מי אמר שאשה חייבת בקדושת פירות שביעית אולי היא פטורה היכן המקור שהיא חייבת

אור זורח

משתמש ותיק
כן כן 
היכן מבואר בחז''ל שאשה חייבת אולי היא פטורה מפני דהוה מעשהז''ג
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
במה שנשים נפטרות מצאנו מקור,
אך איך יימצא מקור למה שאינן פטורות - שהם חייבות ככל ישראל..
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
במה שנשים נפטרות מצאנו מקור,
אך מניין נמצא מקור למה שאינם נפטרות - שהם חייבות..

חז''ל אמרו לנו שמצוות עשה שהזמן גרמא פטורות אז הם פטורות
מי שרוצה לומר שכאן שאני עליו הראיה
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
שאר לעמו אמר:
במה שנשים נפטרות מצאנו מקור,
אך מניין נמצא מקור למה שאינם נפטרות - שהם חייבות..

חז''ל אמרו לנו שמצוות עשה שהזמן גרמא פטורות אז הם פטורות
מי שרוצה לומר שכאן שאני עליו הראיה
על זה היה הנידון, מה נכלל ומה לא. כי בהדיא לא הכל נכלל.
אחרי ש'אין חכמה' הביא מקור בגמרא, הכל מיותר.
נשארה השאלה באשכול האחר שפתחת: למה? ושם נידון.
 

nls

משתמש ותיק
לנהוג קדושת שביעית בפ"ש היא לאו הבא מכלל עשה לאכלה ולא להפסד, אמנם לאו הבא מכלל עשה להלכה הוא עשה ולא לאו, ובחשבון יוצא שזה מצוות עשה שתלויה בזמן, אבל כיוון שהוא בידיים דינו כלאו, כל המצוות שאשה פטורה מהם הם בשב ואל תעשה ולא בקום עשה וזה פשוט מסברא. וכן זכור לי שהנצי"ב בהעמק דבר אומר דבר דומה עה"פ והזרתם את בני ישראל מטומאותם עיי"ש ותרווה נחת
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
אי' ביומא פו: משל לשתי נשים וכו' אחת אכלה פגי שביעית
ובמשנה גיטין סא חברתה החשודה על השביעית
יפה מאוד
אבל הראיה מגיטין י''ל שהיה של בעלה 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אין חכמה אמר:
אי' ביומא פו: משל לשתי נשים וכו' אחת אכלה פגי שביעית
ובמשנה גיטין סא חברתה החשודה על השביעית
יפה מאוד
אבל הראיה מגיטין י''ל שהיה של בעלה 
לשון המשנה חשודה
וגם עיקר הדבר לסייע בשעת הטחינה והבררה שהוא שעת העברה לא ברור איסורו אם יש לתלות שהיא תאכל ממנו בהיתר

 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
ומה איסור יש בזה?
לפני עור?
לא שביעית
מלבד מה שכתבתי לעיל שעיקר האיסור לא מתברר לפי"ז 
כוונתי פשוטה. שאין להביא משם ראיה שאשה חייבת כי שם הפירות של בעלה ובזה ודאי חייבת לשמור 
כל הנידון הוא בפירות של עצמה.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אין חכמה אמר:
ומה איסור יש בזה?
לפני עור?
לא שביעית
מלבד מה שכתבתי לעיל שעיקר האיסור לא מתברר לפי"ז 
כוונתי פשוטה. שאין להביא משם ראיה שאשה חייבת כי שם הפירות של בעלה ובזה ודאי חייבת לשמור 
כל הנידון הוא בפירות של עצמה.
 
אם פטורה ממצות השביעית למה שתתחייב לשמור?
אם לא מצד שמכשלת את בעלה וזה אינו איסור שביעית
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אינני מבין הדיון. רש"י מפרש שם שעוונה היה במה שאכלתם פגות כשאינן ראויות לאכילה, וקלקלה את פירות שביעית. ורחמנא אמר לאכלה ולא להפסד (ומאי נ"מ של מי הם).
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
אם פטורה ממצות השביעית למה שתתחייב לשמור?
אם לא מצד שמכשלת את בעלה וזה אינו איסור שביעית


במשנה שם כתוב שאסור לעזור לאשה החשודה על השביעית והיינו שיש לה פירות של בעלה ובעלה חייב בקדושת שביעית והוי מסייע לעוברי עבירה מה לי היא מה לי בעלה וכמו שכתבתי כבר.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
אינני מבין הדיון. רש"י מפרש שם שעוונה היה במה שאכלתם פגות כשאינן ראויות לאכילה, וקלקלה את פירות שביעית. ורחמנא אמר לאכלה ולא להפסד (ומאי נ"מ של מי הם).
אתה צודק 
הנידון הוא לא בסוגיא שם כי משם יש ראיה כמו שכתבנו 
הנידון הוא על המשנה שמובאת בגיטין ס''א בחשודה על השביעית
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אין חכמה אמר:
אם פטורה ממצות השביעית למה שתתחייב לשמור?
אם לא מצד שמכשלת את בעלה וזה אינו איסור שביעית


במשנה שם כתוב שאסור לעזור לאשה החשודה על השביעית והיינו שיש לה פירות של בעלה ובעלה חייב בקדושת שביעית והוי מסייע לעוברי עבירה מה לי היא מה לי בעלה וכמו שכתבתי כבר.
ראשית כפי שכתבתי אין כאן חשודה על השביעית
אלא חשודה על לפני עוור והוא דוחק גדול
ושנית אי' שם ברש"י שאסור לסייע לעוברי עברה בשעת העברה 
ולדבריך אין כאן סיוע בשעת העברה ממש
ושלישית שלא מסתבר שהיה אסור לחברה לסייעה בכה"ג
כיון שיכולה לתלות באכילת חברתה שהיא עושה כדין
ואז היה מותר כמו שמותר להשאיל פרה שתולה בדברים המותרין
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
א.  ראשית כפי שכתבתי אין כאן חשודה על השביעית
אלא חשודה על לפני עוור והוא דוחק גדול
ב.  ושנית אי' שם ברש"י שאסור לסייע לעוברי עברה בשעת העברה 
ולדבריך אין כאן סיוע בשעת העברה ממש
ג.  ושלישית שלא מסתבר שהיה אסור לחברה לסייעה בכה"ג
כיון שיכולה לתלות באכילת חברתה שהיא עושה כדין
ואז היה מותר שמו שמותר להשאיל פרה

א. הנידון שם איזה פירות יש לה והמשנה אומרת שהיא חשודה להחזיק פירות שביעית וזה החשודה על השביעית ואיני רואה בזה דוחק.
ב. זה לא קשה עלי אלא על עצם הסוגיא וזה לא קשה כי מדובר שם במסייע לעוברי עבירה ללא גדרי לפני עוור.
ג. מדובר גם כשאופה חמש חלות שברור שלא תאכל לבדה הכל וברור שתאכיל לבעלה ולבני ביתה.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אין חכמה אמר:
א.  ראשית כפי שכתבתי אין כאן חשודה על השביעית
אלא חשודה על לפני עוור והוא דוחק גדול
ב.  ושנית אי' שם ברש"י שאסור לסייע לעוברי עברה בשעת העברה 
ולדבריך אין כאן סיוע בשעת העברה ממש
ג.  ושלישית שלא מסתבר שהיה אסור לחברה לסייעה בכה"ג
כיון שיכולה לתלות באכילת חברתה שהיא עושה כדין
ואז היה מותר שמו שמותר להשאיל פרה

א. הנידון שם איזה פירות יש לה והמשנה אומרת שהיא חשודה להחזיק פירות שביעית וזה החשודה על השביעית ואיני רואה בזה דוחק.
ב. זה לא קשה עלי אלא על עצם הסוגיא וזה לא קשה כי מדובר שם במסייע לעוברי עבירה ללא גדרי לפני עוור.
ג. מדובר גם כשאופה חמש חלות שברור שלא תאכל לבדה הכל וברור שתאכיל לבעלה ולבני ביתה.
א. זה דוחק
ב. לולי דבריך לא קשה כלום שהרי יש עברה בעצם השימור וההתעסקות בפירות 
לדבריך מדובר בחשש עתידי שאולי תאכיל לבעלה שלא כדין
ג. עדין יש מקום לתלות ותולין אפי' בדברים רחוקים 
עכ"פ חבל על הויכוח אחר שזה מפורש ביומא וכמדומה שבעוד מקומות וממילא זה קצת ויכוח סרק

 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
א. זה דוחק
ב. לולי דבריך לא קשה כלום שהרי יש עברה בעצם השימור וההתעסקות בפירות 
לדבריך מדובר בחשש עתידי שאולי תאכיל לבעלה שלא כדין
ג. עדין יש מקום לתלות ותולין אפי' בדברים רחוקים 
עכ"פ חבל על הויכוח אחר שזה מפורש ביומא וכמדומה שבעוד מקומות וממילא זה קצת ויכוח סרק
להרב אין חכמה המלא בחכמה שליט''א
א. כבודו סובר שזה דוחק ואני מכבד את דעתו. ואני את דעתי אמרתי כבר.
ב. לא ראיתי בשום מקום איסור לטחון ספיחין או פירות אחרי הביעור אלא לאכול אסור וזה מה שמדובר שם לסייע לעוסקים בדברים האסורים באכילה.
ג. סתם אשה עושה לביתה. אני לא רואה ויכוח סרק אני לומד תורה. אני רוצה להבין אם יש ראיה או אין ראיה. אני לא מחפש רק את ההלכה אני לומד תורה.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
כמו"כ נזכרתי כעת במשנה סופ"ד דדמאי שאינה חשודה להאכיל בתה שביעית
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
כמו"כ נזכרתי כעת במשנה סופ"ד דדמאי שאינה חשודה להאכיל בתה שביעית
יפה מאוד
אך כפי שכתבנו גם שם יש לדחות שמדובר בפירות של בעלה שנאסרו אחר הביעור ואסורין באכילה גם לנשים.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אין חכמה אמר:
א. זה דוחק
ב. לולי דבריך לא קשה כלום שהרי יש עברה בעצם השימור וההתעסקות בפירות 
לדבריך מדובר בחשש עתידי שאולי תאכיל לבעלה שלא כדין
ג. עדין יש מקום לתלות ותולין אפי' בדברים רחוקים 
עכ"פ חבל על הויכוח אחר שזה מפורש ביומא וכמדומה שבעוד מקומות וממילא זה קצת ויכוח סרק
להרב אין חכמה המלא בחכמה שליט''א
א. כבודו סובר שזה דוחק ואני מכבד את דעתו. ואני את דעתי אמרתי כבר.
ב. לא ראיתי בשום מקום איסור לטחון ספיחין או פירות אחרי הביעור אלא לאכול אסור וזה מה שמדובר שם לסייע לעוסקים בדברים האסורים באכילה.
ג. סתם אשה עושה לביתה. אני לא רואה ויכוח סרק אני לומד תורה. אני רוצה להבין אם יש ראיה או אין ראיה. אני לא מחפש רק את ההלכה אני לומד תורה.


ב. המשמר פירות האסורין באכילה ואינו מבערן לכאו' הוא בכלל האיסור
ולשון רש"י שהוא בשעת האיסור
ג. אחר שיש עוד ב' ראיות מפורשות [מדמאי ויומא כמדומה שגם המשנה הזו צריכה להתפרש כפשוטה וממילא הויכוח אם לדחוק כנגד הפשטות או לא זה בעניותי ויכוח סרק]
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אין חכמה אמר:
כמו"כ נזכרתי כעת במשנה סופ"ד דדמאי שאינה חשודה להאכיל בתה שביעית
יפה מאוד
אך כפי שכתבנו גם שם יש לדחות שמדובר בפירות של בעלה שנאסרו אחר הביעור ואסורין באכילה גם לנשים.
אם אינה מצווה על האיסור כיצד מה שהיה של בעלה יאסור עליה?
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
ב. המשמר פירות האסורין באכילה ואינו מבערן לכאו' הוא בכלל האיסור
ולשון רש"י שהוא בשעת האיסור
ג. אחר שיש עוד ב' ראיות מפורשות [מדמאי ויומא כמדומה שגם המשנה הזו צריכה להתפרש כפשוטה וממילא הויכוח אם לדחוק כנגד הפשטות או לא זה בעניותי ויכוח סרק]
ב. מדובר שם גם בפירות ספיחין. ובכל אופן האשה המסייעת לא מסייעת לשמור. כי זה לא תלוי בה.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אין חכמה אמר:
ב. המשמר פירות האסורין באכילה ואינו מבערן לכאו' הוא בכלל האיסור
ולשון רש"י שהוא בשעת האיסור
ג. אחר שיש עוד ב' ראיות מפורשות [מדמאי ויומא כמדומה שגם המשנה הזו צריכה להתפרש כפשוטה וממילא הויכוח אם לדחוק כנגד הפשטות או לא זה בעניותי ויכוח סרק]
ב. מדובר שם גם בפירות ספיחין. ובכל אופן האשה המסייעת לא מסייעת לשמור. כי זה לא תלוי בה.
גם בספיחין שייך לכאו' איסור השימור 
וההכנה לאכילה לכאו' בכלל האיסור
עכ"פ איך שיהיה תפרש אתה לשון רש"י שם
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
גם בספיחין שייך לכאו' איסור השימור 
וההכנה לאכילה לכאו' בכלל האיסור
עכ"פ איך שיהיה תפרש אתה לשון רש"י שם
אתה צודק 
ודאי שיש שם איסור שמירה
אבל זה של בעלה

 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אין חכמה אמר:
גם בספיחין שייך לכאו' איסור השימור 
וההכנה לאכילה לכאו' בכלל האיסור
עכ"פ איך שיהיה תפרש אתה לשון רש"י שם
אתה צודק 
ודאי שיש שם איסור שמירה
אבל זה של בעלה
לא ביארת סברתך
אם אינה מצווה על המצווה כיצד תתחייב בשל בעלה?
וכי הלובשת בגד של ד' כנפות של בעלה חייבת בציצית ?
וכי אשה מחוייבת ליטול לולב ששייך לבעלה או לישב בסוכתו ?
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
לא ביארת סברתך
אם אינה מצווה על המצווה כיצד תתחייב בשל בעלה?
וכי הלובשת בגד של ד' כנפות של בעלה חייבת בציצית ?
וכי אשה מחוייבת ליטול לולב ששייך לבעלה או לישב בסוכתו ?
שמיטה זה חפצא
ציצית לולב וסוכה זה חובת גברא
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
אין חכמה אמר:
לא ביארת סברתך
אם אינה מצווה על המצווה כיצד תתחייב בשל בעלה?
וכי הלובשת בגד של ד' כנפות של בעלה חייבת בציצית ?
וכי אשה מחוייבת ליטול לולב ששייך לבעלה או לישב בסוכתו ?
שמיטה זה חפצא
ציצית לולב וסוכה זה חובת גברא
תיארתי לעצמי שכך תחלק
לדעתי זה אינו חילוק
היא אינה מצווה בעיקר המצווה וכיצד מצווה על זה

ודוגמא לדבר הרי מותרת היא בהקפת הקטן אף שזהו כעין איסור חפצא

מלבד זאת שלא ברור לי שאיסור השימור וחסרון הביעור זה איסור חפצא במהותו
ועוד לא ברור שציצית חובת גברא 
דלהסבורים שחובת מנא תתחייב בשל בעלה?

 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
תיארתי לעצמי שכך תחלק
לדעתי זה אינו חילוק
היא אינה מצווה בעיקר המצווה וכיצד מצווה על זה

ודוגמא לדבר הרי מותרת היא בהקפת הקטן אף שזהו כעין איסור חפצא

מלבד זאת שלא ברור לי שאיסור השימור וחסרון הביעור זה איסור חפצא במהותו
אם בעלה לא ביער הפירות נאסרו והם כמו כל מאכל אסור שאסור לכל העולם וגם לאשה וכתבתי את זה כבר למעלה וזה כוונתי דין חפצא
ורק מאכל שהיה אצלה בשעת הביעור בזה הנידון אם אשה מצווה.
הקפת הראש הוא איסור גברא כי הקטן לא בר מצוה.
 
חלק עליון תַחתִית