א. וכן למר.
ב. שמא יבוא המיישב ויישב קושיית החזו"א, שלא רצו התוס' לתרץ כהצעתו, דסו"ס כיון שנתמעט משכב נתמעטו כל עניניו, אפי' אבן מסמא דמשא, וכמו שכתב מר באות ג [אם הבנתי נכון].
דוחה החזו"א: בא נראה מה יישבו התוס' אליבא דאמת, חידשו שבאבן מסמא נאמרה רק טומאה קלה, וכתבו שאע"פ שנתמעט הדם ממשכב, היינו מטומאה חמורה דמשכב, אבל טומאה קלה דמשכב, דהיינו אבן מסמא (וה"ה כל משכב דלא גרע מאבן מסמא), ס"ד שיטמא הדם, קמ"ל אותם מיעוטא הוא אף מטומאה קלה.
אלמא - אפי' בדין משכב עצמו ניחא להתו' לומר דס"ד להעמיד המיעוט דוקא בטומאה חמורה, ובעינן קרא אחרינא למעוטי טומאה קלה, כ"ש שאפשר לומר כתי' המוצע ע"י החזו"א, דלעולם אבן מסמא דמשכב מטמאה טומאה חמורה, והיא נתמעטה מקרא קמא, ואכתי לא ידעינן למעט אבן מסמא דמשא דהיא טומאה קלה, ובעינן לזה מיעוטא דאותם. [הרי זה פשוט שאבן מסמא דמשא פחות חלק מהלכות משכב, מאשר אבן מסמא דמשכב אף אם היתה טומאתה טומאה קלה, וק"ו הדברים]
ג. כבר נתבאר בתשובה לב'