי שהולך בקל.וכל אחד עבודתו זה לפי מצבו.
ולא שמענו שמי שהולך בקל שיבקש קשיים,אף שיש תועלת בקשיים.
וכדרך משל אחד שיש לו צרות אומרים שהוא מתחשל, אבל אף אחד לא יבקש צרות בשביל להתחשל.
 


פותח הנושא
השפל באמת
הודעות: 1128
הצטרף: 21 פברואר 2021, 15:06
מיקום: עיה"ק ירושלים תובב"א
נתן תודה: 714 פעמים
קיבל תודה: 557 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי השפל באמת » 24 פברואר 2021, 14:23

ןמה עם מטרת הדביקות האמיתית שאין עונג יותר ממנה? האם לפי דבריך אלו פניות בעבודת ה'?


קמנו ונתעודד
הודעות: 176
הצטרף: 21 פברואר 2021, 20:47
נתן תודה: 99 פעמים
קיבל תודה: 89 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי קמנו ונתעודד » 24 פברואר 2021, 14:24

השאלה איפה תמצא את התענוג. בריש מס"י האדם לא נברא אלא להתענג על ה'.
אדם בדאגתו לבן שלו יכול לנדד שינה מעיניו כשור לעול וחמור למשא, ואעפ"כ, כל זה מתוך אהבה והעונג גם הוא נמצא שם.



לעצמו נברא
הודעות: 684
הצטרף: 22 פברואר 2020, 23:07
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 363 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי לעצמו נברא » 24 פברואר 2021, 14:30

השפל באמת כתב:
24 פברואר 2021, 14:23
ןמה עם מטרת הדביקות האמיתית שאין עונג יותר ממנה? האם לפי דבריך אלו פניות בעבודת ה'?


עיקר המסר הוא שלא שמענו שיש ענין בקשיים אף שלפעמים יש בהם תועלת מסוימת.
וודאי שהדרגה העליונה היא לעבוד את ה' מתוך אהבתו בלי להשיג מטרה מסוימת.


בחור_צעיר
הודעות: 399
הצטרף: 13 יולי 2018, 00:34
נתן תודה: 306 פעמים
קיבל תודה: 156 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי בחור_צעיר » 28 פברואר 2021, 19:41

לענ"ד המטרה היא: לעשות את רצון ה' מתוך הזדהות.


עת הזמיר
הודעות: 879
הצטרף: 30 דצמבר 2020, 20:42
נתן תודה: 412 פעמים
קיבל תודה: 491 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי עת הזמיר » 28 פברואר 2021, 20:04

שמעתי פעם מגאון אחד (ר' מרדכי אפוליון זצ"ל שנפטר בדמי ימיו, היה ת"ח אציל נפש ויהודי מיחד מאד, כמדומני שיום פקודת שנתו הוא בערך בזמן הזה).
על מאמר חז"ל "כל ההתחלות קשות ומכאן ואילך יערב לכם" שלא נאמר שמכאן ואילך יהיה קל אלא שהתענוג והערבות כל כך גדול שמתגבר על הקושי , ודפח"ח.


אור זורח
הודעות: 2507
הצטרף: 07 פברואר 2021, 13:15
נתן תודה: 1712 פעמים
קיבל תודה: 759 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי אור זורח » 28 פברואר 2021, 20:18

בנוסף לדברים שנאמרו
אמשול משל לאדם שמתאמץ להגיע לפסגת ההר הגבוה בעולם אך יודע שיש לו שם מיליון דולר
שהקושי מתבטל
והאמת שהמשל צריך לאומרו כך
שכל מטר של עלייה
הוא מקבל אלף דולר
כל דף גמרא כמה שהוא קשה
הוא נותן גם אלף דולר...
טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף
דהיינו שיש כאן קושי ועונג
מעורבים זה בזה
כמו גוף ונשמה שקשורים זה לזה באופן מפליא
וזהו מפליא לעשות שמברכים שקושר נשמה בגוף
וגם כאן הקושי הוא בגוף והעונג הוא בנשמה
ותענוג הנשמה מבטל את הגוף

הלואי שנזכה לזה במהרה


חוזר ומגיד
הודעות: 553
הצטרף: 04 אוגוסט 2019, 23:40
נתן תודה: 112 פעמים
קיבל תודה: 311 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי חוזר ומגיד » 28 פברואר 2021, 20:31

עונג תמידי אינו עונג (בעש''ט)


אור זורח
הודעות: 2507
הצטרף: 07 פברואר 2021, 13:15
נתן תודה: 1712 פעמים
קיבל תודה: 759 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי אור זורח » 28 פברואר 2021, 20:35

חוזר ומגיד כתב:
28 פברואר 2021, 20:31
עונג תמידי אינו עונג (בעש''ט)
אולי לא אמר הבעש''ט אלא בעונג שכולו עונג
אבל עונג המעורב בקושי כמו שכתבו למעלה בזה גם עונג תמידי ראוי
 


זכרונות
הודעות: 784
הצטרף: 31 ינואר 2019, 14:42
נתן תודה: 66 פעמים
קיבל תודה: 203 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי זכרונות » 02 מרץ 2021, 14:48

