פירוק המילה קורונה לגרמים


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 04 ספטמבר 2020, 16:21

ואת משמעות ה"קר" לעניין העיגול רואים בזבחים:

אלא מעתה כיור לרבי וסובב לרבי יוסי ברבי יהודה הכי נמי דמעכב דכתי' (שמות כז, ה) ונתתה אותה תחת כרכוב המזבח מלמטה ותניא איזהו כרכוב רבי אומר זה כיור רבי יוסי ברבי יהודה אומר זה הסובב (סא.)


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 08 ספטמבר 2020, 12:39

ל"חר" יש גם משמעות מלשון חום, כמו חרה (חרה אפי) חורב ובמסכת טבול יום א-ד החלק השרוף של הלחם מכונה חרחר
וצ"ל שכלי "חרס" נקרא כך בגלל תהליך ייצורו שאופים את החול בתנור, ובגלל החום שבתהליך נקבע שמו "חרס"
גם השמש מכונה "חרס" כמו בפסוקים הָאֹמֵ֣ר לַ֭חֶרֶס וְלֹ֣א יִזְרָ֑ח (איוב ט-ז) וכן וַיָּ֛שָׁב גִּדְע֥וֹן בֶּן־יוֹאָ֖שׁ מִן־הַמִּלְחָמָ֑ה מִֽלְמַעֲלֵ֖ה הֶחָֽרֶס (שופטים ח-יג) ושם יד-יח וכן ובסוף יהושע בפסוק וַיִּקְבְּר֤וּ אֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־סֶ֖רַח אֲשֶׁ֣ר בְּהַר־אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־גָּֽעַשׁ כותב רש"י:

בְּתִמְנַת סֶרַח כָּךְ שְׁמָהּ, וּבְמָקוֹם אַחֵר (שופטים ב ט) הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ 'תִּמְנַת חֵרֶס', עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידוּ תְּמוּנַת הַחַמָּה עַל קִבְרוֹ (של יהושע), לוֹמַר זֶה הוּא שֶׁהֶעֱמִיד הַחַמָּה, וְכָל הָעוֹבֵר עָלֶיהָ אוֹמֵר חֲבָל עַל זֶה שֶׁעָשָׂה דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה וָמֵת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, תִּמְנַת חֵרֶס שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תִּמְנַת סֶרַח, עַל שֵׁם שֶׁפֵּירוֹתֶיהָ מַסְרִיחִין מֵרוֹב שֻׁמָּנַן.


וגם צ"ל שבגלל חומה של השמש היא נקראת "חרס" (ומזה אולי נובע "קרן שמש")

ומעניין החילוף חר-קר

שהרי קור הוא ההיפך הגמור.

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
הודעות: 2196
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 2171 פעמים
קיבל תודה: 1067 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 08 ספטמבר 2020, 15:07

פיילוט 0.4 כתב:
30 אפריל 2020, 18:00
האם העומק של המילה בה דנים את הדימויים הקרובים במוצא האותיות [כעין שעשית כאן וכפי שמרבה הרש''ר הירש לעשות בפירושו] קיים גם בדימוי במילות לע''ז?
במיוחד שבעבודה הנפלאה שעשית (כדרכך!!) הבאת מילים מלטינית, יוונית, שפות שמיות עתיקות ולהבדיל מלשון הקודש.
או שכיון שלשון הקודש היא מקור כל השפות שייך לדמות גם מילים רחוקות כל כך.
בחז"ל רואים שדרשו את לשון הקודש על פי לשונות הלעז:
בגמרא במסכת סנהדרין דף ד ע"ב איתא והתניא: "לטטפת" ... ר''ע אומר אינו צריך טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים.
 


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 08 ספטמבר 2020, 15:54

דוד ריזל (הפרסומאי) כתב:
08 ספטמבר 2020, 15:07
פיילוט 0.4 כתב:
30 אפריל 2020, 18:00
האם העומק של המילה בה דנים את הדימויים הקרובים במוצא האותיות [כעין שעשית כאן וכפי שמרבה הרש''ר הירש לעשות בפירושו] קיים גם בדימוי במילות לע''ז?
במיוחד שבעבודה הנפלאה שעשית (כדרכך!!) הבאת מילים מלטינית, יוונית, שפות שמיות עתיקות ולהבדיל מלשון הקודש.
או שכיון שלשון הקודש היא מקור כל השפות שייך לדמות גם מילים רחוקות כל כך.
בחז"ל רואים שדרשו את לשון הקודש על פי לשונות הלעז:
בגמרא במסכת סנהדרין דף ד ע"ב איתא והתניא: "לטטפת" ... ר''ע אומר אינו צריך טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים.


מוצאים זאת פעמים רבות -

וְכִי דֶרֶךְ בִּנְיָן בְּכָךְ? אִין, כִּדְדָרֵשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע״, מְלַמֵּד שֶׁקִּילְּעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל אָדָם — שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלָּעִיתָא ״בַּנָּיְתָא״ (שבת צה.)

וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א כותב רש"י:

והיה לכם לזרא. שֶׁתִּהְיוּ מְרַחֲקִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקֵּרַבְתֶּם, וּבְדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן רָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ לָשׁוֹן שֶׁקּוֹרִין לַחֶרֶב זָרָא (במדבר יא-כ)

פרי עץ הדר - בן עזאי אומר אל תקרי הדר אלא אידור שכן בלשון יווני קורין למים אידור
(הידרו - מים) ואתרוג הוא עץ הגדל על כל מים.

ואני יכול להביא בלי סוף דוגמאות.

במבי כתב:
09 מאי 2020, 22:59
רבי יוסי הקדמון כתב:
03 מאי 2020, 18:18
אולי באמת הגיע הזמן לחקור מחקר יסודי על כל השפות שאינן לשון הקודש האם יש משמעות אמיתית למילים או שהם רק הסכמה כללית ולפתוח לכך אשכול מיוחד השאלה אם יש לכך נפקא מינא ביהדות(ואמנם ללשון יוונית ודאי שיש וכן לגבי תפילין טט פת וכו

ומעניין מה שכותב ר' יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש דרוש א' ....נודע כי לשון הקודש הוא עץ חיים וממקום קדוש יבוא והוא לשון המיוחד לארץ ישראל לשון קודש ארץ קודש והוא לשון עברי ולשון ארמאי הוא מענין עץ הדעת טוב ורע כי יש ארמאי לשון קודש ולשון נכר והוא בלול טוב ורע ולכך אדה"ר אחר החטא בלשון ארמי סיפר (סנהדרין לה ע"ב) וגלעד הוא קצה א"י ויעקב דיבר בלשון הקודש גלעד ולבן ביקש להמשיכו לסטרא מסאבא וקרא ליה יגר שהדותא ואליהו יתקנו ויכניסנו לקדושה ולכך היה מגלעד והוא הרופא האמתי... וכו' 

וכן במדרש רבה כתוב אמר רבי תנחומא נשא אדם אשה מקרובותיו עליו הוא אומר עצם מעצמי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת מכאן שניתנה התורה בלשון הקודש רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמרי כשם שניתנה תורה בלשון הקודש כך נברא העולם בלשון הקודש שמע מימיך אומר גיני גיניא (גני=אשה - גניקולוג= רופא נשים) אנתרופי אנתרופא גבר גברתא אלא איש ואשה למה שהלשון הזה נופל על הלשון הזה (ב"ר יח-ד)

וא"כ המדרש מביא ראיה לזה שהתורה והעולם נבראו בלשון הקודש מהעובדה שרק בלשון הקודש השם אשה נובע מהמילה איש ומשא"כ בשאר השפות, ואם נדייק הרי התנא יכל לומר ששאר הלשונות הם אפס הסכמיים וכאין נחשבים והוא לא אמר זאת ! אלא הדגיש את העובדה הלשון הזאת היא קודש אך גם לשאר הלשונות ישנו שורש.


(יש לציין שהאמריקאים התקרבו וקראו לאשה WOMAN שזה נגזר משם האיש ואולי מכיוון שלמדו מדרש זה...)


 

 


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 27 אוקטובר 2020, 09:17

במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד (האדון כהר הגבוה העבד ככרייה הנמוכה) וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)


ולפירוש הערוך משמע שאף בשפה הפרסית קר-גר פירושו מלכות שכותב בערך  אכנגרי

דבי ריש גלותא (מ"ק יב.) ס"א אברנגרי פי' מסדרי שולחנות למעבד עבידתייהו ואם נשברה רגל השלחן שרי לתקנה פירש בתשובות "אבונגר" הוא הממונה על שולחן המלך, שולחן בלשון פרסית "אבון" והמלך "גאר"

וכידוע הגר שפחת שרה הייתה בת פרעה (ופרעה היה בן נמרוד...) ואולי שורש השם "הגר" הינו גם מלשון מלכות

(ומביא זאת יונתן בן עוזיאל וְשָרַי אִתַּת אַבְרָם לָא יְלִידַת לֵיהּ וְלָהּ אַמְתָא מִצְרֵיתָא וּשְׁמָהּ הָגָר בְּרַת פַּרְעה דְיַהֲבָהּ לֵיהּ לְאַמְהוּ בִּזְמַן דְנָסְבָהּ וְאִתְכַּתַּשׁ בְּמֵימַר מִן קֳדָם יְיָ - בראשית טז-טז)


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 28 אוקטובר 2020, 13:39

ונראה להסביר את המילה "גלגל" (וכן עיגול) גם ע"פ שורש ה"גר-טר" שמביע הקפה

ונקדים בעוד החלפה שהיא החלפת האות ר' באות ל' ואביא מספר דוגמאות

בפסוק וַיֵּ֙דַע֙ אַלְמְנוֹתָ֔יו וְעָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִ֑יב וַתֵּ֤שַׁם אֶ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ מִקּ֖וֹל שַׁאֲגָתֽוֹ׃ (יחזקאל יט-ז) כותב המצודת ציון - אלמנותיו. כמו ארמנותיו ובאה הלמ״ד במקום הרי״ש וכן התוציא מזרות (איוב ל״ח:ל״ב) והוא כמו מזלות ובאה הרי״ש במקום הלמ״ד או יתכן שהוא שהוא מל׳ אולם.

רש"י בברכות יז. מסביר מתגדר - כמו מתגדל

ובמשנה בריש פרק ד' דעירובין כתוב מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפְּרַנְדִּיסִין וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָּם. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הִלְּכוּ אֶת כֻּלָּהּ וכו' אך אם נביט בגמרא הגירסא היא מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפְּלַנְדַּרְסִין, וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָּם ! (ושם המקום באמת  הוא בר' !)

התפארת ישראל מסביר את הע"ז ששמה "מרקוליס" במסכת ע"ז - שם האליל זה הוא מערקור שהמנוהו עובדיו על סוחרים ועוברי דרכים (פרק ד' משנה א')


ולא רק אצל חז"ל מצאנו החלפה זו אלא גם בלע"ז ולדוגמא התבלין קצח שהוא שחור משחור שמו המדעי הוא Nigella ואם נעשה החלפת ל' בר' נקבל כינוי גנאי אמריקאי ידוע לכושים !


ובגלגל ובעיגול בהחלפת הל' בר' מגיעים שוב לקר-גר !


HaimL
הודעות: 7597
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 1635 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 28 אוקטובר 2020, 17:38

פלנדרסין, מן הסתם, פלנדריה (בלגיה, פלמים).


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 04 נובמבר 2020, 10:52

וְֽאֶת־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח (בראשית יט-יא)


במבי כתב:
02 נובמבר 2020, 21:17
ראיתי לפני מספר ימים בערוך בהסבר ה"סנוורים" שהוכו אנשי סדום שמתרגמו באיטלקית למילה "קטרט" שכך גם אומרים באיטלקית "קטרקט" בעיניים.

מבט ברשת העלה שהאטימולוגיה של המילה קטרקט שמשמעה בעצם "מפלי מים" נובעת מהעובדה שמים צלולים במפל נהפכים עקב הקצף למראה לבן, שזה קשור כנראה למראה הפרעה זו בעין.

בחזרה לפרשה, בתרגום יונתן מתרגם סנוורים "בחורדרוריא" ומביא שם הפירוש יונתן שזהו לשון עורון מלשון רז"ל פרק אלו מימין (בכורות לח:) בחוודור ופירש"י חולי הוא טיפין לבנות בעין.

וא"כ המילה הארמית חוורדרוריא משמע שנובעת מחיוור שזה לבן.

 קַטַרַקְט

1. יָרוד; עכירות בעדשת העַין, כֶּתֶם לבן על קַרנית העַיִן. שינוי באיכות עדשת העין בגלל התעמעמות הדרגתית שלה;
2. (בגאוגרפיה) סדרה של מפלי מים מדורגים, הנוצרים ממי נהר הזורם על־פני אבן קשה
אנגלית: cataract


יתכן שהשם העברי סנוורים יוצא מפועל ה"קר-טר" שפירושו עיגול ותמונות רבות מראות שבקטרקט במצבים קשים מופיע עיגול מושלם !


640px-Intumescent_cataract.jpg
By Imrankabirhossain - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.p ... d=59257278


והאות נ' היא נוספת כמו שב"חגווי" (כבפסוק "יונתי בחגוי הסלע") מקורה במילה חגא שמשמעותה שבר (והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא - ישעיהו יט-יז)והאות ו' נוספת לצורך השימוש.

ומוצאים את האות נ' בפועל ה"קר-טר" במילים נוספות כגון "סינר" באמת אמרו האשה החוגרת בסונר בין מלפניה בין מלאחריה חייבת שכן ראוי להיות חוזר (משנה שבת י-ד) וכותב שם הברטנורא שכן ראוי להיות חוזר. דרכו להיות חוזר וסובב סביבותיה, ומתחלה ידעה שסופו להתהפך, ואולי אף המילה "כינרת" מבוססת לפי רעיון זה ועפ"ז מתורצת קושיית היעב"ץ על הגמ' שכותבת ולמה נקרא שמה טבריא שיושבת בטבורה של ארץ ישראל (מגילה ו.) ומקשה שהרי העיר טבריה נקראת על שם טיבריוס קיסר, וע"פ הנ"ל מתורץ שגם הכינרת הוא ע"ש העיגול ומתאים להזכיר לידה את הטבור שהוא במרכז (וגם עגול)
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


שמחה מנתניה
הודעות: 316
הצטרף: 21 נובמבר 2019, 20:40
נתן תודה: 195 פעמים
קיבל תודה: 77 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי שמחה מנתניה » 04 נובמבר 2020, 13:13

במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
כידוע פירוש המילה קורונה הינה כתר והגדרת הכתר הינה דבר המקיף את הראש
 אם נסתכל על האותיות המרכיבות אותה הדומינטטי בהם הם ק' ר' ונ'
 אם נחפש מילים דומות אליה נמצא רבות כגון צמח הקורנית (שביעית ח-א) ומסביר מוסף הערוך שהוא מלשון כתר שהיו עושים ממנו עטרות לראש המסובים בבתי המשתאות 
 גם קרנית העין נראית בצורת הר קטן ע"ג העין כמילים רבות שמשמעם זהה כפי שנביא בהמשך, וכן עיר שכבשה כרכום (כתובות ב-ט) הכוונה למצור סביב לעיר, וכן קרפף הכוונה למקום מוקף מחיצות ללא קירוי, וכן הקרחת כפי שנאמר בבכורות איזה הוא קירח כל שאין לו שיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן (פרק ז' משנה ב') תספורת קרה הינה ג"כ כעין עיגול סביב הראש וכן הקרוסלה מסתובבת סחור סחור (Circle) 
 קורא הינו בראש הדקל או לב הדקל ומשום מה גם זכור לי שיש מקום שמגדירים אותו שגדל סביב הדקל ואיך שלא נגיד אפשר להסביר אם בראש הדקל או סביבו זה כפי המילים כדלעיל ואם לב הדקל א"ל מכיוון שבלועזית לב אומרים קרדיו (קרדיולוג) והערוך מביא שפי' המילה קורדייקוס (שנמצאת בגיטין - מי שאחזו קורדייקוס) רוח הדופקת בלב נקראית קורדייקוס והלב נראה כאגס.
 (אגב ישנם מילים נוצרו כתוצאה מזה כגון CREDO שפירושו בר' מאמין ועפ"ז קרדיט CREDIT זה לתת אמון וכתוצאה מזה לתת בהקפה ובאשראי) 
 כריכות הכוונה לאלומות ומאלמים אלומים תרגומו מכרך כריכן, והגמ' אומרת כרכתא מאי, א"ר אסירן ומסביר הערוך שהכוונה שעושה גידור פסיפס סביב התמרים (ערך כרך)
 עד שינתקו שיני הכרכשתא מסביר הערוך שביוונית קרקס יש לו שני פירושים זנב או טבעת וכן בעברית המקום נקרא פי הטבעת
 מצאנו שהקורא מאסף את כולם סביבו כִּ֣י ׀ "הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח ׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חוֹמֹתֶ֙יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה" (ירמיה א-טו)
 החולדה נקראת בארמית כרכשתא (מגילה יד) וכתוב בחולין תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר ר' זירא מאי קראה (תהלים מט, ב) האזינו כל יושבי חלד (חולין קכז.) וכותב שם רש"י יושבי חלד - יושבי הארץ שהוא מקום מיושב לחולדות וא"כ כרכשתא הכוונה להר שזה היבשות שרק עליהם היא נמצאת 
 ומצאנו שמוצאות האותיות מתחלפות אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"צ מהשיניים, בומ"פ מהשפתים (כמו שהגמ' דורשת בתחילת פרק שישי מברכות מהמילה הילולים היא לומדת חילולים ועיין רע"ק שם)
 וא"כ קר יכול להתחלף עם גר ו וכר, וכן רואים שיעקב אבינו קרא לגל אבנים גלעד ולבן קרא לו יגר שהדותא וכן חמרים חמרים מתרגמינן דגורין, ולעיתים מוצאים פועל הפוך לחלוטין כמו שאצלינו ה"קר" וה"הר" אם נבדוק ב"כר" בפועל כורה הכוונה בכלל בחפירת בור שזה ההפך הגמור מ"הר" ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד (האדון כהר הגבוה העבד ככרייה הנמוכה) וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)
 ועד עכשיו ראיתי שהמילים שהיה בהם דומיננטי ה"קר" פירושם היה עיגול או הר אך יש גם קרן של בעלי חיים שזה קרניים ישרות וא"כ קרני השמש מה הם, האם כגלים כעין עיגול או בצורה ישרה (חלקיק) ? ובדור האחרון גילו ששני ההגדרות נכונות מה שנקרא דואליות הגל חלקיק

הפוך בה והפוך בה דכולה בה.

לא עיינתי בכל האשכול
אולם לא הבנתי על מה הנידון בכלל
לפרש איך מילים לועזיות שורשם מלשון הקודש?

נ.ב:
מועתק בזה מהאקדמיה לעברית על שם הקורונה

נגיפי קורונה הם משפחה גדולה של נגיפים שקיבלו את שמם בשל צורתם כשמתבוננים בהם במיקרוסקופ: צורת כתר או בלטינית קורונה. ואולם הגישה הרווחת היא לא לתת שמות עבריים לחיידקים ולנגיפים.
אל האקדמיה ללשון העברית הגיעו הצעות מהציבור לקבוע שם עברי למחלה ובהן כַּתֶּרֶת, קָרֶנֶת, נַזֶּרֶת. בשלב זה אין בכוונת האקדמיה לקבוע שם עברי למחלה.
 נזכיר כי בדרך כלל שמות המחלות ניתנים על פי מאפיינים בולטים של המחלה עצמה דוגמת השמות המקראיים דלקת וקדחת והשמות המחודשים צהבת, אדמת, סוכרת, דַּגֶּנֶת (צליאק).


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 04 נובמבר 2020, 13:54

 
שמחה מנתניה כתב:
04 נובמבר 2020, 13:13
במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
כידוע פירוש המילה קורונה הינה כתר והגדרת הכתר הינה דבר המקיף את הראש
 אם נסתכל על האותיות המרכיבות אותה הדומינטטי בהם הם ק' ר' ונ'
 אם נחפש מילים דומות אליה נמצא רבות כגון צמח הקורנית (שביעית ח-א) ומסביר מוסף הערוך שהוא מלשון כתר שהיו עושים ממנו עטרות לראש המסובים בבתי המשתאות 
 גם קרנית העין נראית בצורת הר קטן ע"ג העין כמילים רבות שמשמעם זהה כפי שנביא בהמשך, וכן עיר שכבשה כרכום (כתובות ב-ט) הכוונה למצור סביב לעיר, וכן קרפף הכוונה למקום מוקף מחיצות ללא קירוי, וכן הקרחת כפי שנאמר בבכורות איזה הוא קירח כל שאין לו שיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן (פרק ז' משנה ב') תספורת קרה הינה ג"כ כעין עיגול סביב הראש וכן הקרוסלה מסתובבת סחור סחור (Circle) 
 קורא הינו בראש הדקל או לב הדקל ומשום מה גם זכור לי שיש מקום שמגדירים אותו שגדל סביב הדקל ואיך שלא נגיד אפשר להסביר אם בראש הדקל או סביבו זה כפי המילים כדלעיל ואם לב הדקל א"ל מכיוון שבלועזית לב אומרים קרדיו (קרדיולוג) והערוך מביא שפי' המילה קורדייקוס (שנמצאת בגיטין - מי שאחזו קורדייקוס) רוח הדופקת בלב נקראית קורדייקוס והלב נראה כאגס.
 (אגב ישנם מילים נוצרו כתוצאה מזה כגון CREDO שפירושו בר' מאמין ועפ"ז קרדיט CREDIT זה לתת אמון וכתוצאה מזה לתת בהקפה ובאשראי) 
 כריכות הכוונה לאלומות ומאלמים אלומים תרגומו מכרך כריכן, והגמ' אומרת כרכתא מאי, א"ר אסירן ומסביר הערוך שהכוונה שעושה גידור פסיפס סביב התמרים (ערך כרך)
 עד שינתקו שיני הכרכשתא מסביר הערוך שביוונית קרקס יש לו שני פירושים זנב או טבעת וכן בעברית המקום נקרא פי הטבעת
 מצאנו שהקורא מאסף את כולם סביבו כִּ֣י ׀ "הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח ׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חוֹמֹתֶ֙יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה" (ירמיה א-טו)
 החולדה נקראת בארמית כרכשתא (מגילה יד) וכתוב בחולין תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר ר' זירא מאי קראה (תהלים מט, ב) האזינו כל יושבי חלד (חולין קכז.) וכותב שם רש"י יושבי חלד - יושבי הארץ שהוא מקום מיושב לחולדות וא"כ כרכשתא הכוונה להר שזה היבשות שרק עליהם היא נמצאת 
 ומצאנו שמוצאות האותיות מתחלפות אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"צ מהשיניים, בומ"פ מהשפתים (כמו שהגמ' דורשת בתחילת פרק שישי מברכות מהמילה הילולים היא לומדת חילולים ועיין רע"ק שם)
 וא"כ קר יכול להתחלף עם גר ו וכר, וכן רואים שיעקב אבינו קרא לגל אבנים גלעד ולבן קרא לו יגר שהדותא וכן חמרים חמרים מתרגמינן דגורין, ולעיתים מוצאים פועל הפוך לחלוטין כמו שאצלינו ה"קר" וה"הר" אם נבדוק ב"כר" בפועל כורה הכוונה בכלל בחפירת בור שזה ההפך הגמור מ"הר" ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד (האדון כהר הגבוה העבד ככרייה הנמוכה) וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)
 ועד עכשיו ראיתי שהמילים שהיה בהם דומיננטי ה"קר" פירושם היה עיגול או הר אך יש גם קרן של בעלי חיים שזה קרניים ישרות וא"כ קרני השמש מה הם, האם כגלים כעין עיגול או בצורה ישרה (חלקיק) ? ובדור האחרון גילו ששני ההגדרות נכונות מה שנקרא דואליות הגל חלקיק

הפוך בה והפוך בה דכולה בה.

לא עיינתי בכל האשכול
אולם לא הבנתי על מה הנידון בכלל
לפרש איך מילים לועזיות שורשם מלשון הקודש?

 בפתיחת האשכול שמתי לב שהמילה קורונה שמשמעותה כתר\הקפה\סיבוב בלשון הקודש מוצאים בדיוק את אותה המשמעות למילים אלה, ונגדיל ונאמר שזה אולי מהמילים הבראשתיות שעליהם מבוססת כל השפה.

והלא דבר הוא שהתורה מתחילה עם "בראשית" אותיות "תיבא שר" (א' מתחלפת עם ה' כמו בפסוק "כן יתן לידידו שנא - תהילים קכז-ב)
ומסתיימת בברכות השבטים שהאחרון שבהם הוא "אשר"
 


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 04 נובמבר 2020, 20:54

עוד מקום שיש בפועל קר-טר ביטוי לעיגול הינו בפסוקים הבאים:

וַיִּקְבְּר֤וּ אֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־סֶ֖רַח אֲשֶׁ֣ר בְּהַר־אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־גָּֽעַשׁ (יהושע כד-ל)

כותב רש"י: בְּתִמְנַת סֶרַח כָּךְ שְׁמָהּ, וּבְמָקוֹם אַחֵר (שופטים ב ט) הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ 'תִּמְנַת חֵרֶס', עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידוּ תְּמוּנַת הַחַמָּה עַל קִבְרוֹ (של יהושע), לוֹמַר זֶה הוּא שֶׁהֶעֱמִיד הַחַמָּה, וְכָל הָעוֹבֵר עָלֶיהָ אוֹמֵר חֲבָל עַל זֶה שֶׁעָשָׂה דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה וָמֵת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, תִּמְנַת חֵרֶס שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תִּמְנַת סֶרַח, עַל שֵׁם שֶׁפֵּירוֹתֶיהָ מַסְרִיחִין מֵרוֹב שֻׁמָּנַן.

וַיָּ֛שָׁב גִּדְע֥וֹן בֶּן־יוֹאָ֖שׁ מִן־הַמִּלְחָמָ֑ה מִֽלְמַעֲלֵ֖ה הֶחָֽרֶס (שופטים ח-יג)
וְתַב גִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ מִן קְרָבָא עַד לָא מֵעַל שִׁמְשָׁא

הָאֹמֵ֣ר לַ֭חֶרֶס וְלֹ֣א יִזְרָ֑ח וּבְעַ֖ד כּוֹכָבִ֣ים יַחְתֹּֽם (איוב ט-ז)
דַאֲמַר לְשִׁמְשָׁא וְלָא יִדְנַח וְאַמְטוּל כּוֹכְבַיָא יַחְתוֹם בַּעֲנָנֵי

וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יָבֹ֣א הַחַ֔רְסָה מַה־מָּת֣וֹק מִדְּבַ֔שׁ וּמֶ֥ה עַ֖ז מֵאֲרִ֑י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לוּלֵא֙ חֲרַשְׁתֶּ֣ם בְּעֶגְלָתִ֔י לֹ֥א מְצָאתֶ֖ם חִידָתִֽי׃ (שופטים יד-יח)
וַאֲמַרוּ לֵיהּ אֱנָשֵׁי קַרְתָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה עַד לָא מֵעַל שִׁמְשָׁא מַה חַלֵי מִדוּבְשָׁא וּמַה תַּקִיף מֵאַרְיָא וַאֲמַר לְהוֹן אִילוּלָפוֹן בְּדַקְתּוּן בְּאִתְּתִי לָא אַשְׁכַּחְתּוּן חוּדָתִי

בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִהְיוּ֩ חָמֵ֨שׁ עָרִ֜ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם מְדַבְּרוֹת֙ שְׂפַ֣ת כְּנַ֔עַן וְנִשְׁבָּע֖וֹת לַיהוָ֣ה צְבָא֑וֹת עִ֣יר הַהֶ֔רֶס יֵאָמֵ֖ר לְאֶחָֽת (ישעיה יט-יח)
בְעִדָנָא הַהִיא יֶהֶוְיָן חֲמֵשׁ קִרְוִין בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם מְמַלְלָן מַמְלַל כְּנַעֲנָאָה וְקַיְמָן בִּשְׁמָא דַייָ צְבָאוֹת קַרְתָּא בֵית שֶׁמֶשׁ דַעֲתִידָא לְמֶחְרַב יִתְאַמַר הִיא חֲדָא מִנְהוֹן

ומסתמא בפסוק האחרון זה בהחלפת ה-ח כגמ' בריש פרק ו' דברכות הילולים-חילולים וברע"ק שם דלא מתמנעי רבנן לאחלופי ח' בה'

ובמאמר המוסגר "עיר ההרס" הכוונה לרעמסס שבמצרים שהרי ר' סעדיה גאון מתרגם את הפסוק "וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס" ל"פבנו קרי מכ̇אזן לפרעון פי אלפיום ופי עין אלשמס" ו"שמס" בערבית זה שמש (שהרי מג'דל שמס שבחרמון פירושו מגדל השמש)


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 05 נובמבר 2020, 21:20

במבי כתב:
25 מאי 2020, 07:52
וכנראה שורש השמות תרח, שרח, קרח (וכן שרה) כולם על דרך ה"קר-טר" שמביעים שלטון ושררה.

לגבי שרח בת אשר, מובא במדרש רבה ששמה היה "סגולה" (סוף פרשת וזאת הברכה) וגם "סגל" בהחלפת ר-ל יוצא מהשורש קר-גר 

ודרך אגב הרד"ל שם מעיר, שפירוש המילה "סגולה" הוא אשכול (ענבים) והדבר מובא בסוף מסכת פאה בירושלמי, ואם נשים לב צורת הניקוד "סגול" דומה מאד לאשכול ענבים, ועפ"ז יבואר הפסוק אֶשְׁתְּךָ֤ ׀ כְּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בְּיַרְכְּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ (תהילים קכח-ג) אֶשְׁתְּךָ֤ דייקא ! (א' סגולה) שהרי דימוי האשה הוא לגפן.


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 06 נובמבר 2020, 08:23

במבי כתב:
28 אוקטובר 2020, 13:39

ונקדים בעוד החלפה שהיא החלפת האות ר' באות ל' ואביא מספר דוגמאות

בפסוק וַיֵּ֙דַע֙ אַלְמְנוֹתָ֔יו וְעָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִ֑יב וַתֵּ֤שַׁם אֶ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ מִקּ֖וֹל שַׁאֲגָתֽוֹ׃ (יחזקאל יט-ז) כותב המצודת ציון - אלמנותיו. כמו ארמנותיו ובאה הלמ״ד במקום הרי״ש וכן התוציא מזרות (איוב ל״ח:ל״ב) והוא כמו מזלות ובאה הרי״ש במקום הלמ״ד או יתכן שהוא שהוא מל׳ אולם.

רש"י בברכות יז. מסביר מתגדר - כמו מתגדל

ובמשנה בריש פרק ד' דעירובין כתוב מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפְּרַנְדִּיסִין וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָּם. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הִלְּכוּ אֶת כֻּלָּהּ וכו' אך אם נביט בגמרא הגירסא היא מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפְּלַנְדַּרְסִין, וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָּם ! (ושם המקום באמת  הוא בר' !)

התפארת ישראל מסביר את הע"ז ששמה "מרקוליס" במסכת ע"ז - שם האליל זה הוא מערקור שהמנוהו עובדיו על סוחרים ועוברי דרכים (פרק ד' משנה א')


ולא רק אצל חז"ל מצאנו החלפה זו אלא גם בלע"ז ולדוגמא התבלין קצח שהוא שחור משחור שמו המדעי הוא Nigella ואם נעשה החלפת ל' בר' נקבל כינוי גנאי אמריקאי ידוע לכושים !
 
במבי כתב:
05 נובמבר 2020, 21:20
במבי כתב:
25 מאי 2020, 07:52
וכנראה שורש השמות תרח, שרח, קרח (וכן שרה) כולם על דרך ה"קר-טר" שמביעים שלטון ושררה.

וגם השם לוט שהיה אחיה של שרה צריך לבארו.

ונראה לומר שוב בהחלפת ר-ל יוצא רוט והרעיון נראה בבירור בתוך מכלול השמות הנ"ל.


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 10 נובמבר 2020, 13:30

התרגום של המילה חלות הוא גריצן (ויקרא ז-יב) ונראה לומר שגם גריצן הוא מלשון עיגול בשורש הגר-טר !
(וגם חלה שהרי ר-ל)

ורש"י בשבת ל: כותב כמהין פטריות עגולין כגלוסקאות וא"כ גם גלוסקא פירושו עיגול בשורש זה


וגם הגירוסקופ המשמש בעיקר את מדע התעופה ליחס בין המטוס לזוית הקרקע (אני מקווה שאני מדייק....) מקורו במילה גירוס - עיגול

Gyroscope_operation.gif
Lucas Vieira, via Wikimedia Commons
 
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 12 נובמבר 2020, 09:57

במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
...וא"כ קר יכול להתחלף עם גר ו וכר, וכן רואים שיעקב אבינו קרא לגל אבנים גלעד ולבן קרא לו יגר שהדותא וכן חמרים חמרים מתרגמינן דגורין, ולעיתים מוצאים פועל הפוך לחלוטין כמו שאצלינו ה"קר" וה"הר" אם נבדוק ב"כר" בפועל כורה הכוונה בכלל בחפירת בור שזה ההפך הגמור מ"הר"

ומוצאים זאת גם במילה "איגרא" שזה גג "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" ומאידך המילה "איכר" מבטאת את החורש בתלמים לעומק כבפסוק וְנִפַּצְתִּ֤י בְךָ֙ רֹעֶ֣ה וְעֶדְר֔וֹ וְנִפַּצְתִּ֥י בְךָ֖ אִכָּ֣ר וְצִמְדּ֑וֹ וְנִפַּצְתִּ֣י בְךָ֔ פַּח֖וֹת וּסְגָנִֽים (ירמיה נא-כג)

וכותב שם המצודת ציון:
אכר. הוא העובד האדמה בחרישה וזריעה וכן בושו אכרים (לעיל י״ד)
וכן בלע"ז במילה אגרונום ואגרוס (agros) זה שדה

ויש יחידת מידה שנקראת אקר ומעניין אם היא תואמת ליחידה של מענה כבפסוק וַתְּהִ֞י הַמַּכָּ֣ה הָרִאשֹׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יוֹנָתָ֛ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו כְּעֶשְׂרִ֣ים אִ֑ישׁ כְּבַחֲצִ֥י מַעֲנָ֖ה צֶ֥מֶד שָׂדֶֽה (שמואל א' יד-יד)

וכותב שם המצודת דוד:
 כבחצי מענה וכו׳. רצה לומר: עם שהעשרים האלו היו קרובים זה לזה, כי עמדו בשיעור מרחק חצי מענה אשר יחרוש האדם בצמד בקר בהשדה, עם כל זאת לא עזרו אלו לאלו

מצודת ציון:
מענה. הוא הקו הישר, שיחרוש החורש כשיעור הראוי, וחוזר וחורש אצלו כמדתו, עד כלותו כל השדה, כמו (תהלים קכט ג): האריכו למעניתם


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 23 נובמבר 2020, 23:05

וגם נראה שהכברה היא משורש הגר-טר

וכוברין אותה בכברות פי' כברה כלי שכוברין בו החטין ומוצאין את המוץ והוא עגול כאמה על אמה ולכן דימה בארה של מרים לכברה שכיון שעגול הוא דומה לפי הבאר (ערוך ערך כבר א')
במבי כתב:
04 נובמבר 2020, 10:52
.... ואולי אף המילה "כינרת" מבוססת לפי רעיון זה ועפ"ז מתורצת קושיית היעב"ץ על הגמ' שכותבת ולמה נקרא שמה טבריא שיושבת בטבורה של ארץ ישראל (מגילה ו.) ומקשה שהרי העיר טבריה נקראת על שם טיבריוס קיסר, וע"פ הנ"ל מתורץ שגם הכינרת הוא ע"ש העיגול ומתאים להזכיר לידה את הטבור שהוא במרכז (וגם עגול)

וא"כ הכברה שהיא נקראת ע"ש העיגול נמצאת בכינרת שגם היא נקראת ע"ש העיגול (על יד טבריה שגם היא עד"ז)


טוביה פריד
הודעות: 580
הצטרף: 28 יולי 2020, 15:47
נתן תודה: 541 פעמים
קיבל תודה: 230 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי טוביה פריד » 24 נובמבר 2020, 01:32

במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
כידוע פירוש המילה קורונה הינה כתר והגדרת הכתר הינה דבר המקיף את הראש
 אם נסתכל על האותיות המרכיבות אותה הדומינטטי בהם הם ק' ר' ונ'
 אם נחפש מילים דומות אליה נמצא רבות כגון צמח הקורנית (שביעית ח-א) ומסביר מוסף הערוך שהוא מלשון כתר שהיו עושים ממנו עטרות לראש המסובים בבתי המשתאות 
 גם קרנית העין נראית בצורת הר קטן ע"ג העין כמילים רבות שמשמעם זהה כפי שנביא בהמשך, וכן עיר שכבשה כרכום (כתובות ב-ט) הכוונה למצור סביב לעיר, וכן קרפף הכוונה למקום מוקף מחיצות ללא קירוי, וכן הקרחת כפי שנאמר בבכורות איזה הוא קירח כל שאין לו שיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן (פרק ז' משנה ב') תספורת קרה הינה ג"כ כעין עיגול סביב הראש וכן הקרוסלה מסתובבת סחור סחור (Circle) 
 קורא הינו בראש הדקל או לב הדקל ומשום מה גם זכור לי שיש מקום שמגדירים אותו שגדל סביב הדקל ואיך שלא נגיד אפשר להסביר אם בראש הדקל או סביבו זה כפי המילים כדלעיל ואם לב הדקל א"ל מכיוון שבלועזית לב אומרים קרדיו (קרדיולוג) והערוך מביא שפי' המילה קורדייקוס (שנמצאת בגיטין - מי שאחזו קורדייקוס) רוח הדופקת בלב נקראית קורדייקוס והלב נראה כאגס.
 (אגב ישנם מילים נוצרו כתוצאה מזה כגון CREDO שפירושו בר' מאמין ועפ"ז קרדיט CREDIT זה לתת אמון וכתוצאה מזה לתת בהקפה ובאשראי) 
 כריכות הכוונה לאלומות ומאלמים אלומים תרגומו מכרך כריכן, והגמ' אומרת כרכתא מאי, א"ר אסירן ומסביר הערוך שהכוונה שעושה גידור פסיפס סביב התמרים (ערך כרך)
 עד שינתקו שיני הכרכשתא מסביר הערוך שביוונית קרקס יש לו שני פירושים זנב או טבעת וכן בעברית המקום נקרא פי הטבעת
 מצאנו שהקורא מאסף את כולם סביבו כִּ֣י ׀ "הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח ׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חוֹמֹתֶ֙יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה" (ירמיה א-טו)
 החולדה נקראת בארמית כרכשתא (מגילה יד) וכתוב בחולין תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר ר' זירא מאי קראה (תהלים מט, ב) האזינו כל יושבי חלד (חולין קכז.) וכותב שם רש"י יושבי חלד - יושבי הארץ שהוא מקום מיושב לחולדות וא"כ כרכשתא הכוונה להר שזה היבשות שרק עליהם היא נמצאת 
 ומצאנו שמוצאות האותיות מתחלפות אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"צ מהשיניים, בומ"פ מהשפתים (כמו שהגמ' דורשת בתחילת פרק שישי מברכות מהמילה הילולים היא לומדת חילולים ועיין רע"ק שם)
 וא"כ קר יכול להתחלף עם גר ו וכר, וכן רואים שיעקב אבינו קרא לגל אבנים גלעד ולבן קרא לו יגר שהדותא וכן חמרים חמרים מתרגמינן דגורין, ולעיתים מוצאים פועל הפוך לחלוטין כמו שאצלינו ה"קר" וה"הר" אם נבדוק ב"כר" בפועל כורה הכוונה בכלל בחפירת בור שזה ההפך הגמור מ"הר" ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד (האדון כהר הגבוה העבד ככרייה הנמוכה) וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)
 ועד עכשיו ראיתי שהמילים שהיה בהם דומיננטי ה"קר" פירושם היה עיגול או הר אך יש גם קרן של בעלי חיים שזה קרניים ישרות וא"כ קרני השמש מה הם, האם כגלים כעין עיגול או בצורה ישרה (חלקיק) ? ובדור האחרון גילו ששני ההגדרות נכונות מה שנקרא דואליות הגל חלקיק

הפוך בה והפוך בה דכולה בה.

אשריך רבי @במבי שהתורה אצלך כגורן ואתה מהפך בעומרים  ומחבר ומקשר דבריה ממקום למקום ואוף אותה כולה עמרים עמרים. 


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 24 נובמבר 2020, 07:40

ייתכן שאף המילה "צפרא" באה משורש זה וכותב הערוך בערך צפר
הקופה משיעשה בה שתי צפירות לרוחב שלה והערק משיעשה בה צפירה אחת פי' אלו שעושין לקופה גדילין וסופרין אותן ומסבבין אום ומניין שזה צפירה לשון סביבה וחזרה היא שנא' ישוב ויצפור אומר באה הצפירה (א"ב פי' בל"ר עגולה אשר אינה מסוגרת אבל חוזרת חלילה כמו נחש עקלתון ועושים קפות מצפירות)

וכן הרד"ק על הפסוק וְעַתָּ֗ה קְרָ֨א נָ֜א בְּאָזְנֵ֤י הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר מִֽי־יָרֵ֣א וְחָרֵ֔ד יָשֹׁ֥ב וְיִצְפֹּ֖ר מֵהַ֣ר הַגִּלְעָ֑ד (שופטים ז-ג)

ויצפר. ישכים בבקר מתרגמינן בקר צפרא או פי' יסבב כלומר יסוב מהר הגלעד וישוב לו וכן נקראת המצנפת צפירה לפי שסובבים אותה על הראש ולצפירת תפארה וכן במשנה הקופה משיעשה בה שתי צפירות לרחב שלה


ואף שהיום מתחיל מהלילה אחר השינה מרגישים התחדשות ומתחילים סיבוב של יום נוסף.


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 25 נובמבר 2020, 08:44

אף המילה חץ בארמית היא "גירא" ומסתמא גם נובעת מאותו השורש שהרי בעת שנורה חץ מפאת חוקי הבליסטיקה מסלולו הוא מעגלי, וכן בעברית אולי שמו חץ גם בגלל אותה הסיבה כי מסלול החץ נראה כחצי המעגל ואולי עפ"ז יבואר ניסוח הפסוק הבא וַיָּבֹ֤א הַנַּ֙עַר֙ עַד־מְק֣וֹם הַחֵ֔צִי אֲשֶׁ֥ר יָרָ֖ה יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּקְרָ֨א יְהוֹנָתָ֜ן אַחֲרֵ֤י הַנַּ֙עַר֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲל֥וֹא הַחֵ֖צִי מִמְּךָ֥ וָהָֽלְאָה (ש"א כ-לז)

(כמובן בירייה על מטרה בקו ישיר פחות מורגש טבע זה)



Inclinedthrow.gif
AllenMcC., CC BY-SA 3.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0>, via Wikimedia Commons
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


HaimL
הודעות: 7597
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 1635 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 25 נובמבר 2020, 08:51

המילה κύριε, אדון ביוונית, משמשת גם את הנוצרים לתפילה


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 25 נובמבר 2020, 21:54

HaimL כתב:
25 נובמבר 2020, 08:51
המילה κύριε, אדון ביוונית, משמשת גם את הנוצרים לתפילה

גם בהללויה הם משתמשים, ולכן נחרים מילה זו ?
במבי כתב:
29 אוגוסט 2020, 20:55
במבי כתב:
19 יולי 2020, 23:02
במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
כ
 .... ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד ... וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR)
 .....

הרי"ף בשבועות מביא ירושלמי שאומר ריש לקיש דוגמא לשבועת שוא, אדם שרואה שיורד גשם ואומר "קירי פירי ברכסון" ומסביר הר"ן שנשבע בשם (ה') שהוא אדונו שהפירות יהיו בזול (דף יג. בדפי הרי"ף)

וכן בדפי המפרשים בירושלמי נדרים ט: מביא הבן אריה את הערוך שאומר ופי' קירי אדון, הוא שבועה, האלוקים המטר הרבה עכ"ל הערוך. וכן כותב המהר"ם די לונזאנו דהא קמ"ל דאע"ג דלא הזכיר השם בלשון הקודש אלא בלשון יוני קירי שרצה לומר אדוני עכ"ז לוקה.


והלא דבר הוא שהמילה קורונה שפירושה כתר יש במשמעה בלשון אדנות כלפי ה' !


הִנְנִ֤י שֹׁלֵחַ֙ מַלְאָכִ֔י וּפִנָּה־דֶ֖רֶךְ לְפָנָ֑י וּפִתְאֹם֩ יָב֨וֹא אֶל־הֵיכָל֜וֹ הָאָד֣וֹן ׀ אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֗ים וּמַלְאַ֨ךְ הַבְּרִ֜ית אֲשֶׁר־אַתֶּ֤ם חֲפֵצִים֙ הִנֵּה־בָ֔א אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ (מלאכי ג'-א')
 
במבי כתב:
21 יולי 2020, 07:54
עפ"ז גם יתבאר קושיא שהייתה לי זמן רב בתרגום על הפסוקים 

לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־מָחֲלַ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ (תהילים נג'-א')
לְשַׁבָּחָא עַל פּוּרְעָנוּת דְרַשִׁיעַיָא דִי מַפְסִין שְׁמָא דְקֵירִיס שִׂכְלָא טָבָא עַל יַד דָוִד:


אֹהֲבֵ֥י יְהוָ֗ה שִׂנְא֫וּ רָ֥ע שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו מִיַּ֥ד רְ֝שָׁעִ֗ים יַצִּילֵֽם׃ (שם צז'-י')
רְחִמַיָא דַייָ סְנוּ בִישׁ מְטוּל דְקֵירִיס נָטֵיר נַפְשָׁת חֲסִידוֹי מִן אַיְדֵיהוֹן דְרַשִׁיעֵי יִפְצֵי אִנוּן:

ותמהתי מהו ה"קיריס" הלזה ?!
וע"פ האמור התשובה פשוטה שזהו לשון אדנות.


וכן כותב מחזור ויטרי 

רפז.ארעא דקרא. כעין ההרים רקדו כאילים. שמיא זמרו. הגידו שמים צדקו. ישמחו השמים ותגל הארץ. כד אריס קיריס. כשאירס האדון בתלמוד בבלי. קירי. אדון. כירי. עבד. כדא' בע"ז סך קירי פלסתר. חשבון אדוני כזב: ובלשון ירושלמי מוסיף סמך (בראש) [בסוף] תיבותיו. וכן אתה מוצא בכל ספר יוסיפון. ואותו הלשון קורא לאדון קיריס. ועבד כיריס. וכן אתה מוצא בחנניה מישאל ועזריה. כיריס אתון דרמית רוחכון. כלמ' עבדים אתם ורוחכם גסה שלא לכרוע לצלמי.... (שבועות רפז')

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיֶעְתַּק צוּר מִמְקֹמוֹ״. וְאֵין ״צוּר״ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי״ (ברכות ה:)

וישנה החלפה בין צ' לק' (כהברת C)

 


HaimL
הודעות: 7597
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 1635 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 25 נובמבר 2020, 22:00

במבי כתב:
25 נובמבר 2020, 21:54
HaimL כתב:
25 נובמבר 2020, 08:51
המילה κύριε, אדון ביוונית, משמשת גם את הנוצרים לתפילה

גם בהללויה הם משתמשים, ולכן נחרים מילה זו ?
במבי כתב:
29 אוגוסט 2020, 20:55
במבי כתב:
19 יולי 2020, 23:02


הרי"ף בשבועות מביא ירושלמי שאומר ריש לקיש דוגמא לשבועת שוא, אדם שרואה שיורד גשם ואומר "קירי פירי ברכסון" ומסביר הר"ן שנשבע בשם (ה') שהוא אדונו שהפירות יהיו בזול (דף יג. בדפי הרי"ף)

וכן בדפי המפרשים בירושלמי נדרים ט: מביא הבן אריה את הערוך שאומר ופי' קירי אדון, הוא שבועה, האלוקים המטר הרבה עכ"ל הערוך. וכן כותב המהר"ם די לונזאנו דהא קמ"ל דאע"ג דלא הזכיר השם בלשון הקודש אלא בלשון יוני קירי שרצה לומר אדוני עכ"ז לוקה.


והלא דבר הוא שהמילה קורונה שפירושה כתר יש במשמעה בלשון אדנות כלפי ה' !


הִנְנִ֤י שֹׁלֵחַ֙ מַלְאָכִ֔י וּפִנָּה־דֶ֖רֶךְ לְפָנָ֑י וּפִתְאֹם֩ יָב֨וֹא אֶל־הֵיכָל֜וֹ הָאָד֣וֹן ׀ אֲשֶׁר־אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֗ים וּמַלְאַ֨ךְ הַבְּרִ֜ית אֲשֶׁר־אַתֶּ֤ם חֲפֵצִים֙ הִנֵּה־בָ֔א אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ (מלאכי ג'-א')
 
במבי כתב:
21 יולי 2020, 07:54
עפ"ז גם יתבאר קושיא שהייתה לי זמן רב בתרגום על הפסוקים 

לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־מָחֲלַ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ (תהילים נג'-א')
לְשַׁבָּחָא עַל פּוּרְעָנוּת דְרַשִׁיעַיָא דִי מַפְסִין שְׁמָא דְקֵירִיס שִׂכְלָא טָבָא עַל יַד דָוִד:


אֹהֲבֵ֥י יְהוָ֗ה שִׂנְא֫וּ רָ֥ע שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו מִיַּ֥ד רְ֝שָׁעִ֗ים יַצִּילֵֽם׃ (שם צז'-י')
רְחִמַיָא דַייָ סְנוּ בִישׁ מְטוּל דְקֵירִיס נָטֵיר נַפְשָׁת חֲסִידוֹי מִן אַיְדֵיהוֹן דְרַשִׁיעֵי יִפְצֵי אִנוּן:

ותמהתי מהו ה"קיריס" הלזה ?!
וע"פ האמור התשובה פשוטה שזהו לשון אדנות.


וכן כותב מחזור ויטרי 

רפז.ארעא דקרא. כעין ההרים רקדו כאילים. שמיא זמרו. הגידו שמים צדקו. ישמחו השמים ותגל הארץ. כד אריס קיריס. כשאירס האדון בתלמוד בבלי. קירי. אדון. כירי. עבד. כדא' בע"ז סך קירי פלסתר. חשבון אדוני כזב: ובלשון ירושלמי מוסיף סמך (בראש) [בסוף] תיבותיו. וכן אתה מוצא בכל ספר יוסיפון. ואותו הלשון קורא לאדון קיריס. ועבד כיריס. וכן אתה מוצא בחנניה מישאל ועזריה. כיריס אתון דרמית רוחכון. כלמ' עבדים אתם ורוחכם גסה שלא לכרוע לצלמי.... (שבועות רפז')

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁגּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיֶעְתַּק צוּר מִמְקֹמוֹ״. וְאֵין ״צוּר״ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי״ (ברכות ה:)

וישנה החלפה בין צ' לק' (כהברת C)

חכה, חבר. אני רק ציינתי את זה בתור עובדה. מי מדבר על החרמות?
 


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 25 נובמבר 2020, 22:41

במבי כתב:
25 נובמבר 2020, 21:54
HaimL כתב:
25 נובמבר 2020, 08:51
המילה κύριε, אדון ביוונית, משמשת גם את הנוצרים לתפילה

גם בהללויה הם משתמשים, ולכן נחרים מילה זו ?
במבי כתב:
29 אוגוסט 2020, 20:55
במבי כתב:
19 יולי 2020, 23:02
 

נוסיף פרט חשוב לגלות חרפתם.

כידוע יש להם מקהלה (קפלה) ויש את נערי המקהלה אך דא עקא שהגיעו הנערים לגיל הבגרות טבע הגוף שמתחיל להתקלקל הקול הצלול והיפה שמפיק הגרון, נו אז מה עושים להתגבר על מצב זה ?!
פשוט מאד ! דורות רבים הם היו לוקחים נערים שסירסו אותם לבל יהרס קולם  ! 
(ועוד הם מעיזים לקרוא לעצמם דת האהבה והרחמים....)

(מקור)


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 28 נובמבר 2020, 22:46

מצאנו פלצור שהוא עגול. (רק צ"ע אם כוונת המשנה ללאסו כפי שמכונה הפלצור היום) כלים כג-ה

וכן יש גם את הפרגול שכך מכונה המחוגה בלשון המשנה ובהחלפת ר-ל גם יוצא בשורש הגר-טר (שם כט-ה)
אך צ"ב מדוע המשנה מכנה אותו כך ולא בשמו המוכר מחוגה המוזכר בישעיה מד-יג.


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 30 נובמבר 2020, 14:10

גם את המילה תבל ניתן להסביר ע"פ הגר-טר
במבי כתב:
04 נובמבר 2020, 10:52
 
במבי כתב:
02 נובמבר 2020, 21:17
 

...ועפ"ז מתורצת קושיית היעב"ץ על הגמ' שכותבת ולמה נקרא שמה טבריא שיושבת בטבורה של ארץ ישראל (מגילה ו.) ומקשה שהרי העיר טבריה נקראת על שם טיבריוס קיסר, וע"פ הנ"ל מתורץ שגם הכינרת הוא ע"ש העיגול ומתאים להזכיר לידה את הטבור שהוא במרכז (וגם עגול)

וכותבת המשנה בסנהדרין - סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה וכו' ובגמ' שם מנא הני מילי א"ר אחא בר חנינא דאמר קרא (שיר השירים ז, ג) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג וגו' שררך זו סנהדרין למה נקרא שמה שררך שהיא יושבת בטיבורו של עולם  (סנהדרין לז.)

וא"כ הסנהדרין היתה כשרר ונקראת ע"ש שהיתה כעיגול השרר.

והמילה תבל בהחלפת ר-ל יוצא תבר שמשמעו עיגול !

שהרי העולם הוא עגול.

 


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 02 דצמבר 2020, 14:30

נדיב לב כתב:
19 נובמבר 2020, 23:24
נתן הבבלי כתב:
19 נובמבר 2020, 23:18
HaimL כתב:
18 נובמבר 2020, 19:46
א"ר כרוספדאי א"ר יוחנן שלשה ספרים נפתחין בר"ה וכו'

מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן וְיַעְבְּדוּן לְהוֹן כְּרוּסְפְּדִין עַל כַּנְפֵי כְּסוּתְהוֹן לְדָרֵיהוֹן וכו'
ציצית תרגומו כרוספדאי. למה לא נקרא טוטפות? ואולי שם זה כבר היה נהוג לקרוא בו, כמו שמצינו לאחד מעשירי ירושלים שנקרא בן ציצית הכסת עיין גיטין נו.
 
בספר והערב נא מתורתו של ר' יצחק זילברשטיין, מביא סיפור בשם רופא ירושלמי: נסעתי פעם באוטובוס ובמושב שלפני ישב בחור שהגה בתלמודו בשקידה מופלאה. לפתע נכנס אדם מגודל-שיער, שניכר היה עליו כי הוא עם-הארץ, בפיו סיגריה, בידיו אחז עיתון טמא, ולאוזניו היו צמודות אוזניות המשמיעות מוזיקה מרעישה. החליט האיש לקבוע מושבו דוקא לצד הבחור המתמיד... ומשהתיישב, הבחור אסף את בגדיו ו'הצטמצם' ונדחק אל חלון האוטובוס. "מדוע אתה בורח ומצטמצם?", שאל האיש בגסות. השיב הבחור: "אני חוזר מ'שערי צדק'. מתברר שיש לי כרוספדין!". האיש נבהל, "מה זה כרוספדין? האם זה מדבק?". "בודאי שזה מדבק", השיב הבחור. ומיהר האיש לקום ובחר לו מקום ישיבה מרוחק.

ממשיך הרופא ומספר: נגשתי אל הבחור ובקשתי שיספר לי אודות מחלת ה'כרוספדין' שטרם שמעתי עליה. "כרוספדין זו לא מחלה", השיב הבחור, "כרוספדין זו ציצית, כמבואר בתרגום אונקלוס (במדבר ט"ו, ל"ח)... ודע לך כי לא שיקרתי, משום שבאמת חוזר אני כעת משערי צדק... וגם מה שאמרתי שזה מדבק, אין זה שקר, שהרי מצוה גוררת מצוה"!...

וכשסיפרנו את העובדא למו"ר שליט"א, חייך ואמר: "הוא דוקא עשה טוב מאד...". וביאור הדברים הוא, שכאן אותו עם הארץ שהתיישב ליד הבחור והפריע אותו מלימודו, נהג שלא כדין, ולכן היה מותר לבחור לגרום לו לעבור למושב אחר, אך בנידון דלעיל, היהודי שהבריח את הנוסעים התמימים מהאוטובוס, בודאי נהג שלא כדין!

אך מהיכן נובעת מילה זו ?

גם משורש הגר-כר וגם כאן משמעו היקף.

IMG_20201202_143400.jpg
​​​​​​
(הצילום מהערוך של מייזליש בסוף מסכת כלים)
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


נדיב לב
הודעות: 6427
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 308 פעמים
קיבל תודה: 3943 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי נדיב לב » 02 דצמבר 2020, 14:37

במבי כתב:
02 דצמבר 2020, 14:30
נדיב לב כתב:
19 נובמבר 2020, 23:24
נתן הבבלי כתב:
19 נובמבר 2020, 23:18

ציצית תרגומו כרוספדאי. למה לא נקרא טוטפות? ואולי שם זה כבר היה נהוג לקרוא בו, כמו שמצינו לאחד מעשירי ירושלים שנקרא בן ציצית הכסת עיין גיטין נו.
 
בספר והערב נא מתורתו של ר' יצחק זילברשטיין, מביא סיפור בשם רופא ירושלמי: נסעתי פעם באוטובוס ובמושב שלפני ישב בחור שהגה בתלמודו בשקידה מופלאה. לפתע נכנס אדם מגודל-שיער, שניכר היה עליו כי הוא עם-הארץ, בפיו סיגריה, בידיו אחז עיתון טמא, ולאוזניו היו צמודות אוזניות המשמיעות מוזיקה מרעישה. החליט האיש לקבוע מושבו דוקא לצד הבחור המתמיד... ומשהתיישב, הבחור אסף את בגדיו ו'הצטמצם' ונדחק אל חלון האוטובוס. "מדוע אתה בורח ומצטמצם?", שאל האיש בגסות. השיב הבחור: "אני חוזר מ'שערי צדק'. מתברר שיש לי כרוספדין!". האיש נבהל, "מה זה כרוספדין? האם זה מדבק?". "בודאי שזה מדבק", השיב הבחור. ומיהר האיש לקום ובחר לו מקום ישיבה מרוחק.

ממשיך הרופא ומספר: נגשתי אל הבחור ובקשתי שיספר לי אודות מחלת ה'כרוספדין' שטרם שמעתי עליה. "כרוספדין זו לא מחלה", השיב הבחור, "כרוספדין זו ציצית, כמבואר בתרגום אונקלוס (במדבר ט"ו, ל"ח)... ודע לך כי לא שיקרתי, משום שבאמת חוזר אני כעת משערי צדק... וגם מה שאמרתי שזה מדבק, אין זה שקר, שהרי מצוה גוררת מצוה"!...

וכשסיפרנו את העובדא למו"ר שליט"א, חייך ואמר: "הוא דוקא עשה טוב מאד...". וביאור הדברים הוא, שכאן אותו עם הארץ שהתיישב ליד הבחור והפריע אותו מלימודו, נהג שלא כדין, ולכן היה מותר לבחור לגרום לו לעבור למושב אחר, אך בנידון דלעיל, היהודי שהבריח את הנוסעים התמימים מהאוטובוס, בודאי נהג שלא כדין!

אך מהיכן נובעת מילה זו ?




מקור השם כנראה מהמילה κράσπεδον (קרספדון) ביוונית עתיקה, שפירושה ציצית, בדומה לשמות כמו "בן ציצית" שהיו נפוצים בזמן המשנה והתלמוד.
בירושלמי הוא מכונה, רבי קריספא.


תולדות תנאים ואמוראים
ר' קריספא - קריספי, קרוספי, קריספדא - כרוספדאי - קרציפא
כל השמות הללו של אמורא אחד, הוא היה תלמיד ר' יוחנן כדמצינו ר' קרוספא בשם ר"י כירושלמי ריש שביעית (ובסה"ד איתא בטעות בתוספתא שבועות), שם פ"ג ה"ה, שבת פ"ו רה"ב.

ר' קריספא בשם ר"י כברכות פ"ג ה"א.

ר' קריספא אמר פליגא ר"י ורש"בל כפאה רפ"א-ב, חגיגה פ"א סה"ב.

ר' כרוספדאי אר"י כר"ה טז:, כריתות כד., פסדר"כ נד:.

ומה שמצינו שבת פ"א סה"ד, ר"ה פ"ב סה"ה, מו"ק פ"ג ה"ה ר' קריספדא בר יוחנן היא ר"ת בשם ר' יוחנן.

ובקה"ר פ"ד-יז ר' קרוצפי בשם ר' יוחנן.

ובויק"ר פ"ד-ב ר' ברכיה ור' קרציפא בשם ר' יוחנן.

וכן מצינו ר' קריספא בשם ר' חנניה בן גמליאל כשביעית פ"ו ה"ד, נדרים פ"ו ה"ח, סנהדרין פ"ג ה"ח.

בשם ר' יוסי בר"ח בשקלים פ"ז ה"ד-ה..

בשם ר"ל כיבמות פ"א ה"א, ה"ב.

ומצינו סנהדרין סט. א"ר כרוספדאי א"ר שבתי.

ובנדה מו. ר' כרוספדאי בריה דר' שבתי נראה שהיה כתוב ב"ר שבתי והוא ר"ת בשם ר' שבתי.

ומע"ש ספ"א ר' זבידא יתיב מתני לבריה - עבר ר' קריספא א"ל לא תתניי כן.

ונזכר בשם ר' קריצפי במד' משלי פ"ד-כז.

האומרים בשמו מצינו ר' יונה בשם ר' קריספא כתובות רפ"א.

ר' יוסי בשמו מע"ש פ"ד ה"ג.

ונפטר בחיי ר' אמי כירושלמי סוף מו"ק אמרו ר' קרוספי דמך במועד ועשר לו איבריי שלא מדעת ר' אמי.


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 02 דצמבר 2020, 19:34

במבי כתב:
04 נובמבר 2020, 10:52


ומוצאים את האות נ' בפועל ה"קר-טר" במילים נוספות כגון "סינר" באמת אמרו האשה החוגרת בסונר בין מלפניה בין מלאחריה חייבת שכן ראוי להיות חוזר (משנה שבת י-ד) וכותב שם הברטנורא שכן ראוי להיות חוזר. דרכו להיות חוזר וסובב סביבותיה, ומתחלה ידעה שסופו להתהפך, ואולי אף המילה "כינרת" מבוססת לפי רעיון זה ועפ"ז מתורצת קושיית היעב"ץ על הגמ' שכותבת ולמה נקרא שמה טבריא שיושבת בטבורה של ארץ ישראל (מגילה ו.) ומקשה שהרי העיר טבריה נקראת על שם טיבריוס קיסר, וע"פ הנ"ל מתורץ שגם הכינרת הוא ע"ש העיגול ומתאים להזכיר לידה את הטבור שהוא במרכז (וגם עגול)

אולי גם שם ה"קינרס" (ארטישוק - Cynara scolymus) נובע מצורתו וצורת תפרחתו

(על זיהויו ניתן לקרוא באתר פורטל הדף היומי)


1.png

2.png



 
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 08 דצמבר 2020, 13:58

האור זרוע כותב בהסבר המילה "כר"

הדא דתימר מותר בריקן.... - דרך הכר כשהוא מלא ושוכב עליו נכפפין הצדדים על אדם ואפיק בריקן כשמונח על המיטה של חבלין או של עור נשקעת תחתיו וצדי הכר עולין עליו אבל של עץ קשה ואינו נשקע (סימן רצ"ה)


פותח הנושא
במבי
הודעות: 4234
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 1033 פעמים
קיבל תודה: 1411 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 08 דצמבר 2020, 20:47

גם המילה ציור נראה שנובעת משורש הקר-גר-טר
(כי הכל כמעט מבוסס על עיגולים)

Untitled.png
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ביאורי מילים ולשונות בשפת הקודש”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח