שירים מרבותינו ותלמידיהם

[עגלה ערופה]

כידוע, היו גדולי ישראל שאחזו בעט סופרים, מי יותר ומי פחות, אבל פירותיהם -מעט מזעיר- נותרו לנו.

יבואו היודעים ויכתבו שמותיהם ויעלו משיריהם ונעלוז בהם.

אדגיש כי הכוונה כאן לשירים ולא סליחות/קינות/זמירות לשבת וכדו'.

אציין לדוגמא:
החת''ס כ' שירים בימים שבין יום הכיפורים לסוכות, כשהיה ליבו הומה אש רגשי קודש.
החזון איש כ' כמה שירים שנדפסו בקובץ איגרות שלו.
לסטייפלר יש שיר על הביטחון.
הרב אברהם אליהו קפלן (האבא) העילוי מראקוב, ובנו הרב אברהם אליהו קפלן בעל בעקבות היראה.
הרה''ג ר' יצחק אריאל שנפטר בצעירותו יש שירים שכ' בנערותו ונדפסו בספר שיצא עליו.
ר' יצחק הוטנר - בלבבי.

היריעה מן הסתם רחבה מאד, ויבואו החברים ויעשירו אותה, הן בשמות והן בשירים עצמם.

[פיילוט 0.4]

יש ע''ז אשכול ישן -
שירים עתיקים מישיבות ליטא: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=25352

[פיילוט 0.4]

אשכול על ר' אברהם אליהו קפלן: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... 85&t=10705

[כמו שחל]

הרמח"ל

[עגלה ערופה]

שיר שכ' הסטייפלר בשבח מידת הביטחון:

בשעה שהעולם
רובם ככולם
יתנו עמלם
וכל שכלם
לעבוד ולטרוח
לעשות להרוויח
רגע לא ינוח
לכל צד פוסח
ודעתו תזוח
לנגוח ולנדוח
ויש גם לרצח
בשביל דמיון פורח
וסופו מוכיח
כי לא יצליח
וכל פגע וחוח
את רוחו ירתיח
יריע אף יצריח
ולא ימצא מנוח
עד שהאם יפוג
ותשב הרוח.

בה בשעה
נפשו הנשאה
של הבוטח
תדיר שמח
בטחוני בצורי
הוא אוצרי
את האתר שוכח
ומהשתדלות בורח
ולא יעמול לרוח
להיות לוקח
מה שכבר נשלוח
מהבורא המשגיח
והוא הבטוח
מעודו
לא מטה ידו
ולא נפגע כבודו
כי הבורא בחסדו
מגן בעדו
ולבו (וזמנו) עמדו
לירא מבוראו ולעבדו
בכל נפשו ומאודו

את השיר חיבר בצעירותו הגה"ק הסטייפלער זי"ע


העתקתי מכאן

[עגלה ערופה]

הרמח"ל

הרמח''ל, כמו גם המלבי''ם, היו משוררים גדולים מעבר לעוצמתם הרוחנית.
ואולי צ''ל בשילוב עם גדלותם וקדושתם הנישאה. 

הרמח''ל כתב כמה מחזות, שירים וספרים בעניני לשון.
גם למלבי''ם יש מחזה נפלא [נדפס במשל ומליצה למלבי''ם] מלבד ידיעותיו העצומות בלשון הקודש.

[עגלה ערופה]

הרב אברהם אליהו קפלן (האבא) העילוי מראקוב

שיריו נדפסו בספר כתבי העילוי מראקוב מעמ' קעג' ואילך.

נמצא גם באוצר החכמה.
לכשתפתר בעיית צירוף הקבצים יתאפשר לצרף כאן קובץ דיגיטלי עם שיריו.

[עגלה ערופה]

ר' יצחק הוטנר - בלבבי.

בלבבי משכן אבנה
להדר כבודו,
ובמשכן מזבח אקים
לקרני הודו,

ולנר תמיד אקח לי
את אש העקידה,
ולקרבן אקריב לו
את נפשי היחידה.

[עגלה ערופה]

ובמשכן מזבח אקים
לקרני הודו

הנח להם לישראל...

במילות הפיוט ‘בלבבי משכן אבנה’ 

שאלה:
א. האם את המילים של 'בלבבי' כתב רבי אלעזר אזכרי כמות שהן, והרב יצחק הוטנר חיבר את המנגינה? או שרבי אלעזר אזכרי כתב מילים אחרות והרב יצחק הוטנר ניסח אותן בצורה שאנחנו מכירים?
ב. ראיתי שחלק שרים 'ובמשכן מזבח אשים' וחלק שרים 'ובמשכן משבח אקים'. מה מהם הנכון וכיצד נוצרה הטעות?

תשובה:
א. לשונו של רבי אלעזר אזכרי, בתוך לבי משכן אבנה לזיוו, קרבן תקריב לו נפשי היחידה. ור' יצחק הוטנר ניסח אותן כלשונו.
ב. יש מזבח חיצון ומזבח פנימי. אשים פרושו לקחת דבר ממקום אחד ולתתו במקום אחר, והוא בחינת חיצון, בא מחוץ. לעומת אקים במקומו, ממקומו, בחינת פנימי.
ורוח קדשם של נשמות ישראל מכוונתם לאמת ואינו טעות אלא טעם עליון.

[אחריך בנימין]

כבר דובר בזה כאן  דברים נכוחים למבין

[אבי חי]

יש כמה 'שירים' ממוהגר"ח גריינימן זללה"ה, שנכתבו בהזדמנויות מיוחדות, כגון בשלהי כתיבת ספר (פנקס חדו"ת), או לעודד ולשמח לבבות כאובים.

מצאתי כעת אחד כזה, שכמדומני נכתב על העמ' האחרון של פנקס חדו"ת.
[ותוכנו עוסק בעיקר ענין השירה, עכ"פ אצלו זללה"ה]

 

הֲלֹא תֵּדְעִי נַפְשִׁי חַסְדֵי אֲדֹנַיִךְ

בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע מִיּוֹמָיִךְ

לַמְרוֹת חֲטָאַיִךְ וַעֲווֹנַיִךְ וּפְשָׁעַיִךְ

 

לִבִּי עֵת יֶהְגֶּה בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים

יֶהֱמֶה וְיִכְמַהּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל בְּאָמָרִים

תְּמוּרָתָם אֲיַגֵּעַ בְּפִקּוּדֵי ד' יְשָׁרִים

[איש מזרע אהרן]

שירו של הש"ך ביורה דעה (וידוע שזה המקור הקדום לאי־תחיית־המתים למלוה ברבית)

[נבשר]

ל) חיי תורה בראשית ע''ז (1).pdf

(וידוע שזה המקור הקדום לאי־תחיית־המתים למלוה ברבית)

הוזכר באגדה ובראשונים.

[מבשן אשיב]

כדאי להזכיר את הקדמתו הנפלאה של 'מרכבת המשנה'
[נא לא להיכנס לפולמוס בכוונתו]