עבודת ה' היא בבחינת ואני קרבת א-לקים לי טוב, ולא מתפעל מדבר הנראה קשה, כי בהשגת מטרה אין קושי, וכל דבר המקרב אותי לבוראי גורם לי נחת רוח מרובה, ואין סתירה בין להתענג על ה' ובין כשור לעול וכחמור למשא
השור נהנה מהעול וכן החמור מהמשא
ואם קיים דבר שקשה לעשות סימן שאינו מתענג על ה'
הקושי העיקרי של עובד ה' הוא לדעת האם זה באמת רצון ה'


יושב אוהלים
הודעות: 13103
הצטרף: 15 דצמבר 2019, 17:15
נתן תודה: 1347 פעמים
קיבל תודה: 4098 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי יושב אוהלים » 02 מרץ 2021, 15:25

פסוק באיוב: כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד
דרשת חז"ל עה"פ אם בחוקותי תלכו - שתהיו עמלים בתורה

ואם תאמר שאפשר להתענג בעמלות, וזוהי דרכה של תורה,
א"כ פותח האשכול לא שאל כראוי: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא""
ומשמע משאלתו שס"ל שלא שייך שניהם כאחד.

וידועים דברי האבני נזר זצ"ל בהקדמת ספרו 'אגלי טל' שאין השמחה וההנאה מלימוד התורה סתירה למצוה כלל.

 


שראלטשיק
הודעות: 1188
הצטרף: 13 ינואר 2021, 06:58
נתן תודה: 530 פעמים
קיבל תודה: 391 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי שראלטשיק » 03 מרץ 2021, 17:31

