דניאלסוסניצקי
משתמש חדש
מה ההיתר, מה הגדר,
ייש"כ לעונים שליט"א
ייש"כ לעונים שליט"א
גם הכללים שהעמדת בנוים על שיקולים של הפסד מול רווחוחי בהם אמר:לחרוג מהכללים הנ"ל - ע"פ שיקולים אחרים של הפסד מול רווח וכדומה.
קראתי פעם דברים של אוטיסט אספרגר. הוא הסביר שבמקרה שע''י שיהרוג 49 איש יציל 50 אחרים הוא יהרוג אותם בלי להסס רגע.שלמה בן דוד 15 אמר:האם יש איסור בל תשחית לזרוק פרי רקוב שמרקיב את כל הפירות?
לא יודע מי זה ומה שיחו, אבל השקפת התורה ודאי אינה כן, והרי אפילו ימותו אלף איש לא ימסרו אחד מישראלבר נש אמר:קראתי פעם דברים של אוטיסט אספרגר. הוא הסביר שבמקרה שע''י שיהרוג 49 איש יציל 50 אחרים הוא יהרוג אותם בלי להסס רגע.
מלמד להועיל אמר:לא יודע מי זה ומה שיחו, אבל השקפת התורה ודאי אינה כן, והרי אפילו ימותו אלף איש לא ימסרו אחד מישראלבר נש אמר:קראתי פעם דברים של אוטיסט אספרגר. הוא הסביר שבמקרה שע''י שיהרוג 49 איש יציל 50 אחרים הוא יהרוג אותם בלי להסס רגע.
כמדומני שהשאלה כאן היא לא שאלה של ממונות,חלק א׳ ממעל אמר:האם יש לו זכות?
הישיבה היא שלו והוא יכול לעשות כל מה שיעלה על דעתו
בלי קשר להחלטה של רה"י, השאלה היא איך הישיבה בנויה האם עם שיעורים מהרבנים שהם תופסים את המרכז, וזה סביב היום, או שזה ישיבה עם פחות הדגשה על העברה בין רב לתלמיד, כי אם כמו סוג א', בהחלט יש בעיה בבחור שעושה דין לעצמו ומשנה את אופי וצורת הישיבה, מה לעשות זה עוד נושא, אבל קודם כל להכיר שבכזה מקום יש בעיה, עדיין מה רמת הבעיה, גם זה יש לדון, אבל זה עובדה.מלמד להועיל אמר:ידוע לי מידיעה ברורה, על בחור בישיבה נחשבת [ספרדית אגב, אבל זה לא קשור לעצם הדיון], שהעיפו אותו מהישיבה לצמיתות,
לא בגלל שהחזיק אינטרנט או מכשיר לא מאושר,
לא בגלל שהסתובב במקומות שאין דעת חכמים נוחה מהם
לא בגלל שהתחצף לצוות הישיבה,
אלא בגלל שהעז ללמוד בתוך סדרי הישיבה דברים אחרים, ובמקום ללמוד את הגמרא בעיון היה לומד אותה בבקיאות
הוא הוזהר על כך מהראש ישיבה, ולאחר שלא שמע אליו הועף לצמיתות
הבחור הגיע לרב שטיינמן, והיה נוכח שם ראש ישיבה אחד מאחת הישיבות הליטאיות המובחרות, ובו במקום הוא 'שידך ביניהם',
וכאן הבן שואל, האם יש זכות לראש ישיבה להעיף בחור שלא הולך בתלם שהוא בוחר בו? נכון שהוא ראש הישיבה, ושהוא מביא את הכסף, אבל האם מחמת זה הותרו הרצועות?
כמדומני שזה "מעשה לסתור".דניאלסוסניצקי אמר:כמדומני שהשאלה כאן היא לא שאלה של ממונות,
ידוע לי שבישיבת פורת יוסף, כשהיה דיון על בחור אם לזרוק מהישיבה, היה רבי עזרא עטיה מכנס שלשה רבנים חשובים, ואמר שזה דיון כמו בדיני נפשות,
יושב אוהלים אמר:כמדומני שזה "מעשה לסתור".דניאלסוסניצקי אמר:כמדומני שהשאלה כאן היא לא שאלה של ממונות,
ידוע לי שבישיבת פורת יוסף, כשהיה דיון על בחור אם לזרוק מהישיבה, היה רבי עזרא עטיה מכנס שלשה רבנים חשובים, ואמר שזה דיון כמו בדיני נפשות,
משנה מפורשת היא בסנהדרין דיני ממונות בשלשה... דיני נפשות בעשרים ושלשה.
א"כ אם ה"שלש רבנים חשובים" אינם מדין בית דין, א"כ למה החליט שדוקא שלשה הוא "מה שיכולים לעשות מכובד הדין" הרי היה יכול לכנוס גם 4 או 5 או 10 רבנים חשובים אם הוא כל כך חמור, ואולי היה צריך להכניס באמת 23 רבנים כיון שאף שאין דין בית דין, אבל לפחות שנראה מדין התורה שבדיני נפשות הם חמורים יותר מדיני ממונות וצריכים לעשות יותר.דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:יושב אוהלים אמר:כמדומני שזה "מעשה לסתור".דניאלסוסניצקי אמר:כמדומני שהשאלה כאן היא לא שאלה של ממונות,
ידוע לי שבישיבת פורת יוסף, כשהיה דיון על בחור אם לזרוק מהישיבה, היה רבי עזרא עטיה מכנס שלשה רבנים חשובים, ואמר שזה דיון כמו בדיני נפשות,
משנה מפורשת היא בסנהדרין דיני ממונות בשלשה... דיני נפשות בעשרים ושלשה.
