עמידה בברכה במי שיוצא על ידי שומע כעונה

בעל כנפיים

משתמש ותיק
הנה בסי' תפ"ט הביא הביאור הלכה ד"ה ומצוה מהרי"ץ גיאת שכשיוצאים בספירת העומר בשומע כעונה אין הציבור צריכים לעמוד אף שספירת העומר טעונה עמידה, ולעומת זה בשער הציון סי' תר"ץ  סק"א הביא מהמחצית השקל שאף הציבור צריכים לעמוד בשעת ברכות המגילה, האם יש חילוק בין שתי הלכות אלו?
 

דבש לפי

משתמש ותיק
הרמב"ם סובר שבחזרת הש"ץ הציבור צריכים לעמוד, ולכאורה היינו מדין עמידה בתפילה אע"פ שהם שומעים ולא אומרים בעצמם. (ואף לחולקים עליו היינו שמי שהתפלל בלחש אינו חייב לעמוד בחזרה, אבל מי שיוצא מש"ץ ייתכן שלכו"ע חייב לעמוד.)
אך אולי אין ראיה מעמידה בתפילה שהיא דין גמור לעמידה בברכות המצוות שאולי היא פחות מחוייבת.
 

כבוד שמים

משתמש ותיק
העמידה בתפילה היא השתתפות עם הש"ץ בשליחותו לבקש רחמים.
מה שלא שייך ביציאה ידי חובה פורמלית.
 
חלק עליון תַחתִית