הויכוח בין רבני ב"ב על הפתרון החדש שהמציאו כדי להעביר עגלות ברחוב ז'בוטינסקי.

[כמעיין המתגבר]

הרב מרדכי צבי גרינפלד שליט"א מתיר, והטעם כי לא עוברים שם כל יום ששים ריבוא.
ומה שטוענים שזה עובר מעיר לעיר - אדרבה כיון שיש עירוב המחבר פתח תקוה הרי זה עיר אחד
שבת שלום ומבורך

מתחילתו ועד סופו ודאי עוברים בו ס' ריבוא או לכל הפחות יש לחשוש לזה, ואין לדון רק על החלק של בני ברק בפני עצמו.
 

[שמואל092]

הרב מרדכי צבי גרינפלד שליט"א מתיר, והטעם כי לא עוברים שם כל יום ששים ריבוא.
ומה שטוענים שזה עובר מעיר לעיר - אדרבה כיון שיש עירוב המחבר פתח תקוה הרי זה עיר אחד
שבת שלום ומבורך

מתחילתו ועד סופו ודאי עוברים בו ס' ריבוא או לכל הפחות יש לחשוש לזה, ואין לדון רק על החלק של בני ברק בפני עצמו.

זכותו של ר' מרדכי (גדול מרבן שמו) לפסוק אחרת מדעת הרה"ג כמעיין המתגבר
 

[כמעיין המתגבר]

הרב מרדכי צבי גרינפלד שליט"א מתיר, והטעם כי לא עוברים שם כל יום ששים ריבוא.
ומה שטוענים שזה עובר מעיר לעיר - אדרבה כיון שיש עירוב המחבר פתח תקוה הרי זה עיר אחד
שבת שלום ומבורך

מתחילתו ועד סופו ודאי עוברים בו ס' ריבוא או לכל הפחות יש לחשוש לזה, ואין לדון רק על החלק של בני ברק בפני עצמו.

זכותו של ר' מרדכי (גדול מרבן שמו) לפסוק אחרת מדעת הרה"ג כמעיין המתגבר

רבותא למחשב גברי?
כולם אוסרים מלבד כמה בודדים.
השאלה מה הטעם?
 

[שמואל092]

מתחילתו ועד סופו ודאי עוברים בו ס' ריבוא או לכל הפחות יש לחשוש לזה, ואין לדון רק על החלק של בני ברק בפני עצמו.

זכותו של ר' מרדכי (גדול מרבן שמו) לפסוק אחרת מדעת הרה"ג כמעיין המתגבר

רבותא למחשב גברי?
כולם אוסרים מלבד כמה בודדים.
השאלה מה הטעם?

היות שהנידון כאן הוא לא בגדרי עירוב אלא בגדרי גדול הדור ומעתיק השמועה ממילא כללי הפסק אחרים קצת
 

[תלמיד נאמן]

מי יכול להסביר ? איך מועיל עירוב במדרכה אם (או להצד ד)הרחוב הוא רה"ר דאורייתא ???

אפשר דע''י העירוב מתחלק המדרכה מהרחוב ובמדרכה אין ס' ריבוא.

לא הבנתי, מי שמטלטל ד' אמות במדרכה עצמה חייב מדאורייתא ? את"ל דחייב איך מהני עירוב ?

[מתאהב על ידך]

אז יאללה, כל רה"ר תתחלק כך - שרק במרכז הוא רה"ר ובצידי רה"ר נעשה עירוב וחסל?
מעניין שחז"ל לא חשבו על ההברקה הזו (בבחינת.. החמור והבריקה... )

[לעצמו נברא]

מי יכול להסביר ? איך מועיל עירוב במדרכה אם (או להצד ד)הרחוב הוא רה"ר דאורייתא ???

אפשר דע''י העירוב מתחלק המדרכה מהרחוב ובמדרכה אין ס' ריבוא.

