במבי כתב: ↑21 מאי 2020, 15:13במסכת ע"ז י: מוזכר שמקור המלה "קיסר" הינה מצורת לידתו של קיסר רומי שאמו מתה בלדתה ונבקעה בטנה (ומכאן נובע השם "ניתוח קיסרי") אך חייבים להוסיף תוספת קטנה, שהרי ברור כשמש שלא יעניקו לקיסר שם שיבזה אותו ! אך אחר שראינו שפירושו השורש "קר" הינו חשיבות (רש"י עירובין נג:) וצורת הקריאה לאדם בצורה שמחשיבה אותו באנגלית הינה סר (ובגרמניה "הר") כעת אם קוראים לקיסר כך אינו מבוזה שהרי כל שורש המילה הינה חשיבות.
ולעיל הבאתי את הרד"ק שמהמילה "קיר" יצא קרקר שזה ההיפך הגמור כמו לשרש וכדו' עפ"ז א"ל שההיפך מה"קיסר" שזה החיתוך הניתוק (ובעברית "סר" להסיר) יצא "קשר" שהינו החיבור ! וכן יותר מבינים את תוס' ש"וקשרתם" אינו לשון קשירה אלא לשון הידוק שמהדקו ומצמצמו בראשו! (מנחות לה: ד"ה משעת/עירובין צז. ד"ה אביי) כמו שליה קשורה בולד (נידה כו:)/קשורה בו ככלב (ע"ז ה.)
הבן יהוידע בראש השנה כותב
או יובן בס"ד שנקרא 'כּוֹרֶשׁ' אותיות 'כְּשׁוֹר' על פי מה שאמר הרב פתח עינים בשם מהרי"א על פסוק (ישעיהו מה, א) 'כֹּה אָמַר הֳ' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ' שנקרא כּוֹרֶשׁ שהוא כלב בלשון פרסי שינק ונתגדל מכלבא יעוין שם. והדבר יפלא אף על פי שינק מן כלבתא עם כל זה שם זה שקראו אותו בו הוא גנאי! ומה ראו הפרסיים לקרא מלכם בשם מגונה כזה?
וראיתי בסדר הדורות שהביא המעשה שהיה בדבר זה והוא דאסטרגיס מלך פרס לא היה לו אלא בת אחת יורשת מלכותו ואהבה שר משרי אביה ותהר לו וכשמוע אביה הרג את השר ושם את בתו במאסר ויהי בלדתה נתן המלך את הילד למשרת שלו לשלוח אותו המדברה ועשה כן ויניחהו שם וימן ה' כלבה אחת והניקתו ויגדל הילד ונעשה בן חיל ויאספו אליו אנשים ריקים ויהי עליהם לשר, וכשמוע המלך קבץ אנשים רבים וישלח להרגו וזה השר נקרא כּוֹרֶשׁ בלשון פרסי כלב לפי שנתגדל מכלבה ונתאמץ על זקינו והרגו ויכבוש את העיר וימלוך עליה ויכנע כל הארץ לפניו.
ולפי שדריוש מלך מדי לא היה לו אלא בת אחת נתן אותה לו לאשה וירושת מלכות מדי ואחרי זה אמר כורש לדריוש הנה אנחנו מלכים למה נהיה משועבדים לבלשצר נלחמה בו ויאמר דריוש עשה! וילחמו בבלשצר ותחלה נצחו צבאות בלשצר ושמח ועשה משתה והוציא כלי בית המקדש ונשתמש בהם ואז נראתה בכותל אותם דברים של (דניאל ה, כה) 'מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין' ופתרם דניאל ע"ה שניתנה מלכותו למלכי מדי ופרס. והנה סריס אחד שמע פתרון דניאל ואז בלילה כשישן בלשצר חתך ראשו והלך אצל דריוש וכורש ויספר להם המעשה ונדרו נדר 'אם תנתן בבל בידם יתנו רשות לבנות בית המקדש' וכן היה שהצליחו ולכדו את בבל והרגו הרבה, ואז מלך דריוש בבבל ושאר מלכיות מסרם ביד כורש, וכשמת דריוש בא כורש ומלך במקומו. עיין שם.
נמצא לפי זה כורש הוא מזרע המלוכה שהיה בן בתו של מלך פרס והיה חוק לפרס שלא ימלוך בהם זר שאינו מזרע המלך אך הם נתברר אצלם מעשה הנזכר לעיל דכורש היה בן בתו של מלך וחיה ונתגדל מן הכלבא ולכך קראוהו על שם הכלב לעשות בזה מזכרת למעשה הנזכר לעיל ששם זה הוא לעדות שאינו זר אלא הוא מזרע המלך, ולכן אף על פי דעצם השם הוא גנאי מכל מקום מצד חוק המלכות שהיה אצלם הוא היה לשבח שזה השם הוא מעיד שהוא אשר נולד מבתו של המלך.
והנה ידוע מה שאמר הרב זרע ברך ז"ל בפרשת בא בשם זוהר הקדוש דמזווג שתי קליפות של שׁוֹר וַחֲמוֹר יצא מהם קליפת כֶּלֶב, וכתב בשם הרב מגלה עמוקות ז"ל על כן אותיות אמצעיות של שׁוֹר וַחֲמוֹר הם מספר כֶּלֶב [52] עיין שם. נמצא לפי זה הכלבתא שינק ממנה כורש יש בה תערובת שׁוֹר וַחֲמוֹר אך כורש שינק ממנה אף על פי שינק מן תערובת שור וחמור מאחר שהיה מלך כשר שבנה בית המקדש אינו מתייחס אחר חלק החמור שיש בכלבתא שינק ממנה אלא יתייחס אחר חלק השור שיש בה ולכך נקרא כּוֹרֶשׁ בהיפוך אתוון כְּשׁוֹר וגם יש בשם זה אותיות כָּשֵׁר ולכן זכה שיכתב עליו 'כֹּה אָמַר הֳ' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ'. (דף ד)
והנה אפשר לתרץ את קושית הבן יהוידע איך קראו לכורש כך שהרי זהו כלב וזה שם מבזה, ומכיוון ששורש שם זה "קר" הוא חשיבות אין בעיה אם מצד שני הוא מבטא אי חשיבות וכדלעיל אצל יוליוס קיסר שתוס' מביא שפי' שמו הוא חתוך וכרות ע"ש שהיה יוצא דופן ונולד בניתוח קיסרי (שנקרא כך ע"ש) ובכל אופן לא מהווה השם זלזול מאותה הסיבה עצמה.
