כל ברואי מעלה ומטה - רשב"ג

במה לפיוטים ושירים בעלי אופי תורני
כללי הפורום
פורום זה נפתח לבקשת רבים מחו"ר הפורום, שבקשו מקום מיוחד עבור כתיבה וחריזה של שירים ופיוטים.
נא להקפיד ולשמור על רמתו התורנית של הפורום, ולכלול בו רק שירים הראויים לבוא בבית המדרש, בעלי ניחוח תורני/מוסרי, כדרך אבותינו ורבותינו
סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
ובכן
הודעות: 4382
הצטרף: 16 יוני 2020, 12:39
נתן תודה: 1887 פעמים
קיבל תודה: 5270 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

כל ברואי מעלה ומטה - רשב"ג

שליחה על ידי ובכן » 11 מאי 2022, 18:53

רבי שלמה 'בן גבירול כתב:        כָּל בְּרוּאֵי מַעְלָה וּמַטָּה
יְעִידוּן יַגִּידוּן כֻּלָּם כְּאֶחָד
יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת שְׁבִילָךְ
לְכָל מֵבִין סוֹדָם יְסַפְּרוּ גָדְלָךְ
וְהֵם יַכִּירוּ כִּי הַכֹּל שֶׁלָּךְ
       וְאַתָּה הָאֵ'ל הַמֶּלֶךְ הַמְּיֻחָד

לְבָבוֹת בְּחָשְׁבָם עוֹלָם בָּנוּי
יִמְצְאוּ כָל יֵשׁ בִּלְתְּךָ שָׁנוּי
בְּמִסְפָּר בְּמִשְׁקָל הַכֹּל מָנוּי
       כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד

מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף יֵשׁ לְךָ סִמָּן
צָפוֹן וָיָם וְקֶדֶם וְתֵימָן
שַׁחַק וְתֵבֵל לְךָ עֵד נֶאֱמָן
       מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד

הַכֹּל מִמְּךָ נִזְבַּד זָבוֹד
אַתָּה תַעֲמֹד וְהֵם יֹאבְדוּ אָבוֹד
לָכֵן כָּל יְצוּר לְךָ יִתֵּן כָּבוֹד
       כִּי מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף הֲלֹא אָב אֶחָד

אבקש עזרת החברים, בסידור משקלו על מכונו.

הא ודאי, שמדובר במשקל הקליל, שאין יחס ליתדות.

הפזמון נראה שהוא עשוי תשע תנועות מ'יעידון' ואילך. ['כל ברואי' נראה רק כפתיח, סוג של כותרת].

הבית הראשון, גם הוא, לכאורה כל שורה בו - תשע תנועות.
מ'יספרו את גדלך' שיש בכמה סידורים, יש להחסיר 'את', כפי שמצאתיו באתר הפיוט והתפילה.
תחת 'ומהם יכירון' יש לומר 'והם יכירו', יכירו לאחרים. כן נמצא בסידור קוידנוב [בחצרות קארלין תפס השיר מקום נכבד, יחד התוספת של מהר"ם אלשקר].
אבל השורה האחרונה, לדעתי יש לגרוס 'ואתה הא'ל מלך המיוחד'. אלא שלא מצאתי לי חבר [חייבים? :)].

הבית השני, יהיו כל שורותיו תשע תנועות - אם נחשב את ה'בנוי' 'שנוי' 'מנוי' כשלש תנועות בכל אחד, אלא שאני נוטה שיש לחשבם רק כשתים, דהי' בסוף אינה מונעה [בחיריק, כפי שזה נשמע], אלא אך ורק י' עיצורית, אבל שוואית. וצריך עיון.
השורה האחרונה בו, ודאי בת תשע תנועות.

הבית השלישי לעומת זאת, עובר כולו לשורות בנות שמונה תנועות.
אשמח לדעת אם יש מי היודע בזה דבר.

הבית הרביעי,
שלש השורות האחרונות מונות תשע תנועות, אבל הראשונה - רק שמונה. ויש ליישב.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
ובכן
הודעות: 4382
הצטרף: 16 יוני 2020, 12:39
נתן תודה: 1887 פעמים
קיבל תודה: 5270 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל ברואי מעלה ומטה - רשב"ג

שליחה על ידי ובכן » 11 מאי 2022, 19:19

לעיל נדברנו אודות שקילת השיר.
עתה נפנה לתכנו.

