מדוע רשב"י נתן עיניו ביהודה בן גרים

[י.ק]

שבת דף לג ע"ב במעשה דרשב"י. מדוע כשפגש רשב"י את יהודה בן גרים נתן בו עיניו. הרי רבו ר"ע (ברכות ס:) אמר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד. ואין יותר טוב מזה שנתגדל כ"כ בתורה, וגילה רזי תורה שלא נמסרו לאף אחד. ולמד תורה מפי משה רבינו ואליהו הנביא. וכ"ש לפי פירוש רש"י שיהודה בן גרים לא התכוון לספר לשון הרע אלא סיפר כן לתמידיו או בני ביתו והגיע בסוף למלכות. וכן לפי התוס' צ"ל רבי יהודה שהיה גברא רבה. מסמתא לא התכוון לעבור על איסור של לשון הרע. אלא שלא נזהר בלשונו שגם זה לא לגלות.
ומה שכתב הגריש"א זצ"ל בהערות שם, שכיון שהיה סכנת נפשות לרשב"י, הרי בדיני רציחה גם בגרם רחוק חייב כפרה אפילו שאינו אשם בזה. ולכן נענש ע"י רשב"י שכיפר עליו.
ועוד הקשה באילת השחר, דלקמן דף קמ"ט ב' אמרינן דכל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא, והאיך הענישו רשב"י.

[אגור בן יקא]

חייבים לתקן את לשון הכותרת. 'יהב ביה עיניה' זה 'הרג' חלילה? מה קורה?

[אלף בית גימל]

חייבים לתקן את לשון הכותרת. 'יהב היה עיניה' זה 'הרג' חלילה? מה קורה?

צודק מאה אחוז .  הוא הביא את מידת הדין שהרגה את בן גרים בדין . 
זה דומה המנגנון של עין הרע (במקרה של רשבי מכוח הצדיקות שלו הוא מסוגל להביא את מידת הדין  .)  עין הרע מביאה את מידת הדין . 
מידת הדין עושה דין לזה שהפעיל עין הרע וגם לזה שהפעילות עליו את מידת הדין . 
מידת הדין פוגעת כמעשה של דין במי שמגיע לו . או לשניהם או לאחד מהם . 

[י.ק]

תוקן

[יוסף לחק]

איך זה קשור למ"ש ר"ע?

[אגור בן יקא]

כל המפרשים כמובן מחלקים בין כוונת הקב"ה במעשה שקרה להאדם, ואחריות האדם. ראה רמב"ן פרשת לך לך ט''ו י''ד. ועוד רבות.

עכ''פ, זה לשון אדמו''ר הזקן בעל התניא, באגרת הקודש סימן כ''ה: ..."והוא בהקדים מארז"ל כל הכועס כאילו עובד עכו"ם וכו'. והטעם מובן ליודעי בינה לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה כי אילו היה מאמין שמאת ה' היתה זאת לו לא היה בכעס כלל ואף שבן אדם שהוא בעל בחירה מקללו או מכהו או מזיק ממונו ומתחייב בדיני אדם ובדיני שמים על רוע בחירתו אעפי"כ על הניזק כבר נגזר מן השמים והרבה שלוחים למקום".

הוי אומר, שהאדם נענש על רוע בחירתו להיות השליח למעשה רע, אף שהקב"ה היה מביא מעשה זה על הניזק בכל אופן (לטובה, מצד מטרת הקב"ה), כיון שהרבה שלוחים למקום.

אלא שהניזק לא יכעס עליו, כי ההיזק היה מגיע אליו בכל מקרה.

ורשב"י לכאורה לא כעס עליו מצד ההיזק שנעשה לו, אלא 'יהב ביה עיניה' ו'הסתכל' ב'רוע בחירתו' (שזהו''ע עין הרע, כפי שכתבו לעיל).

[אלף בית גימל]

כל המפרשים כמובן מחלקים בין כוונת הקב"ה במעשה שקרה להאדם, ואחריות האדם. ראה רמב"ן פרשת לך לך ט''ו י''ד. ועוד רבות.

עכ''פ, זה לשון אדמו''ר הזקן בעל התניא, באגרת הקודש סימן כ''ה: ..."והוא בהקדים מארז"ל כל הכועס כאילו עובד עכו"ם וכו'. והטעם מובן ליודעי בינה לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה כי אילו היה מאמין שמאת ה' היתה זאת לו לא היה בכעס כלל ואף שבן אדם שהוא בעל בחירה מקללו או מכהו או מזיק ממונו ומתחייב בדיני אדם ובדיני שמים על רוע בחירתו אעפי"כ על הניזק כבר נגזר מן השמים והרבה שלוחים למקום".

הוי אומר, שהאדם נענש על רוע בחירתו להיות השליח למעשה רע, אף שהקב"ה היה מביא מעשה זה על הניזק בכל אופן (לטובה, מצד מטרת הקב"ה), כיון שהרבה שלוחים למקום.

אלא שהניזק לא יכעס עליו, כי ההיזק היה מגיע אליו בכל מקרה.

ורשב"י לכאורה לא כעס עליו מצד ההיזק שנעשה לו, אלא 'יהב ביה עיניה' ו'הסתכל' ב'רוע בחירתו' (שזהו''ע עין הרע, כפי שכתבו לעיל).

אני מסתכל על זה קצת אחרת. המצב הרגיל בעולם זה ארך אפים . יש מצבים שגורמים לזה שהמצב משתנה למידת הדין . 
ראה את הסיפור של רבי יוחנן ואילפא כאשר הם נכנסו למצב סכנה הגיע מידת הדין לדנה אותם למיתה . אם זה היה במצב רגיל לא היו דנים אותם למיתה .
לרשבי היה הכוח בהסתכלות שלו להביא את מידת הדין .
 

[אגור בן יקא]

כל המפרשים כמובן מחלקים בין כוונת הקב"ה במעשה שקרה להאדם, ואחריות האדם. ראה רמב"ן פרשת לך לך ט''ו י''ד. ועוד רבות.

עכ''פ, זה לשון אדמו''ר הזקן בעל התניא, באגרת הקודש סימן כ''ה: ..."והוא בהקדים מארז"ל כל הכועס כאילו עובד עכו"ם וכו'. והטעם מובן ליודעי בינה לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה כי אילו היה מאמין שמאת ה' היתה זאת לו לא היה בכעס כלל ואף שבן אדם שהוא בעל בחירה מקללו או מכהו או מזיק ממונו ומתחייב בדיני אדם ובדיני שמים על רוע בחירתו אעפי"כ על הניזק כבר נגזר מן השמים והרבה שלוחים למקום".

הוי אומר, שהאדם נענש על רוע בחירתו להיות השליח למעשה רע, אף שהקב"ה היה מביא מעשה זה על הניזק בכל אופן (לטובה, מצד מטרת הקב"ה), כיון שהרבה שלוחים למקום.

אלא שהניזק לא יכעס עליו, כי ההיזק היה מגיע אליו בכל מקרה.

ורשב"י לכאורה לא כעס עליו מצד ההיזק שנעשה לו, אלא 'יהב ביה עיניה' ו'הסתכל' ב'רוע בחירתו' (שזהו''ע עין הרע, כפי שכתבו לעיל).

אני מסתכל על זה קצת אחרת. המצב הרגיל בעולם זה ארך אפים . יש מצבים שגורמים לזה שהמצב משתנה למידת הדין . 
ראה את הסיפור של רבי יוחנן ואילפא כאשר הם נכנסו למצב סכנה הגיע מידת הדין לדנה אותם למיתה . אם זה היה במצב רגיל לא היו דנים אותם למיתה .
לרשבי היה הכוח בהסתכלות שלו להביא את מידת הדין .

מסכים, לא כתבתי אחרת

אלא שמה שגורם שמלמעלה יחמירו מצד מידת הדין - הוא הסתכלות רבי שמעון באופן חמור על הדברים הלא טובים של יהודה.