הנהלת "פורום לתורה" מאחלת לכל חו"ר שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות ושלווה. שימלא ה' לבנו משאלות טובות, וימלא משאלות לבנו לטובה. אכי"ר

בגדר 'משפט' ו'חוקה'

נושאים שונים

פותח הנושא
שמעיה
הודעות: 1825
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 530 פעמים
קיבל תודה: 495 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

בגדר 'משפט' ו'חוקה'

שליחה על ידי שמעיה » 11 ספטמבר 2019, 10:56

חשבתי להציע, ואיני יודע עד כמה ניתן לבסס השערה זו.
משפט - הם כל המצוות אשר מסתמכים על נוהג מקובל גם לפני מתן תורה, אלא שמצוות התורה נותנים להם את הממד התורתי בלבד.
חוקה - הם המצוות אשר התחדשו לגמרי על ידי הקב''ה, ואין דומה להם בתרבויות אחרות.

לדוגמא: משפט הבכורה - אני מניח שבסיס דיני ירושות והעדפת הבכורה היו קיימים בשאר התרבויות, והשי''ת בפרשתנו קובע אותם למצווה, ואף מחדש מספר פרטים. כגון: לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה. (רואים שאין צורך לחדש דין ירושה בתורה, אלא סדרם המדוייק. אין צורך לחדש דין בכורה, אלא דין העדפת בכור השנואה על פני בן האהובה.)
חוקת הפרה - הוא מצווה שאין בדומה לה בתרבויות אחרות.


חיים ליצא
הודעות: 338
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 00:54
נתן תודה: 66 פעמים
קיבל תודה: 83 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר 'משפט' ו'חוקה'

שליחה על ידי חיים ליצא » 11 ספטמבר 2019, 11:02

ובמילים אחרות
משפט-מצוות עם טעם
חוקה -מצוות ללא טעם

האם יש לך ידיעה על העדפת בכור על פני שאר האחים ? ברור שבעולם שוויוני כהיום אין לזה הבנה [אפילו למי שאינו קיצוני בדת הזו]


פותח הנושא
שמעיה
הודעות: 1825
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 530 פעמים
קיבל תודה: 495 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר 'משפט' ו'חוקה'

שליחה על ידי שמעיה » 11 ספטמבר 2019, 11:24

אכן. הבחנה זו ידועה.
אני באתי לעמוד על הנקודה שעוררת. שלכאורה יש מן המצוות שלפי הגדרתך אמורים להיות מובנים בשכל, שאינם בדיוק כך.
אם אומרים ש'טעם' אינו דווקא סיבה הגיונית שעולה על לב כל אדם, אלא די בכך שבאותה שעה הייתה זו נורמה שהשתרשה, ניתן להבין יותר טוב למה משפטים הם מצוות המתקבלות על השכל.
לדוגמא: קרבנות, מאחר והם נהגו בכל התרבויות באותה שעה, למרות שאין להם הסבר הגיוני אלא מיסטי, ניתן לקרוא להם משפטים. (ולא שזכור לי כעת שקראו לזה 'משפט')


HaimL
הודעות: 3894
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 561 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר 'משפט' ו'חוקה'

שליחה על ידי HaimL » 21 נובמבר 2019, 20:59

מדוע שלא לומר בפשטות. משפט, דין שבין אדם לחברו. חוקה, מצוות שבין אדם למקום.

וְזֶ֡ה יִהְיֶה֩ מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת הָעָ֗ם מֵאֵ֛ת זֹבְחֵ֥י הַזֶּ֖בַח אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֑ה וְנָתַן֙ לַכֹּהֵ֔ן הַזְּרֹ֥עַ וְהַלְּחָיַ֖יִם וְהַקֵּבָֽה׃
דין שבין אדם לחברו, מתנות כהונה.

וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן זֹ֖את חֻקַּ֣ת הַפָּ֑סַח כׇּל־בֶּן־נֵכָ֖ר לֹא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃
קרבן פסח, בין אדם למקום.

אבל צריך לעבור על כל האזכורים האלה, כדי לראות אם אכן זה מסתדר.


עקביא בן מהלל אומר
הודעות: 604
הצטרף: 07 נובמבר 2019, 22:34
נתן תודה: 698 פעמים
קיבל תודה: 188 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר 'משפט' ו'חוקה'

שליחה על ידי עקביא בן מהלל אומר » 22 נובמבר 2019, 00:26

שמעיה כתב:
11 ספטמבר 2019, 10:56
חשבתי להציע, ואיני יודע עד כמה ניתן לבסס השערה זו.
משפט - הם כל המצוות אשר מסתמכים על נוהג מקובל גם לפני מתן תורה, אלא שמצוות התורה נותנים להם את הממד התורתי בלבד.
חוקה - הם המצוות אשר התחדשו לגמרי על ידי הקב''ה, ואין דומה להם בתרבויות אחרות.

לדוגמא: משפט הבכורה - אני מניח שבסיס דיני ירושות והעדפת הבכורה היו קיימים בשאר התרבויות, והשי''ת בפרשתנו קובע אותם למצווה, ואף מחדש מספר פרטים. כגון: לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה. (רואים שאין צורך לחדש דין ירושה בתורה, אלא סדרם המדוייק. אין צורך לחדש דין בכורה, אלא דין העדפת בכור השנואה על פני בן האהובה.)
חוקת הפרה - הוא מצווה שאין בדומה לה בתרבויות אחרות.

כתב הרמב"ם בסוף הלכות מעילה כך: ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף עניינם כפי כוחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה, אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול וכו' הרי נאמר בתורה (ויקרא יט, לז; שם כ, כב): 'ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם', אמרו חכמים: לִתן שמירה ועשייה לחוקים כמשפטים, והעשייה ידועה והיא שיעשה החוקים, והשמירה שיזהר בהן ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים. והמשפטים הן המצוות שטעמן גלוי וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה, כגון: איסור גזל ושפיכות דמים וכיבוד אב ואם, והחוקים הן המצוות שאין טעמן ידוע, אמרו חכמים: 'חוקים חקקתי לך ואין לך רשות להרהר בהן', ויצרו של אדם נוקפו בהן ואומות העולם משיבין עליהן, כגון איסור בשר חזיר ובשר בחלב ועגלה ערופה ופרה אדומה ושעיר המשתלח.
וכל הקורבנות כולן מכלל החוקים הן. אמרו חכמים שבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד, שבעשיית החוקים והמשפטים זוכין הישרים לחיי העולם הבא, והקדימה תורה ציווי על החוקים, שנאמר (ויקרא יח, ה): 'ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם' ע"כ


פותח הנושא
שמעיה
הודעות: 1825
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 530 פעמים
קיבל תודה: 495 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: בגדר 'משפט' ו'חוקה'

שליחה על ידי שמעיה » 22 נובמבר 2019, 08:13

ראה כאן, וכאן.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 4 אורחים