מי הבוחר? - במשנת הבעל התניא

[לבי במערב]

מעניין אם זה מחלוקת

ראה ב'תניא השלם' פכ"ט (ע' שעז־שעח).

[סאטמארער]

הבהרה - אין לבלבל בין הנפש הבהמית לבין יצה"ר ששני דברים שונים הם.

היכן מתבאר דבר זה ?

ידוע שהפמ"ג בספרו מתן שכרן של מצוות חקירה א' האריך בזה 
https://tablet.otzar.org/?lang=en#/b/18 ... 1169983114

[לבי במערב]

וכן ראה בחבדפדי"ה שכתבו שיצה"ר ונפה"ב הם אותו דבר. ושמא צריך לתקן שם.

א''כ יוצא שבנפה''ב עצמה יש את ב' הכוחות לטב ולמוטב.

אתה צודק. 
אלא שקצת קשה לי מהקטע המובא [מליקוטי תורה] בתגובתי הבאה ששם משמע שהנפש השכלית היא המעורבת טו"ר משא"כ הנפה"ב שכולה רע

על לשונו של הגה"ח ר"י הכהן ע"ה שגור הי': "אלץ ווענדט זיך אוואו מ'רעדט..." [= הכל תלוי בענין בו מדברים (פעמים שהכוונה בביטוי זה כך, ולעתים יהא הפירוש אחר לחלוטין; הכל כפי הענין והמדרגה שבהם עוסקים)].
ובכללות: עצם הנה"ב הוא 'כח המתאווה', שאפשר להטותו לטוב ולמוטב. ז' מדותי' הם המכונים יצה"ר (מפני היותם ב'ציור רע'), והמוחין שלה הם בחי' 'נפש הבהמית'. ובכללותה "מעט טוב מעורב בתוכה" (לשון ה'תניא' רפ"ז) שממנו "מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם כמו רחמנות וג"ח" (שם ספ"א).

[לבי במערב]

[א] לא הבנתי מרוב ר''ת
[ב] אשמח מאוד אם תשיג לי את הקונטרס הנ''ל.

א. אעתיק בזה באופן מפוענח:

מראי־מקומות לעניין נפש־השכלית כנפש בפנ"ע: עיין בדברי כ"ק אדמו"ר הצ"צ בהגהות וקיצורים על ספר־של־בינונים [ס"ע עה] דהוא הלבוש דאביו ואמו.
לעומת־זאת נפש־השכלית בתניא (חינוך קטן ואגרת־הקודש [סי' ו]) לכאו' הכוונה שם ברורה דקאי על נפש־האלוקית וכן־הוא ברוב המקומות
אמנם יעויין לקוטי־תורה פר' בחוקותי [מז, ג ואילך] שם מבואר עניין הצלם שהוא־ענין הנפש־השכלית והוא ממוצע בין הנפש־הבהמית להנפש־האלקית, (וכן־הוא כמדומה בהמשך [ת]רנ"ט [ע' קא־קב במהדו"ח])
ועיין עוד מאמר חביב אדם תש"[ב (והמשכו בד"ה 'משה קבל'); סה"מ ע' 105 ואילך. וראה גם סד"ה 'אם בחקותי' (והמשכו בד"ה 'חביב אדם') ה'ש"ת (סה"מ - קיץ - ע' 92 ואילך)] המבאר בארוכה עניינה של נפש־השכלית ועל‏־דרך־זה עי' לקוטי־שיחות חט"ו נח [ע' 58 ואילך]
ולעניין הבחירה, עיין לקוטי־שיחות חי"ט נצבים [ס"ע 280 ואילך], דשורש הבחירה הוא מצד שורש הנפש־האלקית, אבל גילוי הבחירה הוא בשכל האדם, וכמדומה דאין מפורש שם דקאי על נפש־השכלית אבל כך־היא המשמעות.
ובזכרוני שפעם ראיתי קונטרס מהרב יחזקאל סופר, דמבאר דנפש־השכלית הוא הבוחר בפועל, ומאריך איך שכל ג' הנפשות הם מרכיבים את הבחירה (אם־אני־לא־טועה - שרשה מצד נפש־האלקית שטח הבחירה הוא בנפש־הבהמית והבחירה בפועל בנפש־השכלית על־פי לקוטי־שיחות הנ"ל)
כל־זה מראי־מקומות בלבד וצריך ביאור עניינם בפרטיות וזיל גמור

ב. ניתן לשער כי מדובר בספרו 'על פרשת דרכים'. אך זאת יש לשאול לר' '@מחכים'.

