פירוק המילה קורונה לגרמים


פותח הנושא
במבי
הודעות: 2958
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 718 פעמים
קיבל תודה: 865 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 09 דצמבר 2020, 11:51

במבי כתב:
21 מאי 2020, 15:13
במסכת ע"ז י: מוזכר שמקור המלה "קיסר" הינה מצורת לידתו של קיסר רומי שאמו מתה בלדתה ונבקעה בטנה (ומכאן נובע השם "ניתוח קיסרי") אך חייבים להוסיף תוספת קטנה, שהרי ברור כשמש שלא יעניקו לקיסר שם שיבזה אותו ! אך אחר שראינו שפירושו השורש "קר" הינו חשיבות (רש"י עירובין נג:) וצורת הקריאה לאדם בצורה שמחשיבה אותו באנגלית הינה סר (ובגרמניה "הר") כעת אם קוראים לקיסר כך אינו מבוזה שהרי כל שורש המילה הינה חשיבות.

ולעיל הבאתי את הרד"ק שמהמילה "קיר" יצא קרקר שזה ההיפך הגמור כמו לשרש וכדו' עפ"ז א"ל שההיפך מה"קיסר" שזה החיתוך הניתוק (ובעברית "סר" להסיר) יצא "קשר" שהינו החיבור ! וכן יותר מבינים את תוס' ש"וקשרתם" אינו לשון קשירה אלא לשון הידוק שמהדקו ומצמצמו בראשו! (מנחות לה: ד"ה משעת/עירובין צז. ד"ה אביי) כמו שליה קשורה בולד (נידה כו:)/קשורה בו ככלב (ע"ז ה.)


הבן יהוידע בראש השנה כותב 

או יובן בס"ד שנקרא 'כּוֹרֶשׁ' אותיות 'כְּשׁוֹר' על פי מה שאמר הרב פתח עינים בשם מהרי"א על פסוק (ישעיהו מה, א) 'כֹּה אָמַר הֳ' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ' שנקרא כּוֹרֶשׁ שהוא כלב בלשון פרסי שינק ונתגדל מכלבא יעוין שם. והדבר יפלא אף על פי שינק מן כלבתא עם כל זה שם זה שקראו אותו בו הוא גנאי! ומה ראו הפרסיים לקרא מלכם בשם מגונה כזה?
וראיתי בסדר הדורות שהביא המעשה שהיה בדבר זה והוא דאסטרגיס מלך פרס לא היה לו אלא בת אחת יורשת מלכותו ואהבה שר משרי אביה ותהר לו וכשמוע אביה הרג את השר ושם את בתו במאסר ויהי בלדתה נתן המלך את הילד למשרת שלו לשלוח אותו המדברה ועשה כן ויניחהו שם וימן ה' כלבה אחת והניקתו ויגדל הילד ונעשה בן חיל ויאספו אליו אנשים ריקים ויהי עליהם לשר, וכשמוע המלך קבץ אנשים רבים וישלח להרגו וזה השר נקרא כּוֹרֶשׁ בלשון פרסי כלב לפי שנתגדל מכלבה ונתאמץ על זקינו והרגו ויכבוש את העיר וימלוך עליה ויכנע כל הארץ לפניו.
ולפי שדריוש מלך מדי לא היה לו אלא בת אחת נתן אותה לו לאשה וירושת מלכות מדי ואחרי זה אמר כורש לדריוש הנה אנחנו מלכים למה נהיה משועבדים לבלשצר נלחמה בו ויאמר דריוש עשה! וילחמו בבלשצר ותחלה נצחו צבאות בלשצר ושמח ועשה משתה והוציא כלי בית המקדש ונשתמש בהם ואז נראתה בכותל אותם דברים של (דניאל ה, כה) 'מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין' ופתרם דניאל ע"ה שניתנה מלכותו למלכי מדי ופרס. והנה סריס אחד שמע פתרון דניאל ואז בלילה כשישן בלשצר חתך ראשו והלך אצל דריוש וכורש ויספר להם המעשה ונדרו נדר 'אם תנתן בבל בידם יתנו רשות לבנות בית המקדש' וכן היה שהצליחו ולכדו את בבל והרגו הרבה, ואז מלך דריוש בבבל ושאר מלכיות מסרם ביד כורש, וכשמת דריוש בא כורש ומלך במקומו. עיין שם.
נמצא לפי זה כורש הוא מזרע המלוכה שהיה בן בתו של מלך פרס והיה חוק לפרס שלא ימלוך בהם זר שאינו מזרע המלך אך הם נתברר אצלם מעשה הנזכר לעיל דכורש היה בן בתו של מלך וחיה ונתגדל מן הכלבא ולכך קראוהו על שם הכלב לעשות בזה מזכרת למעשה הנזכר לעיל ששם זה הוא לעדות שאינו זר אלא הוא מזרע המלך, ולכן אף על פי דעצם השם הוא גנאי מכל מקום מצד חוק המלכות שהיה אצלם הוא היה לשבח שזה השם הוא מעיד שהוא אשר נולד מבתו של המלך.
והנה ידוע מה שאמר הרב זרע ברך ז"ל בפרשת בא בשם זוהר הקדוש דמזווג שתי קליפות של שׁוֹר וַחֲמוֹר יצא מהם קליפת כֶּלֶב, וכתב בשם הרב מגלה עמוקות ז"ל על כן אותיות אמצעיות של שׁוֹר וַחֲמוֹר הם מספר כֶּלֶב [52] עיין שם. נמצא לפי זה הכלבתא שינק ממנה כורש יש בה תערובת שׁוֹר וַחֲמוֹר אך כורש שינק ממנה אף על פי שינק מן תערובת שור וחמור מאחר שהיה מלך כשר שבנה בית המקדש אינו מתייחס אחר חלק החמור שיש בכלבתא שינק ממנה אלא יתייחס אחר חלק השור שיש בה ולכך נקרא כּוֹרֶשׁ בהיפוך אתוון כְּשׁוֹר וגם יש בשם זה אותיות כָּשֵׁר ולכן זכה שיכתב עליו 'כֹּה אָמַר הֳ' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ'. (דף ד)


והנה אפשר לתרץ את קושית הבן יהוידע איך קראו לכורש כך שהרי זהו כלב וזה שם מבזה, ומכיוון ששורש שם זה "קר" הוא חשיבות אין בעיה אם מצד שני הוא מבטא אי חשיבות וכדלעיל אצל יוליוס קיסר שתוס' מביא שפי' שמו הוא חתוך וכרות ע"ש שהיה יוצא דופן ונולד בניתוח קיסרי (שנקרא כך ע"ש) ובכל אופן לא מהווה השם זלזול מאותה הסיבה עצמה.


פותח הנושא
במבי
הודעות: 2958
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 718 פעמים
קיבל תודה: 865 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 09 דצמבר 2020, 16:18

גם שורש שם האומה הסלאווית נובע מהמילה (קילוס, שבח, תפארת) (מקור וויקי)
ובהחלפת הר-ל יוצר סרXX שזהו ביטוי הכבוד

ומכיוון שכבר הוזכר לעיל הרש"י בעירובין נג: שקירי היינו אדון וכירי היינו עבד וכמעט אותה המילה משמשת למשמעויות אלה, ניתן להבין לבד מדוע עבד אומרים באנגלית Slave אך האטימולוגים שכנראה התחילו את עבודות השפה שלהם בדורות מדי מאוחרים החליטו שהעבדים באנגלית נקראים כך משום שהסלאווים היו עבדים וכפי שהם כותבים כאן 

https://www.etymonline.com/search?q=SLAVE

אך מרש"י בעירובין משמע אחרת לחלוטין (ובתוספת החלפת הר-ל)


פותח הנושא
במבי
הודעות: 2958
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 718 פעמים
קיבל תודה: 865 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 12 ינואר 2021, 18:21

ייתכן שגם הסלנג "לטרטר" נובע מפועל הקר-טר

הגמ' בנזיר כותבת "אמר ר' יהודה לתלמידיו אל יכנס תלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנתרנין הן (נזיר מט:) וכותב רש"י קנטרנין - טירטוריו"ש
ומצאנו בלע"ז שהפועל טורט משמש בתור לעשות עוולה וכן לסובב

וגם המילה לקנטר - מצאנו שנובע מסיבוב ואולי מכיוון שמכיל את המילה "סנט" שזה 100 שהוא מציין את המספר השלם שזה העיגול (ואף שמקובל לחלקו ל360 זה עקב הנוחות)

ומצאנו לשון "הקיפוהו כתנורו של עכנאי שזה לשון לסובב בן אדם בחבילות של קושיות

1212.png
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


מה אדבר
הודעות: 672
הצטרף: 09 יולי 2020, 14:59
מיקום: ירושלים
קיבל תודה: 136 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי מה אדבר » 12 ינואר 2021, 18:24

במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
כידוע פירוש המילה קורונה הינה כתר והגדרת הכתר הינה דבר המקיף את הראש
 אם נסתכל על האותיות המרכיבות אותה הדומינטטי בהם הם ק' ר' ונ'
 אם נחפש מילים דומות אליה נמצא רבות כגון צמח הקורנית (שביעית ח-א) ומסביר מוסף הערוך שהוא מלשון כתר שהיו עושים ממנו עטרות לראש המסובים בבתי המשתאות 
 גם קרנית העין נראית בצורת הר קטן ע"ג העין כמילים רבות שמשמעם זהה כפי שנביא בהמשך, וכן עיר שכבשה כרכום (כתובות ב-ט) הכוונה למצור סביב לעיר, וכן קרפף הכוונה למקום מוקף מחיצות ללא קירוי, וכן הקרחת כפי שנאמר בבכורות איזה הוא קירח כל שאין לו שיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן (פרק ז' משנה ב') תספורת קרה הינה ג"כ כעין עיגול סביב הראש וכן הקרוסלה מסתובבת סחור סחור (Circle) 
 קורא הינו בראש הדקל או לב הדקל ומשום מה גם זכור לי שיש מקום שמגדירים אותו שגדל סביב הדקל ואיך שלא נגיד אפשר להסביר אם בראש הדקל או סביבו זה כפי המילים כדלעיל ואם לב הדקל א"ל מכיוון שבלועזית לב אומרים קרדיו (קרדיולוג) והערוך מביא שפי' המילה קורדייקוס (שנמצאת בגיטין - מי שאחזו קורדייקוס) רוח הדופקת בלב נקראית קורדייקוס והלב נראה כאגס.
 (אגב ישנם מילים נוצרו כתוצאה מזה כגון CREDO שפירושו בר' מאמין ועפ"ז קרדיט CREDIT זה לתת אמון וכתוצאה מזה לתת בהקפה ובאשראי) 
 כריכות הכוונה לאלומות ומאלמים אלומים תרגומו מכרך כריכן, והגמ' אומרת כרכתא מאי, א"ר אסירן ומסביר הערוך שהכוונה שעושה גידור פסיפס סביב התמרים (ערך כרך)
 עד שינתקו שיני הכרכשתא מסביר הערוך שביוונית קרקס יש לו שני פירושים זנב או טבעת וכן בעברית המקום נקרא פי הטבעת
 מצאנו שהקורא מאסף את כולם סביבו כִּ֣י ׀ "הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח ׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חוֹמֹתֶ֙יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה" (ירמיה א-טו)
 החולדה נקראת בארמית כרכשתא (מגילה יד) וכתוב בחולין תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר ר' זירא מאי קראה (תהלים מט, ב) האזינו כל יושבי חלד (חולין קכז.) וכותב שם רש"י יושבי חלד - יושבי הארץ שהוא מקום מיושב לחולדות וא"כ כרכשתא הכוונה להר שזה היבשות שרק עליהם היא נמצאת 
 ומצאנו שמוצאות האותיות מתחלפות אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"צ מהשיניים, בומ"פ מהשפתים (כמו שהגמ' דורשת בתחילת פרק שישי מברכות מהמילה הילולים היא לומדת חילולים ועיין רע"ק שם)
 וא"כ קר יכול להתחלף עם גר ו וכר, וכן רואים שיעקב אבינו קרא לגל אבנים גלעד ולבן קרא לו יגר שהדותא וכן חמרים חמרים מתרגמינן דגורין, ולעיתים מוצאים פועל הפוך לחלוטין כמו שאצלינו ה"קר" וה"הר" אם נבדוק ב"כר" בפועל כורה הכוונה בכלל בחפירת בור שזה ההפך הגמור מ"הר" ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד (האדון כהר הגבוה העבד ככרייה הנמוכה) וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)
 ועד עכשיו ראיתי שהמילים שהיה בהם דומיננטי ה"קר" פירושם היה עיגול או הר אך יש גם קרן של בעלי חיים שזה קרניים ישרות וא"כ קרני השמש מה הם, האם כגלים כעין עיגול או בצורה ישרה (חלקיק) ? ובדור האחרון גילו ששני ההגדרות נכונות מה שנקרא דואליות הגל חלקיק

