היחס של גדולי ישראל לפרשת יוסלה שוכמכר

דברי יושר

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
מ.ה. אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אני למדתי בבית מדרש של הגדרות, או שזה גזל או שזה צער, מה שאתה כותב הייתי מנסח את זה חומר איסור לו תונו (לא תצערו) במקרה זה, אבל התורה ציותה אותנו או בגזל או בלא תונו אין איסור נוסף, ולא אכחד שכבר בחזו''א יש דברים כאלו אביזרייהו של גזל, ואיני מבין את זה, זה גזל או לא, זה בכלל לא תגזול או לא, איני מבין דבר שהוא לחצאין.
מה עם עני המהפך בחררה?
זה גם משום לא תונו, או שזה לתא דגזילה?
מה עם גזילת העני, שגוזל ממנו את אמירת השלום, כמו שמבארת הגמ', זה גזילה ממונית ממש? יש בזה חיוב השבה?

כשמחמירים בד' מינים בפסולי חסר, אע"פ שזה בוודאי כשר מעיה"ד, זה לא משום שיש מקום להדר גם במה שאינו בהגדרת הפסול ממש? (זה לא מדין זה א-לי ואנוהו, אף אחד לא היה מהדר בנוי כעין זה בטלית או בשאר חפצא דמצווה)

נכון שעיקר הלימוד בש"ס הוא בהגדרות הדינים, שזה עצם התושב"ע, אבל זה לא סותר שיש גם דברים מעבר להגדרות.
עני המהפך- כמדומני שהוא דין דרבנן והוא ספציפי עם הגדרות.
גזילת העני- הוא מדין דרך ארץ, והלשון היא מליצית, כמו הרצחת וגם ירשת, הגם שאין זה מדיני ירושה, וכך דרך מליצת הנביאים.
ד' מינים- הוא זה אלי ואנווהו, כשם שיש אנוהו גשמי יש אנווהו רוחני דאין בו סרך שם פסול, אגב מנהג זה אינו קדמון ועליו השאלה לא עלי, ומה שהקשית מאי שנא משאר מצוות שלא מדקדקים בהם, כבר זעקו על זה חכמי הדורות, וודאי שזה מנהג תמוה להחמיר רק בלולב ולא בשאר מצוות, ואין אדם שיעלה על דעתו שעדיף לקנות אתרוג בסכום גדול מאשר ליתן ממון זה לעניים ולהסתפק במה שכשר על פי דין ללא חשש, אבל מה לעשות עולם כמנהגו נוהג, ואין הקושיה אלא על הציבור שנוהג כך ולא שערוהו אבותינו.
מה זה סרך פסול? אם זה בגדר פסול, אז זה פסול לגמרי, ואם לא אז מה נוי יש כאן.
אם לא שנאמר שחוץ מהגדרת הפסול יש עוד חלק בפסול, שאיננו פסול ממש, אבל הוא חיסרון בנוי כפי שהגדרת.

כמובן שאם נרצה, נוכל להתעקש להכניס את הכל בתוך ההגדרות, אבל איני רואה צורך ועניין בזה.
כי כמש"כ קודם, אמנם ההרגל שלנו בדרך כלל הוא להתעסק בהגדרות, שהם העיקר,
אבל אין צורך בגלל זה להתעקש לומר שההגדרות שהורגלנו אליהם הם הכל,
ולהכחיש בכך עולם שלם של הרגשות שאינם נכנסות בתוך ההגדרות.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מ.ה. אמר:
מה עם עני המהפך בחררה?
זה גם משום לא תונו, או שזה לתא דגזילה?
מה עם גזילת העני, שגוזל ממנו את אמירת השלום, כמו שמבארת הגמ', זה גזילה ממונית ממש? יש בזה חיוב השבה?

כשמחמירים בד' מינים בפסולי חסר, אע"פ שזה בוודאי כשר מעיה"ד, זה לא משום שיש מקום להדר גם במה שאינו בהגדרת הפסול ממש? (זה לא מדין זה א-לי ואנוהו, אף אחד לא היה מהדר בנוי כעין זה בטלית או בשאר חפצא דמצווה)

נכון שעיקר הלימוד בש"ס הוא בהגדרות הדינים, שזה עצם התושב"ע, אבל זה לא סותר שיש גם דברים מעבר להגדרות.
עני המהפך- כמדומני שהוא דין דרבנן והוא ספציפי עם הגדרות.
גזילת העני- הוא מדין דרך ארץ, והלשון היא מליצית, כמו הרצחת וגם ירשת, הגם שאין זה מדיני ירושה, וכך דרך מליצת הנביאים.
ד' מינים- הוא זה אלי ואנווהו, כשם שיש אנוהו גשמי יש אנווהו רוחני דאין בו סרך שם פסול, אגב מנהג זה אינו קדמון ועליו השאלה לא עלי, ומה שהקשית מאי שנא משאר מצוות שלא מדקדקים בהם, כבר זעקו על זה חכמי הדורות, וודאי שזה מנהג תמוה להחמיר רק בלולב ולא בשאר מצוות, ואין אדם שיעלה על דעתו שעדיף לקנות אתרוג בסכום גדול מאשר ליתן ממון זה לעניים ולהסתפק במה שכשר על פי דין ללא חשש, אבל מה לעשות עולם כמנהגו נוהג, ואין הקושיה אלא על הציבור שנוהג כך ולא שערוהו אבותינו.
מה זה סרך פסול? אם זה בגדר פסול, אז זה פסול לגמרי, ואם לא אז מה נוי יש כאן.
אם לא שנאמר שחוץ מהגדרת הפסול יש עוד חלק בפסול, שאיננו פסול ממש, אבל הוא חיסרון בנוי כפי שהגדרת.

כמובן שאם נרצה, נוכל להתעקש להכניס את הכל בתוך ההגדרות, אבל איני רואה צורך ועניין בזה.
כי כמש"כ קודם, אמנם ההרגל שלנו בדרך כלל הוא להתעסק בהגדרות, שהם העיקר,
אבל אין צורך בגלל זה להתעקש לומר שההגדרות שהורגלנו אליהם הם הכל,
ולהכחיש בכך עולם שלם של הרגשות שאינם נכנסות בתוך ההגדרות.
עזוב רגשות, כשהתורה אמרה לא תגזול זה היה בכלל או לא?
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
מ.ה. אמר:
עזוב רגשות, כשהתורה אמרה לא תגזול זה היה בכלל או לא?
זה לא היה בכלל ההגדרה של לא תגזול, אבל יש בזה סרך לא תגזול.

ולמשל, שאלה:
דבר שיש בו מעט אדום, האם הוא אדום או לא?

תשובה:
יש בו מן האדום, אבל הוא אינו מוגדר כאדום, כי אין רובו אדום.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מ.ה. אמר:
עזוב רגשות, כשהתורה אמרה לא תגזול זה היה בכלל או לא?
זה לא היה בכלל ההגדרה של לא תגזול, אבל יש בזה סרך לא תגזול.

ולמשל, שאלה:
דבר שיש בו מעט אדום, האם הוא אדום או לא?

תשובה:
יש בו מן האדום, אבל הוא אינו מוגדר כאדום, כי אין רובו אדום.
ומה יקרה אם יצוה המלך לא ללבוש אדום והלובש נהרג, מה דין הלובש דבר שיש בו מעט אדום, או שזה בכלל גזירת המלך או שלא או שיהרג או שלא, כשמלך מצוה הוא חייב להגדיר את הציווי, מה שאתה עונה זה משחק מילים, אבל כשזה נהפך לציווי זה לא מובן.
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
מ.ה. אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
עזוב רגשות, כשהתורה אמרה לא תגזול זה היה בכלל או לא?
זה לא היה בכלל ההגדרה של לא תגזול, אבל יש בזה סרך לא תגזול.

ולמשל, שאלה:
דבר שיש בו מעט אדום, האם הוא אדום או לא?

תשובה:
יש בו מן האדום, אבל הוא אינו מוגדר כאדום, כי אין רובו אדום.
ומה יקרה אם יצוה המלך לא ללבוש אדום והלובש נהרג, מה דין הלובש דבר שיש בו מעט אדום, או שזה בכלל גזירת המלך או שלא או שיהרג או שלא, כשמלך מצוה הוא חייב להגדיר את הציווי, מה שאתה עונה זה משחק מילים, אבל כשזה נהפך לציווי זה לא מובן.
זה לא משחק מילים, הציווי מוגדר מאוד - להתרחק מן המציאות של האדום,
ולמעשה,
מי שלא מתרחק מדבר שרובו אדום, שיש בו מציאות מוגדרת של אדום - הרי שביטל את מצוות המלך,
ומי שלא מתרחק מדבר שיש בו מן האדום, אבל אינו מוחלט כאדום - לא ביטל במוחלט את מצוות המלך, אבל לא קיים אותה במלואה. 
(על השאלה באלו מקרים אנחנו מתייחסים רק להגדרות, ובאלו נושאים אנחנו נשמרים גם יותר מזה, קשה לענות בהגדרות מוחלטות. למשל הגר"א אמר שבשמיים לא אוהבים את מכירת החמץ, אע"פ שבוודאי שמן הדין היא מועילה, ולא אמר כן בהלכות אחרות הדומות לכך. מי שמחפש רק תשובות מוגדרות ומוחלטות, ולא מעוניין להיכנס להרגשות דקות, לא יוכל לדון בשאלה זו)
 
 

שלום23

משתמש ותיק
אייזיק 0 אמר:
ספר "צדיק כתמר יפרח" של הרב אליהו קאופמן על הגה"צ ר' שמעלקא פינטר, בעמוד 212 מאריך בדעתו ובהשערותיו על הפרשיה.
https://drive.google.com/file/d/1pNWWYw8bcQUYMxVT2Nk1h5MU-DiCK5yY/view

אתה מכיר את הכותב? (יש שם דברים קצת ...... בנוגע לחתימת הגריש"א נגד אתרא קדישא)
 

אייזיק 0

משתמש ותיק
שלום23 אמר:
אייזיק 0 אמר:
ספר "צדיק כתמר יפרח" של הרב אליהו קאופמן על הגה"צ ר' שמעלקא פינטר, בעמוד 212 מאריך בדעתו ובהשערותיו על הפרשיה.
https://drive.google.com/file/d/1pNWWYw8bcQUYMxVT2Nk1h5MU-DiCK5yY/view

אתה מכיר את הכותב? (יש שם דברים קצת ...... בנוגע לחתימת הגריש"א נגד אתרא קדישא)
לא מכיר אותו משום מקום ולא יודע עליו מאומה מעבר למה שכתוב בהתחלה על המחבר, עדיין גם אם הוא כותב בצורה "לא חרדית" זה מעניין לראות את דבריו.
 
 

mmh

משתמש ותיק
.
.
בעיתון משפחה היתה כתבה בחג הסוכות, לא חידשו כלום!!!

אולי מטרת פתיחת הנושא כאן היתה לגרד ידע לא מוכר, (וכבר היו דברים מעולם),
אך כנראה שהנושא הזה מוצה עד תום אין לאף עיתון מה 'לחדש' בנושא,
ד"א, הרב שכטר לא הוזכר שם בכלל.
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
שלום23 אמר:
אייזיק 0 אמר:
ספר "צדיק כתמר יפרח" של הרב אליהו קאופמן על הגה"צ ר' שמעלקא פינטר, בעמוד 212 מאריך בדעתו ובהשערותיו על הפרשיה.
https://drive.google.com/file/d/1pNWWYw8bcQUYMxVT2Nk1h5MU-DiCK5yY/view

אתה מכיר את הכותב? (יש שם דברים קצת ...... בנוגע לחתימת הגריש"א נגד אתרא קדישא)
נפטר אתמול מהקורונה

https://www.kore.co.il/viewArticle/89589
 
 
אצרף כאן את הפורטוקול בנושא, יש כאן הרבה חומר מעניין
אם אני זוכר נכון מוזכר כאן גם ר' אריה, ועוד הרבה על דעת הסטייפלער, 
ולהזכיר לא ניתנו מועדות אלא כדי שיעסקו בהן בתורה, זה קובץ שעלול להביא לידי ביטול תורה.

כתבו לעיל שהיה על זה כתבה באחד מהעיתונים החג, אם יש למישהו אפשרות לסרוק, אשמח. 
הצג קובץ מצורף פרשיית יוסלה.pdf  
 

משה אמת

משתמש ותיק
דרופתקי דאורייתא אמר:
אצרף כאן את הפורטוקול בנושא, יש כאן הרבה חומר מעניין
חומר מעניין ומרתק,
אני עומד ותוהה, ביחס שלנו היום לאנשים האלה,
האם אנו עומדים בצד שלהם, או מזדהים עם כל מילה של ב"ג שר"י?
כ"כ הרבה תהפוכות, כ"כ הרבה בידולים ופיצולים, המרחק בין הסטייפלער אליהם כהיום, לבין אז.
 

אייזיק 0

משתמש ותיק
דרופתקי דאורייתא אמר:
אצרף כאן את הפורטוקול בנושא, יש כאן הרבה חומר מעניין
הרב מייזליש המוזכר בפרוטקול הכוונה לגה"צ רבי אברהם אליהו מייזעס זצ"ל.
 

אבקשה טוב

משתמש ותיק
ההורים לא התכוננו לחזור לברית המועצות.
הפעולה בדרכי אלימות היא באה כנגד דרכי אלימות מהצד השני. החזון איש שלל בזמנינו את העניין של "מורידין ואין מעלין". בתקופה שאנו מיעוט נדרס, אלימות מצדנו לא תביא תוצאות, אלא יפעילו כנגדנו כח עדיף, ותתן למרשיעי הברית הצדקה להרגנו
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אבקשה טוב אמר:
ההורים לא התכוננו לחזור לברית המועצות.
זה ממידע פנימי?...
ההורים בהחלט תכננו ירידה לברה"מ (דבר שהקים עליהם בתחילה את אנשי העיתונות הישראלית).
 

נפתולי

משתמש ותיק
הפרוטוקול הממשלתי ממש מרתק.
מדהים לראות את אותו זקן אשמאי ב.ג. מתייחס באריכות כל כך לחוגי הקנאים, הרבי מסאטמאר וכו' וכו'
וכן שאר שרי הממשלה.
יושבים להם אנשים בשכונת מאה שערים ולא יודעים שראש הממשלה והשרים עוסקים בהם שעות רבות.
מי יגלה עפר מעיניהם
 

ישתבח שמו לעד

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
תלמיד נאמן אמר:
הוא ביצע את מה שהורה לו הסטייפלר.
מה הוא ביצע? ומי העיד על הביצוע? 
כתבתי את האמת ואני מציע לסיים כאן את הדיון. בבקשת סליחה ומחילה
כפי כבר הוזכר קודם, דרוש מקור!!!
על פניו יש הבדל גדול בין מ"ש הגר"א שכטר בשם הסטייפלער לגלות, כי אז אפשר להגיע להסדר או לעסקת טיעון, לבין לקום סתם ולהלשין שאז לא יצא מזה כלום חוץ מלזרז את סיום הפרשה.....
 

המרן הירושלמי

משתמש רגיל
נפתולי אמר:
הפרוטוקול הממשלתי ממש מרתק.
מדהים לראות את אותו זקן אשמאי ב.ג. מתייחס באריכות כל כך לחוגי הקנאים, הרבי מסאטמאר וכו' וכו'
וכן שאר שרי הממשלה.
יושבים להם אנשים בשכונת מאה שערים ולא יודעים שראש הממשלה והשרים עוסקים בהם שעות רבות.
מי יגלה עפר מעיניהם

צריך להוסיף שאפילו כל הציבור החרדי גם יחד לא היה כל כך גדול וכשב.ג. הגיע לקדושינו החזון איש זה כמו שהיום יגיע ראה"מ לאחד מרבני העדה החרדית 
 

המרן הירושלמי

משתמש רגיל
דברי יושר אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מ.ה. אמר:
עזוב רגשות, כשהתורה אמרה לא תגזול זה היה בכלל או לא?
זה לא היה בכלל ההגדרה של לא תגזול, אבל יש בזה סרך לא תגזול.

ולמשל, שאלה:
דבר שיש בו מעט אדום, האם הוא אדום או לא?

תשובה:
יש בו מן האדום, אבל הוא אינו מוגדר כאדום, כי אין רובו אדום.
למה שיהיה לא תגזול הילד בנו של הקב"ה אינו רכוש פרטי של אבא שלו ודו"ק
 
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
מ.ה. אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
עזוב רגשות, כשהתורה אמרה לא תגזול זה היה בכלל או לא?
זה לא היה בכלל ההגדרה של לא תגזול, אבל יש בזה סרך לא תגזול.

ולמשל, שאלה:
דבר שיש בו מעט אדום, האם הוא אדום או לא?

תשובה:
יש בו מן האדום, אבל הוא אינו מוגדר כאדום, כי אין רובו אדום.
ומה יקרה אם יצוה המלך לא ללבוש אדום והלובש נהרג, מה דין הלובש דבר שיש בו מעט אדום, או שזה בכלל גזירת המלך או שלא או שיהרג או שלא, כשמלך מצוה הוא חייב להגדיר את הציווי, מה שאתה עונה זה משחק מילים, אבל כשזה נהפך לציווי זה לא מובן.
סליחה על העלאת האשכול הישן, אבל יש לי כאן מה להוסיף.
שמעתי מהגר"מ שפרן שליט"א שיש דברים כאלו שהם בגדר "ענין גזל", אף אם הוא לא "גזל" ממש.
הוא דיבר על מה ששאלוהו אם האולם מביא לחתונה אוכל שכבר הי אתמול אם הוא גזל.
והשיב שזה ענין אונאה ואסור, אולם אין כאן אונאה ממש.
והוסיף שליטאים לא יוכלו להבין דבר כזה, אצלם זה או מותר או אסור (זה היה בשיעור שכולם היו ליטאים).
 
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
בספר בין הדעה לדיבור על הרב זלמן סורוצקין זצ"ל יש על הפרשייה, גם שם זה נראה שלא היתה תמיכה חד משמעית במהלכים של חוגי הקנאים.
הספר אינו תח"י כעת, ולכן אני לא רוצה סתם לכתוב.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
איש פשוט מאד אמר:
סליחה על העלאת האשכול הישן, אבל יש לי כאן מה להוסיף.
שמעתי מהגר"מ שפרן שליט"א שיש דברים כאלו שהם בגדר "ענין גזל", אף אם הוא לא "גזל" ממש.
הוא דיבר על מה ששאלוהו אם האולם מביא לחתונה אוכל שכבר הי אתמול אם הוא גזל.
והשיב שזה ענין אונאה ואסור, אולם אין כאן אונאה ממש.
והוסיף שליטאים לא יוכלו להבין דבר כזה, אצלם זה או מותר או אסור (זה היה בשיעור שכולם היו ליטאים).
אני חושב שהמשפט הנכון שליטאים לא יקבלו דבר כעין זה, וזה נכון גם על גדולי הפוסקים הליטאים.
 
חלק עליון תַחתִית