כבר עמדו בזה, שבשיר זה, כרבים משיריו, מבטא רבי שלמה רעיונות פילוסופיים א'להיים, שחלקם לקוחים מספר יצירה.
רבי שלמה 'בן גבירול כתב: שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת שְׁבִילָךְ
לְכָל מֵבִין סוֹדָם יְסַפְּרוּ גָדְלָךְ
וְהֵם יַכִּירוּ כִּי הַכֹּל שֶׁלָּךְ
       וְאַתָּה הָאֵ'ל הַמֶּלֶךְ הַמְּיֻחָד

הבית הראשון, מדבר מל"ב נתיבות חכמה שנשנו בפרק א' בספר יצירה, אשר המה לעומת כ"ב אותיות ועשר ספירות, שבהם ברא ה' את עולמו, וכל מה שאנו רואים ופוגשים, תולדות ל"ב נתיבות אלו הם, ובכך כל הבריאה מעידה על הבורא שהכל שלו.
רבי שלמה 'בן גבירול כתב: לְבָבוֹת בְּחָשְׁבָם עוֹלָם בָּנוּי
יִמְצְאוּ כָל יֵשׁ בִּלְתְּךָ שָׁנוּי
בְּמִסְפָּר בְּמִשְׁקָל הַכֹּל מָנוּי
       כֻּלָּם נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד

בית זה, עוסק ברעיון פילוסופי, שכל נברא הינו מורכב, ואינו כאחדותו הפשוטה של הבורא ב"ה, ומה שאנו קוראים אחד לנברא, הוא באמת בלשון הַשְאָלָה, כי כל אחד הוא מורכב מחלקים.
 
רבי שלמה 'בן גבירול כתב: מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף יֵשׁ לְךָ סִמָּן
צָפוֹן וָיָם וְקֶדֶם וְתֵימָן
שַׁחַק וְתֵבֵל לְךָ עֵד נֶאֱמָן
       מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד

הבית השלישי ממשיך להביא מן הפרק הראשון שבספר יצירה, את אשר שנינו שם בהמשך המשניות, שהקב"ה חתם חותמו (שם יה"ו) בששה קצוות העולם, ד' רוחות ושמים וארץ, וחותם זה הינו עדות עליו.
 
רבי שלמה 'בן גבירול כתב: הַכֹּל מִמְּךָ נִזְבַּד זָבוֹד
אַתָּה תַעֲמֹד וְהֵם יֹאבְדוּ אָבוֹד
לָכֵן כָּל יְצוּר לְךָ יִתֵּן כָּבוֹד
       כִּי מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף הֲלֹא אָב אֶחָד

הבית הרביעי די פשוט. כל הבריאה מקבל שפעה וקיומה מן הבורא ב"ה באופן תמידי, ואין להם מציאות העומדת לבדה, אלא להיפך - הם יאבדו והקב"ה לעולם יעמוד, לכן כל הבריאה שלו היא, והכל מחוייבים לתת לו כבוד.

מה שאחשוב שיש להטעים הוא, שלמעשה קבע כאן רשב"ג ד' בתים, המכוונות בסדר אצילות בריאה יצירה עשיה, חכמה בינה ז"א ונוק'.

הראשון מדבר בעולם האצילות, דבר ה' שנצב בשמים בהם ברא עולמו, בעשר ספירות בלימה וכ"ב אותיות הדיבור. ול"ב נתיבות חכמה, לעומת ספירת החכמה.

השני יעסוק בהפרש שבין בי"ע לאצילות, שהמה נפרדים ומורכבים, והקב"ה א'ל יחיד ומיוחד, אין בו לא עורף ולא עיפוי. לבבות בחשבם - ליבא בינה ובה הלב מבין. גם בינה מלשון בנין, כנודע.

השלישי, מכוון לעולם היצירה, בחי' ששה קצוות דז"א.

הרביעי יעסוק בכבוד מלכות אשר יתנו הברואים לקונם. [גם ה'והם יאבדו אבוד' נראה מתאים לעולם העשיה בפרט, ויל"ע].

[וגם כי ידעתי מה שאמר רבינו האריז"ל אודות פיוטי הרשב"ג, אין הכוונה שדיבר רשב"ג כסומא בארובה, אלא שלא זכה אל הקבלה האמיתית בשלימות כמו הקלירי וחביריו, ולכן נפל בדבריו חוסר הדיוק כפי הראוי לרבינו האריז"ל. ובפרט הואיל ושלח הרשב"ג ידו לשורר בענינים פנימיים אלו, וכפי שאמרו האחרונים אודות פיוט 'יגדל', שהאריז"ל ממש הרחיקו בשתי ידיים, שאין זה אלא כלפי ד' הבתים הראשונים בשיר, ולא בהמשכו. והדברים ארוכים].

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
ובכן
הודעות: 4382
הצטרף: 16 יוני 2020, 12:39
נתן תודה: 1887 פעמים
קיבל תודה: 5270 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל ברואי מעלה ומטה - רשב"ג

שליחה על ידי ובכן » 12 מאי 2022, 10:41

כנודע, הוסיף מהר"ם אלאשקר עוד שמונה בתים לשיר הנשגב, גם המה מדברים ביחודו של הבורא ב"ה.

זה האחרון כבר לא שקל שירו זה, [למרות שיש משיריו ששקל משקל (מרובה)].

ראיתי שכתב בספר הביבליוגרפי 'אור החיים' [הבלתי מוסמך לדעתי (-אולי ענין של פוזיציה...), ובבר אילן עוד שגו לייחסו למרנא מהר"ח 'בן עטר...], על מהר"ם אלאשקר:
...ובסוף הספר איזה בקשות ותפלות להרב, יסודתם בהררי קדש, מהם נראה כי מלבד היותו חכם כלול מכל החכמות, כנראה מתשובותיו, גם חכמת הנסתר לא נפלאת היא ממנו.
וכמו שנראה ג"כ מהפיוט להרב שאומרים העומדים באשמורת הבוקר, ושם חתום שלמה משה אלאשקר, אולי נתוסף לו שם שלמה בסוף ימיו.
ויותר נראה שהרב השלים רק הפיוט מאותיות משה עד סופו, וראשית הפיוט אולי הוא לר"ש בן גבירול.
והנה אכן הפיוט השני הנדפס שם, שיבץ בו שיר ושבחה בעשר ספירות, יעויין שם.

וכאן אבא לדבר בשיר דנא דאנן מיעסקין ביה, שלא ברור כל כך מבנהו לפי סדר ספירות וכדו'.
מהר''ם אלאשקר כתב: מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה.
סִבַּת כָּל סִבָּה וְעִילַּת כָּל עִלָּה.
אֵין לוֹ רֵאשִׁית וְלֹא אַחֲרִית וְלֹא תִכְלָה.
       שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱ-לֹהֵנוּ יְיָ אֶחָד. יְעִידוּן

נראה מדבר במדת הכתר, על ידו מתגלה לנבראים אין סופיותו של הבורא ב"ה סיבת הסיבות, ושהוא מרומם על כל ברכה ותהלה.
מהר''ם אלאשקר כתב: שַׁ'דַּי שׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי עֲלִיָּה.
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְיַבָּשָׁה וְצִיָּה.
יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא כָּל בְּרִיָּה.
       בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְיַעַמְדוּ כָּאֶחָד. יְעִידוּן

הוא ראשית הגילוי בעולם, בבחינת ספירת החכמה, היך מה דאת אמר 'כולם בחכמה עשית'.
יחד עם ספירת הבינה, רעים צמודים, כנאמר, 'בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה', 'קורא אני אליהם יעמדו יחד'.
מהר''ם אלאשקר כתב: הָאֵ'ל הַבּוֹרֵא שְׁחָקִים בְּאוֹמְרוֹ.
גִבּוֹרֵי כֹּח עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ.
אוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יָהֵל אוֹרוֹ.
         עִמּוֹ עֹז הַמְשֵׁל וָפַחַד. יְעִידוּן

חסד וגבורה.
שם א'ל הוא בחסד, עולם חסד יבנה, ויחד עם הגבורה - המשל ופחד עמו עושה שלום במרומו.
מהר''ם אלאשקר כתב: אֵ-ל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים.
אוֹפַנִּים וְאִישִׁים וְחַיּוֹת וְתַרְשִׁישִׁים.
כֻּלָּם מַעֲרִיצִים וּמַקְדִּישִׁים.
       וּקְדֻשָּׁה לוֹ מְשַׁלְּשִׁים כְּאֶחָד. יְעִידוּן

כברכת 'אתה קדוש' שהוא לעומת יעקב אבינו, וספירת התפארת.
מהר''ם אלאשקר כתב: לְאַדִּיר וְנָאוֹר נַעֲלֶה בְּרֹב חֶבְיוֹן.
אֵין לוֹ שֵׁנִי וְאֵין לוֹ רִאשׁוֹן וְלֹא דִמְיוֹן.
דָּר בַּשַּׁחַק וֶאֱמוּנָתוֹ בְּצִבְיוֹן.
        כּוֹכְבֵי בֹּקֶר בְּרָן יַחַד. יְעִידוּן

שחק הוא מעלה שבו' קצוות - מדת הנצח.
אמונה, גם היא בנצח [ואכמ"ל].
מהר''ם אלאשקר כתב: שְׁמוֹ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְנֶגְדּוֹ.
הָיָה וְהֹוֶה וְיִהְיֶה וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.
מְלוֹא כָל הָאֶרֶץ כְּבוֹדוֹ.
       מַשּׂוֹא פָנִים אֵין לְפָנָיו וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. יְעִידוּן

