האם יש היתר לזרוק בחור מהישיבה

דניאלסוסניצקי

משתמש חדש
פותח הנושא
באופן כללי מקובל בעולם הישיבות:
כלל ראשון: אסור לזרוק בחור - מפאת שבזה עלולים להזיק לעתידו הרוחני ואכמ"ל.
כלל שני: במקרה שבחור מזיק ומקלקל אחרים - שאז זה כעין רודף הבא להרוג שהשכם להרגו - צריכים לזרקו.
אם כי לפעמים יש מקרים חריגים בשני הכללים הללו, שניתנו להכרעת חכמי הנפש יחד עם התייעצות עם גדולי תורה - לחרוג מהכללים הנ"ל - ע"פ שיקולים אחרים של הפסד מול רווח וכדומה.
 

בר נש

משתמש ותיק
שלמה בן דוד 15 אמר:
האם יש איסור בל תשחית לזרוק פרי רקוב שמרקיב את כל הפירות?
קראתי פעם דברים של אוטיסט אספרגר. הוא הסביר שבמקרה שע''י שיהרוג 49 איש יציל 50 אחרים הוא יהרוג אותם בלי להסס רגע.
 
 

דניאלסוסניצקי

משתמש חדש
פותח הנושא
בר נש אמר:
קראתי פעם דברים של אוטיסט אספרגר. הוא הסביר שבמקרה שע''י שיהרוג 49 איש יציל 50 אחרים הוא יהרוג אותם בלי להסס רגע.
לא יודע מי זה ומה שיחו, אבל השקפת התורה ודאי אינה כן, והרי אפילו ימותו אלף איש לא ימסרו אחד מישראל
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
קראתי פעם דברים של אוטיסט אספרגר. הוא הסביר שבמקרה שע''י שימנע מלהציל מתאבד אחד ינצלו 500 אחרים הוא יניח לו.
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
ידוע לי מידיעה ברורה, על בחור בישיבה נחשבת [ספרדית אגב, אבל זה לא קשור לעצם הדיון], שהעיפו אותו מהישיבה לצמיתות,
לא בגלל שהחזיק אינטרנט או מכשיר לא מאושר,
לא בגלל שהסתובב במקומות שאין דעת חכמים נוחה מהם
לא בגלל שהתחצף לצוות הישיבה,
אלא בגלל שהעז ללמוד בתוך סדרי הישיבה דברים אחרים, ובמקום ללמוד את הגמרא בעיון היה לומד אותה בבקיאות
הוא הוזהר על כך מהראש ישיבה, ולאחר שלא שמע אליו הועף לצמיתות

הבחור הגיע לרב שטיינמן, והיה נוכח שם ראש ישיבה אחד מאחת הישיבות הליטאיות המובחרות, ובו במקום הוא 'שידך ביניהם',

וכאן הבן שואל, האם יש זכות לראש ישיבה להעיף בחור שלא הולך בתלם שהוא בוחר בו? נכון שהוא ראש הישיבה, ושהוא מביא את הכסף, אבל האם מחמת זה הותרו הרצועות?
 

בר נש

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
בר נש אמר:
קראתי פעם דברים של אוטיסט אספרגר. הוא הסביר שבמקרה שע''י שיהרוג 49 איש יציל 50 אחרים הוא יהרוג אותם בלי להסס רגע.
לא יודע מי זה ומה שיחו, אבל השקפת התורה ודאי אינה כן, והרי אפילו ימותו אלף איש לא ימסרו אחד מישראל


כל אדם רגיל לא יחשוב כך. מחשבות כאלו אופייניות לאוטיסטים שעלולים לא להבין כמו שצריך את ההבדל בין בני אדם ופירות.
 
 

דניאלסוסניצקי

משתמש חדש
פותח הנושא
כל אדם רגיל לא יחשוב כך. מחשבות כאלו אופייניות לאוטיסטים שעלולים לא להבין כמו שצריך את ההבדל בין הריגת 49 בני אדם להצלת חמש מאות איש על פני מתאבד!
 