בספר אורחות צדיקים (שער תשיעי) כתב בזה"ל "לכן ישים כל אדם שמחתו על התורה ובעת שיעשה המצוות ישמח בלבו על שזכה להיות עבד למלך עליון אשר בני מעלה ישתחוו לו וכן אמר דוד 'שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב וכל העושה המצוות בשמחה יש לו שכר אלף ידות יותר ממי שהמצוות עליו למשא אברהם ודוד כל היום כולו היו עסוקים בתורה ומפארים ומשבחים בשירות ותשבחות להקב"ה להרים קול בשמחה ואז מצליח בכל דרכיו וטוב טעמיו ושולח הקב"ה רוח הקודש בקרבו ולבו שמח ומתמלא אהבת הקב"ה ונפשו קשורה בגיל ומגלה להם רזים וחידושים של מעלה לפי שהוא ירא השם ברוך הוא וישר ונכנס הטעם בקרבו" (וסוף דבריו מקורו מר' יהודה החסיד עי' ספר גמטריאות דף תתמ"ז).
ז"ל החרדים בהקדמה "התנאי הרביעי השמחה הגדולה במצוה דכל מצוה ומצוה שתזדמן לו דורנא הוא דשדיר ליה קודשא בריך הוא ולפי רוב השמחה יגדל שכרו וכן גילה הרב החסיד המקובל מהר"ר יצחק אשכנזי זצ"ל לאיש סודו שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי החכמה ורוח הקודש בשכר שהיה שמח בעשיית כל מצוה שמחה גדולה לאין תכלית ואמר דהיינו דכתיב תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל פירוש מרוב כל מכל מיני תענוג שבעולם ומכל זהב ופז רב ואבנים טובות ומרגליות".
ובזמן שהיתה בית המקדש על מכונו בתפארתה, היתה עושר גדול והצלחה רבה לכל ישראל, והלכו בגלות מרוב שלוה ועושר, וכבר אמרו חז"ל לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן. והטעם בכ"ז כמו שכתב הרמב"ם שכל הקללות הכתובים על הספר תורה הזה באים מחמת שלא עבדנו את השי"ת מתוך שמחה וטוב לב, והעונש שע"י הצרות יבטלו מהמצות, וכן כתב שכל מה שנתאוו חכמים לימות המשיח היה כדי שיהיו פנוים בחכמה לדעת את ה' לזכות לעולם הבא. הרי לנו שכל המעלות באין מתוך שמחה בה' במנוחת הנפש.
וז"ל (הל' תשובה פ"ט) "הקב''ה נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא. ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה. והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן. וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב. כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא...
וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן כענין שנאמר  ''וישמן ישורון ויבעט'', שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם. הוא שכתוב בתורה ''תחת אשר לא עבדת את ה''' וגו', ''ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך''.
נמצא, פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו, כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה כדי שתזכו לחיי העולם הבא וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך ... ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות כדי שתאבדו מחיי העולם הבא ונמצא שאבדתם שני עולמות. שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא.
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן. וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא".
לא ברא הקב"ה את העולם ליסר בהם את הבריות, בדרך כלל אין זו המהלך, הקב"ה רוצה מאתנו שנשתמש בכוחנו לעבוד את ה', ולא יותר מזה. וז"ל רבינו בחיי בכד בקמח (ערך חתן) "מלך ביופו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים (ישעיה לג) הכתוב הזכירו ישעיה ע"ה על שכר הצדיקים שהם מעותדין ליהנות מזיו השכינה. וכונתו  במליצת הפרשה כי עבודת הש"י והקבלת פני שכינה דבר קרוב הוא מאד אצל האדם וכל אדם איפשר לו שישיג זה אם ירצה, אע"פ שהוא דבר רחוק אצל הרשעים ותכבד העבודה עליהם והיא אצל טבעם כדבר הנמנע מהשיג. וע"כ הנביא הוא מפרסם קלונם ומודיע דבריהם לכל מה שהם אומרים על ענין העבודה ... ומפני זה יקראנו הנביא מלך ביופו לומר שאין העבודה קשה ונמנעה, אבל היא קלה ואפשרית, יוכל העובד להתקרב אליו לראותו בעין השכל וישמח ויהנה בראייתו כאדם ששמח ונהנה  בראיית המלך ביופו וזהו שקראו מלך ביופיו".
ואפי' בנסיונות הקב"ה אינו מנסה את האדם בנסיונות קשים, אדרבה הוא מנסה אותנו רק בנסיונות קלים. הרי לך דברים נפלאים מהמשגיח רבינו ירוחם ממיר זצ"ל (מאמרי המשגיח אלול תשרי דף רנ"ה) בענין נסיון העקידה שהוא הוא הנסיון היותר גדול אשר בה זכה א"א להיות האדם השלם ביותר שממנו יצא כלל ישראל. וז"ל "והנה מצינו אצל אברהם בהליכתו לעקידה, שהיתה אצלו מצוה קלה למאד, וכמש"כ וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו" וחז"ל אמרו ע"ז שחבש הוא בעצמו, ולא צוה לאחד מעבדיו, שהאהבה מקלקלת את השורה, כי משום השתוקקותו לקיים המצוה, רץ בעצמו וחבש את החמור.
נמצא כי אצל אברהם אבינו היתה העקידה עוד יותר מן אשר אצלנו הקימה והעמידה לתפלה, שאין אנו משכימים לעמוד במרוצה, אלא עומדים רק בכבידות גדולה. ומטעם שאברהם אבינו נתגדל לא מהעקידה, כי אם ממצות הקלות אצלו מכבר...  
אבל לאמיתן של דברים הוא עמו שגילו לנו חז"ל הקדושים, כי לא הרשעים נסיונתיהם גדולים. אלא בהיפך, אך ורק הצדיקים מנסה אותם הקב"ה בנסיונות גדולים, וכפי מיעט צדקתו של אדם כן נסיונו קטן, עד כי הרשעים אין מעמידים להם כל נסיונות. כי את כל אחד ואחד בוחנים רק בקלות אצלו. והרשע כשאינו עומד בנסיונו שוב אין בוחנים אותו עוד, כי הלא רק צדיק יבחן ה'.
אבל הצדיק כשעומד בנסיונו, בעשותו מצוה קלה פעם אחת, בהשליכו מעליו את הכבידות המועטת אשר מעכבת עליו, שוב בחונים אותו שנית בדבר שיש בו טורח וקושי יותר מבראשונה, אשר לאחר שכבר בקע ועבר נסיונו הראשון, מעתה כאשר יפגשהו יצרו שנית, ויזדמן נסיון לידו, הרי לפי מצבו עתה, כבר יקל עליו לאזור חיל לעמוד בנסיונו, אע"פ שנסיונו השני כבד יותר מן הראשון. וכן הלאה כשאר יכמוד בנסיון השני, שוב הבוחנים אותו בשלישית ... וכן הלאה והלאה לאט לאט יוקלו עליו נסיונות יותר כבידים ויותר קשים, עד אשר אחריתו ישגה מאד, שהעקידה שהיא בעצם מצוה כבידה מאד, נעשה קלה אצל אברהם אבינו. 
ולעולם בוחנים אותם בדבר שהוא קל אצלו, כי יותר מקלות אין. והמצוה הכבידה והקלה, הכל לפי מצבו שלו. כי אצל א"א גם העקידה היתה קלה, עד אשר אמרו חז"ל שבעצמו חבש את החמור מרוב השתוקקותו לקיים המצוה" עכ"ל.
ועד"ז מצינו בחתן סופר (פרשת וירא) שבזמן שעמד אברהם נגד הנסיון של העקידה, אחר אשר עבד על עצמו כל ימי חייו היה הנסיון כבר אצלו נסיון קל, וז"ל "ולפי דרכינו למדתי פירוש במדרש התמוה בפ' לך על פסוק ויאמר ה' קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת אח יצחק ולך לך אל ארץ המוריה" ואיתא במדרש רבה (ז') ב' פעמים כתיב לך לך, בנסיון הראשון לך לך מארצך, וכאן לך לך אל ארץ המוריה, איני יודע איזה מהם חביבה יותר, כשהוא אומר אל הר המוריה הוי אומר שזה יותר. והוא תמוה רבה לספק בזה, אבל עפ"מ שביארנו א"ש דמתחלה קודם שנתפעל בנסיונות ולא עשה אותם בפועל הקטן קשה כמו הגדול אבל אחרי אשר נתחזק באמונה ובטחון ונתנסה זה ט' פעמים כשהגדיל במעלה, ונתחזק במדה כ"כ עד שהדבר שהיה קשה לו מקודם כברזל השתא קיל כנוצה ובזה הסתפק המדרש בתר גברא אזלינן והראשון חביב או בתר ניסיון אזלינן והאחרון חביב".
אין זה אמור שהכל צריך להיות קל, כבר אמר המסילות ישרים "ותראה באמת שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעולם הזה, כי מה הם חיי האדם בעולם הזה, או מי הוא ששמח ושליו ממש בעולם הזה. ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואון, בכמה מיני צער וחלאים ומכאובים וטרדות, ואחר כל זאת, המות. אחד מני אלף לא ימצא שירבה העולם לו הנאות ושלוה אמיתית. וגם הוא, אילו יגיע למאה שנה כבר עבר ובטל מן העולם", ואה"נ שאז פעם אחת בצער וכו', אך אין הכוונה בזה שעיקר העלייה, והתכלית הנרצה מהאדם הוא עבודה ע"י צער, אלא אדרבה ע"י השמחה ומחשבה וריכוז לשם שמים זהו העיקר העלייה.
וכשחז"ל אמרו תורה שלמדתי באף הוא שעמדה לי, אין הכוונה שהתענה או שהיה חולה. אלא הכוונה  שאפי' שהיה זמנים קשה לא הרפו מלימודם ע"י שהתאמצו בכל כחם והשקיעו עצמם ברוב חשק ותאווה ללמוד התורה לחזות בנועם ה'. וכידוע כמה מעשיות מגדולים אפי' משל זמנינו שהיה להם זמנים קשה, והשקיעו עצמם ביתר שאת בלימוד התורה, וזה מה שעזרו להם להשכיח מכל הסביבה מרוב הנאה שהיה להם בלימודם. וכמו שכתב האור חחיים הק' על הפסוק "ולא ראה עמל בישראל" (במדבר כג כא) "הצדיקים הגם שמקיימים מצוות וכל עסקם בתורה בכל זאת אינם מרגישים בעצמם עמל ויגיעה אלא אדרבא כאדם המרויח וכאיש המשתעשע בשעשועים". אבל למי שלא הגיע לדרגה זו של הנאה לא שייך תורה שלמדתי, באף כי ללמוד סתם בזמן שקשה לו הרי יפריע אותו, ויהיה תורתו מטושטש כידוע.
ועד"ז הוא ההבנה בדברי התנחומה הידוע בפרשת נח, שע"י אהבת התורה יש בכחנו לנזור עצמינו מכל עניני עוה"ז
וידועים דברי הט"ז (אבהע"ז סי' כה סק"א) בפי' קרא "שוא לכם משכימי קום" וז"ל "יש ת"ח מנדרין שינה מעיניהם ועוסקים בתורה הרבה, ויש ת"ח שישנים הרבה כדי שיהיה להם כח החזק וזריזות לב לעסוק בתורה, ובאמת יכול בשעה אחת מה שזה מצטער ועוסק בשני שעות. ובודאי שניהם יש להם שכר בשוה ע"כ אמר 'שוא לכם' דהיינו בחנם לכם שאתם מצטערים ומשכימים בבקר ומאחרי שבת בלילה וממעטים שנתם זה בחנם כי 'כן יתן ה' לידידו שינה' דהיינו מי שישן הרבה כדי שיחזק מוחו בתורה נותן לו הקב"ה חלקו בתורה כמו אותו שממעט בשינה ומצטער עצמו כי הכל הולך אחר המחשבה".
הגר"א פירוש המשנה כך הוא דרכו של תורה "פת במלח תאכל וכו'" שאפי' אם יש לו רק פת וכו' ולא שדוקא כן.
אמרו (ברכות ה.) חז"ל "תניא רבי שמעון בן יוחאי אומר שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא ע''י יסורין אלו הן תורה וארץ ישראל והעולם הבא" ובפשוטו י"ל שג' דברים הללו צריכין זיכוך גדול לקבלם, ולכן מפעם לפעם הקב"ה מיסר האדם כדי שיהא ראו לקבל אותם, אבל אין הכוונה שדרך זה הוא הוא הדרך הראו להיות, היינו שראו שהאדם יהיה מתיסר בהם תמיד. אך יש לאמר דרך אחרת והוא שהקב"ה רוצה לראות עד כמה נפשינו קשורה באמת שקנינים הללו שהם עיקר תכלית האדם, האם נניח אותם בעת צרה (לא נעשה המצות, או נשמח חלילה שפטורים לעשותו), או האם לא נעזבם ח"ו. ולכן מנסה אותנו מפעם לפעם בנסיון היסורים, וכן ביאור בספר בניהוא שם.
