הסבר מחודש למקור המילה "כפרות" בערב יום כיפור

במבי

משתמש ותיק
הבאתי שייתכן שהמילה "כרפס" מקורה מהמילה KARPOS שמשמעותה "פירות" ו"ילדים"
במבי אמר:
הכהן אמר:
במבי אמר:
אגב ראיתי פעם (בפירוש בובער) שפירוש המילה קרפס ביוונית זה פירות !
נסו לחפש karpos בתרגום גוגל וקבלו פירוש זה.

(ואגב יש מכאן ראיה להיגוי האשכנזי)(ואגב יש מכאן ראיה להיגוי האשכנזי)
אבל האשכנזים אומרים karpas

נראה כמעט בוודאות של 100% שמקור המילה כרפס הוא ה"קרפוס" היווני.

 
במבי אמר:
וביוונית כותבים זאת καρπός
ודבר נוסף מאד מעניין שישנה עוד משמעות למילה זו, והיא "ילדים" ! וכידוע טעם הטיבול הוא לעורר את הילדים שישאלו.

https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%BA%CE%B1%CF%81%CF%80%CF%8C%CF%82#Etymology_1

κᾰρπός • (karpós) m (genitive κᾰρποῦ); second declension (Epic, Attic, Ionic, Doric, Koine)

a.  fruit, grain, produce, harvest
b.   the product of something: children (fruit of the body), poetry (fruit of the mind), profit​

ודרך אגב גם המילה "גרבוז" (שיש רב מפורסם בב"ב בשם משפחה זה) מקורה ממילה זו ונראה לי שברוסית זה "אבטיח" שזה פרי, ומסתמא אותו רב ישמח לדעת ששמו לא רק מבטא "פרי" אלא גם מבטא את ההמשכיות שזה ה"ילדים" שהם הפירות.


ולגבי מנהג הכפרות, מובא במחבר:

מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג (סימן תר"ה)

ומשמע שהמנהג המקורי היה לעשות כפרות רק לילדים

וכן מביא בבית יוסף

והרשב"א כתב בתשוב' בענין הכפרה שעושין לנערי' בעי"ה מנהג זה פשוט בעירנו אע"פ ששמעתי מפי אנשים הגונים מאשכנז שכל רבני ארצם עושים כן וגם שמעתי שנשאל רבינו האיי ואמר שכן נהגו עכ"ז מנעתי המנהג הזה מעירנו וכתוב בא"ת שהרמב"ן אוסרו משום דרכי האמורי (שם)


וייתכן שמקור המילה "כפרות" היה "כרפוס" ע"ש הילדים, ואם יש בדל אמת ברעיון זה, מאד מעניין שעד היום בקרב עדות המזרח מושרש מאד לקרוא לילדים "כפרה" !

(ואולי הוא כמנהג הסימנים בראש השנה שאוכלים כרתי שיכרתו שונאינו וכו' כך עושים כפרה על הילדים שגם שמם נובע ממילה זו)
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
במבי אמר:
מאד מעניין שעד היום בקרב עדות המזרח מושרש מאד לקרוא לילדים "כפרה" !
רק לילדים?
ואנוכי בגילי צעק עלי אותו מוכר בחנות "כפרה עליך, אל תפיל את הקרטון שם!"
ויתכן כי כך נשתרש במהלך הדורות.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
השפל באמת אמר:
במבי אמר:
מאד מעניין שעד היום בקרב עדות המזרח מושרש מאד לקרוא לילדים "כפרה" !
רק לילדים?
ואנוכי בגילי צעק עלי אותו מוכר בחנות "כפרה עליך, אל תפיל את הקרטון שם!"
ויתכן כי כך נשתרש במהלך הדורות.


אדרבא, כבודו מוסיף טעם נכבד !

והוא מלשון "בָּעֵי לְכַפּוּרֵי יְדֵי בְּהַהוּא גַבְרָא" (גיטין נו. וכן בראשית לב-כא)

וע"פ דברי רש"י על טעם קריאת שם יוסף

חרפתי. שֶׁהָיִיתִי לְחֶרְפָּה שֶׁאֲנִי עֲקָרָה וְהָיוּ אוֹמְרִים עָלַי שֶׁאֱעֶלֶה לְחֶלְקוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע. וְאַגָּדָה: כָּל זְמַן שֶׁאֵין לָאִשָּׁה בֵּן, אֵין לָהּ בְּמִי לִתְלוֹת סִרְחוֹנָהּ, מִשֶּׁיֵשׁ לָהּ בֵּן תּוֹלָה בוֹ: מִי שִׁבֵּר כְּלִי זֶה? בִּנְךָ. מִי אָכַל תְּאֵנִים אֵלּוּ? בִּנְךָ (שם ל-כג)

