שיאמר לו שאפילו בחול - אין לעשות כן

[נסיכא דבי נשיאה]

"ומצווה היא לאדם בראותו חברו בשבת טומן ידו בזקנו ותולש, שיאמר לו שאפילו בחול - אין לעשות כן"

מדוע שיהיה אסור לעשות כן בחול...
והאם באמת הדרך היום להוכיח...

[ברוךווייס]

כנראה שאסור בחול שלא יבוא לעשותו בשבת

[נסיכא דבי נשיאה]

כנראה שאסור בחול שלא יבוא לעשותו בשבת

אין גוזרים גזירות מדעתנו!

[מכל מלמדי השכלתי]

"ומצווה היא לאדם בראותו חברו בשבת טומן ידו בזקנו ותולש, שיאמר לו שאפילו בחול - אין לעשות כן"

מדוע שיהיה אסור לעשות כן בחול...
והאם באמת הדרך היום להוכיח...

מאיפה הציטוט?
 

[כמעיין המתגבר]

כנראה שאסור בחול שלא יבוא לעשותו בשבת

אין גוזרים גזירות מדעתנו!

גזירה פירושה דגם אם סבור בעצמו שלא יעשה כן בשבת אינו יכול לעשות בחול כי גזרו כן, אבל כאן אינו גזירה ומי שיודע שישמר מותר לו בחול, ובאנשים שלא יוכלו להיזהר אסור להם בחול כי הם מביאים עצמם לחילול שבת, ואסור להם משום שמביא עצמו לעבירה, והוא אסור מן הדין.
פעם הבאה תכתוב מי אמר כן, כדי שנדע אם שוה לעמול לתרצו.
 

[נתנאל_ב]

"ומצווה היא לאדם בראותו חברו בשבת טומן ידו בזקנו ותולש, שיאמר לו שאפילו בחול - אין לעשות כן"

מדוע שיהיה אסור לעשות כן בחול...
והאם באמת הדרך היום להוכיח...

בשבת אדם יודע שזה אסור ולכן לא יעשה. וכמו שמותר לברור ביום חול או לעשות כל מיני דברים שאדם עושה אותם אגב אורחא, ולא חיישינן שמא יעשה בשבת ג"כ.
 

[כמעיין המתגבר]

"ומצווה היא לאדם בראותו חברו בשבת טומן ידו בזקנו ותולש, שיאמר לו שאפילו בחול - אין לעשות כן"

מדוע שיהיה אסור לעשות כן בחול...
והאם באמת הדרך היום להוכיח...

בשבת אדם יודע שזה אסור ולכן לא יעשה. וכמו שמותר לברור ביום חול או לעשות כל מיני דברים שאדם עושה אותם אגב אורחא, ולא חיישינן שמא יעשה בשבת ג"כ.

אני מסכים איתך באופן כללי, אמנם שים לב לחילוק בין דברים שאדם עושה אותם כשהוא בוהה בהקיץ שיש חשש שיעשם בשבת, לבין דבר שעושה ממחשבה תחילה.
 

[נתנאל_ב]

שאדם עושה אותם כשהוא בוהה בהקיץ

אם הוא ממש אינו מודע למעשיו אלא בוהה בהקיץ, שמא זה נכלל במתעסק שאין בזה איסור כלל כי לא חשיב מעשה איסור כלל, לא?

[ברוךווייס]

כנראה שאסור בחול שלא יבוא לעשותו בשבת

אין גוזרים גזירות מדעתנו!

גזירה זה דבר ששייך להמנע ממנו אבל לא שווה

יש מצבים שברור כמעט במאה אחוז שיחלל שבת זה לא נקרא גזירה מדעתנו

כידוע החזו"א גער במישהו שנגס את הצפורניים ביום חול שהוא בודאי מחלל שבת

[כמעיין המתגבר]

שאדם עושה אותם כשהוא בוהה בהקיץ

אם הוא ממש אינו מודע למעשיו אלא בוהה בהקיץ, שמא זה נכלל במתעסק שאין בזה איסור כלל כי לא חשיב מעשה איסור כלל, לא?

מתעסק הוא כשלא היתה כוונתו לתלוש כאן כוונתו לתלוש, אלא שלא כל כולו מרוכז בזה אבל זו כוונתו, אלא א''כ הוא ישן.
 

[בשלמא]

"ומצווה היא לאדם בראותו חברו בשבת טומן ידו בזקנו ותולש, שיאמר לו שאפילו בחול - אין לעשות כן"

מדוע שיהיה אסור לעשות כן בחול...
והאם באמת הדרך היום להוכיח...

א. הטעם מפני הקבלה שלא לתלוש מהדיקנא קדישא
ב. הוא לא כותב להוכיח אלא להודיע
ג. הוא לא כותב "אסור לעשות" אלא "אין לעשות"
ומי הכותב?

[הערשלה]

"ומצווה היא לאדם בראותו חברו בשבת טומן ידו בזקנו ותולש, שיאמר לו שאפילו בחול - אין לעשות כן"

מדוע שיהיה אסור לעשות כן בחול...
והאם באמת הדרך היום להוכיח...

מאיפה הציטוט?

 

כנראה שאסור בחול שלא יבוא לעשותו בשבת

אין גוזרים גזירות מדעתנו!

פעם הבאה תכתוב מי אמר כן, כדי שנדע אם שוה לעמול לתרצו.

הציטוט אינו מופיע באוצר החכמה...
 

[ברוךווייס]

שאדם עושה אותם כשהוא בוהה בהקיץ

אם הוא ממש אינו מודע למעשיו אלא בוהה בהקיץ, שמא זה נכלל במתעסק שאין בזה איסור כלל כי לא חשיב מעשה איסור כלל, לא?

גם אם זה כן מתעסק הגרעק"א חולק עליך בהגדרה של מתעסק
 

[מכל מלמדי השכלתי]

נסיכא דבי נשיאה החליט לעשות מבחן לנתיניו אם יזהו ציטוט שוא?

[נסיכא דבי נשיאה]

נסיכא דבי נשיאה החליט לעשות מבחן לנתיניו אם יזהו ציטוט שוא?

זה ציטוט מספר של חכם לפני 150 שנה - ספר שעדיין לא נדפס, לא לנסות לשאול איזה ספר כי אני מסרב מראש לגלות...