ש"ס אידן - ת"ח שיודעים את כל הש"ס

אריק

משתמש ותיק
איך הכל התחיל?
האמת. מציין הוא בתחילת השיחה. בשונה מרוב חבריי שלמדו 'דף היומי' ואף בחלקם נבחנו במבחנים החודשיים עד שהצטרפו לתכנית קניין ש"ס. אם כי, למדתי גמרא ואף נבחנתי בתכניות שונות, אך כל חיי השתנו לטובה ולברכה בזכות 'קניין ש"ס'.

אני זוכר את זה כמו אתמול. משחזר הוא שנים אחורנית. היה זה לפני כארבע עשרה שנה אז התפרסם מטעם ארגון 'דרשו' על תכנית חדשה 'קניין ש"ס' ללמוד ולהבחן על כל הש"ס. ליבי התחיל לפעום והרגשתי בליבי; אני חייב להיות שם.

סח לי פעם חבר 'בעל קורא'. שכשהוא מעוניין שהפרשה וה'טעמים' יעמדו לו לזיכרון אף לשנה הבאה, הרי אחר סיום 'קריאת התורה' היינו אחר התפילה או אז מתיישב הוא ועובר שוב על כל הפרשה. בהסבירו, כשמתכוננים לקריאה, הרי מטבע המציאות בתת-הכרה נכנס לנו לראש, שאנו צריכים לזכור את זה לקריאת התורה, ממילא אחר הקריאה הדברים נעלמים ופורחים יחסית מהראש. אך כשאני מתיישב אחר הקריאה לעבור על הפרשה ברצון לזכור זאת לשנה הבאה, הרי במציאות הדברים נחקקים יותר בראש, וזה מסייע בחוש לשנה הבאה.

לענייננו, מתלהב ר' יהושע בעודו פורש את משנתו הסדורה מנסיונו האישי. הרבה פעמים למדתי ושיננתי דפי גמרא במסגרת תכניות שונות אשר כולם שווים לטובה ובזכותם אף זכיתי ללמוד ולהבחן על מאות דפי גמרא. אך מעלת 'קניין ש"ס' הוא, שבשעת הלימוד אתה יודע שבעוד חודש, ובהמשך בעוד ארבע חודשים ומאז כל חצי שנה, כולל עוד שבע שנים, תצטרך לעמוד ולהבחן על החומר. דבר הגורם ומביא ללימוד להשאר הרבה יותר בזיכרון…

זאת ועוד מתלהב הוא בדברו. ברגע שאני יודע שיתקיים שוב ושוב מבחן על הלימוד, הרי כל הלימוד הופך לאיכותי ומובן יותר, כיוון שאני יודע שאני אמור להמשיך להתמודד במבחן עם החומר.

איך עושים את זה? הגענו לשאלת השאלות.
כאן היה תורו שוב להפתיע. אולי יהיו שיסברו אחרת ממני. אך מבחינתי, כאמור. עיקר הרעיון בתכנית הוא ללמוד ולזכור לטווח הארוך, היינו לזכות להגיע למצב של 'לומדים ויודעים'. כך שאם חוזרים על חלק מהחומר לפני המבחן, כשברור שאחר המבחן או יומיים שאחריהם הכל נשכח, הרי זה סתם חבל.

לדעתי הרעיון הוא ללמוד טוב ולהשקיע הרבה בתחילת לימוד החומר שהכל יהיה כמונח בקופסא, אך למעשה, חוזר הוא ומדגיש. עלינו להגיע למצב, שאכן 'תלמודו בידו'. מסיים הוא בחדות.

איך באמת מצליחים להגיע לזה? מעוניינים אנו להבין לטובת הקוראים.
האמת מציין הוא, אחר סיום המחזור הראשון שנבחנתי בתכנית, הרגשתי צורך לעבור כסדר על החומר ואכן כיום ברוך השם אני לומד בכולל 'ש"ס אידן' בעיר בית שמש, כך שאני זוכה לעבור על הש"ס כסדר. מה גם שמדובר בחומר שכבר למדנו ושיננו הרבה-הרבה פעמים, כך שבאמת לא קשה להבחן על זה.

