אשרי יושבי
משתמש רגיל
נושא זה של השגחה פרטית, ידיעת ה', השתדלות, גזירה ה' ובטחון, מעסיק אותי לאחרונה יותר ויותר.
הנושא הוא חשוב מאין כמותו אבל לא ברורים לי ההגדרות, וגם לא מצאתי ספר שמגדיר. אולי רק ספר שבא לחזק במידת הבטחון על פי דרכו, אבל לא ספר מגדיר ומיישב את כל המאמרים בענין, כך שיהיה ברור לבני דעת.
הנה מצד אחד כתוב שה' יודע הכל, משגיח על הכל, עיני ה' משוטטות בכל, ושיש השגחה פרטית, ואין אדם נוקף (פוצע) אצבעו מלמטה עד שמכריזין עליו מלמעלה, הגזירה אמת והחריצות שקר (רמב"ן בראשית לז, טו), ועוד מאמרים כולם מורים כי ה' יודע הכל והכל מושגח ונגזר.
מאידך גיסא כל התורה מלאה מכך, שהאדם צריך לפעול ולעשות בזריזות ובחריצות כמו כל מעשי האבות, בארות המים, פיצול פצלות, ובנביאים, כל המלחמות וההשתדלויות העצומות, מלחמות דוד, וכן לעולם, וכן הרבה מאמרים כמו, ארבעה דברים צריך להתחזק בהם בכל יום, ואחד מהם הוא דרך ארץ, ומפרש רש"י, פרנסה, שיתחזק בהם האדם תמיד בכל כוחו. ואם הכל ניגזר ומושגח וה' יודע הכל, למה לי להתחזק בפרנסה בכל כוחי? מה עוד שיש מאמרים מורים, שפרנסה משמים, כמו ההוא ציידא שזה היה פרנסתו ויצאה בת קול שציפור זו תלכד ברשתו (כמדומני בזוהר), ומה שנקצב בראש השנה זה מה שיהיה לא שקל אחד יותר. וכן לאו דווקא פרנסה אלא כל דבר שאדם עושה ופועל ועוסק בו, גם מה שאני כותב כאן. הכל צריך בירור והגדרות.
היות ונושא זה הוא נושא יסודי, אין לכתוב באשכול זה סברות כרס כלל, רק מקורות ברורים מדברי גדולי ישראל, כמובן עם פירוש כפי שכל אחד הבין מדבריהם, אך לא סברות סתם בעלמא ללא ביסוס.
הנושא הוא חשוב מאין כמותו אבל לא ברורים לי ההגדרות, וגם לא מצאתי ספר שמגדיר. אולי רק ספר שבא לחזק במידת הבטחון על פי דרכו, אבל לא ספר מגדיר ומיישב את כל המאמרים בענין, כך שיהיה ברור לבני דעת.
הנה מצד אחד כתוב שה' יודע הכל, משגיח על הכל, עיני ה' משוטטות בכל, ושיש השגחה פרטית, ואין אדם נוקף (פוצע) אצבעו מלמטה עד שמכריזין עליו מלמעלה, הגזירה אמת והחריצות שקר (רמב"ן בראשית לז, טו), ועוד מאמרים כולם מורים כי ה' יודע הכל והכל מושגח ונגזר.
מאידך גיסא כל התורה מלאה מכך, שהאדם צריך לפעול ולעשות בזריזות ובחריצות כמו כל מעשי האבות, בארות המים, פיצול פצלות, ובנביאים, כל המלחמות וההשתדלויות העצומות, מלחמות דוד, וכן לעולם, וכן הרבה מאמרים כמו, ארבעה דברים צריך להתחזק בהם בכל יום, ואחד מהם הוא דרך ארץ, ומפרש רש"י, פרנסה, שיתחזק בהם האדם תמיד בכל כוחו. ואם הכל ניגזר ומושגח וה' יודע הכל, למה לי להתחזק בפרנסה בכל כוחי? מה עוד שיש מאמרים מורים, שפרנסה משמים, כמו ההוא ציידא שזה היה פרנסתו ויצאה בת קול שציפור זו תלכד ברשתו (כמדומני בזוהר), ומה שנקצב בראש השנה זה מה שיהיה לא שקל אחד יותר. וכן לאו דווקא פרנסה אלא כל דבר שאדם עושה ופועל ועוסק בו, גם מה שאני כותב כאן. הכל צריך בירור והגדרות.
היות ונושא זה הוא נושא יסודי, אין לכתוב באשכול זה סברות כרס כלל, רק מקורות ברורים מדברי גדולי ישראל, כמובן עם פירוש כפי שכל אחד הבין מדבריהם, אך לא סברות סתם בעלמא ללא ביסוס.