וזאת הוא הכוונה במעשיות הנ"ל עד כמה יש לו להשי"ת נחת רוח מבניו הקשורים ואדוקים לו, ואפי' בעת צרה היותר גדולה לא נעזבו, וכדברי הרמב"ן (על הפסוק מאהבת ה' אתכם בחר הכם) במה שבחר בנו הקב"ה בשביל מדת קשה עורף שיש לכלל ישראל. ובודאי שהעיקר הוא העבודה בלא כל הצרות, ולא צריכין בצרות רק להראות מדותינו, אך מדה זו קיים בנו לעולם, וע"י קיום מצות באהבה, אנו זוכים לפתח אותו אהבה להשי"ת להיות ער כל הזמן ביום ובלילה לעשות נחת רוח לפניו באמת.
ידוע מאמר המגיד מדובנא זצ"ל על הפסוק "ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל" (ישעיהו מג כב) בדרך משל לסבל אחד שהביא סחורתו של עשיר ממקום למקום והיה מתייגע ומזיע הרבה בנשיאת המשאות וביקש שכר הרבה על רוב טרחו ויגיעתו אמר לו העשיר כמדומני שהסחורה שהבאת אינה שלי כלל שכן הסחורה שלי הרי היא קטנה וקלת משקל אבנים טובות ומרגליות שאין כלל טרחה לנושאם והוא אשר אמר הכתוב אם מתייגע אתה בעבודת ה' וקשה וכבד עליך הדבר אזי "לא אותי קראת יעקב" כי עבודת השי"ת מתוקה היא ונעימה ואתה הרי "יגעת בי ישראל".
הצמח צדיק זי''ע עה''כ "וימררו את חייהם בעבודה קשה וגו' כתב הנה התוה''ק היא נצחית ומלמדת לאדם דעת איך לשמור א''ע מהיצה''ר וזהו וימררו וגו' שהיצה''ר רוצה לאבד חיים הנצחיים של אדם ע''י שאומר לו שעבודת השי''ת קשה מאד צריך להפוך וללבן החומר לצורה עבודה קשה כזו ואתה מוכרח לטרוח לצורך פרנסתך ופרנסת אנשי ביתך להזמין לחם חוקם. אך אדם הזוכה לדעת אמיתי אינו שומע לטענותיו המזוייפים כי ע''י שמכניס בלבו חכמת התורה בקל יכול לבא לעבודה זו לעבוד עבודת השם להפוך החומר לצורה ולכפר על כל העולם ע''י מעשיו הטובים עיי''ש באורך.
וז"ל הדרש משה "ועבדך אמתך אשר יהיו לך וגו (במדבר כה מד) פרש"י א"ת אם כן במי אשתמש וכו'. לכאורה אף שלא ישתמשו באחרים מה בכך והא אין רוח חכמים נוחה כ"כ עיין ברע"ב אבות פ"א מ"ה על ויהיו עניים בני ביתך אבל למדנו מכאן שצריך לחנך ולהרגיל מן הקל אל הכבד ולא לומר תיכף בתחילת לימודו והכנסו בעבודת השי"ת שאין רצון ה' נוחה מלעבוד ולהשתמש בעבדים כי יש לחוש שיחשוב שהוא דבר קשה להיות שומר תורה ומצוות ולא יקבל ח"ו גם מה שמחוייבין ורק אחר שילמוד הרבה תורה ויעשה מעשים אז יוכל לקבל גם זה שאין להשתמש בעבדים".
וכן מצאנו גם בספר ברכת דוד (ח' א') שכתב וז"ל "עקר שלימות האדם להיות לו מנוחת הנפש מנוחה וישוב הדעת הן לשמים במילי דשמיא יתאמץ שיהיה אליו מנוחת הנפש והדעת שימשיך תענוג בכל העבודות ואל ידרוש במופלא ממנו וגם צריך במילי דעלמא שיהיה לו מנוחת הנפש והדעת ואל יהיה אץ להעשיר לעמוק בדרך ארץ ומשא ומתן יותר מכחו ובהגבהת הלב כי אם יהיה לו מנוחת הנפש וישוב הדעת".
והמגיד מטריסק זי"ע בספרו מגן אברהם (סוף פ' יתרו) כתב בזה"ל "מזהיר הכתוב שכל אחד יאחז דרכו והילוכו בקודש לעמוק בדרכי עבודת השי"ת כפום דרגיה דיליה, ולא יעלה בגדולות ובנפלאות ממנו. וכשרואה שהאדם הגדול עומק בדרכי עבודתו יתברך, בתורה ותפלה, ומדבר דיבורים זכים וטהורים מקירות לבו, נוכח פני ה', אם אמנם שמותר להתקנאות בו וכמ"ש קנאת סופרים תרבה חכמה, עכ"ז כשיודע בעצמו שהוא רחוק מזה, לא ידחוק עצמו לעלות במעלות גבוהות ממנו, רק שיעסוק בעבודת ה' בבחינת הלוכך תהא בנחת, היינו שילך בדרך הנוחה והנקל לו, ולא בהילוך שקשה לפניו. וזה שמזהיר הכתוב ולא תעלה במעלות על מזבחי שלא יעלה במעלות ומדריגות הגבוהות מאתו, רק ילך כפום דרגא דיליה בנחת ובהדרגה .. עם כל זה כל זמן שלא בא האדם למדריגה זו אל ידחוק עצמו לעלות בגדולות ונפלאות ממנו, אך יאחז דרכו לעבוד את השי"ת לפום דרגא דיליה בדרך וההילוך הנוחה והנקל לו, ויבין וישכיל בדיעו ושכלו כי חבירו הוא גדול ממנו במדריגה, והוא אינו יכול להתדמות אליו להיות כמוהו, ולכן לא יעלה במעלות ומדריגות הגבוהות ממנו עכ"ל.
והנה כתוב "אדם לעמל ילד" ואמרו חז"ל (סנהדרין צט:) שהכוונה ללימוד התורה, והרבה האריכו בספה"ק שהחוב לעמילות ויגיעה בתורה ומצות ואין צורך להאריך בדברים ידועים דרשו אותו מעל ספר, רק יש להעיר שאין כוונתם שעל האדם לטרוח במדריגה שאין הוא עומד שם, דזה פשוט אינו. דרק כוונת חכמינו ז"ל הוא שבאותו מקום ומדריגה שהאדם עומד לעשות תורה ומצות מתוך שמחה, שעליו להשתדל לעשותם בכל כחו ויגיעתו. והיינו שעליו לטכס עצה להתיגע בכל כחו חיותו ושמחתו עד כמה שידו משגת, ולא לעסוק בהם מתוך עצלות, עצבות, וקרירות.    
יש עוד בחינה שחז"ל קוראים "יש קונה עולמו בשעה אחת (ואנו קוראים אותו זמני תפלה לישועות!!), היינו שלפעמים האדם נפגש בנסיון שבאמת קשה עד מאוד, ובפשוטו זה היתה נסיונו של יוסף הצדיק, וכעין שאמרו חז"ל שהקב"ה מכריז על רווק הדר בעיר ואינו חוטא, ולפעמים זה שייך לדור כולו, והגרח"ק שליט"א אמר שגמ' זה של רווק קאי על כולנו בדור זה!!!. אך זה נסיון אחרת לגמרי ואינו דרך המלך וגם אין ענינו שיכבוש לגמרי, העיקר הוא המלחמה, כמו שמצינו ביוסף שג"כ נכשל כמו שכתב רש"י על הפסוק "ויפזי זרוע ידיו" ויש להאריך עוד, והשי"ת יהיה בעזרינו.
 


