זמירות שבת כמה?

[חסד ומשפט]

כמה זמירות שבת נוהגים לשיר אצליכם ואיזה סגנון? נשמח בהשתתפותכם!
 

[לבי במערב]

מהי הגדרת 'זמירות שבת'?...

[רואים שקוף]

בגדול, זה תלוי מאוד במספר המשתתפים בסעודה, וברצונם להאריך, לקצר - לא.

[מודים דרבנן]

אצלי:
בליל שבת: שלום עליכם, אשת חיל, כל מקדש.
יום שבת: ברוך א'ל עליון.
סעודה שלישית: ידיד נפש.

נראה שאני מן הממעיטים, ושמא מן הממעיטים ביותר.

[יעקב לב]

בגדול, זה תלוי מאוד במספר המשתתפים בסעודה, וברצונם להאריך, לקצר - לא.

כמו שנאמר @חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה

[רואים שקוף]

אצלי:
בליל שבת: שלום עליכם, אשת חיל, כל מקדש.
יום שבת: ברוך א'ל עליון.
סעודה שלישית: ידיד נפש.

נראה שאני מן הממעיטים, ושמא מן הממעיטים ביותר.

ואיזה זיכרון יהי' לבני ביתך מסעודות השבת?
 

[קדמא ואזלא]

אולי תעשה גם סקר על דברי תורה בסעודות שבת?

viewtopic.php?f=8&t=26583#p444256

[עגלה ערופה]

נראה שאני מן הממעיטים, ושמא מן הממעיטים ביותר.

@מודים דרבנן היינו שבחייהו
ומודה ועוזב ירוחם

[ניקושלה]

אצלי:
בליל שבת: שלום עליכם, אשת חיל, כל מקדש.
יום שבת: ברוך א'ל עליון.
סעודה שלישית: ידיד נפש.

נראה שאני מן הממעיטים, ושמא מן הממעיטים ביותר.

ואיזה זיכרון יהי' לבני ביתך מסעודות השבת?

וכבר נודעו ד' מרן הגראמ"מ שך, לה'אדון' הרב"ז דויטש, מזכיר ישיבת פוניבז', אביהם של הגאונים הגדולים שליט"א.
הטעם שבני משמש כד"ר ובניך ת"ח מופלגים אשר יצא שמם למרחוק אע"פ שבסברא לא היה אמור להיות כך, הוא משום 
שאתה הארכת בשירת זמירות שבת בשולחן שבת, ואני קיצרתי בזמירות. (אולי צ"ל, 'ואני לא שרתי בכלל'.)

ועכ"פ מנהג הישיה"ק פוניבז', שלא לשיר זמירות שבת. (בלי לדון על מנהגים שחודשו שם בשנים האחרונות ב'מרפסות'.)
ומקור הד' לאחר החקירה, אינו ברור לי כלל ועיקר. שמועה שמעתי שהמקור הוא המשגיח ר' חצק'ל, אך העידו לי כמה
שבזמנו היו שרים בישיבה. והיודעים יואילו להחכימנו בזה.

[יושב בשבת תחכמוני]

וכבר נודעו ד' מרן הגראמ"מ שך, לה'אדון' הרב"ז דויטש, מזכיר ישיבת פוניבז'...

וכבר סיפרו פעם ש'אדון דויטש' נכנס לחתונה כלשהי, ות"ח חשוב א' שליט"א אמר 'תא וניקום בפני זה שחצי עם ישראל מזמר בזכותו זמירות שבת'...

[הצעיר שבחבורה]

וכבר נודעו ד' מרן הגראמ"מ שך, לה'אדון' הרב"ז דויטש, מזכיר ישיבת פוניבז', אביהם של הגאונים הגדולים שליט"א.
הטעם שבני משמש כד"ר ובניך ת"ח מופלגים אשר יצא שמם למרחוק אע"פ שבסברא לא היה אמור להיות כך, הוא משום 
שאתה הארכת בשירת זמירות שבת בשולחן שבת, ואני קיצרתי בזמירות. (אולי צ"ל, 'ואני לא שרתי בכלל'.)

ב' הערות.
א. כמדומה שהיה זאת 'על' 'אדון (במלעיל, לא במלרע) דויטש' ולא שאמר לו.
ב. מזכרוני שה'אולי' המוסגר הוא הנכון.

[ובכן]

וכבר נודעו ד' מרן הגראמ"מ שך...

ועפי"ז יומלץ בפרשתן, 'איש אמו ואביו תיראו', כל איש צריך לירא איזה אב הוא לבניו, וכל אישה [כדר' חז"ל דגם אשה בכלל] תירא איזה אם היא לבניה, האם מיטיבים הם להנחיל מסורת ישראל סבא לדורות, להעמיד דור ישרים מבורך.

ומסיק תיכף הדרכה ישרה, 'ואת שבתותי תשמורו', הזמן המוכשר לזה הוא בעתות שבת קדש, בהסב יחד אבות ובנים לסעודות שבת, וממליכים עליהם אלקיהם בפה בשירות ותשבחות [כדברי חז"ל במגילה], 'אני ה' אלקיכם'.

ובזמירות, 'השומר שבת הבן עם הבת', להקדיש להם זמנם בסעודות השבת, 'לא'ל ירצו כמנחה על מחבת'.

[שמש מרפא]

שמועה שמעתי שהמקור הוא המשגיח ר' חצק'ל, אך העידו לי כמה
שבזמנו היו שרים בישיבה. והיודעים יואילו להחכימנו בזה.

