זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

ענייני חינוך הילדים ועוד

פותח הנושא
מתיקות אינסופית
הודעות: 53
הצטרף: 21 דצמבר 2020, 22:21
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי מתיקות אינסופית » 10 ינואר 2021, 16:46

כידוע התנהגות האדם מעוצבת בעיקר ע"י שכר ועונש, קיימת שרשרת של סיבות ותוצאות הגורמות לנו לייחס כאב וצער או עונג מידיים למעשים ופעולות,
היצר הרע מתחכם לכוון את היחס הפנימי שלנו להתנהגויות באופן שיוביל להתרחקותנו ובחירתנו ברע,
הפיתוי שהוא מציע זה דרך קישור בין החטא לעונג, ובין המצווה לצער, ברגע שנוצרת בליבנו האמונה שכאשר עושים עבירה נהנים, המוח מתחיל באופן אוטומט להמשך אל ה'תענוג' ויד היצר על העליונה.
באפשרותנו להלחם בו בתחבולות ובחכמה ולהשקיע את עיקר המאמץ בסילוק הקישור בין החטא לעונג וכן בין המצווה לקושי וצער .
הדברים אמורים כאן מאד בכלליות,
אך הדבר המסעיר הוא שזו הערכה אוטומטית של מוחנו המופיעה בכל פרטי ההתנהגות שלנו.
אם ננתח את מידת העצלות כמשל,
נגלה כי הסיבה שאנו נמנעים מלפעול, היא, שנדמה לנו יותר נוח ופחות כואב לשבת בחיבוק ידיים, וההערכה שלנו האוטומטית אומרת שמידת הכאב שנצטרך לסבול שוקלת יותר מהעונג שבפעולה,
אנו מונעים ע"י שני כוחות: השתמטות מכאב, ומשיכה לעונג, אלא שהמניע היותר עוצמתי הוא ההמלטות מכאב, אנשים נמנעים מלטפל בכאב כי מעריכים שברגע העכשווי יותר כואב לטפל,
והרגע בו הם מתחילים לטפל הוא הרגע בו מפלס הכאב הגיע לשיעור שהמוח שוקל אותו ככואב יותר מהכאב שבטיפול.

זו הסיבה שלא די בשאיפות עתידיות כדי להגיע להישגים של ממש, אלא מן הצורך הקריטי גם להחדיר בקרבנו שנאה ותיעוב לעבירה
ולקשר כאב ויגון לחטא , אחרת קרוב לוודאי שניכשל.

כאשר העצלות מנחה את האדם כל המנופים של השאיפות רק מדכדכים ולא תורמים לו אלא תשוקה שאינה ברת מימוש.
כדאי לעיין בביאור הגר"א על משלי במה שפי' בפסוק "תאוות עצל תמיתנו" שמשם לקחתי את הרעיון.


פותח הנושא
מתיקות אינסופית
הודעות: 53
הצטרף: 21 דצמבר 2020, 22:21
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי מתיקות אינסופית » 10 ינואר 2021, 16:56

בהקשר לשני הכוחות המניעים את האדם היינו הכאב והעונג,
יש לציין שכאשר נותנים פרס לילד על מעשה טוב, רצוי וכדאי לנצל את מרב האפקט ולעשות זאת כמה שיותר סמוך למעשה הטוב,
בכך נרוויח שמוחו יקשר להבא בין המעשה הטוב לעונג,
ובפעם הבאה בלי שיבין במודע למה, יימשך אל דבר זה כי זה מתקשר לו עם תחושת עונג אותה החדרתם לו בפעם הקודמת שעשה זאת,
(אבל יש להיזהר שלא יהיה פרס בקביעות שלא יתרגל שחייבים לו)


יחידה ליחדך
הודעות: 39
הצטרף: 13 דצמבר 2020, 12:26
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי יחידה ליחדך » 10 ינואר 2021, 19:45

ואמר החכם: מה יגרום למי שמפחד פחד מות מכלבים, לרוץ ישירות לכיוונו של כלב נובח?
אריה שמגיע מהצד הנגדי.