קפלן
הודעות: 156
הצטרף: 03 מרץ 2021, 18:50
נתן תודה: 52 פעמים
קיבל תודה: 36 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי קפלן » 03 מרץ 2021, 19:01

כפי שידוע מרבותינו בעלי המחשבה הרי שלכל אחד יש את היעוד שלו. אחד יקבל על סך מסויים של מעשים טובים עונג עילאי, ואחד שיעבוד פי אלף יקבל פחות תענוג בעולם הזה. אבל בעולם הבא הוא רק לפי הבחירה והיסורים של האדם. והכל הוא לפי היעוד של האדם. ובודאי שיש שכר גדול לאין סוף על בחירה מתוך קושי, ויסורים. כל אחד לפי יעודו. והנחת של ה' הוא לפי הכבוד שמים העולה ממעשיו של האדם, שברור שעולה לפי רמת הקושי.


לבי במערב
הודעות: 16481
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 20443 פעמים
קיבל תודה: 13643 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי לבי במערב » 04 מרץ 2021, 05:06

עת הזמיר כתב:
28 פברואר 2021, 20:04
 . . כמדומני שיום פקודת שנתו הוא בערך בזמן הזה . . 
ו' אדר תשס"ו, אם אינני טועה.


ושכנתי בתוכם
הודעות: 91
הצטרף: 17 מרץ 2021, 14:47
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 21 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי ושכנתי בתוכם » 17 מרץ 2021, 16:46

מקור קדום לשאלה זו: רמב"ם בשמונה פרקים פרק שישי. ועיי"ש בהגהות היעב"ץ.
לפי זה הוא מח' הפילוסופים עם הקבלה המסורה.


מבקש אמונה
הודעות: 111
הצטרף: 27 אוגוסט 2017, 14:53
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 31 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי מבקש אמונה » 31 אוקטובר 2021, 15:38

תגיד, האם אפשר לקיים מצוות ואהבת את אלוקיך, או את תחת אשר לא עבדת אה"א בשמחה ובטוב לבב מרב כל - כשור לעול?
אבל האמת, ברור שאפשר רק מתוך חיבור ותענוג. ודווקא זה מה שמביא את היהודי להיות מסוגל לעבוד את ה' כשור לעול וכחמור למשא.
חוץ מזה, גם השור והחמור מתענגים על העבודה שלהם, כי זה המהות שלו.
השווה למש"נ במדרש שאינו עוסק בתלמוד בבלי (שהיא במחשכים הושיבני) אלא מי שאוהב את הקב"ה בכל ליבו.