 

דניאלסוסניצקי

משתמש חדש
פותח הנושא
חלק א׳ ממעל אמר:
האם יש לו זכות?
הישיבה היא שלו והוא יכול לעשות כל מה שיעלה על דעתו
כמדומני שהשאלה כאן היא לא שאלה של ממונות,
אם ילך לבית דין של חושן משפט, כנראה שיש לו זכות
אבל האם ראש ישיבה שמשפיל את אחד התלמידים מול כולם ורומס אותו כעפר, עבר איסור כלפי שמיא? הוא נחשב מלבין פני חבירו ברבים שאין לו חלק לעולם הבא? - ודאי שכן, וזה שהוא ראש ישיבה לא יעזור לו כלום
ולכן, גם בנידון דידן, אם הבחור כתוצאה מזריקתו מהישיבה ידרדר, הקולר יהיה תלוי בצווארו של הראש ישיבה, מפני שבעטיו בא כל הסער הזה, וזה דבר פשוט לכאורה

ידוע לי שבישיבת פורת יוסף, כשהיה דיון על בחור אם לזרוק מהישיבה, היה רבי עזרא עטיה מכנס שלשה רבנים חשובים, ואמר שזה דיון כמו בדיני נפשות, ולא היה זורק אותו עד לאחר שנמלך בדעתו שבוע ימים אם אין ברירה אחרת
 

דניאלסוסניצקי

משתמש חדש
פותח הנושא
נושא כאוב ומורכב

אני לא מעוניין להיכנס לדיון על שיקולים כאלו ואחרים אם הם נכונים או לא, רק רציתי לעורר לנקודה מסוימת, שגם הייתי עד לה, בזמן שכיהנתי מתפקיד כלשהו באחת הישיבות.

הרבה פעמים, כשבא מישהו לפתוח ישיבה, או להצטרף לצוות שלה, הוא חושב על הרבה דברים, אולם לא על הדבר המרכזי ביותר. יתכן והוא חושב על 'הרבצת תורה', על 'העברת מסורת התורה מדור לדור' - במקרה טוב מאוד, או על מחשבות אחרות [סיבה טובה לביגוד מסוים, תמונות בעיתונים, הרגשה טובה מול החברים וכו'] במקרה הפחות טוב.

אולם הדבר הפשוט ביותר שיש לתת עליו את הדעת, היא זה שהישיבה היא 'מוסד חינוכי'. והיא כזאת לא בגלל שכך החליט ר' חיים וואלזין, אלא בגלל שהגיל של החניכים בישיבות, הם הגיל שבו האדם למד ממוריו ומחנכיו [וכשאין כאלו באזור - מחבריו ומהבחורים מהבוגרים], הן איך ללמוד, והן איך להתנהג, רוכש דרכי חשיבה, עולם ערכים, גישה לחיים ועוד ועוד.

וכאשר הרב מקבל בחור לישיבתו, הוא לא מקבל אותו כי הוא מתנהג טוב, אלא הוא מקבל אותו כדי ללמד אותו להתנהג טוב.
וממילא ההרגשה היסודית של הרב [יותר נכון לקרוא לזה המחנך/הצוות החינוכי] שהגיע למצב שהוא צריך להעיף בחור מהישיבה, צריכה להיות שהוא נכשל.

ומתסכל לראות כמה פעמים רבנים בישיבה באים בטענות נוראות לתלמידים, כאשר לרוב עם גישה חינוכית טובה הבחור היה למד להתנהג כמו שצריך.

וההבדל הזה בגישה יוצר נפק"מ עצומה ביחס לזריקת תלמידים.
א. כמובן כאשר מחנכים ושמים לב לצרכים של החניך הן מבחינה רגשית, והן מבחינה לימודית, והן מבחינה פיזית - הרבה פחות מגיעים למצבים כאלה [לפעמים גם כאשר בעל כשרון פותח ישיבה, בגלל שיש לו דרך חדשה בלימוד שיכולה להביא גאולה וישועה לכלל ישראל - הוא לא חושב על זה שהוא הולך לחנך בחור איך לחשוב, אלא על זה שהוא יהיה לו קבוצת מוחות להעביר להם מדברי תורתו].

ב - וזה מה שחשוב.  כאשר רוצים ליצור סביבה חינוכית, ולא סביבת מצוינות, התלמיד אמור להרגיש מוגן, ובבית, כאשר הוא יודע שכאן מקומו, כי לא ניתן לקבל חינוך ממי שמחזיק בך על תנאי שאתה בסדר.
 