רי"י ברודיאנסקי הגיע פעם מעט מוקדם לאחד הוועדים בית המוסר, ובכדי ש"לא להשאיר הנייר חלק" סיפר כמה עובדות מהמשגיח זצ"ל. בתוך הדברים אמר שמה שאומרים שביטל הזמירות הוא שקר וכזב, ואין זה אלא עצלות הבחורים ותל"מ.

[ובכן]

וכבר נודעו ד' מרן הגראמ"מ שך...

ועפי"ז יומלץ בפרשתן, 'איש אמו ואביו תיראו', כל איש צריך לירא איזה אב הוא לבניו, וכל אישה [כדר' חז"ל דגם אשה בכלל] תירא איזה אם היא לבניה, האם מיטיבים הם להנחיל מסורת ישראל סבא לדורות, להעמיד דור ישרים מבורך.

ומסיק תיכף הדרכה ישרה, 'ואת שבתותי תשמורו', הזמן המוכשר לזה הוא בעתות שבת קדש, בהסב יחד אבות ובנים לסעודות שבת, וממליכים עליהם אלקיהם בפה בשירות ותשבחות [כדברי חז"ל במגילה], 'אני ה' אלקיכם'.

וכן להלן, 'אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ' וגו'.

וכי איזה אב יעשה מעשה בפועל להעמיד את בתו כמופקרת?

- אלא אל תגרום במעשיך שיוצאי חלציך ינטשו את דרך התורה, לחפש להם ריגושים רגעיים, תאוות מדומות ועוברות, מתוך מחשבה שהיהדות היא כבדה, אינה נותנת סיפוק ושמחת חיים, חלילה.

כי המעביר לבניו ובנותיו את היהדות בגבות מכווצות עד אימה, ומטיל אימה יתירה בתוך ביתו, ותמיד בורח הוא לעולמו הפנימי ולעבודתו בינו לבין קונו, הרי הוא אכן מחנכם לדרך התורה, אבל יחד עם מסר סמוי על יהדות אפורה ומשמימה, שאסור ואסור ואסור, עד שתצא הנפש והרוח, חלילה.

אלא צריך הוא לפנות מזמנו, לשבת עם בניו בעינים מאירות, לשמוע את אשר ליבם, ולדבר עמם בשפתם, ולהעביר להם את מצוות ה' בצורה של חוויה טובה ומהנה, דרך של אור ועונג.

ובפרט במצוות שנתנו לשם כך במיוחד, כדדרשו חכמים (דברים רבה עקב): ואת סבור שמא לרעתך נתתי לך את השבת, ולא נתתיה לך אלא לטובתך. כיצד, א"ר חייא בר אבא, את מקדש את השבת במאכל ובמשתה ובכסות נקיה ובתענוג, ומהנה את נפשך, ואני נותן לך שכר.

בצורה כזו, ניתן להעביר לבנים גם את חלק היראה, את גודל החובה, והזהירות הנדרשת, לא לזלזל בדבר אחד מכל התורה.

הוא שממשיך 'אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ', לישב עם בני הבית בסעודות שבת, להנות עמהם גם יחד בשיר וקול תודה, אזי בנקל 'וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי יְיָ'.

[ובכן]

... האם מיטיבים הם להנחיל מסורת ישראל סבא לדורות, להעמיד דור ישרים מבורך.

ומסיק תיכף הדרכה ישרה, 'ואת שבתותי תשמורו', הזמן המוכשר לזה הוא בעתות שבת קדש, בהסב יחד אבות ובנים לסעודות שבת, וממליכים עליהם אלקיהם בפה בשירות ותשבחות [כדברי חז"ל במגילה], 'אני ה' אלקיכם'.

ובזמירות, 'השומר שבת הבן עם הבת', להקדיש להם זמנם בסעודות השבת, 'לא'ל ירצו כמנחה על מחבת'.

אלא צריך הוא לפנות מזמנו, לשבת עם בניו בעינים מאירות, לשמוע את אשר ליבם, ולדבר עמם בשפתם, ולהעביר להם את מצוות ה' בצורה של חוויה טובה ומהנה, דרך של אור ועונג.

ובפרט במצוות שנתנו לשם כך במיוחד, כדדרשו חכמים (דברים רבה עקב): ואת סבור שמא לרעתך נתתי לך את השבת, ולא נתתיה לך אלא לטובתך. כיצד, א"ר חייא בר אבא, את מקדש את השבת במאכל ובמשתה ובכסות נקיה ובתענוג, ומהנה את נפשך, ואני נותן לך שכר.

בצורה כזו, ניתן להעביר לבנים גם את חלק היראה, את גודל החובה, והזהירות הנדרשת, לא לזלזל בדבר אחד מכל התורה.

והוא שיסד הפייטן בזמירות שבת:
ואם תשמרנו - י'ה ינצרך כבבת, אתה ובנך וגם הבת.

את חרוזי בן עם הבת עם שבת מצאנו רבות, אבל יותר אצל שמירת השבת גופה, ומיוסד על לשון הפסוק 'לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך'.
אבל כאן, קאי א'י'ה ינצרך כבבת', ואמאי.
אלא לומר, שאם תשמור את השבת להאיר בה את ביתך בנועם עול מצוות, אזי אכן 'י'ה ינצרך אתה עם בנך ובתך', שישתמרו מעוון, אתה ה' תנצרם מן הדור זו לעולם.