עיין בעלון המצורף שהאריך לדחות טענה זו

תיקוני עירובין גליון 31 - טילטול ברחוב ז'בוטינסקי.pdf

ע
 

[לעצמו נברא]

הרב מרדכי צבי גרינפלד שליט"א מתיר, והטעם כי לא עוברים שם כל יום ששים ריבוא.
ומה שטוענים שזה עובר מעיר לעיר - אדרבה כיון שיש עירוב המחבר פתח תקוה הרי זה עיר אחד
שבת שלום ומבורך

דעת החזו"א שדי במשאיות שמובילות סחורה ל60 ריבוא.
וכן ז'בוטינסקי מהווה דרך לכביש 4 מת"א.
.

[שמואל092]

הרב מרדכי צבי גרינפלד שליט"א מתיר, והטעם כי לא עוברים שם כל יום ששים ריבוא.
ומה שטוענים שזה עובר מעיר לעיר - אדרבה כיון שיש עירוב המחבר פתח תקוה הרי זה עיר אחד
שבת שלום ומבורך

דעת החזו"א שדי במשאיות שמובילות סחורה ל60 ריבוא.
וכן ז'בוטינסקי מהווה דרך לכביש 4 מת"א.
.

 

[יקיר]

לא יאומן מה שאומרים כאן
יהודים עם שטריימלך מחללי שבת בפרהסיא, יינם יין נסך, שחיטתם נבלה
מה קרה לנו?

איפה אתה חי?
צא לז'בטוניסקי בשבת, ופעם היתה הפגנה נגד חילול שבת של הרכבת, ובאו חסידים צדיקים להביא שתיה למפגינים...
מה לעשות זה כלול במלחמת המתנגדים בזמנו, הם ראו את העתידות.
כמובן שלא מדובר בחסידים המשתייכים לחסידויות תופסי תורה.

באותה הפגנה עשה הרב לנדא באופן חד פעמי עירוב עם חומות ניידות שעשה לצד הכביש בכמה מקומות
 

[כרם]

לא יאומן מה שאומרים כאן
יהודים עם שטריימלך מחללי שבת בפרהסיא, יינם יין נסך, שחיטתם נבלה
מה קרה לנו?

איפה אתה חי?
צא לז'בטוניסקי בשבת, ופעם היתה הפגנה נגד חילול שבת של הרכבת, ובאו חסידים צדיקים להביא שתיה למפגינים...
מה לעשות זה כלול במלחמת המתנגדים בזמנו, הם ראו את העתידות.
כמובן שלא מדובר בחסידים המשתייכים לחסידויות תופסי תורה.

באותה הפגנה עשה הרב לנדא באופן חד פעמי עירוב עם חומות ניידות שעשה לצד הכביש בכמה מקומות

החומות הניידות היו לכביש 4, בכביש פ"ת יש עירוב של הרב לנדא (גם בתיקוני עירובין יודע מזה, והוא מגדיר את זה בזה הלשון: ואמנם רב העיר נזקק לעשות גם שם עמודים וחוטים כנהוג, בשביל להציל במעט את אלו שמטלטלים שם. שאולי יועיל לפי איזה שיטות, אבל מן הדין אין לסמוך על כך, ואין לטלטל שם.
ואולי יש רבנים שאינם מסכימים עם בעל תיקוני עירובין?
 

[השפל באמת]

לא עברתי בעיון על כל האשכול, אך הרי בתפילת קבלת השבת ההמונית שהייתה לפני תקופה טלטלו כולם, ומה היה היתרם הרי א"א לערב רה"ר?
אולי דווקא לכן נמנעו ממנה רוב ככל הליטאים...  אם כי גם אני מצטרף למחאה על הכללת החסידים כעמי הארץ ח"ו.

[לבי במערב]

גם שלא בעיון... כך נכתב לעיל, הודעות ספורות קודם:

באותה הפגנה עשה הרב לנדא באופן חד פעמי עירוב עם חומות ניידות שעשה לצד הכביש בכמה מקומות

[למה זה תשאל לשמי]

בעניין זה סיפר לי ידיד, ליטאי מתנגד מהודר..............

המספר שליט''א אמר ובצדק, על אף היותו ליטאי ומתנגד קיצוני, שמהסיפור ניתן לראות כי גם בין קהילות החסידים ישנם מדקדקים במצוות,

ישתקע הדבר ולא יאמר
כל מי שהולך עם שטריימל הוא מחלל שבת
אם לא בפרהסיה לפחות בסתר
סליחה על הביטוי
הגזמתם

מקבל את ההערה. כתבתי את ששמעתי מאותו יהודי. אין לי היכרות כל כך עם חסידים, מוכר הדירה שלי יהודי חסידי שורשי עם גנרטור. מעולם לא חשבתי שישנם חסידים שלא מקפידים על הלכה ושאר הבלים מעין אלה, ודברי הנ''ל נאמרו בתגובה למה ששחתי לו על חסיד שטלטל בז'בוטינסקי, וכשהערתי לו השיב בדברי קנטור על הליטאים המחמירים. החסיד הנ''ל קל דעת היה ולא ללמד על הכלל כולו יצא אלא ללמד על עצמו יצא.
 

[יואל נהרי]

סיפר הרי״ם: שפעם אחד בלומדו היטב מסכת עירובין ודיני רה״ר החליט לחשוש לשיטת
החזו״א ולא לטלטל בשבת בבקר כשבא פארטאג׳ס לביהמד״ר פגשו הב״י בפינת רח׳ עמוס
לפתע הוריד הרבי השטריימל ונתנו לו באומרו נעם די טראגסט דאך והיה זה פסק ברור

יומני טולנא

[כמעיין המתגבר]

מי יכול להסביר ? איך מועיל עירוב במדרכה אם (או להצד ד)הרחוב הוא רה"ר דאורייתא ???

אפשר דע''י העירוב מתחלק המדרכה מהרחוב ובמדרכה אין ס' ריבוא.

לא הבנתי, מי שמטלטל ד' אמות במדרכה עצמה חייב מדאורייתא ? את"ל דחייב איך מהני עירוב ?

אפשר קצת דהוא אינו רה''ר מחמת עצמו אלא הוא נספח לרה''ר וע''י העירוב הוא נפרד ממנו.
 

[תלמיד נאמן]

אפשר דע''י העירוב מתחלק המדרכה מהרחוב ובמדרכה אין ס' ריבוא.

לא הבנתי, מי שמטלטל ד' אמות במדרכה עצמה חייב מדאורייתא ? את"ל דחייב איך מהני עירוב ?

אפשר קצת דהוא אינו רה''ר מחמת עצמו אלא הוא נספח לרה''ר וע''י העירוב הוא נפרד ממנו.
 

במחילה, אין זה נר' כלל. ופשוט.

[מתאהב על ידך]

סיפר הרי״ם: שפעם אחד בלומדו היטב מסכת עירובין ודיני רה״ר החליט לחשוש לשיטת
החזו״א ולא לטלטל בשבת בבקר כשבא פארטאג׳ס לביהמד״ר פגשו הב״י בפינת רח׳ עמוס
לפתע הוריד הרבי השטריימל ונתנו לו באומרו נעם די טראגסט דאך והיה זה פסק ברור

יומני טולנא

עוד טעות עמרצית מובהקת שנשתרבבה לבית המדרש.
החזו"א מיקל מאוד בעירובין, ואכמ"ל.

[יוספי]

מישהו יכול להגיד עם בבר אילן ירושלים יש עירוב שכונתי.
ומה הבעיות שמה.
(רגיל אני מטלטל רק בעירוב שכונתי. - וכשעברתי פעם מעלי הכהן לנחמיה ראיתי שבנחמיה נגמר העירוב ובעלי הכהן יש עירוב חדש.
השאלה היא אם יש שם רק את העירוב של כל העיר ששם ישגם בעיות של שכירות רשות ושטחים חומים וכו'. או שיש עירוב שכונתי ואז הבעיה רק אי חשוב רה"ר.)

[עפר ואפר]

סיפר הרי״ם: שפעם אחד בלומדו היטב מסכת עירובין ודיני רה״ר החליט לחשוש לשיטת
החזו״א ולא לטלטל בשבת בבקר כשבא פארטאג׳ס לביהמד״ר פגשו הב״י בפינת רח׳ עמוס
לפתע הוריד הרבי השטריימל ונתנו לו באומרו נעם די טראגסט דאך והיה זה פסק ברור

יומני טולנא

עוד טעות עמרצית מובהקת שנשתרבבה לבית המדרש.
החזו"א מיקל מאוד בעירובין, ואכמ"ל.

יש לחזו"א כמה קולות שכל מי שפתח אי פעם מ"ב ח"ד יודען, אבל הקולות שלו בעיקר שלא תהי' רה"ר דאורייתא,
מצד שני הוא פסק הלכה למעשה שא"א לסמוך על העירובין הנעשים, מחמת שא"א לסמוך על העירוב כלפי האיסור דרבנן שנשאר במקומו
 

[מתאהב על ידך]

הוא מעולם לא דיבר על עירוב שכונתי שנעשה כדין ומתוחזק כדין.
כי זה פשוט לא היה קיים בתקופתו.

האם גם בזה יש טעם לשבח לא לסמוך?
כן!
האם החזו"א דיבר על זה?
לא!


(באותה מידה אפשר לטעון שלפי רבי חנינא בן תרדיון אין לטלטל ואין לסמוך, ואולי גם לפי רבי ישעיה בר' משה מקרעסטיר...)

[אמונת אומן]

סיפר הרי״ם: שפעם אחד בלומדו היטב מסכת עירובין ודיני רה״ר החליט לחשוש לשיטת
החזו״א ולא לטלטל בשבת בבקר כשבא פארטאג׳ס לביהמד״ר פגשו הב״י בפינת רח׳ עמוס
לפתע הוריד הרבי השטריימל ונתנו לו באומרו נעם די טראגסט דאך והיה זה פסק ברור

יומני טולנא

עוד טעות עמרצית מובהקת שנשתרבבה לבית המדרש.
החזו"א מיקל מאוד בעירובין, ואכמ"ל.

ההגדרה שהובאה ביומני טולנא נכונה ואיננה טעות. 

ההתייחסות למי שמסתמך על עירוב כמעט אל 'מחלל שבת' בפרהסיא, היא חידוש עצום לחומרא מבית מדרשו של החזו"א, לא היה כן לפניו כלל,( יש מקור שהארי הק' היה מסתמך על כל עירוב) וחומרה זו שקולה כנגד כו"כ קולות. 

והמסתעף מזה בחוש, שמחמירים גם כשיש עירוב שכונתי עם כל ההדורים, וזאת הכוונה בביטוי 'לחשוש לשיטת החזו"א'. 
 

[אבי חי]

@אמונת אומן, טעות בידך.

גם ציבור תלמידי החזו"א סומכים על עירוב, כשהוא מהודר. אלא שיש שמחמירים לעצמם, אבל ודאי לא אוחזים שמי שמטלטל שם הוא בעייתי.

אבל עירובין המצויים הם בעיתיים. מי פחות ומי יותר.



דוג' שזכור לי שסומכים על העירוב (כמובן א"א לסמוך על זכרוני הבלתי נאמן) - קרית ספר ותפרח, עכ"פ חלקים מהם.
גם ברח' חידושי הרי"ם בבני ברק וחלק מהסביבה יש עירוב מהודר, ושמעתי שרבות מנשות הציבור מטלטלות שם (למי שמכיר על איזה ציבור אני מדבר..), וע"י קטן הרבה מאד מקילים.

[אמונת אומן]

@אמונת אומן, טעות בידך.

גם ציבור תלמידי החזו"א סומכים על עירוב, כשהוא מהודר. אלא שיש שמחמירים לעצמם, אבל ודאי לא אוחזים שמי שמטלטל שם הוא בעייתי.