דניאלסוסניצקי

משתמש חדש
פותח הנושא
מלמד להועיל אמר:
ידוע לי מידיעה ברורה, על בחור בישיבה נחשבת [ספרדית אגב, אבל זה לא קשור לעצם הדיון], שהעיפו אותו מהישיבה לצמיתות,
לא בגלל שהחזיק אינטרנט או מכשיר לא מאושר,
לא בגלל שהסתובב במקומות שאין דעת חכמים נוחה מהם
לא בגלל שהתחצף לצוות הישיבה,
אלא בגלל שהעז ללמוד בתוך סדרי הישיבה דברים אחרים, ובמקום ללמוד את הגמרא בעיון היה לומד אותה בבקיאות
הוא הוזהר על כך מהראש ישיבה, ולאחר שלא שמע אליו הועף לצמיתות

הבחור הגיע לרב שטיינמן, והיה נוכח שם ראש ישיבה אחד מאחת הישיבות הליטאיות המובחרות, ובו במקום הוא 'שידך ביניהם',

וכאן הבן שואל, האם יש זכות לראש ישיבה להעיף בחור שלא הולך בתלם שהוא בוחר בו? נכון שהוא ראש הישיבה, ושהוא מביא את הכסף, אבל האם מחמת זה הותרו הרצועות?
בלי קשר להחלטה של רה"י, השאלה היא איך הישיבה בנויה האם עם שיעורים מהרבנים שהם תופסים את המרכז, וזה סביב היום, או שזה ישיבה עם פחות הדגשה על העברה בין רב לתלמיד, כי אם כמו סוג א', בהחלט יש בעיה בבחור שעושה דין לעצמו ומשנה את אופי וצורת הישיבה, מה לעשות זה עוד נושא, אבל קודם כל להכיר שבכזה מקום יש בעיה, עדיין מה רמת הבעיה, גם זה יש לדון, אבל זה עובדה.
 

דניאלסוסניצקי

משתמש חדש
פותח הנושא
פעם בא ראש ישיבה להגראי"ל שטיינמן זצוק"ל ושאל אותו על בחור מסויים אם יכול לזרקו מהישיבה, כיון שהרבה פעמים כבר עשה מעשים שלא יעשו, והוא ניסה כל מה שיכול כדי לתקנו וזה לא מועיל... שאלו הגראי"ל מה שם אמו של הבחור? ענה ראש הישיבה "אינני יודע", אמר לו הגראי"ל בפליאה ובתמיהה "אתה לא התפללת עליו אפילו פעם אחת, שהרי אמרת שאתה לא יודע את שם אמו, ואיך אתה אומר שניסית כל מה שאתה יכול??
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דניאלסוסניצקי אמר:
כמדומני שהשאלה כאן היא לא שאלה של ממונות,

ידוע לי שבישיבת פורת יוסף, כשהיה דיון על בחור אם לזרוק מהישיבה, היה רבי עזרא עטיה מכנס שלשה רבנים חשובים, ואמר שזה דיון כמו בדיני נפשות, 
כמדומני שזה "מעשה לסתור".
משנה מפורשת היא בסנהדרין דיני ממונות בשלשה... דיני נפשות בעשרים ושלשה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פעם הגיע ראש ישיבה אחד להגראי"ל שטיינמן זצוק"ל וסיפר לו שיש בחור בישיבה שלו שעשה כמה וכמה פעמים 'מעשים אשר לא יעשו', וניסו בישיבה בכל הדרכים שאפשר להחזירו למוטב, וזה לא עזר, ועכשיו הוא רוצה לזרקו מהישיבה, ומבקש את הסכמת הגראי"ל.
שאל אותו הגראי"ל מה שמו של הבחור, ואמר לו רה"י את שם הבחור,
"ומה שם אמו"  - שאל הגראי"ל,
"אינני יודע"  - ענה רה"י.
אמר לו הגראי"ל זצ"ל "אם אתה לא יודע את שם אמו, זאת אומרת שמעולם לא התפללת עליו שיזכה לחזור לדרך הטוב והישר, ואיך אתה יכול לומר שכבר ניסית כל דרך אפשרי??!!".
 
 

כותר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דניאלסוסניצקי אמר:
כמדומני שהשאלה כאן היא לא שאלה של ממונות,

ידוע לי שבישיבת פורת יוסף, כשהיה דיון על בחור אם לזרוק מהישיבה, היה רבי עזרא עטיה מכנס שלשה רבנים חשובים, ואמר שזה דיון כמו בדיני נפשות, 
כמדומני שזה "מעשה לסתור".
משנה מפורשת היא בסנהדרין דיני ממונות בשלשה... דיני נפשות בעשרים ושלשה.

אין לנו היום בי"ד שיכולים לדון דיני נפשות, אבל עושים מה שיכולים מכובד הדין.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
יושב אוהלים אמר:
דניאלסוסניצקי אמר:
כמדומני שהשאלה כאן היא לא שאלה של ממונות,

ידוע לי שבישיבת פורת יוסף, כשהיה דיון על בחור אם לזרוק מהישיבה, היה רבי עזרא עטיה מכנס שלשה רבנים חשובים, ואמר שזה דיון כמו בדיני נפשות, 
כמדומני שזה "מעשה לסתור".
משנה מפורשת היא בסנהדרין דיני ממונות בשלשה... דיני נפשות בעשרים ושלשה.

אין לנו היום בי"ד שיכולים לדון דיני נפשות, אבל עושים מה שיכולים מכובד הדין.
א"כ אם ה"שלש רבנים חשובים" אינם מדין בית דין, א"כ למה החליט שדוקא שלשה הוא "מה שיכולים לעשות מכובד הדין" הרי היה יכול לכנוס גם 4 או 5 או 10 רבנים חשובים אם הוא כל כך חמור, ואולי היה צריך להכניס באמת 23 רבנים כיון שאף שאין דין בית דין, אבל לפחות שנראה מדין התורה שבדיני נפשות הם חמורים יותר מדיני ממונות וצריכים לעשות יותר.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
יושב אוהלים אמר:
כמדומני שזה "מעשה לסתור".
משנה מפורשת היא בסנהדרין דיני ממונות בשלשה... דיני נפשות בעשרים ושלשה.

אין לנו היום בי"ד שיכולים לדון דיני נפשות, אבל עושים מה שיכולים מכובד הדין.
א"כ אם ה"שלש רבנים חשובים" אינם מדין בית דין, א"כ למה החליט שדוקא שלשה הוא "מה שיכולים לעשות מכובד הדין" הרי היה יכול לכנוס גם 4 או 5 או 10 רבנים חשובים אם הוא כל כך חמור, ואולי היה צריך להכניס באמת 23 רבנים כיון שאף שאין דין בית דין, אבל לפחות שנראה מדין התורה שבדיני נפשות הם חמורים יותר מדיני ממונות וצריכים לעשות יותר.
אני שמעתי שמחמת חומר הענין לא רצה לסמוך על דעת עצמו, ואם היה דן עם רק עוד אחד יתכן שהיה יוצא שזה אומר כך וזה אומר כך, לכך לקח 3 כדי שיהיה לכה"פ רוב לצד אחד, ולא יצטרך הדבר להיות מוכרע על ידי דעת יחיד. ופשוט שלא בא עם דינים של הלכות בית דין לענייני נפשות ממש, שהרי מלבד שלא דנים בנפשות בזה"ז, ולא דנים בב"ד של 3, אלא על פי 23, גם לא מכריעים לחוב ברוב של 1, וצריך לכה"פ רוב של 2, וגם אם אמרו כולם חייב אז הוא פטור בדיני נפשות, ואצלו לא היה כך אלא דן גם על פי 2 מתוך ה3, וכ"ש אם היו כולם מסכימים היה מוכריע על פי זה.
 
 

איסתרא בליגנא

משתמש ותיק
הרב וולבה היה רגיל לומר וכן כתב כי כל בחור שמקבלים לישיבה הוא מוטל על כתפי ראש הישיבה לטוב ולמוטב ועליו לשאת בעולו בכל קשייו ונסיונותיו כך צריך להיות אך היום שאין כמעט "מחנכים" היד קלה על ההדק ובנוסף המצב שיש כמויות של בחורים עושה שראשי הישיבות לא מסתכלים על כל בחור כפרויקט המוטל עליהם ומכאן הזריקה של בחורים בלי לראות לאחריתם המבט הוא שטחי ורדוד כביכול "טובת הישיבה"...
 

ששמואל

משתמש ותיק
דניאלסוסניצקי אמר:
ולכן, גם בנידון דידן, אם הבחור כתוצאה מזריקתו מהישיבה ידרדר, הקולר יהיה תלוי בצווארו של הראש ישיבה, מפני שבעטיו בא כל הסער הזה, וזה דבר פשוט לכאורה
תרשה לי לחלוק עליך ועל כל גישתך לנושא-
אף פעם לא הייתי בשמים (לפחות לפי מה שזכור לי...) ולכן אני לא יודע על מה מחייבים בדיני שמים ועל מה לא, עכ"פ יש כמה וכמה מקומות שמשמע בהם שמי שגרם לחבירו לחולשה רוחנית או לחילופין יכול היה לחזק אותו יהיה עליו תביעה בשמים על כך, אבל אני לא יודע אם עד כדי לומר שהוא האחראי הבלעדי לכל מעשיו אבל אני רוצה לדון איתך לפי מה שכן ידוע ע"פ התורה (כהמחשה בעלמא, אדם שרוצח אחר נענש בדיני אדם כרוצח, אבל בדיני שמים משמע מטענת הקב"ה לקין "קוד דמי אחיך" שנתבע ג"כ על מה שהיה ראוי להוליד, מצד שני פשוט לי שהוא לא יתבע על רציחת אלפי איש אלא על גרימת מניעתם מלבוא לעולם)
עפ"י התורה שאני מכיר - לפני שהתרבות המערבית הכניסה רעיונות אחרים - כל אדם מגיל י"ג אחראי למעשיו לטוב ולמוטב, גם אם קשה לו, ואני לא בא לזלזל בקשיים סביבתיים, עדיין האחריות המלאה של אדם היא על עצמו בכל מה שהוא עושה כאשר בגיל עשרים (בחור בוועד רביעי...) הוא כבר יכול להיענש על כך בדיני שמים - בדיוק כמו בן אדם בן 70.
עדיין אני מאמין כי אדם שחווה קשיים ובעקבותם הידרדר, יקבל התחשבות כל שהיא בדיני שמים אבל עדיין מי שאחראי על מה שהוא עשה או לא עשה זה הוא ורק הוא ולא אף אחד אחר.
התרבות המערבית הכניסה (גם לנו) מושגים של "אין ילד רע יש ילד שרע לו" מבלי לדון על המשפט הזה ועל נכונותו עדיין הגישה כיום היא להאשים את ההורים/מחנכים בכל מגרעות הילד ובכל מה שהוא עושה, וגם כשאדם מבוגר ועושה כל מיני דברים שלא הולמים את גילו - מאשימים את מה שעבר בצעירותו כתירוץ לכל דבר אשר יעשה.
שוב, אני לא חולק על כך שילד שהוריו מעולם לא הרשו לו ואסרו עליו מכל וכל לשחק בפליימוביל - יש סיכוי שאחרי החתונה הוא ינסה לשחק כדי להשלים את מה שהוא רצה בתור ילד - אבל עדיין, עפ"י התורה יש לו את הכוחות והיכולת להתגבר על רצונו והשתוקקותו לשחק בפליימוביל ועל כן כשהוא מחליט לשחק זה נעשה ע"י בחירתו האישית (סליחה על הדוגמא וההשוואה לעניננו).
ברשותך נתקדם צעד נוסף-
נגיד שראש ישיבה העיף אותך ופגע בך לעיני כל, מה הקשר לרבונו של עולם ????? למה בגלל זה אתה מחלל שבת ???? למה בגלל זה אתה לא מניח תפילין ?????
גם אם אתה לא יכול ללמוד כל היום כי אין לך ישיבה, מה הקשר לתרי"ג מצוות ??? אל תלמד! צא לעבוד ותגיע כל ערב לשיעור בעין יעקב בין מנחה למעריב כמו שעשו יהודים כל הדורות ובמקביל שמרו על כל התורה כולה קלה כבחמורה, איפה נכנס בפגיעה האישית הנושא של השו"ע.
הלאה - גם אם נתייחס לכך שאותו ראש ישיבה הוא מנציגיו של הקב"ה (הוא לא, אבל זה נושא אחר) נגיד שפגע בך הסדרן של אגד, לא תיסע יותר באוטובוסים שלהם, מה הקשר בין אחד לשני ?????
ואדגיש שוב, אני לא חולק על כך שלמוסד חינוכי יש אחריות על בחוריו (וכדלהלן) אבל לא לגישה שנותנת את כל האחריות + כל התוצאות לראש הישיבה.

וכעת למה שכתבת-
דניאלסוסניצקי אמר:
כאשר הרב מקבל בחור לישיבתו, הוא לא מקבל אותו כי הוא מתנהג טוב, אלא הוא מקבל אותו כדי ללמד אותו להתנהג טוב.
טעות, לדבריך אין טעם בכל הבירורים על בחור לפני שמקבלים אותו לישיבה.
כשאדם פותח ישיבה (אם לא נתייחס לשיקולי כבוד וכדו') הוא פותח לשתי מטרות עיקריות, הנחלת התורה (ולפעמים בשיטה מסויימת שהוא דוגל בה) וחינוך בחורים טובים - להמשך דרכם בחיים.
ואסביר, ראשי הישיבות לא הלכו לכל נוער השוליים שמסתובבים וקראו להם לישיבה שלהם, מכיון שהם לא מעניינים אותם, אלא מכיון שהישיבה זה מה שנקרא ההכנה לחיים, רוצה הישיבה לקחת בחורים טובים, להפוך אותם ליותר טובים, ולהדריך ולחנך אותם איך מתנהגים בישיבה ולתת כלים להתנהגותם אחרי צאתם מהישיבה.
לצורך העניין בישיבה שלי אני מקבל בחורים מסוג X כיון שבדרך החינוך שלי אני מאמין שאוכל לכוון אותם ל Y, קיבלתי בחור שהתברר שהוא Z למה שאני ימשיך להחזיק אותו ?? למה שיסתובב לי בין הרגליים ללא תכלית 5 שנים ????

רק מה, הגראי"ל זצ"ל טען, שמאחורי כל הטיעונים האלה מסתתר טענה אחת אמיתית שהיא הגורם להכל "כבוד" (שאלו אותו פעם איך הוא מסוגל לענות לכל כך הרבה אנשים בכל כך הרבה נושאים אחד אחרי השני בכזה מהירות, והוא ענה ש90% מהשאלות הם באותו נושא - כבוד) ולכן לראש ישיבה שיש לו אחריות רוחנית על הבחור ומקבל החלטות עפ"י נגיעות אישיות, הוא מועל בתפקידו, כיון שתפקידה של הישיבה היא לדאוד לרוחניותם של הבחורים ולא לכבודה של הישיבה.
וכן יש גם טענה נוספת, גם אם מותר לראש ישיבה לזרוק מישהו מהישיבה בגלל כבודו האישי, עדיין ההגיון אומר שנחשוב על נזקך מול נזקו - ולכן כשאדם - שאמור להיות דמות רוחנית - מוכן לגרום, במישרין או בעקיפין, לדרדור רוחני של תלמיד מתלמידיו, עבור כבודו האישי, הרי ברור שהוא פושע גמור וגם אם הוא לא יתבע על דרדורו של הבחור, הוא יתבע על כך שלא עניין אותו הבחור והעדיף את כבודו האישי על פני הבחור וזה התשובה בעצם לטענה הנ"ל, לא יקרה שום נזק אם הוא יסתובב לך בין הרגליים, אבל עלול להיות נזק אם תשלח אותו לכל הרוחות.
ולכן המחויבות שאתה מגדיר שיש לראש ישיבה היא מחויבות שלו כלפי עצמו יותר מאשר כלפי אחרים, ועל כן אולי אפשר לתבוע את זה רק עפ"י "ועשית הישר והטוב" אבל מלב זאת אני לא יודע אם אפשר להכריח מישהו להחזיק בחור בישיבה בניגוד לרצונו.
 
