השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

ענייני מוסר ומחשבה

פותח הנושא
אשרי יושבי
הודעות: 76
הצטרף: 10 אפריל 2020, 00:32
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אשרי יושבי » 15 אפריל 2020, 23:56

מיושבי בית המדרש כתב:
15 אפריל 2020, 23:30
להלכה נקטינן כדברי הגר"א דיש השגחה על כל פרט ופרט. כך אמר מרן הגרח"ק שליט"א.
נא כתוב עם מקורות. זה כל ענין אשכול זה - לבסס אמונה על פי תורה שבכתב, נ"ך ומפרשיו, משנה, גמרא, גאונים, ראשונים, אחרונים, בעל קבלה, פשט, דרש, סוד, רמז. ולא על פי מושכלות ראשונים שלנו.
אתה פוסק וכותב: כך אמר הגר"ח שליט"א.
אתה אולי יודע אבל מנין אנחנו נדע מה אמר, למי אמר, על מה אמר, ומה הגדיר וביאר? כאן לומדים אמונה, ובכללם את דברי מרן שה"ת שליט"א. 

ערכים:


פותח הנושא
אשרי יושבי
הודעות: 76
הצטרף: 10 אפריל 2020, 00:32
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אשרי יושבי » 16 אפריל 2020, 00:03

HaimL כתב:
15 אפריל 2020, 23:33
אשרי יושבי כתב:
15 אפריל 2020, 23:18
HaimL כתב:
15 אפריל 2020, 22:56

מאחר והדגשת את המילים, והוספת סימן קריאה, שומה עליך להסביר את הצד שזאת לא ראיה לכך שאין השג"פ
לא משמע וגם בחינוך לא כתוב כן.
נו, אז הסבר מדוע זה נאמר בגמרא דווקא על הנוקף, אם נאמר שכל מאורע ומאורע שמתרחש אצל האדם מוכרז מלמעלה.

מכל המקורות שהביאו כאן הת"ח, אין אחד האומר, שעל האדם אין השגחה פרטית.
ולראייתך, ולשאלתך: דיבר הכתוב בהווה וכדוגמה, כי אי אפשר לכתוב את כל פרטי האדם כי אין לזה כמעט סוף.
 


אמונה ובטחון
משתמש ותיק
הודעות: 228
הצטרף: 28 מרץ 2020, 23:22
נתן תודה: 52 פעמים
קיבל תודה: 74 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אמונה ובטחון » 16 אפריל 2020, 00:04

אשרי יושבי כתב:
15 אפריל 2020, 23:45
לישועתך קויתי השם כתב:
15 אפריל 2020, 22:54
יש לציין שגם הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג' פי"ז) כותב כדברי החינוך וזה לשונו:

שאני אאמין שההשגחה האלוקית אמנם היא בזה העולם התחתון, ר"ל מתחת גלגל הירח, באישי מין האדם לבד, וזה המין לבדו הוא אשר כל עניני אישיו ומה שישיגם מטוב או רע נמשך אחר הדין, כמו שאמר כי כל דרכיו משפט, אבל שאר בעלי חיים וכל שכן הצמחים וזולתם, דעתי בהן דעת אריסט"ו, לא אאמין כלל שזה העלה נפל בהשגחה בו, ולא שזה העכביש טרף זה הזבוב בגזרה מאת השם ורצונו האישי עתה, ולא זה הרוק אשר רקק אותו ראובן התנועע עד שנפל על זה היתוש במקום מיוחד והרגו בגזרת השם, ולא שזה הדג שחטף ובלע זאת התולעת מעל פני המים ברצון אלקי אישי, אבל אלו כלם אצלי במקרה גמור וכו'.

אך בהמשך כותב הרמב"ם שאין זה סותר את ההשגחה הכללית שיש על הטבע, וזה לשונו:

ולא תחשוב שזה הדעת יסתור אותו, אומרו נותן לבהמה לחמה וגו', ואמרו הכפירים שואגים לטרף ולבקש וגו', ואמרו פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, ומאמר החכמים יושב וזן מקרני ראמים עד ביצי כנים, והרבה כמו אלו המאמרים הנכתבים הנמצאים, ואין בהם דבר סותר דעתי זה, כי אלו כולם השגחה מינית לא אישית, וכאלו הוא מספר פעולותיו בהכינו לכל מין מזונו ההכרחי וחמר עמידתו.

וכדעה זו כותב גם הרמב"ן על התורה בראשית יח,יט, וכן הרמ"ק בספרו שיעור קומה ערך נד והוסיף שבשעה שזה נוגע לאדם זה השגחה פרטית.

ה' לא יודע מה יהיה עם עלה פלוני או תולעת פלוני? האם לא הכל ברצון ה' אלא במקרה גמור? השגחה כללית - מהי?


עכשיו אתה מבין מדוע לא ציטטי את הרמב"ם
אתה צריך לדעת שנושא זה מאוד עדין ועמוק  ויש להיזהר בו בפרט שאינך יודע 
מי נמצא בעבר השני
נושאים אלו בדרך כלל הם תורה שבע"פ
בברכת יישר כח


פותח הנושא
אשרי יושבי
הודעות: 76
הצטרף: 10 אפריל 2020, 00:32
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אשרי יושבי » 16 אפריל 2020, 00:07

לישועתך קויתי השם כתב:
15 אפריל 2020, 22:54

אך בהמשך כותב הרמב"ם שאין זה סותר את ההשגחה הכללית שיש על הטבע, וזה לשונו:

ולא תחשוב שזה הדעת יסתור אותו, אומרו נותן לבהמה לחמה וגו', ואמרו הכפירים שואגים לטרף ולבקש וגו', ואמרו פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, ומאמר החכמים יושב וזן מקרני ראמים עד ביצי כנים, והרבה כמו אלו המאמרים הנכתבים הנמצאים, ואין בהם דבר סותר דעתי זה, כי אלו כולם השגחה מינית לא אישית, וכאלו הוא מספר פעולותיו בהכינו לכל מין מזונו ההכרחי וחמר עמידתו.

וכדעה זו כותב גם הרמב"ן על התורה בראשית יח,יט, וכן הרמ"ק בספרו שיעור קומה ערך נד והוסיף שבשעה שזה נוגע לאדם זה השגחה פרטית.
אמנם הגר"א בביאורו לספר הזוהר שלח קנז,ב כותב שגם הקורה לבעלי החיים נגזר על ידי השגחת הקב"ה, וכך הוא כותב גם בפירושו לסיפרא דצניעותא פרק ה'.
 
לישועתך קויתי השם כתב:
15 אפריל 2020, 23:00
בספר שומר אמונים סימן פא כתב שגם לשיטות הסוברות שהשגחת ה' על הדומם-צומח-חי היא כללית - כאשר מדובר על פרט מפרטי הדומם-צומח-חי שיש לו יחס לאדם, מודים הם שישנה עליו השגחה פרטית. לדוגמא: אף שה' אינו משגיח על הדגים מי יחיה ומי ימות, משגיח הוא על האדם המתפרנס מהם, ולכן על דגים אלו תהיה השגחה פרטית. כך גם בנוגע לממונו של האדם שה' משגיח על כל פרט ממנו, אם ימות שורו או ישבר כדו. עיין שם.

 



HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2389
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי HaimL » 16 אפריל 2020, 00:08

אשרי יושבי כתב:
16 אפריל 2020, 00:03
HaimL כתב:
15 אפריל 2020, 23:33
אשרי יושבי כתב:
15 אפריל 2020, 23:18

לא משמע וגם בחינוך לא כתוב כן.
נו, אז הסבר מדוע זה נאמר בגמרא דווקא על הנוקף, אם נאמר שכל מאורע ומאורע שמתרחש אצל האדם מוכרז מלמעלה.
מכל המקורות שהביאו כאן הת"ח, אין אחד האומר, שעל האדם אין השגחה פרטית.
ולראייתך, ולשאלתך: דיבר הכתוב בהווה וכדוגמה, כי אי אפשר לכתוב את כל פרטי האדם כי אין לזה כמעט סוף.
זאת בדיוק טענתי. אם הגמרא הייתה כותבת משהו כמו אין אדם עושה דבר מלמטה וכו', אז הייתי מבין שבאמת כל דבר קטן שאדם עושה, גם אם הוא מוחה אגלי זיעה מפניו, גם הוא מושגח ונגזר מלמעלה. מזה שהגמרא כותבת אין אדם נוקף אצבעו וכו', אני מבין שקיימים מאורעות מושגחים, שנגזרים מלמעלה, אבל לא על כל תנועה ותנועה, שאחרת, הגמרא הייתה צריכה, אדרבה, לנקוט בלשון כללית יותר, ולא בלשון של מאורע מסוים. 
 