נשמתי
הודעות: 42
הצטרף: 11 אוקטובר 2021, 04:43
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 33 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי נשמתי » 31 אוקטובר 2021, 17:46

השפל באמת כתב:
24 פברואר 2021, 13:08
ישנה חקירה ידועה בעבודת ה' האם יש לצפות לעבודה קלה ונוחה מתוך הרגשת קרבת אלוקים תמידית או לצפות לעבודה קשה שכל תפילה וכל דבר רוחני עולים מאד בקושי
אינני מתכוון לנסיונות שזהו נידון אחר אלא בתפילה עצמה האם תהיה מתוך זרימה קלה או בקושי ללא התחברות ומצד אחד מצינו שהדרגה העילאית ביותר היא דביקות מוחלטת ולכאו' יש לשאוף לזה אך מאי"ג כתבו ברבים בספרי הקודש כי יש לה' נחת רוח גדולה הרבה יותר מהעבודה שיהודי עובד כשור לעול וחמור למשא.
ואשמח אם תאירו את עיני.

המטרה הוא בשניהם. וכשתעמיק תבין שהם בעצם מקושרים יחד. ההתבוננות בענין האלוקי ומציאותו ית' מביא את האדם לההכרה פנימית ואמיתית לבוראו ועבודתו, וזה מביא אותו לעשות רצונו כשור לעול וכחמור למשא בלב שלם, ושזה מביא את האדם להידבק בכל עניניו לבורא עולם בפנימיית ובחיצוניית - והכל מתוך הכרה פנימית ואמיתית במציאות הבורא וביהדות.

זאת אומרת - שהדביקות בהשם מתוך הכרה אמיתית מביא את האדם בין לעשות רצונו בלב שלם ובין להידבק אליו ית' בדביקות נפלאה ונעלה שהדביקות הזה מביא לאדם תענוג פנימי - כמבואר בספרי חסידות.


אלף בית גימל
הודעות: 914
הצטרף: 18 מרץ 2021, 00:42
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 140 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי אלף בית גימל » 20 מאי 2022, 11:35

לעצמו נברא כתב:
24 פברואר 2021, 14:30
השפל באמת כתב:
24 פברואר 2021, 14:23
ןמה עם מטרת הדביקות האמיתית שאין עונג יותר ממנה? האם לפי דבריך אלו פניות בעבודת ה'?


עיקר המסר הוא שלא שמענו שיש ענין בקשיים אף שלפעמים יש בהם תועלת מסוימת.
וודאי שהדרגה העליונה היא לעבוד את ה' מתוך אהבתו בלי להשיג מטרה מסוימת.
עבודת השם מובנה בתוכה קשיים כמו שאומר רש"י 
רש"י מסכת עירובין דף יג עמוד ב 

ימשמש במעשיו - כגון: אם בא מצוה לידו יחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ולא יניח לעשותה בשביל ההפסד, שהרי שכרה עתיד לבוא, ואם באת לידו עבירה - יחשב שכרו שמשתכר בה עכשיו כנגד הפסדה העתיד ליפרע ממנו.
כל מצוה יש בה הפסד עכשיו כל עברה יש בה רווח עכשיו . 
אתה נמצא במצב שתמיד אתה מפסיד עכשיו ומרויח לעתיד לבא ותקבל את השכר שלך שוטף + 120 שנה . 
והגמרא אומרת שאם הכל הולך לך "חלק " במשך 40 יום אין לך עולם הבא . 
ולכן השאלה לא מתחילה 

 


מר דרור לולב
הודעות: 139
הצטרף: 10 אפריל 2022, 22:06
נתן תודה: 156 פעמים
קיבל תודה: 67 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי מר דרור לולב » 29 מאי 2022, 13:58

השפל באמת כתב:
24 פברואר 2021, 13:08
ישנה חקירה ידועה בעבודת ה' האם יש לצפות לעבודה קלה ונוחה מתוך הרגשת קרבת אלוקים תמידית או לצפות לעבודה קשה שכל תפילה וכל דבר רוחני עולים מאד בקושי
אינני מתכוון לנסיונות שזהו נידון אחר אלא בתפילה עצמה האם תהיה מתוך זרימה קלה או בקושי ללא התחברות ומצד אחד מצינו שהדרגה העילאית ביותר היא דביקות מוחלטת ולכאו' יש לשאוף לזה אך מאי"ג כתבו ברבים בספרי הקודש כי יש לה' נחת רוח גדולה הרבה יותר מהעבודה שיהודי עובד כשור לעול וחמור למשא.
ואשמח אם תאירו את עיני.
עיקר המטרה להגיע לתענוג ולדביקות עילאית, עיקר העבודה היא כשור לעול וכחמור למשא, כך שאין שום סתירה בדבר, מצידינו העיקר כשור לעול, והמטרה להגיע לשכר האמיתי שזה הדביקות בהשם,
 


פותח הנושא
השפל באמת
הודעות: 1128
הצטרף: 21 פברואר 2021, 15:06
מיקום: עיה"ק ירושלים תובב"א
נתן תודה: 714 פעמים
קיבל תודה: 557 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי השפל באמת » 31 מאי 2022, 20:17