מה התכניות שלך למחזור הבא?
הודו להשם, אומר הוא ברגש, בקרוב אזכה ואסיים להבחן בפעם השניה על כל הש"ס, אך לעת עתה נבחנתי רק על גמרא רש"י, אקווה שאוכל להתקדם ולהוסיף גם בלימוד וידיעת התוספות. יהודי צריך תמיד להתקדם. משלים הוא בחיוך.

מה אתה משיב לחבר/מכר המתעניין אצלך על הצטרפות לתכנית "קניין ש"ס"?
הרבה שואלים ומתעניינים כיוון שאכן רצונם טהור להתקדם ללמוד ולדעת את הש"ס, אך נראה לי שכל אחד צריך לבדוק את עצמו. באם הוא אכן יכול להצליח באופן של 'תלמודו בידו' אשריו ואשרי חלקו. אך באם לא, אולי באמת עדיף להתמקד קודם על חלק אחד, ולאחר שכבר שולט היטב על החומר. להמשיך ולהתקדם. גם אני, משתף הוא בחן. ניסיתי בהתחלה להבחן גם על תוספות, אך כשראיתי שזה מדי קשה, השקעתי בגמרא רש"י. וברוך השם שרק הרווחתי מזה. ומקווה בע"ה לזכות ללמוד גם את התוספות. מסיים הוא בסיפוק.

לשליחת תגובות לכותב המאמר, כתבו ל: a0533185209@gmail.com

כמו כן ישנם כוללים שלומדים בתוכנית הנ"ל. ניתן לראות כאן הצג קובץ מצורף Garbuz-Letter-Hebrew.pdf
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
עדיף לידע היטיב חמש מסכתות בעומק (לא עיון ישיבתי, אלא עם הפוסקים המפורסמים) מאשר לדקלם את כל הש''ס.
כגון, מו"ק, חגיגה, מכות ,הוריות, מעילה... 🙂
 
 

צאנזע חסיד

משתמש רגיל
כמעיין המתגבר אמר:
עדיף לידע היטיב חמש מסכתות בעומק (לא עיון ישיבתי, אלא עם הפוסקים המפורסמים) מאשר לדקלם את כל הש''ס.
מחובת האדם לדעת את כל התורה,

כחסיד צאנז, שבו חינכו אותנו, כן להספקים, אך בד בבד בהבנה,

והמציאות הוכיחה, שהת"ח שהלכו מחיל אל חיל, אלו ברובם, ת"ח שלמדו גמ' רש"י ותוס' בהבנה ישרה,

וכך המשיכו הלאה הלאה.

לכן הדרך הישרה שיבור לו האדם, הוא כן להיבחן לפי סדר מסוים איך שיבחר, כמובן בהבנה (ולכן נבחנים),

והעיקר שכל הלבבות דורש את ה', רק כתבתי דעתי בנושא.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
צאנזע חסיד אמר:
לכן הדרך הישרה שיבור לו האדם, הוא כן להיבחן לפי סדר מסוים איך שיבחר, כמובן בהבנה (ולכן נבחנים),

אי אפשר להיבחן בלי להבין?
כגון מי שאינו מבין כיצד תירוץ התוספות מתרץ את הקושיא, הוא לא יצליח במבחן?
 

אריק

משתמש ותיק
פותח הנושא
מי האמורא שסיים ש"ס בגיל צעיר? כמה מחלוקות בין רבי שמעון לרבי יהודה יש במסכת שבת?

כולם יודעים לחזור על המשפט "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק", אך מעטים מאוד יודעים לציין מתוך הזכרון מהי אותה שעת הדחק שבה סומכים על רבי שמעון, וכמה פעמים מוצאים אותה בחז"ל. אך כשמדובר בגאוני כוללי ש"ס אידן, תשובותיהם קלעו מיד: שבת מה. גבי מוקצה, ברכות ט. גבי קריאת שמע, ובגיטין יט. גבי שטר מוקדם. חכמי ש"ס אידן ציינו שגם על רבי אלעזר נאמר כך, בסוגיא 'מעת לעת' בנדה ו: ועירובין מו.

השאלות הנ"ל היו רק חלק מתוך עשרות שאלות מקיפות ועיוניות יותר, אותן שאל ראש ישיבת 'ארחות תורה' הגאון רבי איתמר גרבוז במבחנו המקיף והמעמיק שערך לחברי רשת הכוללים ש"ס אידן, מבחן שהקיף את כל הש"ס, והעמיק בראשונים ובאחרונים.

הגר"א גרבוז שאל את 49 רבני ש"ס אידן שאלות עיוניות שונות, לדוגמא ביקש מהם להביא ראיות מכל מרחבי הש"ס בנוגע לנידון ההלכתי אם ביצה נקראת אוכל או משקה. על אתר החלו רבני ש"ס אידן להוכיח ממקומות שונים בש"ס, כאשר תוך כמה דקות הסתכמו שלש ראיות.

עוד מהשאלות המעניינות: כמה מחלוקות יש במסכת שבת בין רבי שמעון לרבי יהודה. גאוני ש"ס אידן ציינו את כל המחלוקות לפי הדפים, בלי להחסיר אף אחת כמובן. אלו שראו את המבחן לא יכלו להירגע מהתפעלות.

ואי אפשר כמובן בלי להשתעשע בבקיאותם יוצאת הדופן של האברכים הגאונים. הם נשאלו: על איזה אמורא מובא שסיים ש"ס בגיל צעיר? גאוני ש"ס אידן עונים מיד: רב כהנא בגיל 18, כמסופר בשבת סג. כך גם מסופר על רב חגא ש"אוקים תלמודיה" בגיל 18 כמבוא במס' מועד קטן כה. מי סיים מסכת בגיל צעיר יותר? "ההוא ינוקא" סיים מסכת עבודה זרה בגיל 6, כמסופר בעבודה זרה נו:

כמה משניות יש בש"ס שאין עליהם גמרא – שואל ראש הישיבה, וגאוני ש"ס אידן מזכירים מיד: בכורות יג. ראש השנה כב: ונדרים סג: ואיזה דף בש"ס כולל רק מימרות של רבא? בכורות נ"ט – עונים גאוני ש"ס אידן.

כך האריך הראש הישיבה במבחן המקיף במשך שעה ארוכה. לא ניתן לתאר את התשובות המחכימות, את הריתחא דאורייתא, את המרקחה של תורה, ואת הבקיאות המדהימה ומשובבת כל נפש תוך כדי עיון מעמיק.

ראש הישיבה הביע את התפעלותו הרבה מידיעת רבני הכוללים. הוא ציין "הם אינם ש"ס אידן במובן של בקיאות גרידא. הרי ראינו כאן ידיעת הש"ס בעיון, עם ראשונים, עם הלומדות הראויה".

בסיום, בירך ראש הישיבה את מייסד הכוללים הגאון ר' אברהם אייזן גאב"ד פוזנא יחד עם נדיבי עם שנכחו במבחן, והביע שוב את התרגשותו, ואף הוסיף שהוא מקנא בזכותם של מחזיקי התורה אלו, בימים שלאחר מכן אף שיגר מכתב התרגשות מיוחד שבו הוא חוזר על התפעלותו מבית היוצר לש"ס אידן היחיד במינו.
מקור: קול חי
 

אריק

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרב מיכל זילבר שליט"א במבחן ל 30 אברכים על הכל הש"ס כולו, במסגרת ארגון "ושננתם" שמציין ארבעים שנה לייסודו בכנס בעיר אלעד
ניתן לצפות כאן באירוע.
המבחן של הרב מיכל זילבר שליט"א מתחיל ב 01:01:30
מדהים לראות את הגאונות של הרב מיכל זילבר שליט"א כשמעביר בראשו את הש"ס לאורכו ולרוחבו.
 

אריק

משתמש ותיק
פותח הנושא
הגרב”מ אזרחי והגר”י זילברשטין נדהמו: 4000 אברכים יודעים ש”ס בעל פה
לפני כחודשיים התכנסו בבניני האומה 4000 אברכי חסידות גור למבחן פומבי במעמד כ”ק האדמו”ר מגור וחברי מועצגה”ת מרנן הגרב”מ אזרחי והגר”י זילברשטיין,
תיעוד מדהים של המעמד
 

mistr

משתמש ותיק
אבי שליט"א נבחן בקנין ש"ס של דרשו כבר פעם שלישית.
מניסיון אישי, זה משנה את כל הבית, ואת כל המהות. ואבי שליט"א תמיד עסק בתורה, כאברך, ר"מ בישיבה גדולה, וראש כולל (שכיר...) ואגב, הוא גם ישיבישער שמאוד אוהב ללמוד בעיון ומאוד לא אוהב ללמוד מהר:). אבל אין תחליף ללימוד מקיף של תוכן רב בעמל רב. אין תחליף. וכל המילים שבאות לתרץ עצלות, הם בזבוז אנרגיה שיכלה להיות מנוצלת ללימוד.
אם אתה לומד ו"קורע את עצמך" על הלימוד, לא תרגיש ביקורת ממישהו אחר שלומד בעמל רב אחרת ממך.
אבל אם אתה לא מנצל מספיק את עצמך, אז קדימה. לדעת על-פה את התורה שקיבלנו, זה התפקיד הראשון שלנו, וזה ממש ממש כיף וממלא את החיים כפי שצריך.
בהצלחה
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
עדיף לידע היטיב חמש מסכתות בעומק (לא עיון ישיבתי, אלא עם הפוסקים המפורסמים) מאשר לדקלם את כל הש''ס.
עדיף לידע היטב מסכת אחת עם הפוסקים בעיון ישיבתי, מאשר לדקלם חמש מסכתות עם הפוסקים המפורסמים.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
עדיף לידע היטיב חמש מסכתות בעומק (לא עיון ישיבתי, אלא עם הפוסקים המפורסמים) מאשר לדקלם את כל הש''ס.
עדיף לידע היטב מסכת אחת עם הפוסקים בעיון ישיבתי, מאשר לדקלם חמש מסכתות עם הפוסקים המפורסמים.
 

עדיף לדעת כמה סוגיות עם ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים מאשר ללמוד מסכת אחת בעיון ישיבתי.
 

דרומאי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
עדיף לידע היטיב חמש מסכתות בעומק (לא עיון ישיבתי, אלא עם הפוסקים המפורסמים) מאשר לדקלם את כל הש''ס.
עדיף לידע היטב מסכת אחת עם הפוסקים בעיון ישיבתי, מאשר לדקלם חמש מסכתות עם הפוסקים המפורסמים.

עדיף לדעת כמה סוגיות עם ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים מאשר ללמוד מסכת אחת בעיון ישיבתי.
ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים = עיון ישיבתי.
לפחות במקומות שבהם גדלתי.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
חימקו אמר:
דרומאי אמר:
עדיף לידע היטב מסכת אחת עם הפוסקים בעיון ישיבתי, מאשר לדקלם חמש מסכתות עם הפוסקים המפורסמים.

עדיף לדעת כמה סוגיות עם ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים מאשר ללמוד מסכת אחת בעיון ישיבתי.
ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים = עיון ישיבתי.
לפחות במקומות שבהם גדלתי.
 

במקומות בהם למדתי לא למדו מסכת אחת בעיון ישיבתי, אלא למדו סוגיות בעיון עמוק וכו..
 

דרומאי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
דרומאי אמר:
חימקו אמר:
עדיף לדעת כמה סוגיות עם ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים מאשר ללמוד מסכת אחת בעיון ישיבתי.
ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים = עיון ישיבתי.
לפחות במקומות שבהם גדלתי.

במקומות בהם למדתי לא למדו מסכת אחת בעיון ישיבתי, אלא למדו סוגיות בעיון עמוק וכו..
אם מגזימים בעיון נכנסים לגדר אי דייקינן כולי האי לא גמרינן, עי' שו"ת מהרי"ל סימן ע' ועוד.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
חימקו אמר:
דרומאי אמר:
עדיף לידע היטב מסכת אחת עם הפוסקים בעיון ישיבתי, מאשר לדקלם חמש מסכתות עם הפוסקים המפורסמים.

עדיף לדעת כמה סוגיות עם ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים מאשר ללמוד מסכת אחת בעיון ישיבתי.
ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים = עיון ישיבתי.
לפחות במקומות שבהם גדלתי.
מעניין א''כ כיצד למדו היהודים עד לפני מאה חמישים שנה שנולד העיון הישיבתי, אולי היו שטחיים...
 
 

ליפמן

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
מעניין א''כ כיצד למדו היהודים עד לפני מאה חמישים שנה שנולד העיון הישיבתי, אולי היו שטחיים...
מעניין באמת. אולי ככל שהתרבו הספרים והתמעטו ההשגות, נדרשה יותר השקעה בהסברת הסברות, והלימוד איך מעיינים.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
חימקו אמר:
עדיף לדעת כמה סוגיות עם ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים מאשר ללמוד מסכת אחת בעיון ישיבתי.
ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים = עיון ישיבתי.
לפחות במקומות שבהם גדלתי.
מעניין א''כ כיצד למדו היהודים עד לפני מאה חמישים שנה שנולד העיון הישיבתי, אולי היו שטחיים...
אגב כל הגדולים הענקיים של המאה חמישים שנה האחרונות הם דוקא אלה שלא למדו עיון ישיבתי המקובל, כגון החזו''א והמשנ''ב והגרי''ש אלישיב והגר''ח קנייבסקי ועוד.
הלימוד הישיבתי העמיד לעם ישראל אנשים פקחים משופשפים חריפים ומפולפלים, אבל פוסקים איכותיים שפסקיהם מבוססים היטיב כגון החזו''א והמשנ''ב, הוא כמעט לא העמיד, ובדורינו שכולנו חניכי הלימוד הישיבתי התמעטו מאוד אנשים שהם מורי הוראות בקנה מידה גדול, כשכולנו זוכרים איך לפני מעט שנים היו רשימה גדולה של גדולים, ואולי הגיע הזמן לחזור ללימוד הישיבתי שהיה בישיבת וולוז'ין בזמן הקמתה על ידי הגר''ח וולוז'ין, שההלכה והעיון היו שלובים אחת אל רעותה, ולא רחוקים כמזרח ממערב ולפעמים באים אנשים האמונים על "עיון ישיבתי נטול הלכה" ומכריעים איתו הלכה והתוצאות לפעמים הרות אסון.
ואקוה שלא יכעסו...
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
חימקו אמר:
עדיף לדעת כמה סוגיות עם ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים מאשר ללמוד מסכת אחת בעיון ישיבתי.
ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים = עיון ישיבתי.
לפחות במקומות שבהם גדלתי.
מעניין א''כ כיצד למדו היהודים עד לפני מאה חמישים שנה שנולד העיון הישיבתי, אולי היו שטחיים...
עיין בהקדמה לספר מרחשת ד"ה הקדמתי.
ובודאי העיון הישיבתי לא נולד אז, עיין בספר משנה למלך ומחנה אפרים ומהרי"ט אלגאזי.
ולא התשנה אלא הלבוש, כלי הביטוי והמושגים.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים = עיון ישיבתי.
לפחות במקומות שבהם גדלתי.
מעניין א''כ כיצד למדו היהודים עד לפני מאה חמישים שנה שנולד העיון הישיבתי, אולי היו שטחיים...
אגב כל הגדולים הענקיים של המאה חמישים שנה האחרונות הם דוקא אלה שלא למדו עיון ישיבתי המקובל, כגון החזו''א והמשנ''ב והגרי''ש אלישיב והגר''ח קנייבסקי ועוד.
הלימוד הישיבתי העמיד לעם ישראל אנשים פקחים משופשפים חריפים ומפולפלים, אבל פוסקים איכותיים שפסקיהם מבוססים היטיב כגון החזו''א והמשנ''ב, הוא כמעט לא העמיד, ובדורינו שכולנו חניכי הלימוד הישיבתי התמעטו מאוד אנשים שהם מורי הוראות בקנה מידה גדול, כשכולנו זוכרים איך לפני מעט שנים היו רשימה גדולה של גדולים, ואולי הגיע הזמן לחזור ללימוד הישיבתי שהיה בישיבת וולוז'ין בזמן הקמתה על ידי הגר''ח וולוז'ין, שההלכה והעיון היו שלובים אחת אל רעותה, ולא רחוקים כמזרח ממערב ולפעמים באים אנשים האמונים על "עיון ישיבתי נטול הלכה" ומכריעים איתו הלכה והתוצאות לפעמים הרות אסון.
ואקוה שלא יכעסו...
ר' חיים קנייבסקי למד בעיון הישיבתי הרגיל. שמע שיעורים מאת הרב אפרים בורודיאנסקי, והרב שך, ועוד מרבני הישיבה. אלא שכמובן הושפע גם מהחזון איש.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
דרומאי אמר:
ירידה לשורש הדברים ועיון עמוק בדברי הראשונים וגדולי האחרונים = עיון ישיבתי.
לפחות במקומות שבהם גדלתי.
מעניין א''כ כיצד למדו היהודים עד לפני מאה חמישים שנה שנולד העיון הישיבתי, אולי היו שטחיים...
אגב כל הגדולים הענקיים של המאה חמישים שנה האחרונות הם דוקא אלה שלא למדו עיון ישיבתי המקובל, כגון החזו''א והמשנ''ב והגרי''ש אלישיב והגר''ח קנייבסקי ועוד.
הלימוד הישיבתי העמיד לעם ישראל אנשים פקחים משופשפים חריפים ומפולפלים, אבל פוסקים איכותיים שפסקיהם מבוססים היטיב כגון החזו''א והמשנ''ב, הוא כמעט לא העמיד, ובדורינו שכולנו חניכי הלימוד הישיבתי התמעטו מאוד אנשים שהם מורי הוראות בקנה מידה גדול, כשכולנו זוכרים איך לפני מעט שנים היו רשימה גדולה של גדולים, ואולי הגיע הזמן לחזור ללימוד הישיבתי שהיה בישיבת וולוז'ין בזמן הקמתה על ידי הגר''ח וולוז'ין, שההלכה והעיון היו שלובים אחת אל רעותה, ולא רחוקים כמזרח ממערב ולפעמים באים אנשים האמונים על "עיון ישיבתי נטול הלכה" ומכריעים איתו הלכה והתוצאות לפעמים הרות אסון.
ואקוה שלא יכעסו...
 
מהיכן הגיעו כל גדולי הדיינים של הדור הקודם ? לא מישיבת חברון ?
 

דרומאי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מעניין א''כ כיצד למדו היהודים עד לפני מאה חמישים שנה שנולד העיון הישיבתי, אולי היו שטחיים...
אגב כל הגדולים הענקיים של המאה חמישים שנה האחרונות הם דוקא אלה שלא למדו עיון ישיבתי המקובל, כגון החזו''א והמשנ''ב והגרי''ש אלישיב והגר''ח קנייבסקי ועוד.
הלימוד הישיבתי העמיד לעם ישראל אנשים פקחים משופשפים חריפים ומפולפלים, אבל פוסקים איכותיים שפסקיהם מבוססים היטיב כגון החזו''א והמשנ''ב, הוא כמעט לא העמיד, ובדורינו שכולנו חניכי הלימוד הישיבתי התמעטו מאוד אנשים שהם מורי הוראות בקנה מידה גדול, כשכולנו זוכרים איך לפני מעט שנים היו רשימה גדולה של גדולים, ואולי הגיע הזמן לחזור ללימוד הישיבתי שהיה בישיבת וולוז'ין בזמן הקמתה על ידי הגר''ח וולוז'ין, שההלכה והעיון היו שלובים אחת אל רעותה, ולא רחוקים כמזרח ממערב ולפעמים באים אנשים האמונים על "עיון ישיבתי נטול הלכה" ומכריעים איתו הלכה והתוצאות לפעמים הרות אסון.
ואקוה שלא יכעסו...
ר' חיים קנייבסקי למד בעיון הישיבתי הרגיל. שמע שיעורים מאת הרב אפרים בורודיאנסקי, והרב שך, ועוד מרבני הישיבה. אלא שכמובן הושפע גם מהחזון איש.


ועוד, הרבה גדולים שחיים עמנו כיום צמחו מהעיון הישיבתי שאתה כל כך בז לו.
וגם ר' שלמה פישר כן.
 

גביהא בן פסיסא

משתמש ותיק
אריק אמר:
מעטים מאוד יודעים לציין מתוך הזכרון מהי אותה שעת הדחק שבה סומכים על רבי שמעון, וכמה פעמים מוצאים אותה בחז"ל. אך כשמדובר בגאוני כוללי ש"ס אידן, תשובותיהם קלעו מיד: שבת מה. גבי מוקצה, ברכות ט. גבי קריאת שמע, ובגיטין יט. גבי שטר מוקדם. חכמי ש"ס אידן ציינו שגם על רבי אלעזר נאמר כך, בסוגיא 'מעת לעת' בנדה ו: ועירובין מו.
ובכולם הכוונה היא הפוכה מהמובן המושאל הרווח...
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
אני הקטן סבור שהעיון הישיבתי הוא הארה משמים לדורות האחרונים, ע"ד הארת הבעש"ט הק' אצל החסידים.
שמעתי מהגר"ש סגל שליט"א [מח"ס משכן שלו'] שהוא מגדולי המעיינים והפוסקים [למי שמכירו], בשם הגר"א דסלר שכיון שנתמעטו הלבבות בדורות האחרונים וכבר אין כח לבחור או אברך להתאמץ על סוגיא מסובכת עד שמגיעים החידושים העמוקים בסוף הסוגיא, הורידו משמים את ההגדרות של ר' חיים, שמיד בחמש דקות הראשונות כבר יש מה לחדש ולנפץ...
 

גביהא בן פסיסא

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אגב כל הגדולים הענקיים של המאה חמישים שנה האחרונות הם דוקא אלה שלא למדו עיון ישיבתי המקובל, כגון החזו''א והמשנ''ב והגרי''ש אלישיב והגר''ח קנייבסקי ועוד.
הלימוד הישיבתי העמיד לעם ישראל אנשים פקחים משופשפים חריפים ומפולפלים, אבל פוסקים איכותיים שפסקיהם מבוססים היטיב כגון החזו''א והמשנ''ב, הוא כמעט לא העמיד, ובדורינו שכולנו חניכי הלימוד הישיבתי התמעטו מאוד אנשים שהם מורי הוראות בקנה מידה גדול, כשכולנו זוכרים איך לפני מעט שנים היו רשימה גדולה של גדולים, ואולי הגיע הזמן לחזור ללימוד הישיבתי שהיה בישיבת וולוז'ין בזמן הקמתה על ידי הגר''ח וולוז'ין, שההלכה והעיון היו שלובים אחת אל רעותה, ולא רחוקים כמזרח ממערב ולפעמים באים אנשים האמונים על "עיון ישיבתי נטול הלכה" ומכריעים איתו הלכה והתוצאות לפעמים הרות אסון.
ואקוה שלא יכעסו...
ההישגים של העיון הישיבתי, בשונה משל שיטת הפלפול המושמצת, אינם "העמדת אנשים פקחים, משופשפים, חריפים ומפולפלים", שבסופו של דבר, תלמוד-התורה שלהם אינו איכותי יותר. העיון הישיבתי הוא מתודה גאונית המפליאה לחדור אל שרשי הדברים ולטעמיהם. באמצעות שיטת הלומדס אנו מוצאים ה ג י ו ן בהלכה, אנו מסוגלים ל ה ב י ן אותה ולעמוד על כך שהיא עקבית עם עקרונות ברורים. זהו הישג שאין להגזים בערכו. כמובן שישנן חסרונות בשיטה זו - וליתר דיוק: בצורת הלימוד בישיבות, המבוססת על שיטה זו; אחד החסרונות המרכזיים הינו, לראייתי, שהלומדס בדורנו ירד רמה בכמה ישיבות, והפך אצל בחורים רבים למשחקי-מילים וסיסמאות של רמאות עצמית והגדרות מעורפלות ריקות, נטולות תוכן. (כלומר, החסרון העיקרי הוא שהם לא מספיק למדנים... וכבר
אבוקה כנגדו אמר:
כיון שנתמעטו הלבבות בדורות האחרונים וכבר אין כח לבחור או אברך להתאמץ על סוגיא מסובכת עד שמגיעים החידושים העמוקים בסוף הסוגיא, הורידו משמים את ההגדרות של ר' חיים, שמיד בחמש דקות הראשונות כבר יש מה לחדש ולנפץ...
)
.
חסרון נוסף הוא זלזול-מה הקיים בקרב למדני-קפה-וסיגריה בצורך להספיק ולדעת בשאר הסדרים.
כמובן, שיש כאלו שאינם מתאימים לסגנון הזה, מכיוון שהוא דורש חשיבה מופשטת ועמקנית, יכולת הפרדה ואבחנה בין בחינות שונות בנושא אחד, ועוד. (בשופ"א אין צורך ב"חריפות, משופשפות ומפולפלות"; הן מיועדות לבעלי חשבון פלפלני - שחשיבתם, לרוב, שטחית יותר ומסוגלת בעיקר לטחינת המוני הרים זה בזה - השנואים על הלמדנים בכל אתר ואתר...). אלו שלא ניחנו בתכונות הנ"ל, כמובן כדאי שיכירו את עולם הלומד'ס, אבל מוטב שיהא עיקר לימודם בבקיאות והספק, כלומר: גם בסדר א' ילמדו בעיקר את דברי הראשונים והאחרונים בהבנה פשטנית, ויתמקדו בעיקר בסידור וסיכום השיטות, ואם יוסיפו להסיק שמועתם אליבא דהלכתא - מה טוב ומה נעים. ואם ניחנו בכישרונות שמנית, בלא אלו שמניתי, יוכלו להצליח מאוד בתחום זה.
ברור גם, שעולם ההלכה עובד עם מתודות שונות (ברמה זו או אחרת - לא אתווכח על אחוזים) מאלו המשמשות בעולם עקרונות ההלכה. לכן למדנות לבד אינה מספיקה לפסיקת הלכה, כדבריך.
היוצא הוא שבעצם אין כאן כל ויכוח. אתה יוצא בפשיטות מהנחת יסוד שיש לראות את ההלכה כחלק החשוב ביותר של לימוד התורה (וגם עיקר לימודך הוא אסוקי שמעתתא אד"ה, וכלום מכיר אתה מקרוב את הלמדנות הישיבתית?!), ולכן מובנת מאליה תלונתך על הישיבות, שאינן מצמיחות מתוכן בעלי הלכה. אבל זו מעולם לא הייתה מטרת הישיבות... יש להפנים זאת. מלימוד ע"מ לדעת הלכה למעשה לא מובטח שייצאו עם הבנה אמתית בשורשי העניינים, ולעומת זאת עם לימוד למדני לא מובט שייצאו עם ידיעת הפוסקים והפסקים וכל השיטות להלכה; והבוחר - יבחר...
 

דחד יומא

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
אברהם משה אמר:
אני הקטן סבור שהעיון הישיבתי הוא הארה משמים לדורות האחרונים, ע"ד הארת הבעש"ט הק' אצל החסידים.
שמעתי מהגר"ש סגל שליט"א [מח"ס משכן שלו'] שהוא מגדולי המעיינים והפוסקים [למי שמכירו], בשם הגר"א דסלר שכיון שנתמעטו הלבבות בדורות האחרונים וכבר אין כח לבחור או אברך להתאמץ על סוגיא מסובכת עד שמגיעים החידושים העמוקים בסוף הסוגיא, הורידו משמים את ההגדרות של ר' חיים, שמיד בחמש דקות הראשונות כבר יש מה לחדש ולנפץ...
כתב ר' צדוק הכהן מלובלין [רסיסי לילה אות ד'] "כי תורה מונחת מקום גבוה באמת ויורדת לכל מקום היותר נמוך. ולכך כל שהדורות הולכים ומתקטנים רזי התורה הולכים ומתגברים ומתפשטים ומתרחבים בלבות בני אדם וכתר תורה מונח לכל"
 
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
שמעתי מהגר"ה זקס שכאשר עלתה שאלת הימום הבהמות הגרח"ע לא הפנה את השאלה לפוסקים אלא אל הגרב"ד והגרש"ש וגדולי הרמי"ם
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
פעם החילוק היה בשיטות לימוד, היום זה מתחלק בעיקר בין שטחיות להעמקה, מי שלא לומד בדרך ישיבתית בדרך כלל לומד שטחי.
אתם מוזמנים לראות את הנדון שיש באשכול סמוך האם אפשר לברך את ברכות הברית בטלפון מחו"ל.
 
חלק עליון תַחתִית