המקשיב
הודעות: 12
הצטרף: 16 אפריל 2020, 00:16
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי המקשיב » 16 אפריל 2020, 00:19

ראיתי ספר שאיני יודע אם הוא עונה במדוייק על השאלות שהעלית, אך הוא מסדר בצורה יפה ובהירה את השיטות העיקריות במצוות הביטחון.
מדובר בספר "בן מלך" על מידת הביטחון, מהרה"ג ר' לייבל מינצברג זצ"ל.


פותח הנושא
אשרי יושבי
הודעות: 76
הצטרף: 10 אפריל 2020, 00:32
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אשרי יושבי » 16 אפריל 2020, 00:25

HaimL כתב:
15 אפריל 2020, 23:30
אשרי יושבי כתב:
15 אפריל 2020, 23:16
HaimL כתב:
15 אפריל 2020, 22:55

זאת כן ראיה לדברי החינוך, שכתב שאין השגחה פרטית כלומר שהקב"ה משגיח בכל רגע ורגע על כל מה שקורה עם כל פרט ופרט, זה רחוק מהשכל. איך העלית להיפוך ?
לשון החינוך:
ואנחנו בעלי הדת האמתית, לפי מה ששמעתי,
 נשים השגחתו ברוך הוא על כל מיני בעלי החיים בכלל, כלומר שכל מין מן המינין הנבראין בעולם יתקיים לעולם לא יכלה ויאבד כולו, כי בהשגחתו ימצא קיום לכל דבר, ובמין האדם נאמין כי השגחתו ברוך הוא על כל אחד ואחד בפרט, והוא המבין אל כל מעשיהם. וכן קבלנו מגדולינו, וגם נמצא על זה הרבה כתובים יורו כי הענין כן. 
החינוך כותב כאן, שעל מיני בעלי החיים יש השגחה כללית ואילו על מין האדם יש השגחה פרטית.
ואני שואל מה זה כללית ומה זה פרטית? לא הבנתי.
אתה צודק, אני קצת ערבבתי בין מושגים שונים. אסביר.

השגחה פרטית יכולה להתפרש בשני אופנים. ההשגחה על כל פרט ופרט (שהחינוך שולל בשאר המינים, ומחייב במין האדם) וההשגחה על כל מאורע ומאורע שמתרחש בפרט המושגח (שברור שהוא צריך להיות מושגח בפני עצמו, כדי שכל מאורע שמתרחש בו יהיה מושגח). והנה, החינוך כותב במפורש שזה שעץ נופל זה לא מושגח. אני מבין מזה גם שאם אדם מגרד בראש, זה גם לא מושגח. וזה בדיוק מה שאני מבין מהגמרא בחולין אם אדם נוקף את אצבעו, זה עונש, וזה מושגח. אם אדם סתם מבריש את שערו, זה לא בגלל שההשגחה העליונה גזרה על כך.


נגעת בנקודה מעניינת. אתה כותב: אני מבין מזה גם שאם אדם מגרד בראש, זה גם לא מושגח.
הנה לשון החינוך היא:
ובמין האדם נאמין כי השגחתו ברוך הוא על כל אחד ואחד בפרט, והוא המבין אל כל מעשיהם. וכן קבלנו מגדולינו, וגם נמצא על זה הרבה כתובים יורו כי הענין כן.

ולשון הרמב"ם שצויינה לעיל על ידי הרב לישועתך היא:
שאני אאמין שההשגחה האלוקית אמנם היא בזה העולם התחתון, ר"ל מתחת גלגל הירח, באישי מין האדם לבד, וזה המין לבדו הוא אשר כל עניני אישיו ומה שישיגם מטוב או רע נמשך אחר הדין, כמו שאמר כי כל דרכיו משפט.
-
משמע מדבריהם, שה' משגיח על האדם מהפגעים או שמביא עליו טובות, וכל מה שיקרה לאדם וקורה לאדם טוב או רע - זה בהשגחה, אבל אתה מדבר על סתם עניינים שאדם פועל ועושה כחלק משיגרת יומו שאינם שייכים לטוב או רע ממש, ועל זה אינני יודע אם דיברו החינוך והרמב"ם, ואולי אכן אין בזה השגחה אלא יש בזה ענין אחר, והוא הכוח שה' נותן לאדם לעשות כל דבר ומחיה אותו תמיד כמו שכתוב במסילת ישרים ? שה' מחיה ונותן לאדם כח וחיות תמיד. אבל השגחה זה ענין אחר, והוא ענין של טוב ורע מצוות ועבירות, האם יבוא לו טובה או רעה.


פותח הנושא
אשרי יושבי
הודעות: 76
הצטרף: 10 אפריל 2020, 00:32
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אשרי יושבי » 16 אפריל 2020, 00:30

משה נחום כתב:
15 אפריל 2020, 23:02
כמובן שחלוק המונח השגחה, שהוא סיבה מתחדשת להנהגה מסויימת. למונח רצון וידיעה שהוא הרצון מה יהיה במצב זה, בסיבה כללית, ורצון פרטי בגלל הסיבה הכללית.

ולא זכיתי להבין


פותח הנושא
אשרי יושבי
הודעות: 76
הצטרף: 10 אפריל 2020, 00:32
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אשרי יושבי » 16 אפריל 2020, 00:34

אמונה ובטחון כתב:
16 אפריל 2020, 00:04
אשרי יושבי כתב:
15 אפריל 2020, 23:45
לישועתך קויתי השם כתב:
15 אפריל 2020, 22:54
יש לציין שגם הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג' פי"ז) כותב כדברי החינוך וזה לשונו:

שאני אאמין שההשגחה האלוקית אמנם היא בזה העולם התחתון, ר"ל מתחת גלגל הירח, באישי מין האדם לבד, וזה המין לבדו הוא אשר כל עניני אישיו ומה שישיגם מטוב או רע נמשך אחר הדין, כמו שאמר כי כל דרכיו משפט, אבל שאר בעלי חיים וכל שכן הצמחים וזולתם, דעתי בהן דעת אריסט"ו, לא אאמין כלל שזה העלה נפל בהשגחה בו, ולא שזה העכביש טרף זה הזבוב בגזרה מאת השם ורצונו האישי עתה, ולא זה הרוק אשר רקק אותו ראובן התנועע עד שנפל על זה היתוש במקום מיוחד והרגו בגזרת השם, ולא שזה הדג שחטף ובלע זאת התולעת מעל פני המים ברצון אלקי אישי, אבל אלו כלם אצלי במקרה גמור וכו'.

אך בהמשך כותב הרמב"ם שאין זה סותר את ההשגחה הכללית שיש על הטבע, וזה לשונו:

ולא תחשוב שזה הדעת יסתור אותו, אומרו נותן לבהמה לחמה וגו', ואמרו הכפירים שואגים לטרף ולבקש וגו', ואמרו פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, ומאמר החכמים יושב וזן מקרני ראמים עד ביצי כנים, והרבה כמו אלו המאמרים הנכתבים הנמצאים, ואין בהם דבר סותר דעתי זה, כי אלו כולם השגחה מינית לא אישית, וכאלו הוא מספר פעולותיו בהכינו לכל מין מזונו ההכרחי וחמר עמידתו.

וכדעה זו כותב גם הרמב"ן על התורה בראשית יח,יט, וכן הרמ"ק בספרו שיעור קומה ערך נד והוסיף שבשעה שזה נוגע לאדם זה השגחה פרטית.

ה' לא יודע מה יהיה עם עלה פלוני או תולעת פלוני? האם לא הכל ברצון ה' אלא במקרה גמור? השגחה כללית - מהי?


עכשיו אתה מבין מדוע לא ציטטי את הרמב"ם
אתה צריך לדעת שנושא זה מאוד עדין ועמוק  ויש להיזהר בו בפרט שאינך יודע 
מי נמצא בעבר השני
נושאים אלו בדרך כלל הם תורה שבע"פ
בברכת יישר כח
אז נברר כדרכה של תורה, ואני לא נבהל אלא רק שואל בשביל ההגדרות והמשך בירור הדינים. אבל יש"כ.
 


פותח הנושא
אשרי יושבי
הודעות: 76
הצטרף: 10 אפריל 2020, 00:32
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אשרי יושבי » 16 אפריל 2020, 00:36

המקשיב כתב:
16 אפריל 2020, 00:19
ראיתי ספר שאיני יודע אם הוא עונה במדוייק על השאלות שהעלית, אך הוא מסדר בצורה יפה ובהירה את השיטות העיקריות במצוות הביטחון.
מדובר בספר "בן מלך" על מידת הביטחון, מהרה"ג ר' לייבל מינצברג זצ"ל.
העלה אותו.
 