עבד ה'
הודעות: 43
הצטרף: 10 ספטמבר 2019, 13:57
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 32 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי עבד ה' » 10 ינואר 2021, 20:58

מתיקות אינסופית כתב:
10 ינואר 2021, 16:56
בהקשר לשני הכוחות המניעים את האדם היינו הכאב והעונג,
יש לציין שכאשר נותנים פרס לילד על מעשה טוב, רצוי וכדאי לנצל את מרב האפקט ולעשות זאת כמה שיותר סמוך למעשה הטוב,
בכך נרוויח שמוחו יקשר להבא בין המעשה הטוב לעונג,
ובפעם הבאה בלי שיבין במודע למה, יימשך אל דבר זה כי זה מתקשר לו עם תחושת עונג אותה החדרתם לו בפעם הקודמת שעשה זאת,
(אבל יש להיזהר שלא יהיה פרס בקביעות שלא יתרגל שחייבים לו)
מאידך, יחיאל יעקבזון בספרו מחשבת החינוך התורני טוען כי לא נוצרת התניה חיובית בנתינת פרס ורק להפיך זה גורם שהמעשה הטוב ייהפך לנטל ולמשא שמטרתו להשיג הישג חומרי.
התניה חיובית נוצרת ממחמאות ואוירה טובה שגורמת לסיפוק מהמעשה הטוב עצמו ואילו הפרס שהוא דבר חיצוני מהמעשה הטוב לא רק שלא גורם התניה חיובית הוא גם עלול לגרום שהילד לא יידע להעריך את המעשה הטוב עצמו אלא רק את הפרס.
כפתרון הוא מציע: א. לתת פרס מינימלי. ב. לתת רק איפה שנצרך להפעיל את הילד. ג. לא לעשות "עסק גדול" מהפרס.    
 


נתן הבבלי
הודעות: 395
הצטרף: 13 אוגוסט 2019, 12:29
נתן תודה: 381 פעמים
קיבל תודה: 68 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי נתן הבבלי » 10 ינואר 2021, 21:17

"מתיקות אינסופית" כתב
זו הסיבה שלא די בשאיפות עתידיות כדי להגיע להישגים של ממש, אלא מן הצורך הקריטי גם להחדיר בקרבנו שנאה ותיעוב לעבירה
ולקשר כאב ויגון לחטא , אחרת קרוב לוודאי שניכשל.
האם זה לא סותר את הרש"י שכותב אל תאמר אי אפשי בבשר חזיר אלא אפשי ואפשי אך מה אעשה שאבי שבשמים גזר עלי,
וכן את הגמ' שמאז חורבן ביהמ"ק ניטל וכו וניתן לעוברי עבירה.


סנגורן של ישראל
הודעות: 748
הצטרף: 30 ספטמבר 2020, 21:16
נתן תודה: 573 פעמים
קיבל תודה: 143 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי סנגורן של ישראל » 10 ינואר 2021, 21:36

נתן הבבלי כתב:
10 ינואר 2021, 21:17
"מתיקות אינסופית" כתב
זו הסיבה שלא די בשאיפות עתידיות כדי להגיע להישגים של ממש, אלא מן הצורך הקריטי גם להחדיר בקרבנו שנאה ותיעוב לעבירה
ולקשר כאב ויגון לחטא , אחרת קרוב לוודאי שניכשל.
האם זה לא סותר את הרש"י שכותב אל תאמר אי אפשי בבשר חזיר אלא אפשי ואפשי אך מה אעשה שאבי שבשמים גזר עלי,
וכן את הגמ' שמאז חורבן ביהמ"ק ניטל וכו וניתן לעוברי עבירה.
הגמ' דמאז שנחרב ביהמ"ק וכו' מציגה מצב נתון, הרב מתיקות אומר שצריך לשנותו. אך הגמ' דאל תאמר וכו' באמת ק' לדבריו.
 


