שאר לעמו אמר:במה שנשים נפטרות מצאנו מקור,
אך מניין נמצא מקור למה שאינם נפטרות - שהם חייבות..
על זה היה הנידון, מה נכלל ומה לא. כי בהדיא לא הכל נכלל.אור זורח אמר:שאר לעמו אמר:במה שנשים נפטרות מצאנו מקור,
אך מניין נמצא מקור למה שאינם נפטרות - שהם חייבות..
חז''ל אמרו לנו שמצוות עשה שהזמן גרמא פטורות אז הם פטורות
מי שרוצה לומר שכאן שאני עליו הראיה
יפה מאודאין חכמה אמר:אי' ביומא פו: משל לשתי נשים וכו' אחת אכלה פגי שביעית
ובמשנה גיטין סא חברתה החשודה על השביעית
לשון המשנה חשודהאור זורח אמר:יפה מאודאין חכמה אמר:אי' ביומא פו: משל לשתי נשים וכו' אחת אכלה פגי שביעית
ובמשנה גיטין סא חברתה החשודה על השביעית
אבל הראיה מגיטין י''ל שהיה של בעלה
חשודה להתעסק בשל בעלהאין חכמה אמר:לשון המשנה חשודה
ומה איסור יש בזה?אור זורח אמר:חשודה להתעסק בשל בעלהאין חכמה אמר:לשון המשנה חשודה
כוונתי פשוטה. שאין להביא משם ראיה שאשה חייבת כי שם הפירות של בעלה ובזה ודאי חייבת לשמוראין חכמה אמר:ומה איסור יש בזה?
לפני עור?
לא שביעית
מלבד מה שכתבתי לעיל שעיקר האיסור לא מתברר לפי"ז
אם פטורה ממצות השביעית למה שתתחייב לשמור?אור זורח אמר:כוונתי פשוטה. שאין להביא משם ראיה שאשה חייבת כי שם הפירות של בעלה ובזה ודאי חייבת לשמוראין חכמה אמר:ומה איסור יש בזה?
לפני עור?
לא שביעית
מלבד מה שכתבתי לעיל שעיקר האיסור לא מתברר לפי"ז
כל הנידון הוא בפירות של עצמה.
אין חכמה אמר:אם פטורה ממצות השביעית למה שתתחייב לשמור?
אם לא מצד שמכשלת את בעלה וזה אינו איסור שביעית
אתה צודקשאר לעמו אמר:אינני מבין הדיון. רש"י מפרש שם שעוונה היה במה שאכלתם פגות כשאינן ראויות לאכילה, וקלקלה את פירות שביעית. ורחמנא אמר לאכלה ולא להפסד (ומאי נ"מ של מי הם).
ראשית כפי שכתבתי אין כאן חשודה על השביעיתאור זורח אמר:אין חכמה אמר:אם פטורה ממצות השביעית למה שתתחייב לשמור?
אם לא מצד שמכשלת את בעלה וזה אינו איסור שביעית
במשנה שם כתוב שאסור לעזור לאשה החשודה על השביעית והיינו שיש לה פירות של בעלה ובעלה חייב בקדושת שביעית והוי מסייע לעוברי עבירה מה לי היא מה לי בעלה וכמו שכתבתי כבר.
אין חכמה אמר:א. ראשית כפי שכתבתי אין כאן חשודה על השביעית
אלא חשודה על לפני עוור והוא דוחק גדול
ב. ושנית אי' שם ברש"י שאסור לסייע לעוברי עברה בשעת העברה
ולדבריך אין כאן סיוע בשעת העברה ממש
ג. ושלישית שלא מסתבר שהיה אסור לחברה לסייעה בכה"ג
כיון שיכולה לתלות באכילת חברתה שהיא עושה כדין
ואז היה מותר שמו שמותר להשאיל פרה
א. זה דוחקאור זורח אמר:אין חכמה אמר:א. ראשית כפי שכתבתי אין כאן חשודה על השביעית
אלא חשודה על לפני עוור והוא דוחק גדול
ב. ושנית אי' שם ברש"י שאסור לסייע לעוברי עברה בשעת העברה
ולדבריך אין כאן סיוע בשעת העברה ממש
ג. ושלישית שלא מסתבר שהיה אסור לחברה לסייעה בכה"ג
כיון שיכולה לתלות באכילת חברתה שהיא עושה כדין
ואז היה מותר שמו שמותר להשאיל פרה
א. הנידון שם איזה פירות יש לה והמשנה אומרת שהיא חשודה להחזיק פירות שביעית וזה החשודה על השביעית ואיני רואה בזה דוחק.
ב. זה לא קשה עלי אלא על עצם הסוגיא וזה לא קשה כי מדובר שם במסייע לעוברי עבירה ללא גדרי לפני עוור.
ג. מדובר גם כשאופה חמש חלות שברור שלא תאכל לבדה הכל וברור שתאכיל לבעלה ולבני ביתה.
להרב אין חכמה המלא בחכמה שליט''אאין חכמה אמר:א. זה דוחק
ב. לולי דבריך לא קשה כלום שהרי יש עברה בעצם השימור וההתעסקות בפירות
לדבריך מדובר בחשש עתידי שאולי תאכיל לבעלה שלא כדין
ג. עדין יש מקום לתלות ותולין אפי' בדברים רחוקים
עכ"פ חבל על הויכוח אחר שזה מפורש ביומא וכמדומה שבעוד מקומות וממילא זה קצת ויכוח סרק
יפה מאודאין חכמה אמר:כמו"כ נזכרתי כעת במשנה סופ"ד דדמאי שאינה חשודה להאכיל בתה שביעית
אור זורח אמר:להרב אין חכמה המלא בחכמה שליט''אאין חכמה אמר:א. זה דוחק
ב. לולי דבריך לא קשה כלום שהרי יש עברה בעצם השימור וההתעסקות בפירות
לדבריך מדובר בחשש עתידי שאולי תאכיל לבעלה שלא כדין
ג. עדין יש מקום לתלות ותולין אפי' בדברים רחוקים
עכ"פ חבל על הויכוח אחר שזה מפורש ביומא וכמדומה שבעוד מקומות וממילא זה קצת ויכוח סרק
א. כבודו סובר שזה דוחק ואני מכבד את דעתו. ואני את דעתי אמרתי כבר.
ב. לא ראיתי בשום מקום איסור לטחון ספיחין או פירות אחרי הביעור אלא לאכול אסור וזה מה שמדובר שם לסייע לעוסקים בדברים האסורים באכילה.
ג. סתם אשה עושה לביתה. אני לא רואה ויכוח סרק אני לומד תורה. אני רוצה להבין אם יש ראיה או אין ראיה. אני לא מחפש רק את ההלכה אני לומד תורה.
אם אינה מצווה על האיסור כיצד מה שהיה של בעלה יאסור עליה?אור זורח אמר:יפה מאודאין חכמה אמר:כמו"כ נזכרתי כעת במשנה סופ"ד דדמאי שאינה חשודה להאכיל בתה שביעית
אך כפי שכתבנו גם שם יש לדחות שמדובר בפירות של בעלה שנאסרו אחר הביעור ואסורין באכילה גם לנשים.
ב. מדובר שם גם בפירות ספיחין. ובכל אופן האשה המסייעת לא מסייעת לשמור. כי זה לא תלוי בה.אין חכמה אמר:ב. המשמר פירות האסורין באכילה ואינו מבערן לכאו' הוא בכלל האיסור
ולשון רש"י שהוא בשעת האיסור
ג. אחר שיש עוד ב' ראיות מפורשות [מדמאי ויומא כמדומה שגם המשנה הזו צריכה להתפרש כפשוטה וממילא הויכוח אם לדחוק כנגד הפשטות או לא זה בעניותי ויכוח סרק]
גם בספיחין שייך לכאו' איסור השימוראור זורח אמר:ב. מדובר שם גם בפירות ספיחין. ובכל אופן האשה המסייעת לא מסייעת לשמור. כי זה לא תלוי בה.אין חכמה אמר:ב. המשמר פירות האסורין באכילה ואינו מבערן לכאו' הוא בכלל האיסור
ולשון רש"י שהוא בשעת האיסור
ג. אחר שיש עוד ב' ראיות מפורשות [מדמאי ויומא כמדומה שגם המשנה הזו צריכה להתפרש כפשוטה וממילא הויכוח אם לדחוק כנגד הפשטות או לא זה בעניותי ויכוח סרק]
אתה צודקאין חכמה אמר:גם בספיחין שייך לכאו' איסור השימור
וההכנה לאכילה לכאו' בכלל האיסור
עכ"פ איך שיהיה תפרש אתה לשון רש"י שם
לא ביארת סברתךאור זורח אמר:אתה צודקאין חכמה אמר:גם בספיחין שייך לכאו' איסור השימור
וההכנה לאכילה לכאו' בכלל האיסור
עכ"פ איך שיהיה תפרש אתה לשון רש"י שם
ודאי שיש שם איסור שמירה
אבל זה של בעלה
שמיטה זה חפצאאין חכמה אמר:לא ביארת סברתך
אם אינה מצווה על המצווה כיצד תתחייב בשל בעלה?
וכי הלובשת בגד של ד' כנפות של בעלה חייבת בציצית ?
וכי אשה מחוייבת ליטול לולב ששייך לבעלה או לישב בסוכתו ?
תיארתי לעצמי שכך תחלקאור זורח אמר:שמיטה זה חפצאאין חכמה אמר:לא ביארת סברתך
אם אינה מצווה על המצווה כיצד תתחייב בשל בעלה?
וכי הלובשת בגד של ד' כנפות של בעלה חייבת בציצית ?
וכי אשה מחוייבת ליטול לולב ששייך לבעלה או לישב בסוכתו ?
ציצית לולב וסוכה זה חובת גברא
אם בעלה לא ביער הפירות נאסרו והם כמו כל מאכל אסור שאסור לכל העולם וגם לאשה וכתבתי את זה כבר למעלה וזה כוונתי דין חפצאאין חכמה אמר:תיארתי לעצמי שכך תחלק
לדעתי זה אינו חילוק
היא אינה מצווה בעיקר המצווה וכיצד מצווה על זה
ודוגמא לדבר הרי מותרת היא בהקפת הקטן אף שזהו כעין איסור חפצא
מלבד זאת שלא ברור לי שאיסור השימור וחסרון הביעור זה איסור חפצא במהותו