בימינו לא "זורקים" מהישיבה.
מעבירים אותו לישיבה אחרת.
דהיינו בחור שלומד שישיבה הנחשבת למצויינת מסולק ממנה לא לפני שהצות המסלק דואג לודא שתהיה איזשהי ישיבה שתקבל אותו.
אם יש כזו, גם אם זו ישיבה שהיא בתחתית סולם הדרגות, לפרחחים או למפגרים - הרי שהוא מסיר מעליו כל טענה של דיני נפשות וכו' ויכול להעיף מכל שיקול שבא לו, אפילו כבוד.
וכן: אם המסולק התנחל ב"מיר", זה גם נחשב כמסיר אחריות מהמסלק. 
 

שמח בחור

משתמש ותיק
אתה מכיר את הישיבות שיש ישיבות מתחתם, כך שהם יכולים להעביר את הבחור לישיבה אחרת.
כפיה"נ, הישיבות שאין ישיבות מתחתיהם, מעיפות בחור לרחוב.
 

matang

משתמש רגיל
דניאלסוסניצקי אמר:
מה ההיתר, מה הגדר,
ייש"כ לעונים שליט"א

שאלה כללית מאוד!
​​​​​​לעניות דעתי. אין היתר נקודה!
את ההבלים שאנשים פוסלים עליהם לא ראוי לעלות על המקלדת...
יש גדר של נידוי בחז"ל אין גדר של להעיף מהישיבה הדבר הזה התחדש עם שיבושים של בעלי בתים עמי ארצות שבטעות קוראים להם תלמידי חכמים 
והסיבה שהם ראשי ישיבה זה ענייני ביזנע'ס וכבוד וד"ל
​​​​​
 

חימקו

משתמש ותיק
matang אמר:
דניאלסוסניצקי אמר:
מה ההיתר, מה הגדר,
ייש"כ לעונים שליט"א

שאלה כללית מאוד!
​​​​​​לעניות דעתי. אין היתר נקודה!
את ההבלים שאנשים פוסלים עליהם לא ראוי לעלות על המקלדת...
יש גדר של נידוי בחז"ל אין גדר של להעיף מהישיבה הדבר הזה התחדש עם שיבושים של בעלי בתים עמי ארצות שבטעות קוראים להם תלמידי חכמים 
והסיבה שהם ראשי ישיבה זה ענייני ביזנע'ס וכבוד וד"ל
​​​​​
לא מסכים איתך.
כל מוסד לימודים בעולם יש סט של כללים וחוקים שאדם שרוצה להיות חלק מהמקום, צריך לקבל על עצמו את החוקים והכללים של המקום.
כמו שאתה מבין שאדם אלים, צוות המקום חייב להרחיקו או אדם שפועל הפוך לגמרי ממהות המקום . ויש עוד דוגמאות.
איך זה יראה אם בחור ישיבה יחשוב שלא משנה מה הוא יעשה, אסור לסלקו מהישיבה...
צריך לדון אם היד קלה על ההדק במקרים מסוימים.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
matang אמר:
דניאלסוסניצקי אמר:
מה ההיתר, מה הגדר,
ייש"כ לעונים שליט"א