[דרומאי]

כבר כתבתי שאני לא מספיק מבין כדי להסביר,
או במילים אחרות כדי להשפיע על אחרים צריך הכלי להיות מלא ואז לעלות על גדותיו, ולא הגעתי למדה זו.

ולקצץ בנטיעות ח"ו ודאי שלא אובה.

יותר טוב שתגיד שאתה לא יודע,

זה מה שאמרתי.

[דרומאי]

ידוע מהבעל התניא שיש ב' נפשות - אלוקית ובהמית
ואני לא מבין לפי''ז - מי הבוחר?

זה מה שקורה כשמתנגד מתחיל ללמוד תניא...
הקושיא לא מתחילה, אך לצערי אין לי מספיק כלים להסביר את זה כאן.

הזהר בלשונך, זה שאלה טובה מאד מאד, ולגופו של ענין בכל ספרי חב"ד אין התייחסות לשאלה זאת, אבל הריי"צ דן בזה ואומר שיש נפש השכלית שהיא שבה נמצא כח הבחירה

כבר כתבתי שאין התחלה לקושיא.
 

[אור החכמה]

זה מה שקורה כשמתנגד מתחיל ללמוד תניא...
הקושיא לא מתחילה, אך לצערי אין לי מספיק כלים להסביר את זה כאן.

הזהר בלשונך, זה שאלה טובה מאד מאד, ולגופו של ענין בכל ספרי חב"ד אין התייחסות לשאלה זאת, אבל הריי"צ דן בזה ואומר שיש נפש השכלית שהיא שבה נמצא כח הבחירה

כבר כתבתי שאין התחלה לקושיא.

אולי יועיל נא מר בטובו לבאר לכל מחוסרי ההבנה למה לדעתו החכמה אין התחלה לקושיא?

[דרומאי]

הזהר בלשונך, זה שאלה טובה מאד מאד, ולגופו של ענין בכל ספרי חב"ד אין התייחסות לשאלה זאת, אבל הריי"צ דן בזה ואומר שיש נפש השכלית שהיא שבה נמצא כח הבחירה

כבר כתבתי שאין התחלה לקושיא.

אולי יועיל נא מר בטובו לבאר לכל מחוסרי ההבנה למה לדעתו החכמה אין התחלה לקושיא?

כבר עניתי גם על זה לעיל.
 

[איש תלמודי]

ידוע מהבעל התניא שיש ב' נפשות - אלוקית ובהמית
ואני לא מבין לפי''ז - מי הבוחר?

שאלה יפה.
ראה תניא פרק כ"ט שם מבואר שהאדם הוא הנפש הבהמית. כלומר כשאני אומר "אני" אני מתייחס לנפש הבהמית שהיא היא אני. והנפש האלוקית רק מתווספת לכך (נשמה שנתת בי). עיין שם.

ולפי"ז נראה שהנפש הבהמית היא הבוחרת. וכמובן היא יכולה לבחור בין טוב לרע וזהו חופש הבחירה (משא"כ הנפה"א אינה יכולה לבחור ברע שהרי היא רוצה אלוקות במהותה).

הנפש הבהמית לא בוחרת בטוב, וחוץ מזה יש מקומות בתניא שמבואר ש'אני' האמיתי זה הנפש האלקית ולכן התשובה היא כמו שכתבתי בשם הריי"צ שיש נפש השכלית שהיא הבוחרת

אשמח למראה מקום מדויק
כי לעיל ציטטתי כך מליקו"מ תורה כ"ב.
 

[איש תלמודי]

בשום מקום בספרות חב''ד אין התייחסות לכך

כבר עברת על כל ספרות חב"ד? הלוואי עליי

לריי"צ יש התייחסות לנושא.

 

לא הנפש השכלית, היא הבוחרת?

יש עוד נפש ?
לא שמעתיה?
אשמח למקורות.

הריי"צ 

היכן ?
 