מר דרור לולב כתב:
29 מאי 2022, 13:58
השפל באמת כתב:
24 פברואר 2021, 13:08
ישנה חקירה ידועה בעבודת ה' האם יש לצפות לעבודה קלה ונוחה מתוך הרגשת קרבת אלוקים תמידית או לצפות לעבודה קשה שכל תפילה וכל דבר רוחני עולים מאד בקושי
אינני מתכוון לנסיונות שזהו נידון אחר אלא בתפילה עצמה האם תהיה מתוך זרימה קלה או בקושי ללא התחברות ומצד אחד מצינו שהדרגה העילאית ביותר היא דביקות מוחלטת ולכאו' יש לשאוף לזה אך מאי"ג כתבו ברבים בספרי הקודש כי יש לה' נחת רוח גדולה הרבה יותר מהעבודה שיהודי עובד כשור לעול וחמור למשא.
ואשמח אם תאירו את עיני.
עיקר המטרה להגיע לתענוג ולדביקות עילאית, עיקר העבודה היא כשור לעול וכחמור למשא, כך שאין שום סתירה בדבר, מצידינו העיקר כשור לעול, והמטרה להגיע לשכר האמיתי שזה הדביקות בהשם,


משום מה הדברים כן נראים לי כסותרים, כי אם דעתי להתענג הרי שעבודה ללא תענוג ערכה פחות אצלי,
וזה לא יתכן כי הרי עיקר העבודה הוא כשור לעול וחמור למשא.
ואף כי יש לחלק בין הכוונה בעת העשיה לבין המחשבה על המטרה הסופית ומ"מ קשה להתפלפל בזה בכתב יתר על המידה.


מר דרור לולב
הודעות: 139
הצטרף: 10 אפריל 2022, 22:06
נתן תודה: 156 פעמים
קיבל תודה: 67 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי מר דרור לולב » 01 יוני 2022, 16:33

השפל באמת כתב:
31 מאי 2022, 20:17
מר דרור לולב כתב:
29 מאי 2022, 13:58
השפל באמת כתב:
24 פברואר 2021, 13:08
ישנה חקירה ידועה בעבודת ה' האם יש לצפות לעבודה קלה ונוחה מתוך הרגשת קרבת אלוקים תמידית או לצפות לעבודה קשה שכל תפילה וכל דבר רוחני עולים מאד בקושי
אינני מתכוון לנסיונות שזהו נידון אחר אלא בתפילה עצמה האם תהיה מתוך זרימה קלה או בקושי ללא התחברות ומצד אחד מצינו שהדרגה העילאית ביותר היא דביקות מוחלטת ולכאו' יש לשאוף לזה אך מאי"ג כתבו ברבים בספרי הקודש כי יש לה' נחת רוח גדולה הרבה יותר מהעבודה שיהודי עובד כשור לעול וחמור למשא.
ואשמח אם תאירו את עיני.
עיקר המטרה להגיע לתענוג ולדביקות עילאית, עיקר העבודה היא כשור לעול וכחמור למשא, כך שאין שום סתירה בדבר, מצידינו העיקר כשור לעול, והמטרה להגיע לשכר האמיתי שזה הדביקות בהשם,

משום מה הדברים כן נראים לי כסותרים, כי אם דעתי להתענג הרי שעבודה ללא תענוג ערכה פחות אצלי,
וזה לא יתכן כי הרי עיקר העבודה הוא כשור לעול וחמור למשא.
ואף כי יש לחלק בין הכוונה בעת העשיה לבין המחשבה על המטרה הסופית ומ"מ קשה להתפלפל בזה בכתב יתר על המידה.
הקב"ה רוצה להיטיב לנו, ולכן הוא ברא אותנו, ואנחנו עם ישראל רוצים להתנהג כמידותיו, מה הוא רחום וכו' ולכן גם אנחנו חפצים מאוד לעשות נחת רוח לבורא בלי קבלת שכר, ובלי שום הטבה, ואם האדם מזדכך ועובד אותו יתברך בלי שום רצון אינטרסים אלא כדי לעשות לו נח"ר, אזי מזכהו השם מתענוגיו האין סופיים, אבל השלב של להתענג על השם מגיע דווקא אחרי השלב של קבלת עול מלכות שמים וכו', ולכן אין זה סותר, המטרה הסופית היא של שלמות הבריאה הוא כדי להתענג על השם, אבל כדי לזכות לכך צריך לעבוד את השם 'כחמור למשא'  ולכן המטרה שלנו הוא לעבוד את השם לשמה, רק כדי להשפיע נח"ר לבורא, ומטרת הבורא הוא שאנחנו נתענג, אבל זה ענין של השתלשלות שלב אחרי שלב
 


גברא
הודעות: 7
הצטרף: 31 מאי 2022, 22:49
קיבל תודה: 5 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מטרת עבודת ה' לתענוג או ל"שור לעול וחמור למשא"

שליחה על ידי גברא » 08 יוני 2022, 00:13

אני חושב שאת ההגדרה הכי מדיוקת זה של החזו"א "להתענג על עמל התורה"

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המוסר”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח