דבקות האדם במדת הכתר

ענייני מוסר ומחשבה
סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
אתהלך
הודעות: 360
הצטרף: 26 אוגוסט 2021, 14:57
מיקום: הדרך לבנית בית בישראל https://drive.google.com/file/d/1o8L9rl ... 1Bwe5/view
נתן תודה: 52 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

דבקות האדם במדת הכתר

שליחה על ידי אתהלך » 05 אוקטובר 2021, 06:13

באשכול אחר דנו החברים בסגולת הבטחון וביארו שיסודה דבקות האדם בספירת הכתר, וכידוע מה שמבואר בספרים על מ"ש בזוה"ק עה"פ מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו- בעתיקא תליא מילתא, שע"י שיסעו ויכנסו במים בבטחון בה' יזכו לעורר מדת "עתיקא" היינו מדת הכתר ולידבק בה, ויזכו לנס.

והנה מצינו אופן נוסף להדבק במדת הכתר ולעוררה, והוא מ"ש בספר הקדוש תומר דבורה: "האדם ראוי שידמה אל פעולות הכתר, שהן י"ג מדות של רחמים עליונות ורמוזות בסוד הפסוקים מי אל כמוך, וגו' ... וסגולתן ... יזכה לפתוח לו מדה עליונה מלמעלה ממש .. וגורם שאותה המדה תאיר בעולם."

וב' העניינים אחד הם ועל דרך המבואר בנפש החיים, שהאדם דבק במקום עליון ששם אין עוד מלבדו אין שטן ואין פגע רע אלא מדת הטוב להטיב בלבד, ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח על שום כח ורצון בעולם ומדבק טוהר מחשבתו בהוי"ה ב"ה, היינו במדת הרחמים הרמוז בשם הוי"ה, ויודע שהוי"ה הוא האלוקים היינו שאף שברא והמציא מציאות כחות ועולמות ובריות עכ"ז הוא בבחי' הוי"ה ואחד, ועי"ז באמת בטלים כל הדינין, וממילא אין האדם רואה רע לא בעולם ולא בחבירו

ואמרתי להעתיק תמצית דברי התומר דבורה בזה בלשונו:

א. מי אל כמוך סובל עלבון, שהרי סובל הקדוש ברוך הוא עלבון כזה להיות משפיע באדם כח תנועת אבריו והוא מוציא אותו כח באותו רגע בחטא ועון, וזו מדה שצריך האדם להתנהג בה רצוני הסבלנות וכן היותו נעלב אפילו למדרגה זו ועכ"ז לא יאסוף טובתו מן המקבל. 

ב' נושא עון, ילמוד האדם כמה צריך שיהיה סבלן, שיסבול עול חבירו ורעותיו שהריע עד שיעור כזה שעדיין רעתו קיימת שחטא נגדו והוא יסבול עד יתקן חבירו או עד שיתבטל מאליו וכיוצא. 

ג' ועובר על פשע, שלא יאמר וכי אני מתקן מה שפלוני חטא או השחית, לא יאמר כך 

הד' לשארית נחלתו, האדם עם חבירו כל ישראל הם שאר בשר אלו עם אלו, מפני שהנשמות כלולות יחד יש בזה חלק זה ובזה חלק זה, ולכך ראוי לאדם להיותו חפץ בטובתו של חבירו ועינו טובה על טובת חבירו וכבודו יהיה חביב עליו כשלו שהרי הוא הוא ממש , ולא ירצה בגנות חבירו ולא בצערו .

הה' לא החזיק לעד אפו, שלא יחזיק כעסו אלא יבטלנו ולא יחזיק לעד אפו, גם אם הוא שונא אותו על דבר עבירה, אלא מצוה לקרב אותו באהבה אולי יועיל בדרך זה דהיינו ממש מדה זו לא החזיק לעד אפו. 

הו' כי חפץ חסד הוא, יאמר על כל אדם די לי בטובה פלונית שעשה לי או שעשה עם פלוני או מדה טובה פלונית שיש לו יהיה חפץ חסד. 

הז' ישוב ירחמנו, לא יהיה נוטר איבה מהכעס הקודם, אלא כשיראה שחבירו מבקש אהבתו יהיה לו במדרגת רחמים ואהבה יותר ויותר מקודם ויאמר הרי הוא לי כבעלי תשובה שאין צדיקים גמורים יכולים לעמוד אצלם. 

הח' יכבוש עונותינו, שלא יכבוש טובת חבירו ויזכור רעתו שגמלהו, אלא אדרבה יכבוש הרע וישכחהו ויזניחהו , ולא יגור במגורו רע ותהיה הטובה סדורה תמיד לפניו ויזכור לו הטובה ויגבירה לו על כל המעשים .

הט' ותשליך במצולות ים כל חטאתם - יקרב המרודים והנענשים וירחם עליהם, ואל יאמר עונו גרם לו אלא ירחמהו . 

הי' תתן אמת ליעקב, האדם צריך להתנהג עם חבירו על צד היושר והאמת בלי להטות משפט חבירו לרחם עליו באמת כמו שהשם יתברך מרחם על הבריות הבינוניות במדת אמת לתקן אותם. 

הי"א חסד לאברהם, עם היות שעם כל אדם יהיה מתנהג בצדק וביושר ובמשפט עם הטובים והחסידים תהיה הנהגתו לפנים משורת הדין, ואם לשאר האדם היה סבלן קצת לאלו יותר ויותר וירחם עליהם ליכנס עמהם לפנים משורת הדין 

הי"ב אשר נשבעת לאבותינו, אף אם יפגע ברשעים אל יתאכזר כנגדם או יחרפם וכיוצא אלא ירחם עליהם ויאמר סוף סוף הם בני אברהם יצחק ויעקב אם הם אינם כשרים אבותיהם כשרים והגונים, ומכסה עלבונם ומתקנם כפי כחו. 

הי"ג מימי קדם, יאמר כבר היו שעה קודם שלא חטאו והרי אותה שעה או בימים קדמונים היו כשרים , ובזה לא ימצא אדם שאינו ראוי להטיבו ולהתפלל על שלומו ולרחם עליו. 

עד כאן הגיעו י"ג מדות שבהן יהיה האדם דומה אל קונו שהן מדות של רחמים עליונות, וסגולתן כמו שיהיה האדם מתנהג למטה כך יזכה לפתוח לו מדה עליונה מלמעלה ממש כפי מה שיתנהג כך משפיע מלמעלה וגורם שאותה המדה תאיר בעולם

עכ"ל רבנו בעל תומר דבורה זצוק"ל
 


אהרן פישר
הודעות: 957
הצטרף: 17 מרץ 2021, 05:24
נתן תודה: 265 פעמים
קיבל תודה: 346 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבקות האדם במדת הכתר

שליחה על ידי אהרן פישר » 05 אוקטובר 2021, 08:22

ייש"כ,
אגב, ראיתי בסוף חומש היכל הברכה, בליקוטים, מביא ג"כ קיצור של פרק א' של תומר דבורה, עם קצת שינויים מעניינים, https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=420

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
אתהלך
הודעות: 360
הצטרף: 26 אוגוסט 2021, 14:57
מיקום: הדרך לבנית בית בישראל https://drive.google.com/file/d/1o8L9rl ... 1Bwe5/view
נתן תודה: 52 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דבקות האדם במדת הכתר

שליחה על ידי אתהלך » 23 אוקטובר 2021, 22:00

אתהלך כתב:
05 אוקטובר 2021, 06:13

וב' העניינים אחד הם ועל דרך המבואר בנפש החיים, שהאדם דבק במקום עליון ששם אין עוד מלבדו אין שטן ואין פגע רע אלא מדת הטוב להטיב בלבד, ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח על שום כח ורצון בעולם ומדבק טוהר מחשבתו בהוי"ה ב"ה, היינו במדת הרחמים הרמוז בשם הוי"ה, ויודע שהוי"ה הוא האלוקים היינו שאף שברא והמציא מציאות כחות ועולמות ובריות עכ"ז הוא בבחי' הוי"ה ואחד, ועי"ז באמת בטלים כל הדינין, וממילא אין האדם רואה רע לא בעולם ולא בחבירו
עוד הוספה קטנה על דרך זה
במק"א הובא מדברי 
רבינו יונה במשלי ג, כו שיש שתי הנהגות בין הבוטחים.
ההנהגה הראשונה היא לסמוך על טובו וחסדו של ה' ולייחל אליו שיזכה להוושע, ולחזק לבו יותר ויותר בתקווה לה' באומץ הלב
וההנהגה השניה היא להשליך עצמו על ה' שכל מעשיו לטובה.
 
והנה לגבי ההנהגה הראשונה ידוע ומפורסם שיש בזה גם סגולה, שככל שיזכה לחזק לבו יותר בתקווה לה' ובבטחון כך באמת יזכה לישועה, 
 
אמנם מצינו בסה"ק כן גם לגבי ההנהגה השניה, שככל שיאמין שהכל לטובה כך באמת יתהפכו הדברים לטובה גם לעיני בשר
 
וגם כאן ניתן לומר ששני הדברים שורשם אחד כנ"ל, כי גם האמונה שהכל לטובה הוא סוד היחוד שהוי"ה הוא האלוקים, וזה גורם לביטול הדינין כנ"ל

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המוסר”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: חדש כאן! | 2 אורחים