יש מילה בלה"ק שיש לה ב' משמעויות שונות?

[יצחק ב]

כמו לדוגמא המלה אמן? 

[עוגן]

לא הבנתי.
הרבה מלים יש בעלות משמעויות כפולות, ואולי אף יותר משתי משמעויות למלה.
"סף", יכול להיות סף הבית, ויכול להיות כלי קבול כמו "מן הדם אשר בסף". ויל"ע שומרי הסף דאחשורוש איזה סף שמרו.

[יצחק ב]

לא הבנתי.
הרבה מלים יש בעלות משמעויות כפולות, ואולי אף יותר משתי משמעויות למלה.
"סף", יכול להיות סף הבית, ויכול להיות כלי קבול כמו "מן הדם אשר בסף". ויל"ע שומרי הסף דאחשורוש איזה סף שמרו.

לא הבנתי
פה כתוב שסף הוא לשון בית קיבול???

[חודו של מחט]

השורש \ המילה ע.ר.ב.
היא אולי המילה עם מס' המשמעויות הרב ביותר
ערב -לילה
ערב - לפני
ערב - נשף
ערב - עירבוב
ערב - ערב על הלוואה
ערב - ערב לחיך
ערב - אזור הערבה \ ערב הסעודית
ערב - הערבה שגודלת ליד הנחל

[חודו של מחט]

ויש מבעלי הדקדוק שמנסים למצוא את הקשר ביניהם, או לחלק לשני משפחות 1. ערב 2. ע'רב וכדו'

[הכהן]

השורש \ המילה ע.ר.ב.
היא אולי המילה עם מס' המשמעויות הרב ביותר
ערב -לילה
ערב - לפני
ערב - נשף
ערב - עירבוב
ערב - ערב על הלוואה
ערב - ערב לחיך
ערב - אזור הערבה \ ערב הסעודית
ערב - הערבה שגודלת ליד הנחל

עורב
ערבה (כלי לישה)

[יצחק ב]

ויש מבעלי הדקדוק שמנסים למצוא את הקשר ביניהם, או לחלק לשני משפחות 1. ערב 2. ע'רב וכדו'

אכן כך סבר הגר"מ שפירא זצ"ל ועוד.

[משה הלוי זוכמיר]

עיין בעלון של קולדצקי (למי מביננו שעדיין לא יודעים עלון ללא שם שמופץ בעיקר בב''ב בק''ס אפשר גם במיל 456alon וכו' איני יודע לכתוב שטורדל והלאה.)
שלאחרונה כותב במדור החידות דברים של משמעויות ואולי בכלל לכן נפתח האשכול

[עת הזמיר]

יש רש"י בסוף סוכה לגבי מודים שהיו מודים למזבח עי"ש שחילק לשני משמעויות, אולם בענין הודאה יש פח"י בחנוכה שמסביר המשותף לשני המשמעויות.
עוד מילה היא "קן" וכו'

[משיב דבר]

להזכיר (בפה)
ולזכור (זכרון)
ואזכרות (שם השם)
האם המכון לאותו השורש?

[במבי]

כמו לדוגמא המלה אמן? 

יש גם את המילים המתהפכות

viewtopic.php?f=6&t=4047

[תלמיד נאמן]

צדק צדקה צדיק

[מ.ה.]

לא הבנתי.
הרבה מלים יש בעלות משמעויות כפולות, ואולי אף יותר משתי משמעויות למלה.
"סף", יכול להיות סף הבית, ויכול להיות כלי קבול כמו "מן הדם אשר בסף". ויל"ע שומרי הסף דאחשורוש איזה סף שמרו.

לא הבנתי
פה כתוב שסף הוא לשון בית קיבול???

כל המפרשים פירשו כאן סף - כלי, אונקלוס רש"י וכו'.

[משה נפתלי]

וְכִי יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר.
יָרֹק כְּכַרְתִּי - רַבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל.

[קדמא ואזלא]

לָכֵן שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי וּבַעֲבוּר חוּשִׁי בִי (איוב כ,ב)


רש"י: חושי - שתיקותי כמו "עת לחשות" (קהלת ג):

אבן עזרא ואלשיך: חושי בי - מהירותי [חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי]

רלב"ג מצו"ד ומלבי"ם: חושי - הרגישי [וכן תרגום: דרגישתי].


[ויש גם לשון חשש, עי' חומת אנך על 'ומי יחוש חוץ ממני', אך לכאו' גם חשש הוא מל' הרגשה]

[נצבים וילך]

כי - כמבואר בר"ה ג.

הרבה ארבה את זרעך
הנני מביא מחר ארבה בגבולך

רצה הקב"ה לזכות את ישראל
פרה רצה בין הכרמים
(בדוגמה זו אין זה אותה מלה ממש, שכן הראשון במלרע והשני במלעיל)

[משה נפתלי]

הראשון במלרע והשני במלעיל.

טעות. שתיהן מוטעמות מלרע.
 

[הכהן]

יש מילה בלה"ק שיש לה ב' משמעויות שונות?

מילה...

[לבי במערב]

כדאי לדעת, שבנושאי שרשי־התיבות והמסתעף - א' הספרים היסודיים והמקיפים הוא מרבינו הרד"ק ז"ל, הלא שמו יקבנו: 'שרשים לרד"ק'.

ע"ס האשכול:
אודות 'ערב' ועניניו - ראה שם בערכו.
 

להזכיר (בפה) ולזכור (זכרון) ואזכרות (שם השם) האם המכון לאותו השורש?

ראה שם ערך 'זכר'.
 

יש רש"י בסוף סוכה לגבי מודים שהיו מודים למזבח עי"ש שחילק לשני משמעויות, אולם בענין הודאה יש פח"י בחנוכה שמסביר המשותף לשני המשמעויות.

ראה ערך 'ידה' (וערך 'הוד').
 

מילה...

ראה שם ערך 'מול' וערך 'מלל'.


בהמשך אוסיף עוד, בל"נ.

[תיובתא]

viewtopic.php?f=24&t=6565&p=84521&#p84515

[נצבים וילך]

הן האדם היה כאחד ממנו
ויאמר לבן הן לו יהי כדברך
אלו הן הממונין שהיו במקדש (במשמעות זו לא מצאתי בתנ"ך. אם מישהו זוכר "הן" בתנ"ך במשמעות זו, אשמח לדעת)

[כמעיין המתגבר]

כמו לדוגמא המלה אמן? 

מה כוונתך אמן, אם כוונתך אמונה ואומנות, שפיר, אבל אם כוונתך שאמן הוא ר''ת, זה אינו אלא דרש.
 

[לבי במערב]

הן האדם היה כאחד ממנו ויאמר לבן הן לו יהי כדברך אלו הן הממונין שהיו במקדש

ראה ב'שרשים' לרד"ק ערך 'הן'.
 

[אבר כיונה]

וְכִי יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר.
יָרֹק כְּכַרְתִּי

בראשון היו"ד היא של לשון עתיד, ואינה חלק מהשורש

[אבר כיונה]

נא (בבקשה ועכשיו)

[משה נפתלי]

נא (בבקשה ועכשיו)

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... AA#p230306

 

[יצחק ב]

כדאי לדעת, שבנושאי שרשי־התיבות והמסתעף - א' הספרים היסודיים והמקיפים הוא מרבינו הרד"ק ז"ל, הלא שמו יקבנו: 'שרשים לרד"ק'.

ע"ס האשכול:
אודות 'ערב' ועניניו - ראה שם בערכו.
 

להזכיר (בפה) ולזכור (זכרון) ואזכרות (שם השם) האם המכון לאותו השורש?

ראה שם ערך 'זכר'.
 

יש רש"י בסוף סוכה לגבי מודים שהיו מודים למזבח עי"ש שחילק לשני משמעויות, אולם בענין הודאה יש פח"י בחנוכה שמסביר המשותף לשני המשמעויות.

ראה ערך 'ידה' (וערך 'הוד').
 

מילה...

ראה שם ערך 'מול' וערך 'מלל'.


בהמשך אוסיף עוד, בל"נ.

למעשה הוא כן סבור שם שיש מילה א' עם ב' משמעויות.
מאד מעניין.
כי הגר"מ שפירא זצ"ל היה מייסד יסודות גדולים על ההנחה שזה אינו כך.
ייש"כ

[לבי במערב]

ר' '@יצחק ב': שמא יתכן דכוונת הגרמ"ש היתה יותר כלפי אטימולוגיית המילים ושרשיהן.

[מצולות ים]

נשף - בגמרא בברכות כתוב שהוא לשון קפיצה. ובפסחים ב: לגבי כוכבי נשפו רואים גם כמו ההו"א בגמרא בברכות שהוא לילה.

[נתנאל_ב]

יש הרבה בלשנים שיכולים הרבה פעמים לתת את הקשר המשותף בין כל המשמעויות.
לדוגמא המילה ציר.
ציר של דגים
ציר של דלת
ציר של לידה
ציר - שליח או נציג בפרלמנט שהוא גם שליח בעצם
שהמשותף לכולם שאינו הדבר כולו עצמו, אלא רק משהו המתלווה אליו, כל דבר בסגנונו.

אותו דבר עם המילה "עצם" לפירושיה השונים.