חזו"א כלים סי' א סק"א (אבן מסמא)

אלמוני

משתמש ותיק
בחזו"א כלים סי' א סק"א עי"ש משה' ע"ד המהרש"א ולא זכיי להבין הקו' ייש"כ מראש למי שיואיל בטובו להאיר עיני.
 

אבי חי

משתמש ותיק
מה השאלה?

בקצרה - לפי המהרש"א שקושיית התוס' נאמרה גם לפי מסקנתם, קשה אמאי הוצרכו התוס' לחדש בתירוצם דכל גווני דאבן מסמא אינן מטמאין אלא טומאה קלה, הרי גם בלי זה מובן תירוצם שמהמיעוט היא ולא דמה לא שמעינן אלא טומאה חמורה, ואכתי ס"ד דהדם יטמא טומאה קלה באבן מסמא (דהיינו בגוונא דאצבע הטהור תחת האבן, דלא ס"ד לטמאותו טומאה חמורה), קמ"ל אותם מיעוטא הוא.
 

אלמוני

משתמש ותיק
פותח הנושא
א.ייש"כ.
ב. א"כ מה הי' צריך החזו"א להסיף ואי ניחא להו בתי' וכו'.
ג. לדעת המהרש"א אין חילוק בין מו"מ ומשא א"כ ממיעוט של מו"מ שמעי' ג"כ משא וכמשהק' התוס'.
 

אבי חי

משתמש ותיק
א. וכן למר.

ב. שמא יבוא המיישב ויישב קושיית החזו"א, שלא רצו התוס' לתרץ כהצעתו, דסו"ס כיון שנתמעט משכב נתמעטו כל עניניו, אפי' אבן מסמא דמשא, וכמו שכתב מר באות ג [אם הבנתי נכון].

דוחה החזו"א: בא נראה מה יישבו התוס' אליבא דאמת, חידשו שבאבן מסמא נאמרה רק טומאה קלה, וכתבו שאע"פ שנתמעט הדם ממשכב, היינו מטומאה חמורה דמשכב, אבל טומאה קלה דמשכב, דהיינו אבן מסמא (וה"ה כל משכב דלא גרע מאבן מסמא), ס"ד שיטמא הדם, קמ"ל אותם מיעוטא הוא אף מטומאה קלה.

אלמא - אפי' בדין משכב עצמו ניחא להתו' לומר דס"ד להעמיד המיעוט דוקא בטומאה חמורה, ובעינן קרא אחרינא למעוטי טומאה קלה, כ"ש שאפשר לומר כתי' המוצע ע"י החזו"א, דלעולם אבן מסמא דמשכב מטמאה טומאה חמורה, והיא נתמעטה מקרא קמא, ואכתי לא ידעינן למעט אבן מסמא דמשא דהיא טומאה קלה, ובעינן לזה מיעוטא דאותם. [הרי זה פשוט שאבן מסמא דמשא פחות חלק מהלכות משכב, מאשר אבן מסמא דמשכב אף אם היתה טומאתה טומאה קלה, וק"ו הדברים]

ג. כבר נתבאר בתשובה לב'
 
חלק עליון תַחתִית