המקשיב
הודעות: 12
הצטרף: 16 אפריל 2020, 00:16
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי המקשיב » 16 אפריל 2020, 00:37

אשרי יושבי כתב:
16 אפריל 2020, 00:36
המקשיב כתב:
16 אפריל 2020, 00:19
ראיתי ספר שאיני יודע אם הוא עונה במדוייק על השאלות שהעלית, אך הוא מסדר בצורה יפה ובהירה את השיטות העיקריות במצוות הביטחון.
מדובר בספר "בן מלך" על מידת הביטחון, מהרה"ג ר' לייבל מינצברג זצ"ל.
העלה אותו.


יש לי אותו מודפס, לא בקובץ..
 


המקשיב
הודעות: 12
הצטרף: 16 אפריל 2020, 00:16
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי המקשיב » 16 אפריל 2020, 00:43

מצורף קישור לספר בן מלך-ביטחון, במאגר אוצר החכמה שכעת חינמי.
https://tablet.otzar.org/he/pages/?&res ... ook=180963


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1370
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 194 פעמים
קיבל תודה: 473 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אמונת אומן » 16 אפריל 2020, 02:47

ישנו ספר מצוין בשם 'ביטחון איש' מהרב א.גולדברג מתל ציון, כמדומני קיים באוצה''ח.


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 481
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 16 אפריל 2020, 02:53

HaimL כתב:
15 אפריל 2020, 22:56
לישועתך קויתי השם כתב:
15 אפריל 2020, 22:45
HaimL כתב:
15 אפריל 2020, 22:36
גמרא מסכת חולין

ואמר ר' חנינא אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א''כ מכריזין עליו מלמעלה שנאמר {תהילים לז-כג} מה' מצעדי גבר כוננו {משלי כ-כד} ואדם מה יבין דרכו וכו'

קצת משמע מכאן שאין השגחה פרטית, שדווקא בניקוף אצבע מכריזים עליו, ולא בשאר דברים (וראה המשך הגמרא בחולין).


רק קצת משמע!
מאחר והדגשת את המילים, והוספת סימן קריאה, שומה עליך להסביר את הצד שזאת לא ראיה לכך שאין השג"פ
לכאורה כוונת הגמ' שם בהיפוך, ולא רק שמשמע קצת אלא לכאו' המשמעות היא להיפך, שהשגחת ה' הוא עד כדי אך שאין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ וכו', שהרי המשך דברי הגמ' שם הביאו לזה ממה שנא' בתהלים לז "מה' מצעדי גבר ודרכו יחפץ", והראי' היא לזה שמכריזין עליו מלמעלה שמה' מצעדי גבר. ומבואר שעיקר דברי הגמ' באו להשמיע לן על עצם מה שמכריזין ולא להורות שאין מכריזין אלא נקיפת אצבע. [ובאמת הערתך עומדת במקומה מדוע נקטו דווקא היכ"ת של נקיפת אצבע.]
 


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2389
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי HaimL » 16 אפריל 2020, 08:20

אחד מן הגולה כתב:
16 אפריל 2020, 02:53
HaimL כתב:
15 אפריל 2020, 22:56
לישועתך קויתי השם כתב:
15 אפריל 2020, 22:45



רק קצת משמע!
מאחר והדגשת את המילים, והוספת סימן קריאה, שומה עליך להסביר את הצד שזאת לא ראיה לכך שאין השג"פ
לכאורה כוונת הגמ' שם בהיפוך, ולא רק שמשמע קצת אלא לכאו' המשמעות היא להיפך, שהשגחת ה' הוא עד כדי אך שאין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ וכו', שהרי המשך דברי הגמ' שם הביאו לזה ממה שנא' בתהלים לז "מה' מצעדי גבר ודרכו יחפץ", והראי' היא לזה שמכריזין עליו מלמעלה שמה' מצעדי גבר. ומבואר שעיקר דברי הגמ' באו להשמיע לן על עצם מה שמכריזין ולא להורות שאין מכריזין אלא נקיפת אצבע. [ובאמת הערתך עומדת במקומה מדוע נקטו דווקא היכ"ת של נקיפת אצבע.]

בפשטות, החידוש שם בגמרא, הוא שגם דבר שהוא לא חס ושלום מחלה קשה ומייסרת אלא אפילו דבר שנראה כאילו הוא סתם קרה מתוך רשלנות טפשית, אפילו הוא נגזר על האדם, וגם הוא חלק מן החשבונאות של שכר ועונש המושתת על כל אדם. ועל זה מביאה הגמרא את הראיות מן הפסוקים, להראות שאם דרכו של אדם לא צולחת לחלוטין (הוא אמנם הלך לשוק, וקנה מה שרצה, אבל עכשיו האצבע שלו כואבת וחבושה), זה לא מקרי, אלא זה חלק מן השכר והעונש שלו. ובמיוחד אם נלמד את המשך הדברים באופן שאין מחלוקת, אלא ביאור של המימרא הקודמת, ייצא לנו שזה רק באופן מסוים (אותה אצבע וניקוף שני), ואם אדם סתם הלך לשוק ונקף את אצבעו פעם אחת, אין זה מושגח כלל וכלל, אלא במקרה
 


לישועתך קויתי השם
משתמש ותיק
הודעות: 512
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:05
נתן תודה: 400 פעמים
קיבל תודה: 49 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי לישועתך קויתי השם » 16 אפריל 2020, 09:11

מיושבי בית המדרש כתב:
15 אפריל 2020, 23:30
להלכה נקטינן כדברי הגר"א דיש השגחה על כל פרט ופרט. כך אמר מרן הגרח"ק שליט"א.
מה זאת אומרת "להלכה נקטינן"? מאי נפק"מ למעשה?


מוחל וסולח
משתמש ותיק
הודעות: 271
הצטרף: 23 יולי 2018, 12:02
נתן תודה: 205 פעמים
קיבל תודה: 55 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי מוחל וסולח » 16 אפריל 2020, 09:45

אשרי יושבי כתב:
15 אפריל 2020, 21:55

היות ונושא זה הוא נושא יסודי, אין לכתוב באשכול זה סברות כרס כלל, רק מקורות ברורים מדברי גדולי ישראל, כמובן עם פירוש כפי שכל אחד הבין מדבריהם, אך לא סברות סתם בעלמא ללא ביסוס. 

זה ציווי/הוראה, או בקשה?


פותח הנושא
אשרי יושבי
הודעות: 76
הצטרף: 10 אפריל 2020, 00:32
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אשרי יושבי » 16 אפריל 2020, 10:00

מוחל וסולח כתב:
16 אפריל 2020, 09:45
אשרי יושבי כתב:
15 אפריל 2020, 21:55

היות ונושא זה הוא נושא יסודי, אין לכתוב באשכול זה סברות כרס כלל, רק מקורות ברורים מדברי גדולי ישראל, כמובן עם פירוש כפי שכל אחד הבין מדבריהם, אך לא סברות סתם בעלמא ללא ביסוס. 
זה ציווי/הוראה, או בקשה?
כבוד המשתמש הוותיק, אתה צודק שהיה ראוי יותר לכתוב "בבקשה" והתחבטתי בזה, אבל תסכים איתי שבנושא אשכול זה, אנחנו חייבים דברים ברורים ומוסכמים עם מסמכים מובאות ומקורות ברורים ולזאת היתה כוונתי, לא למשהו אחר.
בכל אופן, תודה על ההערה החשובה, ומבקש מכבוד 'מוחל וסולח' שימחל ויסלח, ואני אתחזק על להבא.

האם עם מה שנכתב כאן עד עתה אתה מסכים?


פותח הנושא
אשרי יושבי
הודעות: 76
הצטרף: 10 אפריל 2020, 00:32
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אשרי יושבי » 16 אפריל 2020, 10:46

אליעזר ג כתב:
15 אפריל 2020, 23:50
ישנו פסוק במשלי איוולת איש תסלף דרכו ועל השם יזעף ליבו ,שואלים חז"ל הרי אין בנ"ך מה שלא נרמז בתורה ועונים שזה נרמז בתורה במשפט של אחיי יוסף מה זאת עשה השם לנו, כשמוצאים את כספם באמתחתם . הביאור הוא לכאורה פשוט שדרך בני אדם הקונים תבואה וכן ההיגיון הפשוט מחייב לבדקה במקום הקנייה ,ממילא הם הביאו זאת על עצמם בבחינת איוולת איש ויוצא שזו אינו מאת השם אלא באשמתם , דבר זה שמעתי ממורי הרב וולבה זצ"ל. כלומר אדם צריך לנהוג בהנהגה סבירה ומקובלת ולא לעשות שטויות ולסמוך על השם ודומני שהיום היחס הוא כאילו זה אינו כך בניגוד לדברי חז"ל . 

עוד נקודה ביחס לטבע הדומם: הפיזיקה המודרנית גילתה שפעילותם של חלקיקים מהאטום וקטנים ממנו, אינה נגזרת מסיבתיות אלא מהסתברות כאשר אפשר לצפות התנהגות של חלקיקים רבים שהם קובעים מה קורה בעולמו של האדם אבל לא חלקיקים בודדים שאינם קובעים.
מסתבר שעקרון ההתפלגות ההסתברותית הוא חוק טבע כללי שדרך אגב אין לו הסבר הגיוני אלא הוא פשוט רצונו הקבוע של השם . לצערנו בגלל גישתו האתאיסטית של המדע היום הם הולכים לכיוון הסברים של אקראיות במובן של אין סיבה ואין תכלית שהם חסרי הגיון לחלוטין. במקום להבין שהתגליות הללו מראות לנו על תכלתיות בהנהגת הטבע ,כי אין השפעה ביחס לאדם מהתנהגות של מספר קטן של אלקטרונים אבל יש השפעה מהתנהגותם של כמות גדולה ולכן אין צורך להתייחס לפעילותו של האלקטרון הבודד . כמו שמפקד צבא הצריך לשלוח סדרי גודל של כוחות לכמה מקומות בוחן זאת ברמת הכמות ולא משנה לו אם חייל בודד מסוים יהיה במקום זה או אחר. עקרון זה מסתמא תקף גם לגבי העלה הבודד.
למעיין, הראיה של הרב וולבה מחז"ל היא ראיה חזקה, וכתוב כאן להדיא בחז"ל, שהאחים זעפו על ה' בעוד שעל האדם לעשות בדיקה פשוטה ולא לסמוך.
והשאלה היא, מדוע זה באמת כך, הרי ה' גוזר הכל ויודע ומשגיח, אז למה לא לסמוך ולומר, ה' יעזור. בעצם אני שואל, מתי כן ומתי לא ובאמת למה לא?

איפוא חז"ל זה? הרב וולבה כותב זה בספר או רק בע"פ?

בנוגע להמשך דבריך, לפני הכל וכדי שנבין דבריך (אני ומי שלא הבין), תבאר לנו מהו שכתבת: סיבתיות, הסתברות, חלקיקים רבים, חלקיקים בודדים, עקרון ההתפלגות ההסתברותית, הסברים של אקראיות, אלקטרונים.
יש"כ.


פותח הנושא
אשרי יושבי
הודעות: 76
הצטרף: 10 אפריל 2020, 00:32
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אשרי יושבי » 16 אפריל 2020, 11:46

נדיב לב כתב:
15 אפריל 2020, 22:59
ראה גם בשמונה פרקים להרמב"ם פרק ח


רמב"ם פירוש המשניות - שמנה פרקים להרמב"ם - פרק ח
אמנם האמת אשר אין ספק בה שפעולת האדם כולן מסורות לו, אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה, מבלתי הכרח שיכריחהו עליו, מפני זה היה ראוי לצוותו. אמר (דברים ל' ט"ו), "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב", (דברים ל' י"ט), "ובחרת בחיים". ושם הבחירה לנו בהם, וחייב העונש למי שימרה והגמול למי שיעבור אם תשמעו ואם לא תשמעו, וחיב הלמוד וההתלמדות (דברים י"א י"ט), "ולמדתם אותם את בניכם" (דברים ה' א'), "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" וכל מה שבא בלמוד המצוות, וחיב, גם כן ההכנות כולן, כמ"ש בתורה (דברים כ"ב ח'), "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך" (דברים כ' ז'), "פן ימות במלחמה" (שמות כ"ב כ"ו), במה ישכב (דברים כ"ד ו') "ולא יחבול ריחים ורכב" והרבה בתורה ובנביאים מזה הענין, ר"ל, ההכנות. אבל מה שנמצא לחכמים עה"ש, והוא אמרם (ברכות ל"ג. מגילה כ"ה. נדה טז), "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" הוא גם כן אמת ונוטה לצד מה שזכרנו. אלא שהרבה פעמים יטעו בני אדם ויחשבו קצת פעולות האדם הבאות לבחירתו שהוא מוכרח עליהן, כזוג פלוני או היות זה הממון בידו. וזה בלתי אמת, כי זאת האשה אשר לקחה בכתובה וקדושין והיא כשרה לו, לקחה לו לפריה ורביה והיא מצוה, והשם יתברך לא יגזור בעשית המצוה. ואם יהא בנשואין אסור - היא עבירה, והשם לא יגזור בעשית העבירה, וכן זה אשר גזל ממון פלוני, או גנבו ממנו, או הכה אותו וכחש בו ונשבע עליו לשקר, אם נאמר שהשם יתברך גזר על זה שיגיע זה הממון לידו ושיצא מיד זה האחר, כבר גזר בעבירה, ואין הענין כן, אבל כל פעולות האדם הבאות בבחירתו בהן בלי ספק תמצאנה המצוות והעבירות, כי כבר בארנו בפרק השני, שמצוות התורה ואזהרותיה הן בפעולות אשר לאדם בהן בחירה שיעשן, או שלא יעשן, ובזה החלק מן הנפש תמצא יראת שמים ואינה בידי שמים, אבל נמסרה לבחירת האדם, כמו שבארנו. אם כן מהו אמרם "הכל בידי שמים"? אמנם ירצו בו הענינים הטבעיים אשר אין בחירה לאדם בהם כגון בהיותו ארוך או קצר, או רדת המטר או עצירה, או הפסד האויר או זכותו וכיוצא בהם מכל מה שבעולם, זולת תנועות האדם ומנוחתו. ואמנם זה הענין אשר בארו חכמים, שהמצוות והעבירות אינן בידי שמים ולא ברצונו אבל ברצון האדם נמשכו בזה אחרי דברי ירמיהו עליו השלום, והוא אמרו (איכה ג' ל"ח), "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", שהרעות הם המעשים הרעים והטוב הם המעשים הטובים, ואמר שהשם יתברך אינו גוזר על האדם לעשות רע או טוב, ואחר שהענין כן ראוי לאדם להתאונן ולבכות על מה שעשה מן החטאים והעבירות אחר שפשע ברצונו ואמר (איכה ג' ל"ט), "מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו", ואחר כן שב ואמר, שרפואות זה החולי - בידינו, כי כמו שפשענו בבחירתנו, כן לנו לשוב ממעשינו הרעים, ואמר אחר כך (איכה ג' מ'-מ"א), "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה', נשא לבבנו אל כפים, אל אל בשמים". אבל המאמר המפורסם אצל בני אדם, וגם ימצא ממנו בדברי החכמים ובדברי הנביאים גם כן, והוא שישיבת האדם וקימתו וכל תנועותיו ברצון השם יתברך וחפצו, הוא מאמר אמתי על צד אחד, והוא כמו שהשליך אבן אל האויר וירדה למטה, שאמרנו בה שברצון השם יתברך ירדה למטה, והוא מאמר אמתי שהשם יתברך רצה שתהיה הארץ כולה במרכז, ומפני זה בכל עת שישליכו חלק ממנה למעלה יתנועע אל המרכז. וכן כל חלק מחלקי האש מתנועע למעלה ברצון שקדם להיות מתנועע למעלה, לא שהשם יתברך רצה בעת שהתנועע זה החלק מן הארץ שיתנועע למטה:
ובזה חולקים המדברים, כי שמעתי אומרים, שהרצון בכל דבר, עת אחר עת תמיד, ולא כן נאמין אנחנו, אך הרצון היה בששת ימי בראשית שימשכו הדברים כולם על טבעם תמיד, כמו שאמר (קהלת א' ט'), "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש". ומפני זה הוצרכו החכמים לומר, כי כל המופתים היוצאים חוץ לטבע, אשר היו וגם אשר עתידים להיות מאשר יעד בהם הכתוב, כולם קדם בהם הרצון בששת ימי בראשית, והושם בטבע הדברים אז שיתחדש בהם מה שיתחדש. וכאשר יתחדש הדבר בעת הצורך יחשבו הרואים בו שעתה נתחדש, ואין הדבר כן.
וכבר הרחיבו בזה הענין הרבה במדרש קהלת וזולתו, ומאמרם בזה הענין (עבודה זרה נ"ד), "עולם כמנהגו נוהג", ותמצאם עליהם השלום, תמיד בכל דבריהם בורחים מתת הרצון בדבר אחר דבר ובעת אחר עת, ועל זה הצד יאמר באדם כשיקום וישב, שברצון השם יתברך קם וישב, רצוני לומר, שהושם בטבעו בתחילת בריאתו שיקום וישב בבחירתו, לא שהוא רוצה עתה בעת קומו שיקום או שלא יקום, כמו שלא רוצה עתה בנפילת האבן הזאת שתפול או שלא תפול, וכלל הדבר שנאמין בו הוא, כי כמו שרצה השם יתברך שיהיה האדם נצב הקומה, רחב החזה, בעל אצבעות, כן רצה שיתנועע וינוח מעצמו ויעשה פעולות בבחירתו, אין מכריח לו עליהן ולא מונע מהן, כמו שהתבאר בתורה האמתית המבארת זה הענין באמרה (בראשית ג' כ"ב) "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע", וכבר באר התרגום בפירוש שהרצון בו ממנו לדעת טוב ורע, רצוני לומר, שהוא היה אחד בעולם, רצוני לומר, מין שאין כמוהו מין אחד שישתתף עמו בזה הענין אשר נמצא בו, והוא שמעצמו ומנפשו ידע הטוב והרע ויעשה איזה מהם שירצה ואין מונע לו מהם, ואחר שהוא כן אפשר שישלח ידו ויקח מזה ואכל וחי לעולם:
ואחר שיתחייב זה במציאות האדם, רצוני לומר שיעשה בבחירתו פעולות הטוב והרע 'כאשר ירצה, א"כ יתחייב ללמדו דרכי הטוב והרע ושיצוהו, יזהירהו, יענישהו ויגמלהו, יהיה כל זה יושר וכן ראוי לו להרגיל עצמו בפעולות הטובות עד שתהיינה לו המעלות השכליות, ויתרחק מן הפעולות הרעות עד שתסורנה, והן הפחיתיות אשר הן נמצאות אתו, ולא נאמר שהן בענין שאינן יכולות להשתנות, כי כל ענין אפשר להשתנות מן הטוב אל הרע ומן הרע אל הטוב, והכל בבחירתו:
הבאת מקור גדול.
אני רוצה לסכם את דברי הרמב"ם כאן, ואם יש מי שאינו מסכים עם הסיכום, נא יעיר כדרכה של תורה.
  • בכל הנוגע לטוב ורע, עבירות ומצוות - ה' לא גוזר כלום, כי אם ה' היה גוזר זאת מראש, אין זה בחירה, והרי יש לאדם בחירה לבחור בטוב או לחלופין ברע. ועל זה אמרו, "חוץ מיראת שמים".
  • כל המציאות הקיימת בה אין לאדם בחירה, כמו אם יהיה גבוה או נמוך, יירד גשם או לא וכדומה, על זה אמרו "הכל בידי שמים".
  • כל הפעולות של האדם שאינן קשורות לטוב ורע כמו קימה ישיבה שכיבה וכו' וכו' וכל תנועותיו, הם ברצון הקדום של ה' כפי מה שטבע בטבע הבריאה מלכתחילה, אבל לא שכל תנועה של אדם, ה' רוצה בה כעת, אלא האדם מתנועע לפי טבעו, וטבעו זה הוא טבע קדום שה' טבע בו, ולזה קוראים רצון ה'. וכמו שהאבן נופלת מחמת כח המשיכה, לא בגלל שכעת ה' רצה שהיא תיפול אלא בגלל שרצון ה' קבע בטבע מלכתחילה שיהיה כח המשיכה והאבן תימשך למטה ותיפול, ולזה קוראים רצון ה'.
  • אין כל הכרח על האדם לבצע פעולות מסויימות לנוע או לרוץ וכדומה, וכל שכן שפעולות השייכות לקטגוריית טוב ורע, הם בבחירתו המוחלטת של האדם ואין בהם רצון ה' או גזירה. 
השאלה שעולה לי היא, ידיעה בחירה, כי הרמב"ם בסוף הלכות תשובה שואל, אם ה' יודע הכל אזי כיצד חוטא האדם, ומשיב שלא מחשבותי מחשבותיכם. ואילו כאן כותב הרמב"ם, שאילו אכן היתה גזירה על האדם שיעשה רע - לא היה מגיע לו עונש, וזה לשונו כאן: 
וזה בלתי אמת, כי זאת האשה אשר לקחה בכתובה וקדושין והיא כשרה לו, לקחה לו לפריה ורביה והיא מצוה, והשם יתברך לא יגזור בעשית המצוה. ואם יהא בנשואין אסור - היא עבירה, והשם לא יגזור בעשית העבירה, וכן זה אשר גזל ממון פלוני, או גנבו ממנו, או הכה אותו וכחש בו ונשבע עליו לשקר, אם נאמר שהשם יתברך גזר על זה שיגיע זה הממון לידו ושיצא מיד זה האחר, כבר גזר בעבירה, ואין הענין כן,
וזה לכאורה סתירה.


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 481
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 16 אפריל 2020, 14:02

HaimL כתב:
16 אפריל 2020, 08:20
אחד מן הגולה כתב:
16 אפריל 2020, 02:53
HaimL כתב:
15 אפריל 2020, 22:56

מאחר והדגשת את המילים, והוספת סימן קריאה, שומה עליך להסביר את הצד שזאת לא ראיה לכך שאין השג"פ
לכאורה כוונת הגמ' שם בהיפוך, ולא רק שמשמע קצת אלא לכאו' המשמעות היא להיפך, שהשגחת ה' הוא עד כדי אך שאין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ וכו', שהרי המשך דברי הגמ' שם הביאו לזה ממה שנא' בתהלים לז "מה' מצעדי גבר ודרכו יחפץ", והראי' היא לזה שמכריזין עליו מלמעלה שמה' מצעדי גבר. ומבואר שעיקר דברי הגמ' באו להשמיע לן על עצם מה שמכריזין ולא להורות שאין מכריזין אלא נקיפת אצבע. [ובאמת הערתך עומדת במקומה מדוע נקטו דווקא היכ"ת של נקיפת אצבע.]
בפשטות, החידוש שם בגמרא, הוא שגם דבר שהוא לא חס ושלום מחלה קשה ומייסרת אלא אפילו דבר שנראה כאילו הוא סתם קרה מתוך רשלנות טפשית, אפילו הוא נגזר על האדם, וגם הוא חלק מן החשבונאות של שכר ועונש המושתת על כל אדם. ועל זה מביאה הגמרא את הראיות מן הפסוקים, להראות שאם דרכו של אדם לא צולחת לחלוטין (הוא אמנם הלך לשוק, וקנה מה שרצה, אבל עכשיו האצבע שלו כואבת וחבושה), זה לא מקרי, אלא זה חלק מן השכר והעונש שלו. ובמיוחד אם נלמד את המשך הדברים באופן שאין מחלוקת, אלא ביאור של המימרא הקודמת, ייצא לנו שזה רק באופן מסוים (אותה אצבע וניקוף שני), ואם אדם סתם הלך לשוק ונקף את אצבעו פעם אחת, אין זה מושגח כלל וכלל, אלא במקרה

עי' בית אלוקים למבי"ט שער היסודות פי"ג וכן בשל"ה תולדות האדם בהגה"ה ד"ה יען, ובדבריהם נראה דנקטו בפי' דברי הגמ' דכל דבר ולו הקטן ביותר הוא בהשגחת ה'. [וע"ע בשם עולם להח"ח ש"א פי"ג.]
 


אליעזר ג
משתמש ותיק
הודעות: 265
הצטרף: 30 מרץ 2020, 00:09
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 53 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אליעזר ג » 16 אפריל 2020, 14:52

אשרי יושבי כתב:
16 אפריל 2020, 10:46
אליעזר ג כתב:
15 אפריל 2020, 23:50
ישנו פסוק במשלי איוולת איש תסלף דרכו ועל השם יזעף ליבו ,שואלים חז"ל הרי אין בנ"ך מה שלא נרמז בתורה ועונים שזה נרמז בתורה במשפט של אחיי יוסף מה זאת עשה השם לנו, כשמוצאים את כספם באמתחתם . הביאור הוא לכאורה פשוט שדרך בני אדם הקונים תבואה וכן ההיגיון הפשוט מחייב לבדקה במקום הקנייה ,ממילא הם הביאו זאת על עצמם בבחינת איוולת איש ויוצא שזו אינו מאת השם אלא באשמתם , דבר זה שמעתי ממורי הרב וולבה זצ"ל. כלומר אדם צריך לנהוג בהנהגה סבירה ומקובלת ולא לעשות שטויות ולסמוך על השם ודומני שהיום היחס הוא כאילו זה אינו כך בניגוד לדברי חז"ל . 

עוד נקודה ביחס לטבע הדומם: הפיזיקה המודרנית גילתה שפעילותם של חלקיקים מהאטום וקטנים ממנו, אינה נגזרת מסיבתיות אלא מהסתברות כאשר אפשר לצפות התנהגות של חלקיקים רבים שהם קובעים מה קורה בעולמו של האדם אבל לא חלקיקים בודדים שאינם קובעים.
מסתבר שעקרון ההתפלגות ההסתברותית הוא חוק טבע כללי שדרך אגב אין לו הסבר הגיוני אלא הוא פשוט רצונו הקבוע של השם . לצערנו בגלל גישתו האתאיסטית של המדע היום הם הולכים לכיוון הסברים של אקראיות במובן של אין סיבה ואין תכלית שהם חסרי הגיון לחלוטין. במקום להבין שהתגליות הללו מראות לנו על תכלתיות בהנהגת הטבע ,כי אין השפעה ביחס לאדם מהתנהגות של מספר קטן של אלקטרונים אבל יש השפעה מהתנהגותם של כמות גדולה ולכן אין צורך להתייחס לפעילותו של האלקטרון הבודד . כמו שמפקד צבא הצריך לשלוח סדרי גודל של כוחות לכמה מקומות בוחן זאת ברמת הכמות ולא משנה לו אם חייל בודד מסוים יהיה במקום זה או אחר. עקרון זה מסתמא תקף גם לגבי העלה הבודד.
למעיין, הראיה של הרב וולבה מחז"ל היא ראיה חזקה, וכתוב כאן להדיא בחז"ל, שהאחים זעפו על ה' בעוד שעל האדם לעשות בדיקה פשוטה ולא לסמוך.
והשאלה היא, מדוע זה באמת כך, הרי ה' גוזר הכל ויודע ומשגיח, אז למה לא לסמוך ולומר, ה' יעזור. בעצם אני שואל, מתי כן ומתי לא ובאמת למה לא?

איפוא חז"ל זה? הרב וולבה כותב זה בספר או רק בע"פ?

בנוגע להמשך דבריך, לפני הכל וכדי שנבין דבריך (אני ומי שלא הבין), תבאר לנו מהו שכתבת: סיבתיות, הסתברות, חלקיקים רבים, חלקיקים בודדים, עקרון ההתפלגות ההסתברותית, הסברים של אקראיות, אלקטרונים.
יש"כ.


המקור לדברי הרב וולבא -תענית ט. ותוספת הסבר במדרש לקח טוב פסיקתא זוטא מופיע בעלי שור ב תרז.

ניסיון להסבר למה זה כך:
א. יש דברים שהם בעצם מהות המציאות ונגזרים ממנה בהכרח ביסוד הדברים העולם נבנה על פי עקרונות וכללים הנובעים מתכליתו ,תכליתו היא להיטיב לאדם ,הטבה מגיע מזרימת שפע אלוקי ,שפע אלוקי מוזרם למי שקרוב להשם, קירבה ברוחניות היא אך ורק דמיון ,ולכן על האדם להיות דומה להשם, כלומר קרוב לשלמות במידותיו חכם ונותן .אם אינו  יש נתק ביניהם ואין זרימת שפע. עד כאן מידת הכתר.
ב. אבל בנקודה זו מבחינה החכמה בבעיה מחד עליו להיות נותן במהותו, מי שנותן במהותו מרגיש רע בהיותו מקבל ובמצב של קבלת השפע כדלעיל כולו מקבל וממילא יסבול ולא תהיה הטבה ,לכן עליו לא להיות רק מקבל ולקנות בעצמו את שלמותו שזה קניין ופחות קבלה בשפע  ולהשלים את העולם בבחינת נותן. עד כאן החכמה.
ג. בהמשך הבינה טווה תכנית מפורטת ליישום העניין שעל פיה השתלשל כל עולם העבודה החסד והדין השכר והעונש על גווניו הרבים והם נגזרים מכוח עקרונות המציאות דלעיל. עד כאן על בסיס דברי הרמח"ל המוכרים בדעת תבונות .
ד. עד כמה שאדם יחסר בשלמות המוזכרת ב-א יחסר לו השפע בעולם הבא תוצאה ברורה מהאמור ומפורש ברמח"ל בתחילת מסילת ישרים.[אם כי יש קולות כגון דבקות בשלמים ,אבל זה לא ממש אותו הדבר כאמור כל הנביאים דיברו למשיא ביתו לתלמיד חכם, אבל תלמידי חכמים עצמם עין לא ראתה אלוקים זולתך ,וכאמור בגמרא שבלי תורה אין אדם זוכה לעולם הבא אלא כדבק באנשי התורה]
ה. השלמות האמורה היא מציאות בעלת תוכן שמושגת ע"י פעולות שבטבע מביאות לתוכן זה,לדוגמא  מי שלא יעיין בתורה לא ישיג את חכמתה, בלי מרבה בישיבה לא משיגים תורה, זה תנאי הכרחי ואומנם לא מספיק .אבל אדם יכול להשתוקק ולהתפלל כל היום על תורה אבל לא ישיגה בדרך זו, אם כי אם תהיה כוונתו אמתית השם יכוונו לנתיב השגתה , שהוא להרבות בישיבה על כל תנאיה, אבל בלי הנתיב לא ישיג . 
ו. מהתכלית האמצעים המועילים להשיגה נגזרים הרבה כללי הנהגה שמחויבים להיות לפחות על פי הבנתנו אם כי לשם מסתמא יש אינסוף מסלולים להביא לכך ,אבל הוא ברא את הבריאה במהלכים שיהיו מובנים לנו שנועדו לכוון את האדם לכוון השגת שלמותו ולעזור לו בכך . ובכדי שאדם יוכל לכוון מעשיו וחייב לתכלית חייבים להיות כללים קבועים שכתוצאה מכוונות ופעולות מסוימות נוצרים תוצאות מסוימות ,כי אחרת לא היה בכוח האדם לכוון עצמו לתכלית. ובאמצעות שכלו אדם יכול להכירם ולכוון דרכו ,אך זה הוא רק תנאי הכרחי וההשגה בפועל נתונה ביד השם .[זה מסיבה מרכזית נוספת שרק ארמוז לה כאן  שהיא מכיוון שתנאי נוסף לקבלת השפע שלא הוזכר לעיל  והוא  הורדת מחיצת האני למינימום]. ועל זה נאמר ועל בינתך אל תישען -כלומר השתמש בה אך אל תישען עליה.
ז. ומכאן נגזרת הנהגה של כללים קבועים בכל תחומי החיים הכללים הם כללים רוחניים אבל מהם גם נגזרים גשמיים ובכלל אם אדם לא יתרגל בחייו הגשמיים לחיות בשום שכל איך יעשה זאת בחייו הרוחניים שם זה הרבה יותר קשה-כי יראת השם היא חכמה ואין חכמה בלי כללים . והיות בר דעת מלבד עצם העניין שהחכמה היא חלק חשוב מהשלמות, בנוסף היא גם כלי הכרחי שאדם צריך לקנות על מנת לעבוד את השם. וללא צורך בהנהגה כזו בעולם הגשמי היא לא הייתה מושגת בעבודה. 
ח. האמת שבמסגרת הנהגה זו הכל עובד בכללים אלו כולל התוצאות בפועל של מעשי האדם הבחיריים  מתי תינתן סייעתא דשמייא באיזו עוצמה מתי יסורים  וכו' הכל כללים שנקבעו מראש בבריאה כנגזרת מתכליתה. כמובן עיקר המשנה הוא מעשי האדם הבחיריים אבל כאמור אי אפשר שבמעשי מסחר וכדומא יהיה העולם לגמרי בכאוס ועוד שהכללים הללו משליכים גם על תחום זה וכל מה שאמור לעילולכן גם להם יש גבולות שבכללים.  אומנם כשאדם חי בביטחון גמור אמיתי  ביכולתו לדלג על כל ההנהגה ולהגיע ישרות להנהגת הכתר ,אבל זו אינה דרך לרבים והרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם. חידוש זה נרמז בקריעת ים סוף בו אמר השם מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו דבר הרומז לכך שהיכן שלא מועילה תפילה מועיל הביטחון-ראיה אחרונה זו שמעתי גם ממורי הרב וולבא זצ"ל. 
ט. וכן ישנה הנהגה נוספת שהיא הנהגת העולם המכוונת את המציאות לקראת תיקונה שהיא כן הנהגה ממקור יותר גבוה שאינו משועבד לכללים המדוברים.
עד כאן ביחס לשאלה למה .

ביחס לשאלה מה הגבולות גם כאן בה לעזרתנו המסילת ישרים שקובע היכא דשכיח היזקא וכן ההנהגה הנורמלית של הרבים .

לגבי החלק השני אנסה להתייחס בהמשך בל"נ 


 
 


מוחל וסולח
משתמש ותיק
הודעות: 271
הצטרף: 23 יולי 2018, 12:02
נתן תודה: 205 פעמים
קיבל תודה: 55 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי מוחל וסולח » 16 אפריל 2020, 15:08

אשרי יושבי כתב:
16 אפריל 2020, 10:00
מוחל וסולח כתב:
16 אפריל 2020, 09:45
אשרי יושבי כתב:
15 אפריל 2020, 21:55

היות ונושא זה הוא נושא יסודי, אין לכתוב באשכול זה סברות כרס כלל, רק מקורות ברורים מדברי גדולי ישראל, כמובן עם פירוש כפי שכל אחד הבין מדבריהם, אך לא סברות סתם בעלמא ללא ביסוס. 
זה ציווי/הוראה, או בקשה?
כבוד המשתמש הוותיק, אתה צודק שהיה ראוי יותר לכתוב "בבקשה" והתחבטתי בזה, אבל תסכים איתי שבנושא אשכול זה, אנחנו חייבים דברים ברורים ומוסכמים עם מסמכים מובאות ומקורות ברורים ולזאת היתה כוונתי, לא למשהו אחר.
בכל אופן, תודה על ההערה החשובה, ומבקש מכבוד 'מוחל וסולח' שימחל ויסלח, ואני אתחזק על להבא.

האם עם מה שנכתב כאן עד עתה אתה מסכים?
כל אחד נותן/יתן הנגנה למילותי, כפי הבנתו אותן.
אך לא בהכרח מנגן את נגינתי שלי.
ולפי נגינתי שלי, אין כאן כלל צורך לסליחה ומחילה.

וידוע המעשיה על המכתב ששלח בן הישיבה אל אביו, "אבא, הבא לי כסף". וחוכמת אמו שמילטתו מכעס אביו.

היה ברוך, ותצלח בכל מעשיך.


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 950
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 422 פעמים
קיבל תודה: 354 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי רוצה לדעת » 19 אפריל 2020, 10:23

אהבת יהונתן גילוי רשב''י במערה השגחה פרטית.PDF
יש כאן אהבת יהונתן לרבינו יהונתן אייבשיץ זיע"א שכותב שנתגלה לרשב"י על ענין זה במערה
ראו נא בד"ה "באופן אחר נראה"
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


אחד מן הגולה
משתמש ותיק
הודעות: 481
הצטרף: 07 אפריל 2020, 03:22
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 119 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אחד מן הגולה » 19 אפריל 2020, 11:39

רוצה לדעת כתב:
19 אפריל 2020, 10:23
אהבת יהונתן גילוי רשב''י במערה השגחה פרטית.PDFיש כאן אהבת יהונתן לרבינו יהונתן אייבשיץ זיע"א שכותב שנתגלה לרשב"י על ענין זה במערה
ראו נא בד"ה "באופן אחר נראה"
לדבריו דברי הרמב"ם נסתרו מאותו בת קול דרשב"י. ודבריו צ"ע.
 


אשר ברא
הודעות: 52
הצטרף: 28 ינואר 2019, 21:01
נתן תודה: 12 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי אשר ברא » 19 אפריל 2020, 16:45

משל נפלא והמחשה אמיתית להבין את ענין השגחת ה' 
שמעתי לאחרונה מאדם גדול משל נפלא על זה 
בשנים האחרונות הוציא לאור האמן גדי פולק סדרת ספרים בשם "אידשע קאפ" בו ישנם ציורים שמסתתרים בהם כל מיני דברים וע"י התבוננות מרובה מוצאים אותם. 
והנה ציטוט מהכריכה "הספר הנוכחי ... כולל סדרת אייורים שמתמקדים בסיטואציות שונות מחיי היום יום ... כשלכל תמונה מצורפות שאלות מאתגרות הדורשות חשיבה יחודיתו הפעלת ההיגיון ... 
והנה מובן לכל בר דעת שכל פריט ופריט  שמצויר  שם בספר יש לו משמעות וסיבה למה זה עם עינייים עצומות וזה זרוק כאן וכו' ואין שם שום דבר ללא סיבה 
ואמר ע"ז האדם גדול הנ"ל הנה על ציור של בן אדם אתם יכולים להבין שהכל בכונה ורק זה שקרה לי אתמול כך וכך זה היה ללא כוונה? אתמהה? 
ובודאי שמי שלא יודע את מהות הספר לא רואה את כל הדברים האלו, והוא הדין בעולם הזה מי שיודע שיש מי שצייר את הציור בוודאי יכל להבין שהכל עם השגחה מכוונת על כל פרט ופרט. ומי שלא יודע...
איני בא להכריע לאיזה צד אלא להסביר קצת את ענין ההשגחה.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 2729
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 745 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם ה' משגיח וגוזר שהעלה הזה יפול מהעץ הזה במקום הזה כעת? השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי נדיב לב » 19 אפריל 2020, 17:06

אשרי יושבי כתב:
16 אפריל 2020, 11:46
נדיב לב כתב:
15 אפריל 2020, 22:59
ראה גם בשמונה פרקים להרמב"ם פרק ח