אולי כבודו כאן הוא בחינת הוד.
ובפסוק 'ה"צ מלא כל הארץ כבודו', שם צב'אות הוא בנצח והוד [אבל ה' צב'אות הוא בנצח, לעומת א'להים צב'אות, ויל"ע].
ובכל אופן, ביחס לכוכבי הבוקר אשר בשחק - שהוא בנצח, כאן מדבר מהכבוד הבא מצד מטה שבו' קצוות, מדת ההוד.
[ושמא יש כאן גם ענין 'מודים מכלל דפליגי', דבעת גילוי ההוד כבר 'אין שני לנגדו'].
מהר''ם אלאשקר כתב: קַדְמוֹן לְכָל נִמְצָא וְצוֹפֶה כָּל נֶעְלָם.
לֹא יָשִׁיב דַּךְ נִכְלָם.
אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם.
       וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְהוּא בְאֶחָד. יְעִידוּן

'א'ל חי' הוא ביסוד, והוא מתייחד ב'מלך עולם'.
עליו גם אמור 'אשרי משכיל אל דל'.
מהר''ם אלאשקר כתב: רָם עַל כָּל רָמִים וְרוֹכֵב עַל עֲנָנִים.
מֶלֶךְ עֶלְיוֹן מָלֵא רַחֲמִים וְסוֹלֵחַ לַעֲווֹנִים.
אֱ'לֹהֵי הָאֱ'לֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים.
       וְעַמְּךָ כֻּלָּם כְּאֶחָד. יְעִידוּן

מדת המלכות.
מהר''ם אלאשקר כתב: וּבְתוֹרָתְךָ כָּתוּב לֵאמוֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱ'לוֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד:
וְנֶאֱמַר: וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒, כִ֣י יְיָ הוּא הָֽאֱ'לֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת, אֵ֖ין עֽוֹד:

בריך רחמנא דסייען, ויסייען עוד, ישלח עזרתו מקודש על ידי החברים דהכא, כל אחד במה שבידו.

 


שניאור
הודעות: 2524
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 4138 פעמים
קיבל תודה: 2080 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל ברואי מעלה ומטה - רשב"ג

שליחה על ידי שניאור » 22 מאי 2022, 19:35

ובכן כתב:
11 מאי 2022, 18:53
בחצרות קארלין תפס השיר מקום נכבד, יחד התוספת של מהר"ם אלשקר
אכן כן, אלא שלא רק שהוא תפס מקום נכבד, אלא גם חילקוהו לפי 'שלמה' ו'משה אלשקר' בנפרד לפעמים.
דהיינו הם נהגו בכמה הזדמנויות ששרים רק את החלק הראשון, ובהזדמנות אחרת משלימים את השאר.

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
ובכן
הודעות: 4382
הצטרף: 16 יוני 2020, 12:39
נתן תודה: 1887 פעמים
קיבל תודה: 5270 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל ברואי מעלה ומטה - רשב"ג

שליחה על ידי ובכן » 22 מאי 2022, 19:36

שניאור כתב:
22 מאי 2022, 19:35
ובכן כתב:
11 מאי 2022, 18:53
בחצרות קארלין תפס השיר מקום נכבד, יחד התוספת של מהר"ם אלשקר
אכן כן, אלא שלא רק שהוא תפס מקום נכבד, אלא גם חילקוהו לפי 'שלמה' ו'משה אלשקר' בנפרד לפעמים.
דהיינו הם נהגו בכמה הזדמנויות ששרים רק את החלק הראשון, ובהזדמנות אחרת משלימים את השאר.
לאו דווקא.

אכן חילקוהו, אבל לאו דוקא לפי שני המחברים. ובכלל, חילקוהו פעם כך ופעם כך.


שניאור
הודעות: 2524
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 4138 פעמים
קיבל תודה: 2080 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: כל ברואי מעלה ומטה - רשב"ג

שליחה על ידי שניאור » 22 מאי 2022, 19:37

ובכן כתב:
22 מאי 2022, 19:36
שניאור כתב:
22 מאי 2022, 19:35
ובכן כתב:
11 מאי 2022, 18:53
בחצרות קארלין תפס השיר מקום נכבד, יחד התוספת של מהר"ם אלשקר
אכן כן, אלא שלא רק שהוא תפס מקום נכבד, אלא גם חילקוהו לפי 'שלמה' ו'משה אלשקר' בנפרד לפעמים.
דהיינו הם נהגו בכמה הזדמנויות ששרים רק את החלק הראשון, ובהזדמנות אחרת משלימים את השאר.
לאו דווקא.

אכן חילקוהו, אבל לאו דוקא לפי שני המחברים.
למיטב זכרוני ['נפלתי' שם פעם בסעודת יא"צ שאחרי החג, אז הם משלימים את השיר] הם מתחילים ב'מרומם' שזה הקטע הראשון של מהר"ם אלשקר.
עריכה: עכשיו ראיתי את הקובץ שהבאת, @ובכן אתה צודק.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “משכיל שיר ידידות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 4 אורחים