זקוק להגדרה מדויקת איזה בובה מותר שתהיה בבית ואיזה אסור

בחור_צעיר

משתמש ותיק
בובה של זכר/נקבה
לבוש/לא לבוש
פנים פגומות/לא פגומות

וכל הנ"ל בטח משתנה עם הגיל של הילדים, והאם יש בנים או בנות בבית וכו'

אשמח לעזרה
 

במבי

משתמש ותיק
וַתִּקַּ֨ח מִיכַ֜ל אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתָּ֙שֶׂם֙ אֶל־הַמִּטָּ֔ה וְאֵת֙ כְּבִ֣יר הָֽעִזִּ֔ים שָׂ֖מָה מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַתְּכַ֖ס בַּבָּֽגֶד (ש"א יט-יג)

כותב המצודת ציון

התרפים. הם העשויים בצורת אדם, מהם לעבודה זרה, ומהם לצורת אדם ידוע, והנשים היו עושות על צורת בעליהן, להסתכל בתארו מרוב האהבה:
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
וַתִּקַּ֨ח מִיכַ֜ל אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתָּ֙שֶׂם֙ אֶל־הַמִּטָּ֔ה וְאֵת֙ כְּבִ֣יר הָֽעִזִּ֔ים שָׂ֖מָה מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַתְּכַ֖ס בַּבָּֽגֶד (ש"א יט-יג)

כותב המצודת ציון

התרפים. הם העשויים בצורת אדם, מהם לעבודה זרה, ומהם לצורת אדם ידוע, והנשים היו עושות על צורת בעליהן, להסתכל בתארו מרוב האהבה:
חזק וברוך.
פרשנות המקרא יש 70 פנים.
אבל הלכה למעשה מה פסקו האחרונים?
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
האיסור הוא בצורה שהיא בולטת (לא שטוחה) ואז צורמים אוזן או קוטמים באף או מנקרים בעין בצורה הניכרת
למעשה יש מקילים בימינו "לקיים" צורה בולטת שעשאו נכרי מפני שאין מצוים בינינו עוע"ז ואין חשד.
לייצר דמות בולטת ודאי אסור
 

ששמואל

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
בובה של זכר/נקבה
לבוש/לא לבוש
בחור_צעיר אמר:
והאם יש בנים או בנות בבית וכו'
מבחינת צניעות למיטב ידיעתי תלוי בהרגשת הלב ובכל אחד לפי מנהגו.
(אני מכיר אנשים יראים ושלמים שלא מבינים מה הבעיה בבובת פליימוביל של לבושה כמו בים ומצד שני כאלה שלא יכניסו בובה עם מכנסיים)
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
בובה של זכר/נקבה
לבוש/לא לבוש
פנים פגומות/לא פגומות

וכל הנ"ל בטח משתנה עם הגיל של הילדים, והאם יש בנים או בנות בבית וכו'

אשמח לעזרה

חכמת אדם פה,ו
ונ"ל דצורת אדם בזמה"ז מותר לשהותן דכיון דאינו אלא משום חשד וידוע דבזמה"ז אין עובדין לצורת אדם ואותו שנעבד עושין אותו משונה וכן מתלמידיו העבדים יש בכל א' מהן סימן ואלו ודאי אסור להשהותן אבל שאר צורת אדם ומכ"ש אם סימא עיניו וכיוצא בו דאין בו משום חשד

מהרי"ט ח"ב יו"ד סי' לה
דמ"ש אסו' לעשו' צורות לנוי היל"ל אפי' לא עשאן אלא לנוי בעלמא אלא ה"ק אסור לעשות צורה לנוי דהיינו דבר קבוע שיטעו לומר שיש בהם ממש לאפוקי דרך עראי לפי שעה כגון משחק בהם או להתלמד דשרי דלא אתו למטעי ולפי דרכנו למדנו באותם הפרצופות שעושין לתינוקות לשחק בהם וכן אותם שעושים המשחקים לשחק בהם הואיל ולאו בדרך קבע עבידא שרי

אמנם יש חילוק דלדעת החכמת אדם צריך להקפיד שאם חלק מהגוף יוצא ממקום חיבורו שלא להחזירו משום שיש בזה איסור של "לא תעשון אתי" וזה לא שייך לחשד אלא הוא איסור בפנ"ע, אך לדעת מהרי"ט מותר בכל גווני, דלדעתו כל איסור העשייה הוא משום דנראה כאלהות וזה לא שייך בבובות. אבל לדינא יש להחמיר דהוי ספיקא דאורייתא, וגם דלכאורה פשטות הפוסקים דלא כמהרי"ט (לגבי עשייה).
 
 

דורדיא

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
בחור_צעיר אמר:
בובה של זכר/נקבה
לבוש/לא לבוש
פנים פגומות/לא פגומות

וכל הנ"ל בטח משתנה עם הגיל של הילדים, והאם יש בנים או בנות בבית וכו'

אשמח לעזרה

חכמת אדם פה,ו
ונ"ל דצורת אדם בזמה"ז מותר לשהותן דכיון דאינו אלא משום חשד וידוע דבזמה"ז אין עובדין לצורת אדם ואותו שנעבד עושין אותו משונה וכן מתלמידיו העבדים יש בכל א' מהן סימן ואלו ודאי אסור להשהותן אבל שאר צורת אדם ומכ"ש אם סימא עיניו וכיוצא בו דאין בו משום חשד

מהרי"ט ח"ב יו"ד סי' לה
דמ"ש אסו' לעשו' צורות לנוי היל"ל אפי' לא עשאן אלא לנוי בעלמא אלא ה"ק אסור לעשות צורה לנוי דהיינו דבר קבוע שיטעו לומר שיש בהם ממש לאפוקי דרך עראי לפי שעה כגון משחק בהם או להתלמד דשרי דלא אתו למטעי ולפי דרכנו למדנו באותם הפרצופות שעושין לתינוקות לשחק בהם וכן אותם שעושים המשחקים לשחק בהם הואיל ולאו בדרך קבע עבידא שרי

אמנם צריך להקפיד שאם חלק מהגוף יוצא ממקום חיבורו שלא להחזירו משום שיש בזה איסור של "לא תעשון אתי" וזה לא שייך לחשד אלא הוא איסור בפנ"ע.
את חטאי אני מזכיר היום

בדיוק לפני כמה דקות ממש, רעייתי ביקשה ממני שאתקן בובה (להחזיר את הרגל) ועשיתי זאת בלי מחשבה.
וב"ה נתעוררתי לבדוק האם זו חומרה או איסור דאורייתא.

ושו"ר ראיתי שב"ה דיברו על זה פה.

והשי"ת יצילנו.
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
מבקש אמת אמר:
בחור_צעיר אמר:
בובה של זכר/נקבה
לבוש/לא לבוש
פנים פגומות/לא פגומות

וכל הנ"ל בטח משתנה עם הגיל של הילדים, והאם יש בנים או בנות בבית וכו'

אשמח לעזרה

חכמת אדם פה,ו
ונ"ל דצורת אדם בזמה"ז מותר לשהותן דכיון דאינו אלא משום חשד וידוע דבזמה"ז אין עובדין לצורת אדם ואותו שנעבד עושין אותו משונה וכן מתלמידיו העבדים יש בכל א' מהן סימן ואלו ודאי אסור להשהותן אבל שאר צורת אדם ומכ"ש אם סימא עיניו וכיוצא בו דאין בו משום חשד

מהרי"ט ח"ב יו"ד סי' לה
דמ"ש אסו' לעשו' צורות לנוי היל"ל אפי' לא עשאן אלא לנוי בעלמא אלא ה"ק אסור לעשות צורה לנוי דהיינו דבר קבוע שיטעו לומר שיש בהם ממש לאפוקי דרך עראי לפי שעה כגון משחק בהם או להתלמד דשרי דלא אתו למטעי ולפי דרכנו למדנו באותם הפרצופות שעושין לתינוקות לשחק בהם וכן אותם שעושים המשחקים לשחק בהם הואיל ולאו בדרך קבע עבידא שרי

אמנם צריך להקפיד שאם חלק מהגוף יוצא ממקום חיבורו שלא להחזירו משום שיש בזה איסור של "לא תעשון אתי" וזה לא שייך לחשד אלא הוא איסור בפנ"ע.
את חטאי אני מזכיר היום

בדיוק לפני כמה דקות ממש, רעייתי ביקשה ממני שאתקן בובה (להחזיר את הרגל) ועשיתי זאת בלי מחשבה.
וב"ה נתעוררתי לבדוק האם זו חומרה או איסור דאורייתא.

ושו"ר ראיתי שב"ה דיברו על זה פה.

והשי"ת יצילנו.
את טעותי אני מזכיר היום - כעת נוכחתי שלא דייקתי בדברי וכתבתי בסתמא שאסור להחזיר חלק מהבובה שיצאה משום דאיסור עשייה אינו שייך לאיסור שהייה, אמנם המעיין יראה שכן הוא לדעת החכמת אדם (ונראה שכך היא פשטות השו"ע והנו"כ) אך לדעת מהרי"ט העשייה והשהייה הם מאותו הטעם וממילא בבובות אין איסור עשייה. (תיקנתי את הנוסח בהודעתי לעיל).

אגב, אם לבובה שתיקנת אין את כל האברים בולטים (כדמצוי בפנים שהאף והעיניים והפה מצויירים) יש לעיין שמא מותר לדעת הרא"ש שאין איסור אלא בכל איברי הגוף. אמנם ראיתי בשו"ת שאילת יעבץ סי' קע שגם להרא"ש אסור בכה"ג.

 
 
חלק עליון תַחתִית