תהלים צ' י"ז - הערות בפרש"י על 'ויהי נעם'

שלו'

משתמש ותיק
תהלים צ' י"ז
ויהי נעם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.
 
רש"י:
ויהי נעם ה' אלקינו. שכינתו ותנחומיו: ומעשה ידינו כוננה עלינו. לשון תחינה הוא, כוננה כמו שמרה שפטה: כוננהו. כונן אותו, ושני פעמים ומעשה ידינו כוננהו א' על מלאכת המשכן שבירכן לישראל והתפלל שתשרה שכינה במעשה ידיהם במשכן ואחת שתהא ברכה במעשה ידיהם:

 
 
צריך לי ביאור:

א' מנא ליה לרש"י ש'נעם ה' אלקינו' כולל ב' ענינים – שכינתו ותנחומיו? איך נכללים ונשמעים הם יחדיו ב'נעם'?

 
 
ב' מהי הברכה השניה 'שתהא ברכה במעשה ידיהם'? [ובתו"כ פר' שמיני כתוב רק את הברכה הראשונה], האם מדובר על אותו 'מעשה ידיהם' שבברכה הראשונה, היי' במשכן? אך לא מובן מה צורך בברכה נוספת אחר שכבר בירכן על השראת השכינה שם?

ולכא' נימא שהמכוון למעשה ידיהם בעלמא [ולא במשכן], אך צ"ב מה ענין ברכה זו כאן?

 
 
ג' בעיקר הדבר, אף שחז"ל פירשו שזוהי הברכה שבירכן משה לישראל ביום השמיני – יום חנוכת המשכן, אך לכא' צ"ב מדוע רש"י מביא זאת, כיצד זה מתקשר לפסוקים הקודמים לפי דרכו בביאור פסוקי המזמור עד כאן?

 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
שלו' אמר:
א. רש"י: 'שכינתו ותנחומיו'.
ב. 
כיצד זה מתקשר לפסוקים הקודמים?
א. מדברי חכמינו ז"ל מובן כי 'נועם השם' הכוונה להשראת השכינה; אך עדיין יש צורך בביאור ענין הנעימות, ביאר רש"י כי אלו תנחומיו, על דרך: 'תנחומיך ישעשעו נפשי'.​
ב. מדברי רש"י בעלמא משמע כי הפסוק 'ויהי נעם' הוא תחלתו של מזמור 'יושב בסתר', כדלהלן:​
בפרשת פקודי: וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה – אָמַר לָהֶם, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְגוֹ'. וְהוּא אֶחָד מֵאַחַד עָשָׂר מִזְמוֹרִים שֶׁבִּ'תְפִלָּה לְמשֶׁה'.
על הא דתניא בפ"ב דשבועות שכשמוסיפין על העיר ועל העזרות אומרים שיר של פגעים, מפרש רש"י: שִׁיר שֶׁל פְּגָעִים – 'ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן'. וּלְפִי שֶׁאֲמָרוֹ משֶׁה בַּהֲקָמַת מִשְׁכָּן, דִּכְתִיב 'וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה', וּמַה בֵּרְכָן, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, 'וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ', וְהוּא מֵאַחַד עָשָׂר מִזְמוֹרִים שֶׁאָמַר משֶׁה בְּסֵפֶר תְּהִלִּים מִ'תְּפִלָּה לְמשֶׁה' עַד סוֹף 'מִזְמוֹר לְתוֹדָה'.
וכן מורה לשון הטור (או"ח רצה): וְנוֹהֲגִין לוֹמַר 'וִיהִי נֹעַם', לְפִי שֶׁהוּא מִזְמוֹר שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁבּוֹ בֵּרַךְ משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בַּשָּׁעָה שֶׁסִּיְמוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְנוֹהֲגִין לִכְפֹּל פָּסוּק 'אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ', שֶׁעַל יְדֵי כֵן נִשְׁלָם הַשֵּׁם הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
שלו' אמר:
א. רש"י: 'שכינתו ותנחומיו'.
ב. 
כיצד זה מתקשר לפסוקים הקודמים?
א. מדברי חכמינו ז"ל מובן כי 'נועם השם' הכוונה להשראת השכינה; אך עדיין יש צורך בביאור ענין הנעימות, ביאר רש"י כי אלו תנחומיו, על דרך: 'תנחומיך ישעשעו נפשי'.​
ב. מדברי רש"י בעלמא משמע כי הפסוק 'ויהי נעם' הוא תחלתו של מזמור 'יושב בסתר', כדלהלן:​
בפרשת פקודי: וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה – אָמַר לָהֶם, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְגוֹ'. וְהוּא אֶחָד מֵאַחַד עָשָׂר מִזְמוֹרִים שֶׁבִּ'תְפִלָּה לְמשֶׁה'.
על הא דתניא בפ"ב דשבועות שכשמוסיפין על העיר ועל העזרות אומרים שיר של פגעים, מפרש רש"י: שִׁיר שֶׁל פְּגָעִים – 'ישֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן'. וּלְפִי שֶׁאֲמָרוֹ משֶׁה בַּהֲקָמַת מִשְׁכָּן, דִּכְתִיב 'וַיְבָרֶךְ אֹתָם משֶׁה', וּמַה בֵּרְכָן, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, 'וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ', וְהוּא מֵאַחַד עָשָׂר מִזְמוֹרִים שֶׁאָמַר משֶׁה בְּסֵפֶר תְּהִלִּים מִ'תְּפִלָּה לְמשֶׁה' עַד סוֹף 'מִזְמוֹר לְתוֹדָה'.
וכן מורה לשון הטור (או"ח רצה): וְנוֹהֲגִין לוֹמַר 'וִיהִי נֹעַם', לְפִי שֶׁהוּא מִזְמוֹר שֶׁל בְּרָכָה, שֶׁבּוֹ בֵּרַךְ משֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בַּשָּׁעָה שֶׁסִּיְמוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. וְנוֹהֲגִין לִכְפֹּל פָּסוּק 'אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ', שֶׁעַל יְדֵי כֵן נִשְׁלָם הַשֵּׁם הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ.
יישר כוחו.

א. עדיין לא מובן לי, האם זוהי המשמעות של השראת השכינה - תנחומים?!

ב. קצת צ"ב לי - אם זה ריש מזמור הבא, כיצד מתקשר אליו - לפרש"י כאן בתהלים המפרש מזמור הבא כפניה לכל אדם [פרטי] לבטוח בה'?
 
 
חלק עליון תַחתִית