שאלה כללית מאוד!
​​​​​​לעניות דעתי. אין היתר נקודה!
את ההבלים שאנשים פוסלים עליהם לא ראוי לעלות על המקלדת...
יש גדר של נידוי בחז"ל אין גדר של להעיף מהישיבה הדבר הזה התחדש עם שיבושים של בעלי בתים עמי ארצות שבטעות קוראים להם תלמידי חכמים 
והסיבה שהם ראשי ישיבה זה ענייני ביזנע'ס וכבוד וד"ל
​​​​​
לא מסכים איתך.
כל מוסד לימודים בעולם יש סט של כללים וחוקים שאדם שרוצה להיות חלק מהמקום, צריך לקבל על עצמו את החוקים והכללים של המקום.
כמו שאתה מבין שאדם אלים, צוות המקום חייב להרחיקו או אדם שפועל הפוך לגמרי ממהות המקום . ויש עוד דוגמאות.
איך זה יראה אם בחור ישיבה יחשוב שלא משנה מה הוא יעשה, אסור לסלקו מהישיבה...
צריך לדון אם היד קלה על ההדק במקרים מסוימים.
קודם כל צורם לי השם של הנושא. בחור לא זורקים. זורקים זבל. בחור שלא מתאים לישיבה אחת מבחינה רוחנית או לימודית, מתאימים לו ישיבה אחרת ומעבירים אותו אליה. ואם היא מתאימה לו, יכול להיות בהחלט ששם ייצא ממנו גדול הדור הבא. להשתמש במילה לזרוק נראה לי מאוד לא ראוי.
לענ"ד שתי הדעות למעלה אמת, ותלוי באיזה מקום מדובר. יש מקומות שמקבלים לישיבה מאוד בקלות (בד"כ בישיבות ספרדיות), בלי לחצים ובירורים ופרוטקציות יותר מדי. שם אם הבחור עושה בעיות ולא מצליחים להשיבו לדרך בקלות, אפשר יותר להבין אם מעבירים אותו לישיבה אחרת, שתובעת פחות ומכילה יותר. 
אבל מקום שמבררים וצריכים פרוטקציות כדי להתקבל וכדומה (בד"כ בישיבות ליטאיות) ברור (וכך נראה לי למעשה שעושים) שנלחמים עליו בכל האופציות שלא יצטרכו להעבירו לישיבה אחרת. כי יש את ההרגשה שהוא "משלנו" אחרי שכל כך ביררו עליו ולחצו שיתקבל. ושם להעביר מהישיבה בגלל דברים פעוטים נראה לי לא ראוי. אם כל כך התאמצו שהבחור הזה יתקבל אליכם ובסוף אחרי כל זה קיבלתם, אולי קצת תשקיעו? 
היוצא מן הכלל היא ישיבה חסידית שקל להתקבל אליה כי כל מי שבחסידות הוא "משלנו", ולכן גם אני מניח שיותר יילחמו עליו, ויועבר מהישיבה רק אם ממש אין ברירה.
וכמובן תמיד ההורים רוצים שהבן יתקבל בקלות בלי לחצים, אבל מצד שני אם יעשה בעיות אז יטפלו בו ויילחמו עליו. ותמיד המחנכים יעדיפו לקבל את הכי טובים, ואחרי סינון קפדני וקשרים ולחצים, ומצד שני גם שלא יעשה שום בעיות ויתנהג כמו מלאך, ואם יעשה בעיות מיד יעבירו אותו. כל אחד מחפש חיים קלים. 

מכל מקום לגופו של ההיתר האם מותר או אסור, הרי ידוע שאם לא מקלקל אחרים חייבים להשאירו ואם מקלקל אחרים חייבים להעבירו, ובזה צריכים להעבירו גם אם לא ימצאו לו מסגרת אחרת, כי דואגים למי שנשאר ולא למי שפורש מן הציבור. אבל אם רק קשה לו בלימודים והוא לא ברמה המתאימה וכדומה, באופן שצריך למצוא לו מסגרת אחרת, הצוות בישיבה חייב למצוא לו מסגרת אחרת מתאימה, וכל זמן שלא מצאו לו חובה עליהם להשאירו. 

כך שהמקרה היחיד שמותר להעביר אותו ישיבה הוא רק אם לא מתאים ברמה ולא ממצה את עצמו, או שהוא ירד ברוחניות אבל לא מקלקל אחרים, ומותר להעבירו למקום אחר בצורה מכובדת ששם כן ימצה את עצמו ויהיה לו כבוד.
בכל שאר המקרים, או שחייבים להשאירו או שחייבים להוציאו. 
 

בן אבנר

משתמש ותיק
שמח בחור אמר:
אתה מכיר את הישיבות שיש ישיבות מתחתם, כך שהם יכולים להעביר את הבחור לישיבה אחרת.
כפיה"נ, הישיבות שאין ישיבות מתחתיהם, מעיפות בחור לרחוב.

איני מכיר מספיק את כל הישיבות, אך כמעט כל ישיבה אף מהשורה התחתונה יכולות למצא מסגרת שתסכים לקבל כמעט כל בחור, אך בחורים בכזו רמה בדר"כ לא צריך להעיף אותם אלא הם נושרים לבד..
 
חלק עליון תַחתִית