אבל עירובין המצויים הם בעיתיים. מי פחות ומי יותר.



דוג' שזכור לי שסומכים על העירוב (כמובן א"א לסמוך על זכרוני הבלתי נאמן) - קרית ספר ותפרח, עכ"פ חלקים מהם.
גם ברח' חידושי הרי"ם בבני ברק וחלק מהסביבה יש עירוב מהודר, ושמעתי שרבות מנשות הציבור מטלטלות שם (למי שמכיר על איזה ציבור אני מדבר..), וע"י קטן הרבה מאד מקילים.

מתוך דבריך אתה מאמת את דברי,
​​​​​​ שאפילו במהודר ביותר יש מחמירים( גם בפרוזבול? )
וזה שאפשר לקטן לטלטל במקום עירוב מהודר,
זה ביטוי של חומרא לא של קולא... 
ביודעי ומכירי קאמינא, שבתפרח רוב הציבור לא מטלטל. 
אצל חסידים היו שהתייחסו לזה כאל 'אינו מודה בעירוב'.... 
 

[אבי חי]

לא הבנתי כלום. בפרוזבול אין חשש תקלה, ולא חשש איחלופי.

הנקודה היא שמה שיש מחמירים ע"ע לא לטלטל אפי' במקום עירוב מהודר, אינו ענין לזה שרוב העירובין מפוקפקים עד פסולים.
מי שרוצה לעצום עיניים, שיערב לו.

[מתאהב על ידך]

זה לא קשור לחזו"א אלא לחזונישניקים.
התואר הזה נולד אחרי מותו והוא ניתן לכל אלו שמדקדקים במצוות המסוימות שהחזו"א התמקד בהם.
למשל בעירוב, הוא לא אמר כלום על השאלה החדשה אם כדאי לאותם המדקדקים לטלטל בעירובים מהודרים שלא היו בזמנו.

[rk1234]

אני ח"ו לא בא לפסוק אבל יש פתרון לעשות דרבנן אם זה תינוק  שהולך שהוא חי נושא את עצמו ואז העגלה בטלה אליו כמו במטה של אדם אבל זה עוזר רק לעגלה ולתינוק ולא לחיתולים והמשחקים ואולי אם הדברים נמצאים מעל עשרה טפחים אז זה מקום פטור [ צריך לבדוק דבר זה דהרי הגלגלים של העגלה מונחים בארץ ותלוי בחילוק בין אדם לכלים] ואז ע"י גוי זה תרי דרבנן

[שש אנוכי]

אני ח"ו לא בא לפסוק אבל יש פתרון לעשות דרבנן אם זה תינוק שזוחל או הולך שהוא חי נושא את עצמו ואז העגלה בטלה אליו כמו במטה של אדם אבל זה עוזר רק לעגלה ולתינוק ולא לחיתולים והמשחקים ואולי אם הדברים נמצאים מעל עשרה טפחים אז זה מקום פטור [ צריך לבדוק דבר זה דהרי הגלגלים של העגלה מונחים בארץ ותלוי בחילוק בין אדם לכלים] ואז ע"י גוי זה תרי דרבנן

ויש לדון אם יש חילוק בין ער לישן.

[אמונת אומן]

לא הבנתי כלום. בפרוזבול אין חשש תקלה, ולא חשש איחלופי.

פרוזבול הוא סוג של הערמה, תקנה שתוקנה כאשר נמנעו מלקיים את אזהרת התורה הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא,
וכתב הבן איש חי שראוי להשאיר חוב שאינו כלול בפרוזבול כדי לקיים מצוות שמיטת כספים כתיקונה.

בעירוב יש איסור של אינו מודה בערוב.

[rk1234]

ויש לדון אם יש חילוק בין ער לישן.

ל א באתי להכנס לענין מתי נקרא חי נושא את עצמו אבל בשבה"ל סימן לו מתיר גם בתינוק ישן ע"י גוי