פותח הנושא
מתיקות אינסופית
הודעות: 53
הצטרף: 21 דצמבר 2020, 22:21
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי מתיקות אינסופית » 10 ינואר 2021, 22:44

היסוד נמצא בדברי רבנו יונה בשערי תשובה כי אם שב במרירות ודלפה עינו מתוגה כאשר יבוא יצרו שנית יזכור את עוצם היגון ולא יבוא שוב לידי חטא.
היסוד של "אל תאמר אי אפשי" אומר שיהודי צריך לייחס את המניע שלו להימנע מאכילת איסור לגזירת ה', ולא לסיבות הגשמיות והמשאלות הגופניות והחומריות.
אך עדיין ניתנת לו האפשרות להשתמש בהתניה ולשייך בין מעשה האיסור למרירות, אמנם לקבוע בנפשו שמרירות זו היא לא מצד החוויה הגשמית הבלתי נעימה בחיישני הטעם שבחיך אלא מעצם עזבו את ה', שזו תכלית המרירות והכאב.
ולא יסדר האדם לעצמו סיבות גשמיות להימנעותו מעבירות שבכך הוא מאבד את הפנימיות של קיום המצוות וקרבת ה'.


פותח הנושא
מתיקות אינסופית
הודעות: 53
הצטרף: 21 דצמבר 2020, 22:21
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי מתיקות אינסופית » 11 ינואר 2021, 16:48

בתהילים ל"ח י' "ה' נגדך כָל תַאַוָותִי, וְאַנחָתִי ממך לא נסתרה"
אלו 2 המניעים הנ"ל:
1. התשוקה לעונג ="תאוותי".
2.הדחף לברוח מכאב ="אנחתי".
דוד המלך אומר לקב"ה גלוי וידוע לפניך שאצלי כל המניע התשוקתי מקושר לעבודתך זו כל תאוותי
וגלוי וידוע לפניך שאצלי כל האנחה היא מעבור על רצונך.
"ה' נגדך כל תאוותי ואנחתי ממך לא נסתרה"
כשתעיינו במפרשים המודפסים בתהילים לא תמצאו כזה פירוש אך רבינו יונה בשערי תשובה כך מפרש את הפסוק.


פותח הנושא
מתיקות אינסופית
הודעות: 53
הצטרף: 21 דצמבר 2020, 22:21
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי מתיקות אינסופית » 12 ינואר 2021, 15:26

עיין במסילת ישרים בדרכי קניית הפרישות שכתב גם כן את היסוד הנ"ל ואינו תחת ידי כעת.


לעצמו נברא
הודעות: 85
הצטרף: 22 פברואר 2020, 23:07
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי לעצמו נברא » 12 ינואר 2021, 15:41

התיאוריה אינה רלוונטית כ"כ לעבודה מעשית ומנותקת מהמציאות שלנו.
מערכת הנאות שלנו עובדת לפי ההנאות הגשמיות, ולא לפי האידיאולוגיה שלנו.
וידועים דברי חז"ל שלא ימנע עצמו מבשר חזיר כי הוא מאוס בעיניו,
כלומר למאוס בעבירה מסוימת בגלל שהיא דבר מתועב אולי שייך.
אבל הצורה הנכונה היא לפרוש מהאיסורים כי כך צווה ה'
ולהגיע לדרגה כזו שכל דבר שאינו רצון ה' מעורר בנו סלידה זה מנותק מהמציאות שלנו.


פותח הנושא
מתיקות אינסופית
הודעות: 53
הצטרף: 21 דצמבר 2020, 22:21
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי מתיקות אינסופית » 13 ינואר 2021, 01:40

