משיב דבר כתב: ↑12 מאי 2022, 15:14
מ אלישע כתב: ↑12 מאי 2022, 14:28
ספר ליקוטי מוהר"ן - מהדורא בתרא סימן צט
אָמַר: שֶׁעִקָּר הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִֹֹּיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּשְׁלֵמוּת הוּא, כְּשֶׁיְּפָרֵשׁ שִֹיחָתוֹ כָּל כָּךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ מְאֹד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁכִּמְעַט יִגְוַע, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נִשְׁמָתוֹ קְשׁוּרָה בְּגוּפוֹ כִּי אִם כְּחוּט הַשֲּׁעַרָה מֵעֹצֶם צַעֲרוֹ וְגַעְגּוּעוֹ וְכִסּוּפָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת. וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּעֲנִית ח), שֶׁאָמְרוּ: 'אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמָעַת, אֶלָּא אִם כֵּן מֵשִֹים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ' וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל:
וְאָמַר: הֲלוֹא כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר בְּהִתְבּוֹדְדוּת, אֲזַי הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעהו.
1. בתנועה של עליה אל ה' התקרבות אליו, ולא להפך חלילה "להוריד" את ה' אליו.
2. הנ"מ היא פשוטה, להתקרב אל ה' דורש יראת שמים וכלות הנפש, כמאמר רביז"ל. הרודת ה' אליך היא הדרגה הנמוכה ביותר של בהמיות. להפך את שיא הרוחניות, לשיא הגשמיות והחולין.
3. בדחנא דמלכא הוא כלשון הזוהר משמח את ה' ולא חלילה מה שהתכוונת. וכאמור "ישמח הוי' במעשיו". כהני בדחני שהיו משמחים את בני השוק וזכו להיות בני העולם הבא.
4. חייבים להבין שהלשון שלנו קצת שונה מלשון הוזור וגם לשון ריבז"ל. כשרביז"ל אמר שיחה בינו לבין קונו הוא עוד לא ידע שיבא יום שזה יחשב כתיאור הפוטטי של שיח בין שני סוחרים בבסטה בשוק הכרמל "הלו, רבונו של עולם (במלרע) מה קרה, איפה היית היום כשהייתי בבסה...."
רחמ"ל.
5. והנ"מ, הוא עצום. באופן המקבול בין חסידי ברסלב הרציניים, הרי ההתבודדות היא שעה של טהרת הלב ויראת שמים, חייבת להתאים לתנועה של קרבת ה במשך כל היום, ולא איזה תנועה הפוכה של "להסתדר עם ה' על כל מה שעשיתי לא טוב".
נסיון אחרון להיות מובן.
1. לא להוריד ח"ו. אומנם כל השבחים שבתפילה אינם נחשבים לפי האמת, אלא לפי הערך שלנו.
(והם עולים מעולם לעולם בזכות אבותינו אברהם יצחק ויעקב ובזכות אנשי כנסת הגדולה ובזכות הציבור, ובזכות כל
בני ישראל)
ולכן כשאחד משבח לפי כוחו זה שבח שעולה כנ"ל לפי הענין. ולפי ליבו.
4. 5 .2. לא מובן לי הדוגמא למעשה (כנ"ל שאיני מכיר בברסלב את מה שראית, ואולי תלוי איך נראית התוצאה, ולמעשה גם מתפילות כאלו עולים ברוחניות)
3. לא התברר לי אם ראית את הזוה"ק בפנים, כשמבאר פסוקים לפי יסוד זה.
(ומש"כ 'מה שהתכוונת' מנין לך מה התכונתי, בפרט אם לא ראית את הזוה"ק בפנים)
(ולהשוות בדחנא דמלכא להני בדחני זה צ"ע לענ"ד.
ונ"ל שזכו לעוה"ב משום מה שנגרם ע"י מעשיהם)
4. בברסלב קוראים למוהר"ן רביז"ל. כי הוא רבם, ואמר את דבריו גם בשבילם ולהבנתם. כשיחפשו האמת.