[איש תלמודי]

איך הנפש הבהמית יכולה לבחור בטוב 

הנפש הבהמית אינה רעה. היא פשוט מגושמת מאוד. אבל ע"י שהאדם יתבונן בגדלות הא-ל וקטנות האדם, יתעורר בעצמו (בנפשו הבהמית) לאהוב ולירא את ה', כי זה הוא הטוב האמיתי, באמת. ואם זה טוב, מדוע לנפש הבהמית לא לרצות זאת?

הבהרה - אין לבלבל בין הנפש הבהמית לבין יצה"ר ששני דברים שונים הם.

רק צדיק הפך את הרע לטוב, בבינוני הנפש הבהמית רוצה גשמיות

הצדיק הופך את הרע לטוב
או שהוא מוציא את הרע, וממילא נשאר רק הטוב ?
 

[איש תלמודי]

ידוע מהבעל התניא שיש ב' נפשות - אלוקית ובהמית
ואני לא מבין לפי''ז - מי הבוחר?

מענין לעניין לפי תורת הגר"א הנפש הוא הנפש הבהמית והנשמה היא הנפש האלקית והאדם עצמו הוא הרוח והיא הבוחרת

מעניין מאוד
מה המקור לדברים ?

ומה המהות של הרוח, ואיך יש לה כח לבחור ?
 

[איש תלמודי]

והאדם עצמו הוא הרוח
דהיינו - בפשטות - 'נפש השכלית'.

מה עניין רוח אצל נפש השכלית ?
נפש השכלית זה 'נפש'
ו'רוח' זה משהו אחר, לא 'נפש'.

[איש תלמודי]

מעניין אם זה מחלוקת

ראה ב'תניא השלם' פכ"ט (ע' שעז־שעח).

תודה רבה 
יפה מאוד.

ואגב, עיי"ש בליקו"מ, ונראה שדבריהם יכולחים להתאים דגם למוהר"ן כ"ז שאינו צדיק אזי הגוף (הנפה"ב בלשונו) הוא עז פנים ועושה עצמו כאילו הוא עצם האדם, וזה מלכותא בלא תגא, מכיון שהאמת היא שעצם האדם זה הנשמה, ועל הנשמה מוטל התפקיד להודיע זאת הגוף וכו' עיי"ש ותמצא נחת.
 

[לבי במערב]

מה עניין רוח אצל נפש השכלית ?

כי אם נקביל את חלוקת הנפשות לדרגות נר"נ - נמצאת השכלית במקום ה'רוח'.

[איש תלמודי]

מה עניין רוח אצל נפש השכלית ?

כי אם נקביל את חלוקת הנפשות לדרגות נר"נ - נמצאת השכלית במקום ה'רוח'.

כלומר ?
נפש - בהמית
רוח - שכלית
נשמה - אלוקית.
יפה, לא חשבתי על כך.
 

[אגור בן יקא]

בקשר לנושא פתיחת האשכול - יש לציין ג''כ לספר המאמרים תש''ג עמוד 83 וסה''מ תרס''ה עמוד כ''ג-כ''ד, שיש ב' ענינים בבחירה - א) באיזה דבר לבחור ולרצות, ברע או בטוב, שזה שייך בנה''א כפי שנתלבשה בנה''ב, ב) אם לרצות או לא לרצות, שזה שייך בנה''א למעלה מהתלבשות בהנה''ב, ובצדיקים גמורים.

והרי מבואר בכו''כ מקומות במאמרי חב''ד שבחירה אמיתית שייכת רק מצד הנשמה שהיא חלק ה' ממעל ממש, כי בחירה אמיתית היא הכח ללכת נגד הטבע ונגד הגורמים הטבעיים.

מצד שני מבואר בכו''כ מקומות ממאמרי חב''ד שבחירה שייכת דווקא ע''פ השכל ששוקל הדברים, והשכל הוא שבוחר.

​​​​​והיינו שהנה''א מתלבשת בהנה''ב/השכלית, ובכוחה לשַנות החלטת השכל של הנה''ב, ואדרבה, הכח שיש להשכל לשקול ולבחור שרשו הוא בנה''א, וכפי שכתבו לעיל מלקו''ש חי''ט.