רמב"ם פירוש המשניות - שמנה פרקים להרמב"ם - פרק ח
אמנם האמת אשר אין ספק בה שפעולת האדם כולן מסורות לו, אם ירצה יעשה ואם לא ירצה לא יעשה, מבלתי הכרח שיכריחהו עליו, מפני זה היה ראוי לצוותו. אמר (דברים ל' ט"ו), "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב", (דברים ל' י"ט), "ובחרת בחיים". ושם הבחירה לנו בהם, וחייב העונש למי שימרה והגמול למי שיעבור אם תשמעו ואם לא תשמעו, וחיב הלמוד וההתלמדות (דברים י"א י"ט), "ולמדתם אותם את בניכם" (דברים ה' א'), "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" וכל מה שבא בלמוד המצוות, וחיב, גם כן ההכנות כולן, כמ"ש בתורה (דברים כ"ב ח'), "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך" (דברים כ' ז'), "פן ימות במלחמה" (שמות כ"ב כ"ו), במה ישכב (דברים כ"ד ו') "ולא יחבול ריחים ורכב" והרבה בתורה ובנביאים מזה הענין, ר"ל, ההכנות. אבל מה שנמצא לחכמים עה"ש, והוא אמרם (ברכות ל"ג. מגילה כ"ה. נדה טז), "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" הוא גם כן אמת ונוטה לצד מה שזכרנו. אלא שהרבה פעמים יטעו בני אדם ויחשבו קצת פעולות האדם הבאות לבחירתו שהוא מוכרח עליהן, כזוג פלוני או היות זה הממון בידו. וזה בלתי אמת, כי זאת האשה אשר לקחה בכתובה וקדושין והיא כשרה לו, לקחה לו לפריה ורביה והיא מצוה, והשם יתברך לא יגזור בעשית המצוה. ואם יהא בנשואין אסור - היא עבירה, והשם לא יגזור בעשית העבירה, וכן זה אשר גזל ממון פלוני, או גנבו ממנו, או הכה אותו וכחש בו ונשבע עליו לשקר, אם נאמר שהשם יתברך גזר על זה שיגיע זה הממון לידו ושיצא מיד זה האחר, כבר גזר בעבירה, ואין הענין כן, אבל כל פעולות האדם הבאות בבחירתו בהן בלי ספק תמצאנה המצוות והעבירות, כי כבר בארנו בפרק השני, שמצוות התורה ואזהרותיה הן בפעולות אשר לאדם בהן בחירה שיעשן, או שלא יעשן, ובזה החלק מן הנפש תמצא יראת שמים ואינה בידי שמים, אבל נמסרה לבחירת האדם, כמו שבארנו. אם כן מהו אמרם "הכל בידי שמים"? אמנם ירצו בו הענינים הטבעיים אשר אין בחירה לאדם בהם כגון בהיותו ארוך או קצר, או רדת המטר או עצירה, או הפסד האויר או זכותו וכיוצא בהם מכל מה שבעולם, זולת תנועות האדם ומנוחתו. ואמנם זה הענין אשר בארו חכמים, שהמצוות והעבירות אינן בידי שמים ולא ברצונו אבל ברצון האדם נמשכו בזה אחרי דברי ירמיהו עליו השלום, והוא אמרו (איכה ג' ל"ח), "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", שהרעות הם המעשים הרעים והטוב הם המעשים הטובים, ואמר שהשם יתברך אינו גוזר על האדם לעשות רע או טוב, ואחר שהענין כן ראוי לאדם להתאונן ולבכות על מה שעשה מן החטאים והעבירות אחר שפשע ברצונו ואמר (איכה ג' ל"ט), "מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו", ואחר כן שב ואמר, שרפואות זה החולי - בידינו, כי כמו שפשענו בבחירתנו, כן לנו לשוב ממעשינו הרעים, ואמר אחר כך (איכה ג' מ'-מ"א), "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה', נשא לבבנו אל כפים, אל אל בשמים". אבל המאמר המפורסם אצל בני אדם, וגם ימצא ממנו בדברי החכמים ובדברי הנביאים גם כן, והוא שישיבת האדם וקימתו וכל תנועותיו ברצון השם יתברך וחפצו, הוא מאמר אמתי על צד אחד, והוא כמו שהשליך אבן אל האויר וירדה למטה, שאמרנו בה שברצון השם יתברך ירדה למטה, והוא מאמר אמתי שהשם יתברך רצה שתהיה הארץ כולה במרכז, ומפני זה בכל עת שישליכו חלק ממנה למעלה יתנועע אל המרכז. וכן כל חלק מחלקי האש מתנועע למעלה ברצון שקדם להיות מתנועע למעלה, לא שהשם יתברך רצה בעת שהתנועע זה החלק מן הארץ שיתנועע למטה:
ובזה חולקים המדברים, כי שמעתי אומרים, שהרצון בכל דבר, עת אחר עת תמיד, ולא כן נאמין אנחנו, אך הרצון היה בששת ימי בראשית שימשכו הדברים כולם על טבעם תמיד, כמו שאמר (קהלת א' ט'), "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש". ומפני זה הוצרכו החכמים לומר, כי כל המופתים היוצאים חוץ לטבע, אשר היו וגם אשר עתידים להיות מאשר יעד בהם הכתוב, כולם קדם בהם הרצון בששת ימי בראשית, והושם בטבע הדברים אז שיתחדש בהם מה שיתחדש. וכאשר יתחדש הדבר בעת הצורך יחשבו הרואים בו שעתה נתחדש, ואין הדבר כן.
וכבר הרחיבו בזה הענין הרבה במדרש קהלת וזולתו, ומאמרם בזה הענין (עבודה זרה נ"ד), "עולם כמנהגו נוהג", ותמצאם עליהם השלום, תמיד בכל דבריהם בורחים מתת הרצון בדבר אחר דבר ובעת אחר עת, ועל זה הצד יאמר באדם כשיקום וישב, שברצון השם יתברך קם וישב, רצוני לומר, שהושם בטבעו בתחילת בריאתו שיקום וישב בבחירתו, לא שהוא רוצה עתה בעת קומו שיקום או שלא יקום, כמו שלא רוצה עתה בנפילת האבן הזאת שתפול או שלא תפול, וכלל הדבר שנאמין בו הוא, כי כמו שרצה השם יתברך שיהיה האדם נצב הקומה, רחב החזה, בעל אצבעות, כן רצה שיתנועע וינוח מעצמו ויעשה פעולות בבחירתו, אין מכריח לו עליהן ולא מונע מהן, כמו שהתבאר בתורה האמתית המבארת זה הענין באמרה (בראשית ג' כ"ב) "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע", וכבר באר התרגום בפירוש שהרצון בו ממנו לדעת טוב ורע, רצוני לומר, שהוא היה אחד בעולם, רצוני לומר, מין שאין כמוהו מין אחד שישתתף עמו בזה הענין אשר נמצא בו, והוא שמעצמו ומנפשו ידע הטוב והרע ויעשה איזה מהם שירצה ואין מונע לו מהם, ואחר שהוא כן אפשר שישלח ידו ויקח מזה ואכל וחי לעולם:
ואחר שיתחייב זה במציאות האדם, רצוני לומר שיעשה בבחירתו פעולות הטוב והרע 'כאשר ירצה, א"כ יתחייב ללמדו דרכי הטוב והרע ושיצוהו, יזהירהו, יענישהו ויגמלהו, יהיה כל זה יושר וכן ראוי לו להרגיל עצמו בפעולות הטובות עד שתהיינה לו המעלות השכליות, ויתרחק מן הפעולות הרעות עד שתסורנה, והן הפחיתיות אשר הן נמצאות אתו, ולא נאמר שהן בענין שאינן יכולות להשתנות, כי כל ענין אפשר להשתנות מן הטוב אל הרע ומן הרע אל הטוב, והכל בבחירתו:
הבאת מקור גדול.
אני רוצה לסכם את דברי הרמב"ם כאן, ואם יש מי שאינו מסכים עם הסיכום, נא יעיר כדרכה של תורה.
  • בכל הנוגע לטוב ורע, עבירות ומצוות - ה' לא גוזר כלום, כי אם ה' היה גוזר זאת מראש, אין זה בחירה, והרי יש לאדם בחירה לבחור בטוב או לחלופין ברע. ועל זה אמרו, "חוץ מיראת שמים".
  • כל המציאות הקיימת בה אין לאדם בחירה, כמו אם יהיה גבוה או נמוך, יירד גשם או לא וכדומה, על זה אמרו "הכל בידי שמים".
  • כל הפעולות של האדם שאינן קשורות לטוב ורע כמו קימה ישיבה שכיבה וכו' וכו' וכל תנועותיו, הם ברצון הקדום של ה' כפי מה שטבע בטבע הבריאה מלכתחילה, אבל לא שכל תנועה של אדם, ה' רוצה בה כעת, אלא האדם מתנועע לפי טבעו, וטבעו זה הוא טבע קדום שה' טבע בו, ולזה קוראים רצון ה'. וכמו שהאבן נופלת מחמת כח המשיכה, לא בגלל שכעת ה' רצה שהיא תיפול אלא בגלל שרצון ה' קבע בטבע מלכתחילה שיהיה כח המשיכה והאבן תימשך למטה ותיפול, ולזה קוראים רצון ה'.
  • אין כל הכרח על האדם לבצע פעולות מסויימות לנוע או לרוץ וכדומה, וכל שכן שפעולות השייכות לקטגוריית טוב ורע, הם בבחירתו המוחלטת של האדם ואין בהם רצון ה' או גזירה. 
השאלה שעולה לי היא, ידיעה בחירה, כי הרמב"ם בסוף הלכות תשובה שואל, אם ה' יודע הכל אזי כיצד חוטא האדם, ומשיב שלא מחשבותי מחשבותיכם. ואילו כאן כותב הרמב"ם, שאילו אכן היתה גזירה על האדם שיעשה רע - לא היה מגיע לו עונש, וזה לשונו כאן: 
וזה בלתי אמת, כי זאת האשה אשר לקחה בכתובה וקדושין והיא כשרה לו, לקחה לו לפריה ורביה והיא מצוה, והשם יתברך לא יגזור בעשית המצוה. ואם יהא בנשואין אסור - היא עבירה, והשם לא יגזור בעשית העבירה, וכן זה אשר גזל ממון פלוני, או גנבו ממנו, או הכה אותו וכחש בו ונשבע עליו לשקר, אם נאמר שהשם יתברך גזר על זה שיגיע זה הממון לידו ושיצא מיד זה האחר, כבר גזר בעבירה, ואין הענין כן,
וזה לכאורה סתירה.
א. סכמת נפלא ביותר.
ב. מה שהערת ממה שכתב הרמב"ם בסוף הלכות תשובה. ראה המשך דברי הרמב"ם בפרק המשניות פרק ח הנ"ל שדן בשאלת ידיעה ובחירה.


שינובה
הודעות: 4
הצטרף: 03 נובמבר 2019, 00:58
סטטוס: לא מחובר

Re: השגחה, ידיעה, בטחון, השתדלות וגזירת ה'

שליחה על ידי שינובה » 20 אפריל 2020, 15:42

אולי יסביר לי כבודו את הסתירה שמצא בדברי הר"מ,?
אם נגזר יש ידיעה ואין בחירה ,
אם לא נגזר אין לידיעתו סתירה לבחירה 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המוסר”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח