חלאקה לבן שלוש, יש עניין לגזוז השער?

שואל כעניין

משתמש ותיק
שמעתי שזה שנהגו שהולכים לצדיקים לגזוז השער הינו מטעות יסודה ובאמת אין שום עניין לגזוז את השערות, רק היות שהולכים לצדיק להתברך ביום נשגב זה  כבר התחיל המנהג לגזוז השערות

אשמח אם אי מי מחו"ר הפורום יאיר עיני בזה
ומקורות אם יש כן עניין לגזוז מתי התחיל והשתלשלות המנהג מימות הקדמונים
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבהל להשיב אמר:
בכל גילוח מקיימים מצוות ל''ת של 'לא תקיפו'
אכן מעתה תלך לצדיקים כל כמה זמן שאתה מסתפר לבקש שיקימוו מצוות ל"ת זו...
ולא עוד זהוא רק כשמורידים ועושים השיעור לא בשערות שמעיקר הדין יכולים להיות
 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
בכל גילוח מקיימים מצוות ל''ת של 'לא תקיפו'

יותר מזה
בשו"ע ובגמ' משמע שעיקר הוא המקיף ולא הניקף סימן תפא ס"ד ובגמ' מכות כ ע"ב

גַּם הַנִּקָּף חַיָּב אִם סִיַּע בַּדָּבָר שֶׁמַּטֶּה עַצְמוֹ אֵלָיו לְהַקִּיפוֹ, אֲבָל אִסוּרָא אִכָּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סִיַּע, לְפִיכָךְ אָסוּר לִהְיוֹת נִקָּף אֲפִלּוּ עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
נבהל להשיב אמר:
בכל גילוח מקיימים מצוות ל''ת של 'לא תקיפו'
אכן מעתה תלך לצדיקים כל כמה זמן שאתה מסתפר לבקש שיקימוו מצוות ל"ת זו...
ולא עוד זהוא רק כשמורידים ועושים השיעור לא בשערות שמעיקר הדין יכולים להיות

יש תחת ידי ספר שערי ירושלים שמא מתאר שכבדו שבגזיזה הראשונה
ואולי משום ראשית המצוה
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
שמעתי שזה שנהגו שהולכים לצדיקים לגזוז השער הינו מטעות יסודה ובאמת אין שום עניין לגזוז את השערות, רק היות שהולכים לצדיק להתברך ביום נשגב זה  כבר התחיל המנהג לגזוז השערות

אשמח אם אי מי מחו"ר הפורום יאיר עיני בזה
ומקורות אם יש כן עניין לגזוז מתי התחיל והשתלשלות המנהג מימות הקדמונים
זה לא בטעות אלא שזה מספרי החסידות ולא מחז''ל. גם זה שיום זה הוא יום נשגב אינו מחז''ל אלא מספרי החסידות.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
שמעתי שזה שנהגו שהולכים לצדיקים לגזוז השער הינו מטעות יסודה ובאמת אין שום עניין לגזוז את השערות, רק היות שהולכים לצדיק להתברך ביום נשגב זה  כבר התחיל המנהג לגזוז השערות

אנא הסבר לעני ודל שכמוני, היכן ההגיון בהעובדה שהיות שהולכים לצדיק שיברך את בנו, הוא כבר גוזר לו שיער על הדרך.
 

בשלמא

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
זה לא בטעות אלא שזה מספרי החסידות ולא מחז''ל
אם הכוונה ספרי חסידות לתלמידי הבעש"ט או המגיד ממעזריטש אזי שם זה לא מופיע
זה (אולי) מנהג ספרדי שהתפשט (במאה אחרונים) אצל החסידים בארה"ק וכו'
 

עוקר הרי הרים

משתמש רשום
שואל כעניין אמר:
ומקורות אם יש כן עניין לגזוז מתי התחיל והשתלשלות המנהג מימות הקדמונים
יש להוסיף, שיש לעיין לא רק אם יש עניין לגזוז אז, אלא גם אם יש עניין שלא לגזוז קודם לכן (לא חבל על הזמן שצריכים לסרק אותו ולעשות לו קוקו כמו בת?).
 

בשלמא

משתמש ותיק
עוקר הרי הרים אמר:
יש להוסיף, שיש לעיין לא רק אם יש עניין לגזוז אז, אלא גם אם יש עניין שלא לגזוז קודם לכן (לא חבל על הזמן שצריכים לסרק אותו ולעשות לו קוקו כמו בת?).
יש עניין (מהסטייפלער מובא כמדומה סגולה לזיכרון)
על הזמן לא חבל ב"ה יש מספיק
 
 

עוקר הרי הרים

משתמש רשום
בשלמא אמר:
יש עניין (מהסטייפלער מובא כמדומה סגולה לזיכרון)
על הזמן לא חבל ב"ה יש מספיק
ייש"כ גדול.
ויל"ע מה הביאור בשייכות זה לזיכרון (ואולי אם נבין למה יש קשר לזיכרון, ממילא יובן גם גיל 3 דווקא גוזזים)?
ובקשר לזמן, יש גם את הכינים, והקשרים, וכו' וכו'. ואם יש לכם זמן לזה, אשריכם ישראל.
 

בשלמא

משתמש ותיק
עוקר הרי הרים אמר:
ויל"ע מה הביאור בשייכות זה לזיכרון (ואולי אם נבין למה יש קשר לזיכרון, ממילא יובן גם גיל 3 דווקא גוזזים)?
ובקשר לזמן, יש גם את הכינים, והקשרים, וכו' וכו'. ואם יש לכם זמן לזה, אשריכם ישראל.
סגולות אלו מן הדברים שקשה לתת להם טעם ולרדת לעומקן.

עניני הכינים רח"ל והקשרים וכו' צריך להיות מטופל כהוגן ע"י האמהות וב"ה יש להן שפע של זמן וסבלנות
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
רבינא אמר:
מצוות לא תעשה?
מניעה מאיסור ותו לא
להלן נוסח קודם בדיקת חמץ
הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזוּמָן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֵׂה שֶׁל בְּדִיקַת חָמֵץ לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ
אצל חו''מ נהוג קודם כל תספורת לומר לספר 'לאז מיר די בורד מיט די פיאות'
 
בשלמא אמר:
יש עניין (מהסטייפלער מובא כמדומה סגולה לזיכרון)
על הזמן לא חבל ב"ה יש מספיק

הבן שלו (מרן הגרח) חיבר קונטרס על דברים שסגולה לזכרון (קונטרס זכרון) ולא הביא את זה.

איך יש זמן מיותר? תלמד אותי
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
עוקר הרי הרים אמר:
יש להוסיף, שיש לעיין לא רק אם יש עניין לגזוז אז, אלא גם אם יש עניין שלא לגזוז קודם לכן (לא חבל על הזמן שצריכים לסרק אותו ולעשות לו קוקו כמו בת?).
יש עניין (מהסטייפלער מובא כמדומה סגולה לזיכרון)
על הזמן לא חבל ב"ה יש מספיק
בטוח? ענין לא לגזוז לפני? מהסטייפלער?
להד"ם!
 
 

עוקר הרי הרים

משתמש רשום
בשלמא אמר:
סגולות אלו מן הדברים שקשה לתת להם טעם ולרדת לעומקן.
איה"נ, וממילא זה גם לא כ"כ מיושב.
כי אם אני לא יכול לדעת לפי הטעם את כל מהות העניין (האם סגי בלהותיר רק חלק מהשערות לא גזוזות, או שצריך דווקא לא לגזוז שום דבר כדי שתהיה את הסגולה? וכיו"ב משאלות אלו), וע"כ שנגיד שבלי פלפולים הרבה נעשה את מה שנהגו בכל הדורות ומן הסתם יש לזה טעם נסתר, וא"כ אין אנו צריכים את הטעם של סגולה לזיכרון.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
זה (אולי) מנהג ספרדי שהתפשט (במאה אחרונים) אצל החסידים בארה"ק וכו'
החסידים הנזכרים ב'תורת מנחם' דלעיל לא בקרו מימיהם באה"ק ת"ו...
ונפל היסוד ונשמט הבנין.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
מהסטייפלער מובא כמדומה סגולה לזיכרון
גם ע"ז יש להמליץ מש"כ לעיל ר' '@אמונת אומן'...
הענין הוא ע"פ נסתר, ונהוג בכל מקהלות ישראל (אף שיתכן כי בליטא לא 'הדרו' בזה כ"כ) - ראה ב'לקוטי שיחות' חכ"ב ע' 329, וש"נ.
וכן האריך בכ"ז בס' 'ילקוט התספורת' (סערבריאנסקי), 'נטעי גבריאל - תגלחת הילדים', ועוד ספרים.
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
וכן יש ספר על עניין החלאקה של הגאון הרב סיאני שליט"א בו מרחיב ומדבר בכל הענינים הללו בהלכה ובאגדה כיד ה' הטובה עליו !!
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
בשלמא אמר:
מהסטייפלער מובא כמדומה סגולה לזיכרון
גם ע"ז יש להמליץ מש"כ לעיל ר' '@אמונת אומן'...
הענין הוא ע"פ נסתר, ונהוג בכל מקהלות ישראל (אף שיתכן כי בליטא לא 'הדרו' בזה כ"כ) - ראה ב'לקוטי שיחות' חכ"ב ע' 329, וש"נ.
וכן האריך בכ"ז בס' 'ילקוט התספורת' (סערבריאנסקי), 'נטעי גבריאל - תגלחת הילדים', ועוד ספרים.


וצריך להגיד בקול:
כל דבר ש''בליטא לא 'הדרו' בזה כ"כ'', אין הכוונה שסברו להיפוך, אלא שבאופן כללי בליטא כל מה שקשור ל''עניינים'' קיבל יחס משני ולפעמים מזלזל.
זה לא משקף את העולם הליטאי המקורי אלא את גישת עולם הישיבות המודרני.
והוא בבחינת לא ראינו אינו ראיה.

 
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
השאלה מה אתה קורא עניין
אם אתה מחפש מקור מחז''ל ראשונים גדולי האחרונים המקובלים וכדו' לא תמצא אך אם אתה מחפש סיפורים על רבנים בעיקר חסידיים שנהגו כך וכן מגוון מקורות בסגנון ווארטים בטוח שתמצא הרבה.
 
חלק עליון תַחתִית