הפוך בה והפוך בה דכולה בה.

קורונה היא מילה בלטינית, ולא יועיל לה משמעות מלה''ק.


פותח הנושא
במבי
הודעות: 2958
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 718 פעמים
קיבל תודה: 865 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 12 ינואר 2021, 19:17

מה אדבר כתב:
12 ינואר 2021, 18:24
במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
כידוע פירוש המילה קורונה הינה כתר והגדרת הכתר הינה דבר המקיף את הראש
 אם נסתכל על האותיות המרכיבות אותה הדומינטטי בהם הם ק' ר' ונ'
 אם נחפש מילים דומות אליה נמצא רבות כגון צמח הקורנית (שביעית ח-א) ומסביר מוסף הערוך שהוא מלשון כתר שהיו עושים ממנו עטרות לראש המסובים בבתי המשתאות 
 גם קרנית העין נראית בצורת הר קטן ע"ג העין כמילים רבות שמשמעם זהה כפי שנביא בהמשך, וכן עיר שכבשה כרכום (כתובות ב-ט) הכוונה למצור סביב לעיר, וכן קרפף הכוונה למקום מוקף מחיצות ללא קירוי, וכן הקרחת כפי שנאמר בבכורות איזה הוא קירח כל שאין לו שיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן (פרק ז' משנה ב') תספורת קרה הינה ג"כ כעין עיגול סביב הראש וכן הקרוסלה מסתובבת סחור סחור (Circle) 
 קורא הינו בראש הדקל או לב הדקל ומשום מה גם זכור לי שיש מקום שמגדירים אותו שגדל סביב הדקל ואיך שלא נגיד אפשר להסביר אם בראש הדקל או סביבו זה כפי המילים כדלעיל ואם לב הדקל א"ל מכיוון שבלועזית לב אומרים קרדיו (קרדיולוג) והערוך מביא שפי' המילה קורדייקוס (שנמצאת בגיטין - מי שאחזו קורדייקוס) רוח הדופקת בלב נקראית קורדייקוס והלב נראה כאגס.
 (אגב ישנם מילים נוצרו כתוצאה מזה כגון CREDO שפירושו בר' מאמין ועפ"ז קרדיט CREDIT זה לתת אמון וכתוצאה מזה לתת בהקפה ובאשראי) 
 כריכות הכוונה לאלומות ומאלמים אלומים תרגומו מכרך כריכן, והגמ' אומרת כרכתא מאי, א"ר אסירן ומסביר הערוך שהכוונה שעושה גידור פסיפס סביב התמרים (ערך כרך)
 עד שינתקו שיני הכרכשתא מסביר הערוך שביוונית קרקס יש לו שני פירושים זנב או טבעת וכן בעברית המקום נקרא פי הטבעת
 מצאנו שהקורא מאסף את כולם סביבו כִּ֣י ׀ "הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח ׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חוֹמֹתֶ֙יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה" (ירמיה א-טו)
 החולדה נקראת בארמית כרכשתא (מגילה יד) וכתוב בחולין תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר ר' זירא מאי קראה (תהלים מט, ב) האזינו כל יושבי חלד (חולין קכז.) וכותב שם רש"י יושבי חלד - יושבי הארץ שהוא מקום מיושב לחולדות וא"כ כרכשתא הכוונה להר שזה היבשות שרק עליהם היא נמצאת 
 ומצאנו שמוצאות האותיות מתחלפות אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"צ מהשיניים, בומ"פ מהשפתים (כמו שהגמ' דורשת בתחילת פרק שישי מברכות מהמילה הילולים היא לומדת חילולים ועיין רע"ק שם)
 וא"כ קר יכול להתחלף עם גר ו וכר, וכן רואים שיעקב אבינו קרא לגל אבנים גלעד ולבן קרא לו יגר שהדותא וכן חמרים חמרים מתרגמינן דגורין, ולעיתים מוצאים פועל הפוך לחלוטין כמו שאצלינו ה"קר" וה"הר" אם נבדוק ב"כר" בפועל כורה הכוונה בכלל בחפירת בור שזה ההפך הגמור מ"הר" ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד (האדון כהר הגבוה העבד ככרייה הנמוכה) וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)
 ועד עכשיו ראיתי שהמילים שהיה בהם דומיננטי ה"קר" פירושם היה עיגול או הר אך יש גם קרן של בעלי חיים שזה קרניים ישרות וא"כ קרני השמש מה הם, האם כגלים כעין עיגול או בצורה ישרה (חלקיק) ? ובדור האחרון גילו ששני ההגדרות נכונות מה שנקרא דואליות הגל חלקיק

הפוך בה והפוך בה דכולה בה.

קורונה היא מילה בלטינית, ולא יועיל לה משמעות מלה''ק.

ברור שממבט שטחי מלמעלה לפני שבוחנים את הנושא לעומק זה נראה כך.....

וב"ה הבאתי עשרות ראיות שיש לה משמעות רבה מאד ובלשון הקודש !

ודוגמא אחת

במבי כתב:
19 מאי 2020, 00:03
במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
 ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)

כתוב בפסוק "....וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כָּל־בְּנֵי־שֵֽׁת" (במדבר כד'-יז') וכותב שם התרגום ... "וְיִקְטוֹל רַבְרְבֵי מוֹאָב וְיִשְׁלוֹט בְּכָל בְּנֵי אֱנָשָׁא"
רואים שוב ש"קר" פירושו חשיבות ושליטה !

וכן בפסוק "....מְקַרְקַ֥ר קִ֖ר וְשׁ֥וֹעַ אֶל־הָהָֽר" (ישעיה כב'-ה') מתרגם  ".....מַקְפִין מִגְדְלַיָא בְּרֵישֵׁי טוּרַיָא" שוב "קר" עניין הקפה.


 

 


פותח הנושא
במבי
הודעות: 2958
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 718 פעמים
קיבל תודה: 865 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 13 ינואר 2021, 11:43

במבי כתב:
03 מאי 2020, 14:51
 תרוטות - מפני מה עיניהם של תרמודיים תרטת ( שבת לא) שמא עיניה יפות? תרוטות הן (נדרים סו) ורש"י בשבת בפי' הראשון כותב רכות הן ואח"כ כותב ובמקום אחר מפרש תרוטות לשון עגולות בית מושב שלהן ואף כאן אני אומר כן וכו' והערוך בערך טרטת מביא את לשון המכילתא מה חירת הללו לא היו טרוטות אלא מוקפות כחצי גורן עגולה ומוסיף הר"ב פי' בלשון רומי עגולים ובפרט אם נוטים קצת לאורך.
(והפועל כר לעיתים מבטא עיגול שלם ולעיתים חצי עיגול כמין הר)
 וא"כ רואים שיש התאמה בין ההתחלות "כר" שמבטאות פעמים רבות עיגול או הר שהוא מן חצי עיגול לבין טר שגם מבטאות זאת כלומר הם מתחלפות !

 וכעת מובן מדוע הר בארמית זה טור שהרי ה-כ-ט-ק מתחלפים ועפ"ז אפשר קצת להבין שאם "קרן" מבטא פינה (וקרנזול אלכסון) וגם באנגלית CORNER זה פינה אם נחליף את הק' בט' יצא טר שזה שורש המספר שלוש בלע"ז שהוא מבטא את המשולש וכן את ראש התור (שראשו ג"כ משולש)
 וכן הפסוק אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים־עשר נשיאם לאמתם: (בראשית פרק כה פסוק טז) והתרגום שם כותב "בְּפַצחֵיהוֹן וּבכַרכֵּיהוֹן תְּרֵי עֲסַר רַברְבִין לְאוּמֵיהוֹן" איך מכרך הגיעו לטירות? כי כר-טר
 ובערך טרזינא כותב הערוך שזה מעילים בארמית (כריש טורזינא בפרק ט' דברכות) ומביא שבפסוק "ותלבשנה בנות המלך מעילים" מתורגם כרדוטין ומובן ע"פ הנ"ל
 וסרני פלישתים תרגום טורני פלישתים וראינו לעיל ש"כירי" זהו כינוי לחשובים ומביא בהמשך מוסף הערוך לגבי המילה "טירון" את המדרש בשעה שנגלה הקב"ה למשה טירון היה משה לנבואה" ומפרש שבלשון רומי שם כללי  לאנשים שלא נוסו במלאכת מה ובפרט בחורים אשר לא חונכו במלחמה (שהרי "כירי" גם לשון שפלות וכן א"ל שתוספת ון למילים זהו הקטנה כ"אישון" וכ"שבתון")

ונודה לשמך בתוך אמוני ברוכים אתם לה', ע"פ האמור ניתן ליישב קושיה עתיקת יומין בתוספות שמקשה על רש"י שמגדיר את המילה טרסי שזה צורף נחושת ומאידך במסכת ע"ז רש"י כותב על המילה טורסי - גרדי שהרי זה לא ייתכן שהרי בסוכה (נא:) מוזכר שישבו בביהכנ"ס טרסיים בפני עצמם ונפחים בפני עצמם וגרדיים בפני עצמם וא"כ זוהי מלאכה שונה !
 וישנו פסוק באיוב בַּ֭רְזֶל מֵעָפָ֣ר יֻקָּ֑ח וְ֝אֶ֗בֶן יָצ֥וּק נְחוּשָֽׁה (איוב כח-ב) והתרגום במקום מתרגמו פַּרְזְלָא מֵעַפְרָא יִתְנֵסִיב וְאַבְנָא יַתִּיךְ כַּרְכּוֹמָא (הובא בערך כרכום) וא"כ כרכום זה נחושת בארמית ומהחלפת כר-טר יוצא המילה טרסי שזה צורף נחושת ! ורש"י בע"ז יז: שקורא לטרסי גרדי כי זה גם בהחלפת קר-גר-טר ואה"נ טרסי זה אותו מקצוע כמו גרדי !
 אך מה שאנו מכנים את הגרדי בתור עובד בבד בחיפוש מצאתי שתרגום הפסוק וַיַּעַשׂ אֶת מְעִיל הָאֵפֹד מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּלִיל תְּכֵלֶת הינו ועבד ית מנטר מעילא עובד גרדי שזיר תכלא. (תרגום יונתן , שמות לט כב) 
 וא"כ גרדי עפ"ר הינו כינוי לאורג אך גם ניתן לכנות את העוסק בנחושת במילה הזו אך זו כבר מלאכה שונה לחלוטין כמו שהיה עד לפני מספר שנים המקצועות כוורן - קברן שנשמעו אותו דבר עד שקמו הראשונים והפכו עצמם לדבוראים.

אך התרסיים שהם בגתן ותרש זה כבר קשור לשם מקום שנקרא תרשיש שהאבן עזרא בשם ר' מצליח כותב בריש יונה שזה תוניס או העיר תרסוס והמלבי"ם כותב שזה העיר טארטעסיס במדינת ספניין (ישעיה כג-א)

ומצאנו פועל "תר" גם בכפתור ונובע מהעיגול כמו שכותב רש"י 

כפתריה. כְּמִין תַּפּוּחִים הָיוּ, עֲגֻלִּין סָבִיב, בּוֹלְטִין סְבִיבוֹת הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לַמְּנוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵי הַשָּׂרִים, וְקוֹרִין לָהֶם פומיל"ש בְּלַעַז, וּמִנְיָן שֶׁלָּהֶם כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, כַּמָּה כַּפְתּוֹרִים בּוֹלְטִין מִמֶּנָּה וְכַמָּה חָלָק בֵּין כַּפְתּוֹר לְכַפְתּוֹר: (שמות לא-ז)


מה אדבר
הודעות: 672
הצטרף: 09 יולי 2020, 14:59
מיקום: ירושלים
קיבל תודה: 136 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי מה אדבר » 13 ינואר 2021, 12:31

לכאו' י''ל פירוק המילה לגורמים, ולא לגרמים.


רחים רבנן
הודעות: 198
הצטרף: 05 דצמבר 2020, 23:36
נתן תודה: 83 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי רחים רבנן » 13 ינואר 2021, 13:31

במבי כתב:
19 מאי 2020, 00:03
במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
 ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)

כתוב בפסוק "....וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כָּל־בְּנֵי־שֵֽׁת" (במדבר כד'-יז') וכותב שם התרגום ... "וְיִקְטוֹל רַבְרְבֵי מוֹאָב וְיִשְׁלוֹט בְּכָל בְּנֵי אֱנָשָׁא"
רואים שוב ש"קר" פירושו חשיבות ושליטה !

וכן בפסוק "....מְקַרְקַ֥ר קִ֖ר וְשׁ֥וֹעַ אֶל־הָהָֽר" (ישעיה כב'-ה') מתרגם  ".....מַקְפִין מִגְדְלַיָא בְּרֵישֵׁי טוּרַיָא" שוב "קר" עניין הקפה.

ויתכן אפי' שהכריש האימתני הידוע קשור איכשהו לגברת קורונה (אגב הוא מוזכר בב"ב עד. "כוורי דמקרי כרשא") נובע מהמילה כרכר שהרי דרכו להסתובב תמיד סביב קורבנותיו וכן בלועזית שמו  Carcharhinus אך נניח זאת לאטימולוגים.

בלי קשר גמור לדבריך הנפלאים מאוד מאוד, בבעה"ט שם כתב ש"קרקר" בא"ת ב"ש הוא ד"ג ד"ג בגימטריא דוד. ובהמשך כתב שמדבר על מלך המשיח.

ויש בוירוס הזה ודאי איזה בחינה של "וישלוט בכל בני אנשא". (במציאות, ואפילו בקונספירציות למיניהם).

אולי לא הייתי כותב זאת לולא ששמעתי מאחד מגדו"י שהמליץ הפסוק "קראן לו ויאכל לחם" על הקורונה. (ומתרגם קרן ליה וייכול לחמא). וחיבר זאת עם בן ישי בית הלחמי.
ונקוה ונתפלל שאת צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתיך. מצמיח קרן ישועה.

וגם "הקפה" שהזכרת, מסמלת וקשורה בישועה, אנו מקיפים ב"הושענות".  "ישועות מקיפות".
 


רחים רבנן
הודעות: 198
הצטרף: 05 דצמבר 2020, 23:36
נתן תודה: 83 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי רחים רבנן » 13 ינואר 2021, 13:41

מה אדבר כתב:
12 ינואר 2021, 18:24
במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
כידוע פירוש המילה קורונה הינה כתר והגדרת הכתר הינה דבר המקיף את הראש
 אם נסתכל על האותיות המרכיבות אותה הדומינטטי בהם הם ק' ר' ונ'
 אם נחפש מילים דומות אליה נמצא רבות כגון צמח הקורנית (שביעית ח-א) ומסביר מוסף הערוך שהוא מלשון כתר שהיו עושים ממנו עטרות לראש המסובים בבתי המשתאות 
 גם קרנית העין נראית בצורת הר קטן ע"ג העין כמילים רבות שמשמעם זהה כפי שנביא בהמשך, וכן עיר שכבשה כרכום (כתובות ב-ט) הכוונה למצור סביב לעיר, וכן קרפף הכוונה למקום מוקף מחיצות ללא קירוי, וכן הקרחת כפי שנאמר בבכורות איזה הוא קירח כל שאין לו שיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן (פרק ז' משנה ב') תספורת קרה הינה ג"כ כעין עיגול סביב הראש וכן הקרוסלה מסתובבת סחור סחור (Circle) 
 קורא הינו בראש הדקל או לב הדקל ומשום מה גם זכור לי שיש מקום שמגדירים אותו שגדל סביב הדקל ואיך שלא נגיד אפשר להסביר אם בראש הדקל או סביבו זה כפי המילים כדלעיל ואם לב הדקל א"ל מכיוון שבלועזית לב אומרים קרדיו (קרדיולוג) והערוך מביא שפי' המילה קורדייקוס (שנמצאת בגיטין - מי שאחזו קורדייקוס) רוח הדופקת בלב נקראית קורדייקוס והלב נראה כאגס.
 (אגב ישנם מילים נוצרו כתוצאה מזה כגון CREDO שפירושו בר' מאמין ועפ"ז קרדיט CREDIT זה לתת אמון וכתוצאה מזה לתת בהקפה ובאשראי) 
 כריכות הכוונה לאלומות ומאלמים אלומים תרגומו מכרך כריכן, והגמ' אומרת כרכתא מאי, א"ר אסירן ומסביר הערוך שהכוונה שעושה גידור פסיפס סביב התמרים (ערך כרך)
 עד שינתקו שיני הכרכשתא מסביר הערוך שביוונית קרקס יש לו שני פירושים זנב או טבעת וכן בעברית המקום נקרא פי הטבעת
 מצאנו שהקורא מאסף את כולם סביבו כִּ֣י ׀ "הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח ׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חוֹמֹתֶ֙יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה" (ירמיה א-טו)
 החולדה נקראת בארמית כרכשתא (מגילה יד) וכתוב בחולין תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר ר' זירא מאי קראה (תהלים מט, ב) האזינו כל יושבי חלד (חולין קכז.) וכותב שם רש"י יושבי חלד - יושבי הארץ שהוא מקום מיושב לחולדות וא"כ כרכשתא הכוונה להר שזה היבשות שרק עליהם היא נמצאת 
 ומצאנו שמוצאות האותיות מתחלפות אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"צ מהשיניים, בומ"פ מהשפתים (כמו שהגמ' דורשת בתחילת פרק שישי מברכות מהמילה הילולים היא לומדת חילולים ועיין רע"ק שם)
 וא"כ קר יכול להתחלף עם גר ו וכר, וכן רואים שיעקב אבינו קרא לגל אבנים גלעד ולבן קרא לו יגר שהדותא וכן חמרים חמרים מתרגמינן דגורין, ולעיתים מוצאים פועל הפוך לחלוטין כמו שאצלינו ה"קר" וה"הר" אם נבדוק ב"כר" בפועל כורה הכוונה בכלל בחפירת בור שזה ההפך הגמור מ"הר" ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד (האדון כהר הגבוה העבד ככרייה הנמוכה) וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)
 ועד עכשיו ראיתי שהמילים שהיה בהם דומיננטי ה"קר" פירושם היה עיגול או הר אך יש גם קרן של בעלי חיים שזה קרניים ישרות וא"כ קרני השמש מה הם, האם כגלים כעין עיגול או בצורה ישרה (חלקיק) ? ובדור האחרון גילו ששני ההגדרות נכונות מה שנקרא דואליות הגל חלקיק

הפוך בה והפוך בה דכולה בה.

קורונה היא מילה בלטינית, ולא יועיל לה משמעות מלה''ק.

ההסתכלות שלך נכונה בבסיס,
אך זה ברור לגמרי ש"דברים גדולים אינם במקרה". וכשיש דבר משנה סדרי עולם שנקרא בשם מסויים בפי כל העולם בודאי יש דברים וכוונה בגו.
מלבד מה שעצם השתלשלות כל שבעים לשון מלשה"ק כמבואר גבי יוסף הצדיק שהשיג מלשה"ק כל ע' לשון ובזה עלה על פרעה.

ובעיקר שים ליבך על כך שהשם ניתן לוירוס זה מפני צורתו שהיא כצורת כתר. ודבריו הנפלאים מאוד של הרב @במבי נוגעים גם לפירוש המילה כתר כמקיף ועוד.

(והשם קוביד 19 הנוסף, מצלצל כמו "כבוד" , "הכתר והכבוד לחי עולמים).


פותח הנושא
במבי
הודעות: 2958
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 718 פעמים
קיבל תודה: 865 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 13 ינואר 2021, 15:35

רחים רבנן כתב:
13 ינואר 2021, 13:41
מה אדבר כתב:
12 ינואר 2021, 18:24
במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
כידוע פירוש המילה קורונה הינה כתר והגדרת הכתר הינה דבר המקיף את הראש
 אם נסתכל על האותיות המרכיבות אותה הדומינטטי בהם הם ק' ר' ונ'
 אם נחפש מילים דומות אליה נמצא רבות כגון צמח הקורנית (שביעית ח-א) ומסביר מוסף הערוך שהוא מלשון כתר שהיו עושים ממנו עטרות לראש המסובים בבתי המשתאות 
 גם קרנית העין נראית בצורת הר קטן ע"ג העין כמילים רבות שמשמעם זהה כפי שנביא בהמשך, וכן עיר שכבשה כרכום (כתובות ב-ט) הכוונה למצור סביב לעיר, וכן קרפף הכוונה למקום מוקף מחיצות ללא קירוי, וכן הקרחת כפי שנאמר בבכורות איזה הוא קירח כל שאין לו שיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן (פרק ז' משנה ב') תספורת קרה הינה ג"כ כעין עיגול סביב הראש וכן הקרוסלה מסתובבת סחור סחור (Circle) 
 קורא הינו בראש הדקל או לב הדקל ומשום מה גם זכור לי שיש מקום שמגדירים אותו שגדל סביב הדקל ואיך שלא נגיד אפשר להסביר אם בראש הדקל או סביבו זה כפי המילים כדלעיל ואם לב הדקל א"ל מכיוון שבלועזית לב אומרים קרדיו (קרדיולוג) והערוך מביא שפי' המילה קורדייקוס (שנמצאת בגיטין - מי שאחזו קורדייקוס) רוח הדופקת בלב נקראית קורדייקוס והלב נראה כאגס.
 (אגב ישנם מילים נוצרו כתוצאה מזה כגון CREDO שפירושו בר' מאמין ועפ"ז קרדיט CREDIT זה לתת אמון וכתוצאה מזה לתת בהקפה ובאשראי) 
 כריכות הכוונה לאלומות ומאלמים אלומים תרגומו מכרך כריכן, והגמ' אומרת כרכתא מאי, א"ר אסירן ומסביר הערוך שהכוונה שעושה גידור פסיפס סביב התמרים (ערך כרך)
 עד שינתקו שיני הכרכשתא מסביר הערוך שביוונית קרקס יש לו שני פירושים זנב או טבעת וכן בעברית המקום נקרא פי הטבעת
 מצאנו שהקורא מאסף את כולם סביבו כִּ֣י ׀ "הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח ׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חוֹמֹתֶ֙יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה" (ירמיה א-טו)
 החולדה נקראת בארמית כרכשתא (מגילה יד) וכתוב בחולין תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר ר' זירא מאי קראה (תהלים מט, ב) האזינו כל יושבי חלד (חולין קכז.) וכותב שם רש"י יושבי חלד - יושבי הארץ שהוא מקום מיושב לחולדות וא"כ כרכשתא הכוונה להר שזה היבשות שרק עליהם היא נמצאת 
 ומצאנו שמוצאות האותיות מתחלפות אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"צ מהשיניים, בומ"פ מהשפתים (כמו שהגמ' דורשת בתחילת פרק שישי מברכות מהמילה הילולים היא לומדת חילולים ועיין רע"ק שם)
 וא"כ קר יכול להתחלף עם גר ו וכר, וכן רואים שיעקב אבינו קרא לגל אבנים גלעד ולבן קרא לו יגר שהדותא וכן חמרים חמרים מתרגמינן דגורין, ולעיתים מוצאים פועל הפוך לחלוטין כמו שאצלינו ה"קר" וה"הר" אם נבדוק ב"כר" בפועל כורה הכוונה בכלל בחפירת בור שזה ההפך הגמור מ"הר" ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד (האדון כהר הגבוה העבד ככרייה הנמוכה) וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)
 ועד עכשיו ראיתי שהמילים שהיה בהם דומיננטי ה"קר" פירושם היה עיגול או הר אך יש גם קרן של בעלי חיים שזה קרניים ישרות וא"כ קרני השמש מה הם, האם כגלים כעין עיגול או בצורה ישרה (חלקיק) ? ובדור האחרון גילו ששני ההגדרות נכונות מה שנקרא דואליות הגל חלקיק

הפוך בה והפוך בה דכולה בה.

קורונה היא מילה בלטינית, ולא יועיל לה משמעות מלה''ק.

ההסתכלות שלך נכונה בבסיס,
אך זה ברור לגמרי ש"דברים גדולים אינם במקרה". וכשיש דבר משנה סדרי עולם שנקרא בשם מסויים בפי כל העולם בודאי יש דברים וכוונה בגו.
מלבד מה שעצם השתלשלות כל שבעים לשון מלשה"ק כמבואר גבי יוסף הצדיק שהשיג מלשה"ק כל ע' לשון ובזה עלה על פרעה.

ובעיקר שים ליבך על כך שהשם ניתן לוירוס זה מפני צורתו שהיא כצורת כתר. ודבריו הנפלאים מאוד של הרב @במבי נוגעים גם לפירוש המילה כתר כמקיף ועוד.

(והשם קוביד 19 הנוסף, מצלצל כמו "כבוד" , "הכתר והכבוד לחי עולמים).

ההסתכלות אינה נכונה בבסיס !

שהרי חז"ל שאמרו פרי עץ הדר שהכוונה שגדל על כל מים כי הידרו זה מים ביוונית אינו בתור ווארט או דימוי מקרי.

(אך אולי התכוונת לזה בהמשך דבריך על השתלשלות הלשונות)

והבאתי באשכול אחר דוגמאות רבות מאד של שימוש בלע"ז להבנת הפסוקים.

 


רחים רבנן
הודעות: 198
הצטרף: 05 דצמבר 2020, 23:36
נתן תודה: 83 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי רחים רבנן » 13 ינואר 2021, 20:30

במבי כתב:
13 ינואר 2021, 15:35
רחים רבנן כתב:
13 ינואר 2021, 13:41
מה אדבר כתב:
12 ינואר 2021, 18:24


קורונה היא מילה בלטינית, ולא יועיל לה משמעות מלה''ק.

ההסתכלות שלך נכונה בבסיס,
אך זה ברור לגמרי ש"דברים גדולים אינם במקרה". וכשיש דבר משנה סדרי עולם שנקרא בשם מסויים בפי כל העולם בודאי יש דברים וכוונה בגו.
מלבד מה שעצם השתלשלות כל שבעים לשון מלשה"ק כמבואר גבי יוסף הצדיק שהשיג מלשה"ק כל ע' לשון ובזה עלה על פרעה.

ובעיקר שים ליבך על כך שהשם ניתן לוירוס זה מפני צורתו שהיא כצורת כתר. ודבריו הנפלאים מאוד של הרב @במבי נוגעים גם לפירוש המילה כתר כמקיף ועוד.

(והשם קוביד 19 הנוסף, מצלצל כמו "כבוד" , "הכתר והכבוד לחי עולמים).

ההסתכלות אינה נכונה בבסיס !

שהרי חז"ל שאמרו פרי עץ הדר שהכוונה שגדל על כל מים כי הידרו זה מים ביוונית אינו בתור ווארט או דימוי מקרי.

(אך אולי התכוונת לזה בהמשך דבריך על השתלשלות הלשונות)

והבאתי באשכול אחר דוגמאות רבות מאד של שימוש בלע"ז להבנת הפסוקים.



אכן התכוונתי לזה בהמשך כשכתבתי אודות השתלשלות הלשונות.
ו"נכונה בבסיס" היינו בבסיס דעת הכותב שהבדיל בין שורש המילה בשפת האומות אל משמעות אותו שורש בלשה"ק. שזו ראיה היכולה להסתבר בהגיון לולא הוכחותיך הנפלאות המעידות על ביטוי השתלשלות זו.  יישר כוחך. ודבריך ראויים לעיון רב. וניכר כי נקנו בעמל.


פותח הנושא
במבי
הודעות: 2958
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 718 פעמים
קיבל תודה: 865 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 13 ינואר 2021, 21:28

רחים רבנן כתב:
13 ינואר 2021, 20:30
במבי כתב:
13 ינואר 2021, 15:35
רחים רבנן כתב:
13 ינואר 2021, 13:41


ההסתכלות שלך נכונה בבסיס,
אך זה ברור לגמרי ש"דברים גדולים אינם במקרה". וכשיש דבר משנה סדרי עולם שנקרא בשם מסויים בפי כל העולם בודאי יש דברים וכוונה בגו.
מלבד מה שעצם השתלשלות כל שבעים לשון מלשה"ק כמבואר גבי יוסף הצדיק שהשיג מלשה"ק כל ע' לשון ובזה עלה על פרעה.

ובעיקר שים ליבך על כך שהשם ניתן לוירוס זה מפני צורתו שהיא כצורת כתר. ודבריו הנפלאים מאוד של הרב @במבי נוגעים גם לפירוש המילה כתר כמקיף ועוד.

(והשם קוביד 19 הנוסף, מצלצל כמו "כבוד" , "הכתר והכבוד לחי עולמים).

ההסתכלות אינה נכונה בבסיס !

שהרי חז"ל שאמרו פרי עץ הדר שהכוונה שגדל על כל מים כי הידרו זה מים ביוונית אינו בתור ווארט או דימוי מקרי.

(אך אולי התכוונת לזה בהמשך דבריך על השתלשלות הלשונות)

והבאתי באשכול אחר דוגמאות רבות מאד של שימוש בלע"ז להבנת הפסוקים.



אכן התכוונתי לזה בהמשך כשכתבתי אודות השתלשלות הלשונות.
ו"נכונה בבסיס" היינו בבסיס דעת הכותב שהבדיל בין שורש המילה בשפת האומות אל משמעות אותו שורש בלשה"ק. שזו ראיה היכולה להסתבר בהגיון לולא הוכחותיך הנפלאות המעידות על ביטוי השתלשלות זו.  יישר כוחך. ודבריך ראויים לעיון רב. וניכר כי נקנו בעמל.

תודה.

עמל לא הייתי מגדיר זאת, זה יותר עירנות..


ובשביל לא להשאיר הגליון חלק אוסיף שהתרגום עה"פ הַטַּבָּע֖וֹת וְנִזְמֵ֥י הָאָֽף (ישעיה ג-כא) כותב עִזְקָתָא וְטִלְטוּלַיָא

ובהחלפת ר-ל יוצא טרטוריא ויוצא שוב בשורש ה"טר" כפי שכתבתי לעיל על הטרטור שהכוונה סיבוב וכתנורו של עכנאי.


פותח הנושא
במבי
הודעות: 2958
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 718 פעמים
קיבל תודה: 865 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » לפני 4 דקות

במבי כתב:
27 אפריל 2020, 22:14
מובא בברכות מג דאמרי אנשי תלא ליה קורא לד"א והוא לדידיה אזיל

והנה מסתמא אנשי הרחוב שאמרו פתגם זה לא אמרו את הנוסח עם המילה - לד"א - 

והנה נראה להציע ע"פ הערוך שכותב בערך בית גליא שחזיר אומרים ביוונית "כריא"

וא"כ נוסח הפתגם היה תלא ליה קורא לכריא והוא לדידיה אזיל

כלומר תביא אפי' את הקורא שהוא החלק האכיל של הדקל לחזיר והוא ילך לעצמו כלומר למילה שמתחרזת עם שמו שזה הצואה (רק באופן יותר מתחרז)

(הבאתי גם את הפתגם כפי נוסח הערוך בערך קר)

וסיכויים סבירים ביותר שהנוסח היה "תלי ליה קורא לכירי והוא לחריא אזיל"
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “ביאורי מילים ולשונות בשפת הקודש”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: במבי | 1 אורח