אין לנו היום בי"ד שיכולים לדון דיני נפשות, אבל עושים מה שיכולים מכובד הדין.
אני שמעתי שמחמת חומר הענין לא רצה לסמוך על דעת עצמו, ואם היה דן עם רק עוד אחד יתכן שהיה יוצא שזה אומר כך וזה אומר כך, לכך לקח 3 כדי שיהיה לכה"פ רוב לצד אחד, ולא יצטרך הדבר להיות מוכרע על ידי דעת יחיד. ופשוט שלא בא עם דינים של הלכות בית דין לענייני נפשות ממש, שהרי מלבד שלא דנים בנפשות בזה"ז, ולא דנים בב"ד של 3, אלא על פי 23, גם לא מכריעים לחוב ברוב של 1, וצריך לכה"פ רוב של 2, וגם אם אמרו כולם חייב אז הוא פטור בדיני נפשות, ואצלו לא היה כך אלא דן גם על פי 2 מתוך ה3, וכ"ש אם היו כולם מסכימים היה מוכריע על פי זה.יושב אוהלים אמר:א"כ אם ה"שלש רבנים חשובים" אינם מדין בית דין, א"כ למה החליט שדוקא שלשה הוא "מה שיכולים לעשות מכובד הדין" הרי היה יכול לכנוס גם 4 או 5 או 10 רבנים חשובים אם הוא כל כך חמור, ואולי היה צריך להכניס באמת 23 רבנים כיון שאף שאין דין בית דין, אבל לפחות שנראה מדין התורה שבדיני נפשות הם חמורים יותר מדיני ממונות וצריכים לעשות יותר.דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:יושב אוהלים אמר:כמדומני שזה "מעשה לסתור".
משנה מפורשת היא בסנהדרין דיני ממונות בשלשה... דיני נפשות בעשרים ושלשה.
אין לנו היום בי"ד שיכולים לדון דיני נפשות, אבל עושים מה שיכולים מכובד הדין.
תרשה לי לחלוק עליך ועל כל גישתך לנושא-דניאלסוסניצקי אמר:ולכן, גם בנידון דידן, אם הבחור כתוצאה מזריקתו מהישיבה ידרדר, הקולר יהיה תלוי בצווארו של הראש ישיבה, מפני שבעטיו בא כל הסער הזה, וזה דבר פשוט לכאורה
טעות, לדבריך אין טעם בכל הבירורים על בחור לפני שמקבלים אותו לישיבה.דניאלסוסניצקי אמר:כאשר הרב מקבל בחור לישיבתו, הוא לא מקבל אותו כי הוא מתנהג טוב, אלא הוא מקבל אותו כדי ללמד אותו להתנהג טוב.
דניאלסוסניצקי אמר:מה ההיתר, מה הגדר,
ייש"כ לעונים שליט"א
לא מסכים איתך.matang אמר:דניאלסוסניצקי אמר:מה ההיתר, מה הגדר,
ייש"כ לעונים שליט"א
שאלה כללית מאוד!
לעניות דעתי. אין היתר נקודה!
את ההבלים שאנשים פוסלים עליהם לא ראוי לעלות על המקלדת...
יש גדר של נידוי בחז"ל אין גדר של להעיף מהישיבה הדבר הזה התחדש עם שיבושים של בעלי בתים עמי ארצות שבטעות קוראים להם תלמידי חכמים
והסיבה שהם ראשי ישיבה זה ענייני ביזנע'ס וכבוד וד"ל
קודם כל צורם לי השם של הנושא. בחור לא זורקים. זורקים זבל. בחור שלא מתאים לישיבה אחת מבחינה רוחנית או לימודית, מתאימים לו ישיבה אחרת ומעבירים אותו אליה. ואם היא מתאימה לו, יכול להיות בהחלט ששם ייצא ממנו גדול הדור הבא. להשתמש במילה לזרוק נראה לי מאוד לא ראוי.חימקו אמר:לא מסכים איתך.matang אמר:דניאלסוסניצקי אמר:מה ההיתר, מה הגדר,
ייש"כ לעונים שליט"א
שאלה כללית מאוד!
לעניות דעתי. אין היתר נקודה!
את ההבלים שאנשים פוסלים עליהם לא ראוי לעלות על המקלדת...
יש גדר של נידוי בחז"ל אין גדר של להעיף מהישיבה הדבר הזה התחדש עם שיבושים של בעלי בתים עמי ארצות שבטעות קוראים להם תלמידי חכמים
והסיבה שהם ראשי ישיבה זה ענייני ביזנע'ס וכבוד וד"ל
כל מוסד לימודים בעולם יש סט של כללים וחוקים שאדם שרוצה להיות חלק מהמקום, צריך לקבל על עצמו את החוקים והכללים של המקום.
כמו שאתה מבין שאדם אלים, צוות המקום חייב להרחיקו או אדם שפועל הפוך לגמרי ממהות המקום . ויש עוד דוגמאות.
איך זה יראה אם בחור ישיבה יחשוב שלא משנה מה הוא יעשה, אסור לסלקו מהישיבה...
צריך לדון אם היד קלה על ההדק במקרים מסוימים.
שמח בחור אמר:אתה מכיר את הישיבות שיש ישיבות מתחתם, כך שהם יכולים להעביר את הבחור לישיבה אחרת.
כפיה"נ, הישיבות שאין ישיבות מתחתיהם, מעיפות בחור לרחוב.