מי שמקיים מצוות כדי לקיים מצוות בוראו שציוונו כך בתורה - האם זה נקרא 'לשמה'?

[יושב אוהלים]

בפירוש המשניות להרמב"ם על המשנה במכות (פ"ג משנה טז - דף כג:)- ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר (ישעיהו מב) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: מפרש וזה לשונו: מעיקרי האמונה בתורה, כי כשיקיים אדם מצווה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים, אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שבארתי לך, הנה זכה בה לחיי העולם הבא.
ועל זה אמר רבי חנינא, כי המצוות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה, ובעשותו אותה המצווה תחיה נפשו באותו מעשה. עכ"ל.
לכאורה מלשון הרמב"ם משמע שקיום מצוה 'לשמה' הוא דווקא כשמקיימו "מאהבה" - (דהיינו מאהבתו את השי"ת).
ונפשי בשאלתי, מה אם מישהו מקיים את המצוות כי כך ציוה לנו הקב"ה בתורה, וכלשון הגמ' "למה תוקעין - רחמנא אמר תקעו" - ותו לא - והוא יודע [מחינוכו מאז שנולד] שיהודי צריך לעשות את רצון ה', והוא אומר לפני קיום המצוה "הריני מכוון במצוה זו לקיים מצוות בוראי שציווני בתורתו..." אבל אינו עושה המצוות משום אהבתו להקב"ה, [יתכן שהוא מקיים גם מצוות אהבת השם, אבל אינו מקיים את שאר המצוות מחמת אהבה זו], האם זה לא נקרא שיקיים אדם מצווה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם, וכי אין זה נקרא "מצוה לשמה"? אתמהה.

[יושב אוהלים]

אין תגובות??

[חימקו]

אין תגובות??

אשכולות "בית המוסר" לא נראים בעמוד הראשי. 

[משיב דבר]

נפש החיים שער ד פרק ג

אבל האמת כי ענין לשמה פירש לשם התורה. והענין כמו שפירש הרא"ש ז"ל על מאמר ר"א בר' צדוק (נדרים נ"א א') עשה דברים לשם פעלן ודבר בהן לשמן.
ז"ל: עשה דברים לשם פעלן. לשמו של הקדוש ברוך הוא שפעל הכל למענהו. ודבר בהן לשמן. כל דבורך ומשאך בד"ת יהיה לשם התורה כגון לידע ולהבין ולהוסיף לקח ופלפול ולא לקנטר ולהתגאות עכ"ל.
דקדק לבאר שינוי לשונו דר"א ב"צ שבעשיה אמר לשם פעלן. ובדבור אמר לשמן. לכן בענין העשיה פירש לשמו של הקדוש ברוך הוא שפעל הכל למענהו. ובענין הלמוד פירש לשם התורה כו'. 

[יושב אוהלים]

נפש החיים שער ד פרק ג

אבל האמת כי ענין לשמה פירש לשם התורה. והענין כמו שפירש הרא"ש ז"ל על מאמר ר"א בר' צדוק (נדרים נ"א א') עשה דברים לשם פעלן ודבר בהן לשמן.
ז"ל: עשה דברים לשם פעלן. לשמו של הקדוש ברוך הוא שפעל הכל למענהו. ודבר בהן לשמן. כל דבורך ומשאך בד"ת יהיה לשם התורה כגון לידע ולהבין ולהוסיף לקח ופלפול ולא לקנטר ולהתגאות עכ"ל.
דקדק לבאר שינוי לשונו דר"א ב"צ שבעשיה אמר לשם פעלן. ובדבור אמר לשמן. לכן בענין העשיה פירש לשמו של הקדוש ברוך הוא שפעל הכל למענהו. ובענין הלמוד פירש לשם התורה כו'. 

אין הוכחה מלשון הנפה"ח אם דעתו כהרמב"ם או לא.
שהרי הוא לא כתב אלא שלשמה היינו שעושה המצוות "לשם השם" ואפשר לפרש דבריו או בגלל שאוהב את השי"ת, וכהרמב"ם, או בגלל שהשם ציווה לנו לעשות את זה.
 

[יושב אוהלים]

____________________________________________________________________________________________________________

העברתי את האשכול הזה למחלקת 'בית המדרש' ומי שיש לו להגיב מתבקש להגיב שם, ולא כאן:
תודה לכם

__________________________________________________________________________________________________________

[טרומבולוק לייבילוטש]

..