וא"כ האשה קוראת לבנה "כפרה" כי הוא המגבת שלה ומתכוונת שפעם הבאה שהיא תשבור את הכוס היא תאמר לבעלה "עיוני זה לא אני, זה הבן שלך"

 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
הבאתי שייתכן שהמילה "כרפס" מקורה מהמילה KARPOS שמשמעותה "פירות" ו"ילדים"
במבי אמר:
הכהן אמר:
אבל האשכנזים אומרים karpas

נראה כמעט בוודאות של 100% שמקור המילה כרפס הוא ה"קרפוס" היווני.

 
במבי אמר:
וביוונית כותבים זאת καρπός
ודבר נוסף מאד מעניין שישנה עוד משמעות למילה זו, והיא "ילדים" ! וכידוע טעם הטיבול הוא לעורר את הילדים שישאלו.

https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%BA%CE%B1%CF%81%CF%80%CF%8C%CF%82#Etymology_1

κᾰρπός • (karpós) m (genitive κᾰρποῦ); second declension (Epic, Attic, Ionic, Doric, Koine)

a.  fruit, grain, produce, harvest
b.   the product of something: children (fruit of the body), poetry (fruit of the mind), profit​

ודרך אגב גם המילה "גרבוז" (שיש רב מפורסם בב"ב בשם משפחה זה) מקורה ממילה זו ונראה לי שברוסית זה "אבטיח" שזה פרי, ומסתמא אותו רב ישמח לדעת ששמו לא רק מבטא "פרי" אלא גם מבטא את ההמשכיות שזה ה"ילדים" שהם הפירות.


ולגבי מנהג הכפרות, מובא במחבר:

מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג (סימן תר"ה)

ומשמע שהמנהג המקורי היה לעשות כפרות רק לילדים

וכן מביא בבית יוסף

והרשב"א כתב בתשוב' בענין הכפרה שעושין לנערי' בעי"ה מנהג זה פשוט בעירנו אע"פ ששמעתי מפי אנשים הגונים מאשכנז שכל רבני ארצם עושים כן וגם שמעתי שנשאל רבינו האיי ואמר שכן נהגו עכ"ז מנעתי המנהג הזה מעירנו וכתוב בא"ת שהרמב"ן אוסרו משום דרכי האמורי (שם)


וייתכן שמקור המילה "כפרות" היה "כרפוס" ע"ש הילדים, ואם יש בדל אמת ברעיון זה, מאד מעניין שעד היום בקרב עדות המזרח מושרש מאד לקרוא לילדים "כפרה" !

(ואולי הוא כמנהג הסימנים בראש השנה שאוכלים כרתי שיכרתו שונאינו וכו' כך עושים כפרה על הילדים שגם שמם נובע ממילה זו)

ומעניין איך שהתגלגל שממנהג שנהגו לצורך הנערים כבר בכל הגילאים נהגו בזה
 
 

HaimL

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
יתכן גם שמקור ה"כפרות" זה מכפרת עוונות...
היינו הך, וכדאיתא באגרת התשובה, של הגרש"ז בעל התניא ז"ל,

כִּי כַּפָּרָה הִיא לְשׁוֹן קִנּוּחַ, שֶׁמְּקַנֵּחַ לִכְלוּךְ הַחֵטְא
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואולי זהו ה״פרפרת״ שכינויה ״קינוח״ ופרפרת מכפל המילים וכמו אדמדם שחרחר צהבהב שמנמן קצרצר
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
ואולי זהו ה״פרפרת״ שכינויה ״קינוח״ ופרפרת מכפל המילים וכמו אדמדם שחרחר צהבהב שמנמן קצרצר

הערוך כותב

פרפר   [וועלצען]. (יומא כג) בא אביו של תינוק ומצאו שהוא מפרפר בהתחננו אלינו ת"י מפרפר קדמינן פי' מתעגל באפר (א"ב פי' בל"י פעל המתגלגל):

ואולי היינו כפרפרת שאיתה מקנחים ומעפרים את הלחם (וכן זה הכינוי לקינוח שאיתו מסיימים את הארוחה)

וא"ל ע"פ התרגום שזוהי דרשת הגמ' בסוף כתובות - ר' חייא בר גמדא מיגנדר בעפרה שנאמר (תהלים קב, טו) כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו

ור' דרש מהפסוק "יחוננו" היינו להתגלגל באפר !
 
חלק עליון תַחתִית