לעצמו נברא כתב:
12 ינואר 2021, 15:41
התיאוריה אינה רלוונטית כ"כ לעבודה מעשית ומנותקת מהמציאות שלנו.
מערכת הנאות שלנו עובדת לפי ההנאות הגשמיות, ולא לפי האידיאולוגיה שלנו.
וידועים דברי חז"ל שלא ימנע עצמו מבשר חזיר כי הוא מאוס בעיניו,
כלומר למאוס בעבירה מסוימת בגלל שהיא דבר מתועב אולי שייך.
אבל הצורה הנכונה היא לפרוש מהאיסורים כי כך צווה ה'
ולהגיע לדרגה כזו שכל דבר שאינו רצון ה' מעורר בנו סלידה זה מנותק מהמציאות שלנו.
אני מדבר מניסיון של ייעוץ לבחורים רבים החווים קשיים של ממש לשמור עצמם מחטא (לאו דווקא מה שנקרא "חטאת נעורים"), למרות שהם רוצים בכל ליבם לפרוש כי כך צווה ה'.
השיטה שאני פועל בה הוכיחה את עצמה כיעילה, מדובר בעיקר על פעולות וחשיבה היוצרים תוך זמן קצר, שינוי בתפיסה של מעשה החטא.
ואני רוצה לומר לך בצורה חד משמעית שהדבר פשוט וברור כשמש שישנה אפשרות לשנות מבט על משהו ובכך לקבוע כי הוא אינו הנאה בשבילנו !!!
אנו מנהלים חיים כה עשירים בפנימיות, עד כי לא האירועים הם החשובים לנו ביותר כי אם האופן שבו אנו מפרשים אירועים אלה,
אחד מהדברים המייחדים אותנו הוא יכולתנו המופלאה להסתגל, לשנות , לתמרן עצמים או רעיונות ע"מ להפיק דבר מה מענג או שימושי יותר ,
בראש רשימת כישורי ההסתגלות שלנו מצויה יכולתנו לקחת את החוויות הגולמיות מחיינו, לקשר אותן לחוויות אחרות וליצור כמין קליידסקופ של משמעויות, השונה ממערך המשמעויות של כל אדם אחר בעולם.
רק בני אדם לדוגמא יכולים לשנות את קישוריהם כך שכאב פיסי יוביל לעונג ולהיפך,
התנהגותנו המודעת והבלתי מודעת , עוצבה על ידי כאב ועונג ממקורות כה רבים: שכנים ומכרים, חברים בחיידר, בישי"ק ובישי"ג, הורים, מלמדים, קווי תוכן, ספרי קריאה, עיתונים, פרסומות , פורום לתורה, והרשימה רק נמשכת,
אתם עשויים לדעת או לא לדעת בדיוק מתי אירעו התכנות וההתניה. ייתכן שהיו תוצאות של הערה כלשהי, תקרית בחיידר, רגע של מבוכה, וכו'
אלו דברים שאפשר לשנות בהתמקדות וניתוח ההנאה המדומה לגורמים, חשיבה ממוקדת על הפרטים הכואבים והשליליים שבעניין.

פעמים שאפילו הגדרות ומילים שונות שאנו משתמשים בהם יש בהם בכדי לתת את היחס שלנו לנושא,
צריך להבין שלתורת הנפש כללים משלה, לא תמיד מה שנראה הגיוני במושכל ראשון זה האמת ולפעמים יש פתרונות של ממש הנראים בתחילה מגוחכים.

היה אצלי לפני כמה חודשים אברך שסבל מלחץ איום ונורא כששאלתי "מתי אתה חושב שאתה הכי לחוץ?" ענה "בערב יו"כ, אז אני חייב לאכול וחייב לעשות כפרות וחייב לתת צדקה וחייב לעשות וידוי וחייב לארגן פירושים לתפילות, ומייד אח"כ חייב לצום"
אמרתי לו: תוך חצי דקה אני שומע ממך את המילה חייב 5-6 פעמים, אני רוצה שעכשיו תשתמש לפחות חודש במילה "מותר" במקום "חייב",
מותר לך לאכול בערב יו"כ למרות שיש זמנים שאסור מותר לך לצום ביו"כ למרות שיש זמנים שאסור לצום, מותר לך לעשות כפרות וכו'
זה אכן נשמע ממש לא משמעותי, אבל שינוי זה של מילה אחת!!! היה בו כדי להפחית את הלחץ במידה ניכרת ממש עד שלאחר חדשיים וחצי בלבד אשתו התקשרה להודות לי על השיחה שלי אתו, שגרמה לה לקבל בעל חדש!


יראתי בפצותי
הודעות: 802
הצטרף: 27 יוני 2019, 22:08
נתן תודה: 183 פעמים
קיבל תודה: 266 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי יראתי בפצותי » 13 ינואר 2021, 02:32

ימחל לי כבודו, אינני מאמין שהשינוי מחייב למותר בשיחה אחת שינתה לאדם חיים, האדם וסיבותיו מורכבים בהרבה מ"פיתרון" זבנג וגמרנו מסוג זה.


הלומד ילד
הודעות: 96
הצטרף: 07 דצמבר 2020, 20:56
מיקום: ישראל
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 19 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי הלומד ילד » 13 ינואר 2021, 06:34

מתיקות אינסופית כתב:
10 ינואר 2021, 16:46
קיימת שרשרת של סיבות ותוצאות הגורמות לנו לייחס כאב וצער או עונג מידיים למעשים ופעולות
בעברית קוראים לזה "קונספירצה"


פותח הנושא
מתיקות אינסופית
הודעות: 53
הצטרף: 21 דצמבר 2020, 22:21
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: זהירות משאיפות + עצלות = "תאוות עצל תמיתנו"

שליחה על ידי מתיקות אינסופית » 13 ינואר 2021, 16:05

יראתי בפצותי כתב:
13 ינואר 2021, 02:32
ימחל לי כבודו, אינני מאמין שהשינוי מחייב למותר בשיחה אחת שינתה לאדם חיים, האדם וסיבותיו מורכבים בהרבה מ"פיתרון" זבנג וגמרנו מסוג זה.

נכון שזה נשמע מגוחך ופשטני,
ברור שתמיד בבעיות מסובכות אני מחפש את מקור הבעיה ומטפל בו,
במקרה הספציפי הזה הופיע לחץ שהוא אמנם איום ונורא אך די קלאסי לסגנון והרקע של האברך, לפי דעתי יש אלפי משפחות כאלה שלא מעלים על דעתם ללכת לייעוץ כדי לשנות לחץ אופייני זה אלא שאשתו מאד התעקשה והתחננה לשינוי בתחום,
ישבתי עם האברך פעם ראשונה במשך כשעה ומחצה ניסיתי לזהות עמו ביחד את מקור הלחץ, בפעם השנייה שנפגשנו שוב שאלתי מתי אתה חושב שאתה הכי לחוץ? ענה לי ערב יו"כ כשבתוך המשפט הוא מזכיר בערך 6 פעמים את המשפט "אני חייב"הצעתי לו לערוך את הניסיון הזה של שינוי המילה, במחשבה שמאחר והמילים הם הכלים שבהם אנו מחזיקים את המחשבות, אנו חושבים במילים, ויש לכל מהלך מחשבה וכל מבט השפעה עצומה על החיים, יש גם לכל אדם צורה מיוחדת איך שהוא תופס את החיים וההתמודדויות, א"כ יש בכוחה של שינוי מילה לגרום לשינוי צורת המחשבה, ואם בכל כמה דקות הבנ"א נהג לומר לעצמו אוי ווי אני חייב לעשות כך וכך - מחשבות שדוחפות ומלחיצות אותו וכשזה חוזר על עצמו 30 פעם ביום זה מתחזק כל הזמן את הלחץ, מעתה הוא קרא לזה שם אחר מתון בהרבה "מותר", החשיבה התמתנה, כך הוא מצא את עצמו חווה מספר רב פעמים ביום תחושה נוחה יותר מותר לי להתפלל מותר לי ללמוד עם בני מותר לי להניח תפילין, מותר לי לקיים מצוות עונה ממאות תחושות לא משמעותיות נהיה בסוף שינוי משמעותי בסייעתא דשמיא.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ואת עמלנו - אלו הבנים”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח