"מדשתקי רבנן, ש"מ דניחא להו וכו'", אולי הם לא רצו להתערב ב'מחלוקת'?

[להשיג]

אולי בכללי הפורומים התורניים של אז היה סעיף שאסור לדבר 'פוליטיקה'?
וברצינות, איך יודעים מתי זה כך ומתי זה כך.
האם לא השתלט עלינו איזה 'יפיות נפש' שמקורה לא בצד הטוב, ברוח הנ"ל?
האם לא קורה כסדר שיש מריבה כאשר צד אחד הוא רשע מרושע רודף באכזריות את הצד השני שהוא קדוש וטהור (כמובן שלשני הצדדים א'שיינע ליינגע בורד) והציבור המכובד, ורבנים שיש בידם למחות, לא מוחים כי 'לא מתערבים במחלו'' או 'לא נכנסים לפוליטיקה'?

[הרב מרודוש]

מי אמר לך שהוא צדק בטענה שלו
במציאות הכלל הוא שכל אחד טוען לטובתו

[עלה מבבל]

כנראה שאין זה תירוץ, וכאשר צריכים למחות חייבים למחות, ואין לומר איני מתערב בפאליטיק

[אבי חי]

אולי בכללי הפורומים התורניים של אז היה סעיף שאסור לדבר 'פוליטיקה'?
וברצינות, איך יודעים מתי זה כך ומתי זה כך.
האם לא השתלט עלינו איזה 'יפיות נפש' שמקורה לא בצד הטוב, ברוח הנ"ל?
האם לא קורה כסדר שיש מריבה כאשר צד אחד הוא רשע מרושע רודף באכזריות את הצד השני שהוא קדוש וטהור (כמובן שלשני הצדדים א'שיינע ליינגע בורד) והציבור המכובד, ורבנים שיש בידם למחות, לא מוחים כי 'לא מתערבים במחלו'' או 'לא נכנסים לפוליטיקה'?

לפורומים זה לא כ"כ נוגע, כי בהם יש כמה טעמים להרחיק אפי' מח' מוצדקת:

א- כי אין לדבר סוף, בהתעסקות בכל המחלוקות באמתלא של מוצדקות, וכן בהתבטאויות שאינן ראויות.
ב- גם מח' מוצדקת הרבה פעמים אין מקומה ברה"ר, וזה לא תורם כלום.
ג- במקרה שיש בפורום חברים משני הצדדים, זה מפריע מאד לדיונים בשאר הנושאים (ע"ע חסו"מ שמשום מה מאפשרים כאן, ונדחף בכל פינה אפשרית, וכ"ש לפולמוסים קיימים ומדממים)
ד- בנידונים על אנשים חיים או חברות וכדו' כנראה יש גם בעיה משפטית למנהלים.


ובאופן כללי, אע"פ שלעולם צריך להשתמש בשכל, ממחלוקת צריך לברוח יותר מאש, גם כשהיא מוצדקת [בדר"כ בכל הצדדים יש רבים שבטוחים שהם צודקים].
אלא שאם לא מוצדק לשתוק [כגון מחמת פגיעה בתורה או בת"ח] זה ענין אחר, ובזה צריך להשתמש הרבה מאד בשכל ביר"ש בהתייעצות עם חכם ובתפלה.

ועי' כאן

[להשיג]

אולי בכללי הפורומים התורניים של אז היה סעיף שאסור לדבר 'פוליטיקה'?
וברצינות, איך יודעים מתי זה כך ומתי זה כך.
האם לא השתלט עלינו איזה 'יפיות נפש' שמקורה לא בצד הטוב, ברוח הנ"ל?
האם לא קורה כסדר שיש מריבה כאשר צד אחד הוא רשע מרושע רודף באכזריות את הצד השני שהוא קדוש וטהור (כמובן שלשני הצדדים א'שיינע ליינגע בורד) והציבור המכובד, ורבנים שיש בידם למחות, לא מוחים כי 'לא מתערבים במחלו'' או 'לא נכנסים לפוליטיקה'?

לפורומים זה לא כ"כ נוגע, כי בהם יש כמה טעמים להרחיק אפי' מח' מוצדקת:

א- כי אין לדבר סוף, בהתעסקות בכל המחלוקות באמתלא של מוצדקות, וכן בהתבטאויות שאינן ראויות.
ב- גם מח' מוצדקת הרבה פעמים אין מקומה ברה"ר, וזה לא תורם כלום.
ג- במקרה שיש בפורום חברים משני הצדדים, זה מפריע מאד לדיונים בשאר הנושאים (ע"ע חסו"מ שמשום מה מאפשרים כאן, ונדחף בכל פינה אפשרית, וכ"ש לפולמוסים קיימים ומדממים)
ד- בנידונים על אנשים חיים או חברות וכדו' כנראה יש גם בעיה משפטית למנהלים.


ובאופן כללי, אע"פ שלעולם צריך להשתמש בשכל, ממחלוקת צריך לברוח יותר מאש, גם כשהיא מוצדקת [בדר"כ בכל הצדדים יש רבים שבטוחים שהם צודקים].
אלא שאם לא מוצדק לשתוק [כגון מחמת פגיעה בתורה או בת"ח] זה ענין אחר, ובזה צריך להשתמש הרבה מאד בשכל ביר"ש בהתייעצות עם חכם ובתפלה.

ועי' כאן

יש"כ.
תגובה יפה.
אם כי, אם כך הם פני הדברים, אולי ראוי לחדדם, ולכתוב שא"א לכתוב בנושאים השנויים במחלו' מהטעמים הנ"ל, שיהיה ברור שזה הטעם.
וכך זה לא ייהפך ל'תורה' חדשה שכל פעם שיהודי מתאכזר ליהודי אחר, (ובפרט לת"ח וכו' כמו שציינת שאז חובה למחות)
מייד צריך לההיפך למשקיף באו"ם ש' לא מתערב'.

[בשלמא]

אם כי, אם כך הם פני הדברים, אולי ראוי לחדדם, ולכתוב שא"א לכתוב בנושאים השנויים במחלו' מהטעמים הנ"ל, שיהיה ברור שזה הטעם.

מלבד הטעמים הנזכרים שהם מאוד עניניים
חשוב נא, האם זה תפקידנו?
האין רבנן גדולי תורה שיחוו דעתם?
מדשתקי רבנן שמע מינה ניחא להו!

[ה' הוא האלוקים]

למעשה קושיא ראיתי, תירוץ לא ראיתי.
שאל השואל: האם ניתן להוכיח מדבר הגמ' 'מדשתקי', שאין מקום 'לא להתערב במחלוקת' כאשר מדובר ברודף ונרדף.
יש למישהו פירכא?

[אבי חי]

למעשה קושיא ראיתי, תירוץ לא ראיתי.
שאל השואל: האם ניתן להוכיח מדבר הגמ' 'מדשתקי', שאין מקום 'לא להתערב במחלוקת' כאשר מדובר ברודף ונרדף.
יש למישהו פירכא?

בעניי לא ראיתי קושיא.

א. מה השאלה? פשוט שמצוה רבה להציל עשוק מיד רודפו.
ב. וכי מחשבונו של אותו עלוב נוכיח?
 

[ה' הוא האלוקים]

למעשה קושיא ראיתי, תירוץ לא ראיתי.
שאל השואל: האם ניתן להוכיח מדבר הגמ' 'מדשתקי', שאין מקום 'לא להתערב במחלוקת' כאשר מדובר ברודף ונרדף.
יש למישהו פירכא?

בעניי לא ראיתי קושיא.

א. מה השאלה? פשוט שמצוה רבה להציל עשוק מיד רודפו.
ב. וכי מחשבונו של אותו עלוב נוכיח?

מיהו אותו עלוב?
 

[אבי חי]

מיהו אותו עלוב?

בר קמצא

[ה' הוא האלוקים]

מיהו אותו עלוב?

בר קמצא

כמדומני שבמשמעות הגמ' שחלק מסיבת החורבן היה בגלל שנהגו שלא כהוגן בשתיקתם.
לכשירחיב אחפש במקורות.
 

[כרם]

בילדותי היו אומרים, כי קהילה מסוימת חדלה להניח תפילין, כי שמעו שיש מחלוקת בין רש"יו ר"ת, ואינם מתערבים במחלוקת!

[איש מזרע אהרן]

כמדומני שבמשמעות הגמ' שחלק מסיבת החורבן היה בגלל שנהגו שלא כהוגן בשתיקתם.

פשטות הגמרא "אקמצא ובר קמצא" זה לא החטא אלא המעשה שגרם החורבן, דומיא ד"אשקא דריספק"

[אבי חי]

כמדומני שבמשמעות הגמ' שחלק מסיבת החורבן היה בגלל שנהגו שלא כהוגן בשתיקתם.
לכשירחיב אחפש במקורות.

על הקושיא למה באמת לא מיחו, תירץ מהרש"א שלא היתה בזה תועלת (או) משום שרבתה החנופה.
חת"ס תירץ שסברו ששונאו ע"פ דין, ובן יהוידע תירץ שלא שמו לב.

יתכן שיש שדרשו שהיה זה עוונם שגרם לחורבן, אך לא כן פשטות הגמ'.

[ה' הוא האלוקים]

כמדומני שבמשמעות הגמ' שחלק מסיבת החורבן היה בגלל שנהגו שלא כהוגן בשתיקתם.

פשטות הגמרא "אקמצא ובר קמצא" זה לא החטא אלא המעשה שגרם החורבן, דומיא ד"אשקא דריספק"

עיין גיטין נו. במהרש"א, חתם סופר, כתב סופר, גרש ירחים, בן יהוידע.
[חלקם כתבו שלכן נחרב, וחלקם ניסו להצדיק מדוע לא מחו-שלא ראו וכד', ומוכח שאחזו שהטענה אכן צודקת]
 

[כמעיין המתגבר]

אולי בכללי הפורומים התורניים של אז היה סעיף שאסור לדבר 'פוליטיקה'?
וברצינות, איך יודעים מתי זה כך ומתי זה כך.
האם לא השתלט עלינו איזה 'יפיות נפש' שמקורה לא בצד הטוב, ברוח הנ"ל?
האם לא קורה כסדר שיש מריבה כאשר צד אחד הוא רשע מרושע רודף באכזריות את הצד השני שהוא קדוש וטהור (כמובן שלשני הצדדים א'שיינע ליינגע בורד) והציבור המכובד, ורבנים שיש בידם למחות, לא מוחים כי 'לא מתערבים במחלו'' או 'לא נכנסים לפוליטיקה'?

כך כתבתי בסיפרי, ואקוה שלא יכעסו הכועסים.
 

מפרסמין את החנפים מפני חילול ה'- הכי איתא ביומא פו:, דהיינו שאדם שעושה מעשה רשע אין להעלים עין ממנו אלא צריכים רבני העיר ומנהיגיה להודיע כן לרבים כדי לביישו וכדי שלא ילמדו ממעשיו, ופסק כן הרמב''ם בהל' דעות ו,ח, ויש להוסיף דבה''ג בהל' שבת בעמוד קלז, כתב מפרסמין את החנפים בשבת, ע''כ, והיינו משום שבשבת כל הציבור מתאסף, אמנם בזמנים האחרונים לא נוהגים כן, ואפשר דהוא מחמת דכיון דבציר ליבא דאינשי חיישינן שילמדו המון העם לדבר לשון הרע, כמו שהיה קורה באירופה במאות השנים האחרונות שהיו לפני השואה שכשהיה ויכוח בין כמה גדולים היתה כל הגולה כמדורת אש כידוע.

1493 עמודים
viewtopic.php?f=47&t=19067
 

[אבקשה טוב]

יש דברים שאסור לאפשר בשום מחלוקת. בלי קשר למי צודק

[להשיג]

אקטואלי מתמיד.

[הצב''י]

כמדומני שבמשמעות הגמ' שחלק מסיבת החורבן היה בגלל שנהגו שלא כהוגן בשתיקתם.

פשטות הגמרא "אקמצא ובר קמצא" זה לא החטא אלא המעשה שגרם החורבן, דומיא ד"אשקא דריספק"

עיי"ש בדף נז. תניא אמר רבי אלעזר בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב''ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו