לישועתך קויתי השם
משתמש ותיק
במצות זכירת יציאת מצריים, ביום ובלילה, יש לדון אם בכל פעם זוכר הוי מצוה? או שהמצווה היא פעם אחת?
לא הבנתי, התכוונת שמקיים על כל זכירה וזכירה, לדוג' אם זכר 10 פעמים ביום ו10 פעמים בלילה יש לו סה"כ 20 מצוות?אליהו52 אמר:יש חיוב לזכור פעמיים ביום. ביום ובלילה. כך כתוב בברכות ואמרנו זאת לא מזמן בהגדה של פסח. למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך.
והרבה מצוות נתקנו זכר ליצ"מ, וגם הרבה מצוות שקשה להבין את הקשר מזכירים את יצ"מ.
ולכא' כיון שכך הרי הוא מקיים מצוה בכך שזוכר את יצ"מ
למה כל כך פשוט לך שבמצוות שצריך בהם זכירת יציאת מצרים, הזכירה היא חלק מהמצוה? אולי זה טעם המצוה או התכלית? אולי תביא מקור?אליהו52 אמר:אם אדם זכר ביום ובלילה כחיובו אתה מסכים שקיים שתי מצוות? או שאתה רוצה לטעון שבבוקר הוא קיים חצי מצוה ובלילה עוד חצי.
עכשיו לגבי אדם שעושה קידוש ומזכיר זכר ליציאת מצרים, הרי ודאי שחלק ממצות הקידוש היא לזכור את יציאת מצרים ובזאת הוא מקיים מצוה.
כנ"ל לגבי כל מצוה שאדם מקיים שיש לה שייכות ליציאת מצרים אם הוא זוכר את יצאת מצרים הרי שהוא מקיים את המצוה כתיקונה (שזה כולל לזכור את יציאת מצרים)
אני חושב שזו סברא פשוטה ולא צריך מקור
לישועתך קויתי השם אמר:במצות זכירת יציאת מצריים, ביום ובלילה, יש לדון אם בכל פעם זוכר הוי מצוה? או שהמצווה היא פעם אחת?
אחד מן הגולה אמר:טעות נפוצה בעניין.
זכר ליציאת מצרים אין הכוונה להעלות בדמיון הזיכרון את יציאת מצרים. אלא הכוונה לחיות את החיים ע"פ זכרון יציאת מצרים, היינו לחיות את יצי"מ. והחיוב פעמיים ביום להשריש את היציאה כדי שנוכל לחיות חיינו עפי"ז. והיינו דגוף המצווה היא על עצם התנהלות החיים, רק שיש ציווי לעשות דברים המעלים את זכרוננו לזה, ומקיים המצווה כשציווהו, אין המצווה על עצם הזכירה, כי אם להזכיר כלומר לומר בפה את עניין יצי"מ שעי"ז יחיה עפי"ז, ובזה יש מצווה פעמיים ביום, וכמו"כ בקידוש וכד'.
אבל יען שאין בזה קיום עצם הזכירה, אלא קיום ציווי להזכיר לעצמנו את מצוות הזכירה, א"כ פשוט שב' ההזכרות מצווה היא להזכיר, ואין עניין להזכיר בפה יותר מזה.
[והמצווה שנא' לזכור בכל עת היינו לחיות ע"פ המציאות של יצי"מ.]
עקביא בן מהלל אומר אמר:אחד מן הגולה אמר:טעות נפוצה בעניין.
זכר ליציאת מצרים אין הכוונה להעלות בדמיון הזיכרון את יציאת מצרים. אלא הכוונה לחיות את החיים ע"פ זכרון יציאת מצרים, היינו לחיות את יצי"מ. והחיוב פעמיים ביום להשריש את היציאה כדי שנוכל לחיות חיינו עפי"ז. והיינו דגוף המצווה היא על עצם התנהלות החיים, רק שיש ציווי לעשות דברים המעלים את זכרוננו לזה, ומקיים המצווה כשציווהו, אין המצווה על עצם הזכירה, כי אם להזכיר כלומר לומר בפה את עניין יצי"מ שעי"ז יחיה עפי"ז, ובזה יש מצווה פעמיים ביום, וכמו"כ בקידוש וכד'.
אבל יען שאין בזה קיום עצם הזכירה, אלא קיום ציווי להזכיר לעצמנו את מצוות הזכירה, א"כ פשוט שב' ההזכרות מצווה היא להזכיר, ואין עניין להזכיר בפה יותר מזה.
[והמצווה שנא' לזכור בכל עת היינו לחיות ע"פ המציאות של יצי"מ.]
דומני שאתה מערבב בין פשט הדברים לסודם וזו טעות נפוצה וצריך להזהר להפריד בין רעיונות נשגבים מסוגם של הרב פינקוס או ר' משה שפירא למהות המצוה
אשמח אם תגדיר לי מהו רעיון מחשבתי נאה ומהו סברא אשר תכון בסוגיות הש"ס, אשר עפי"ז פי' מילולי לזכירה לא יהי' אלא רעיון מחשבתי נאה. ומהו החילוק בין זה לבין פי' מילולי של מהו קניין או כל דבר אחר הנלמד בסוגיות הש"ס.עקביא בן מהלל אומר אמר:רעיון מחשבתי נאה
מילתא דבדיחותא לא מתאימה לכאן.עקביא בן מהלל אומר אמר:להגדיל תורה
אבינועם אמר:מילתא דבדיחותא לא מתאימה לכאן.עקביא בן מהלל אומר אמר:להגדיל תורה
כאדם שאין עזרה ננעלת וכו' הנך בודאי מבין שחקירות חסרות טעם וריח מהוות זלזול גמור בתורת ה'.
כך זה בכל תורת בריסק לדעתך?עקביא בן מהלל אומר אמר:מה שלתלמיד בריסק הוא תורה שלמה לחניך בית מדרש אחר.. הוא מילתא דבדיחותא..
בחור צעיר אמר:אם יש מצווה כל הזמן ומקיימים בכל עת שזוכרים, אזי פירוש הדבר שאין קיום מעשי למצווה אלא תוכנה שיהא האדם זוכר כל העת, ואין רגע מסוים שבו מקיימים.
אבל מלבד זאת קבעו זכירה במעשה בבוקר וזכירה במעשה בערב. ובאלו יש קיום מעשי.
אני הייתי קורא למה שאתה אומר - טעמא דקרא, או התכלית המכוון, אבל לא זה עצם המצוה. עצם המצוה זה המעשה זכירה.אחד מן הגולה אמר:טעות נפוצה בעניין.
זכר ליציאת מצרים אין הכוונה להעלות בדמיון הזיכרון את יציאת מצרים. אלא הכוונה לחיות את החיים ע"פ זכרון יציאת מצרים, היינו לחיות את יצי"מ. והחיוב פעמיים ביום להשריש את היציאה כדי שנוכל לחיות חיינו עפי"ז. והיינו דגוף המצווה היא על עצם התנהלות החיים, רק שיש ציווי לעשות דברים המעלים את זכרוננו לזה, ומקיים המצווה כשציווהו, אין המצווה על עצם הזכירה, כי אם להזכיר כלומר לומר בפה את עניין יצי"מ שעי"ז יחיה עפי"ז, ובזה יש מצווה פעמיים ביום, וכמו"כ בקידוש וכד'.
אבל יען שאין בזה קיום עצם הזכירה, אלא קיום ציווי להזכיר לעצמנו את מצוות הזכירה, א"כ פשוט שב' ההזכרות מצווה היא להזכיר, ואין עניין להזכיר בפה יותר מזה.
[והמצווה שנא' לזכור בכל עת היינו לחיות ע"פ המציאות של יצי"מ.]
זו דעתך, והיא בהחלט משכנעת, במיוחד כשהיא מופיעה עם דברי הסבר נוספים.יהודי אחד אמר:בחור צעיר אמר:אם יש מצווה כל הזמן ומקיימים בכל עת שזוכרים, אזי פירוש הדבר שאין קיום מעשי למצווה אלא תוכנה שיהא האדם זוכר כל העת, ואין רגע מסוים שבו מקיימים.
אבל מלבד זאת קבעו זכירה במעשה בבוקר וזכירה במעשה בערב. ובאלו יש קיום מעשי.
מילים גבוהות בלי תוכן ממשי
כל רגע לא סותר ציווי מעשי
לישועתך קויתי השם אמר:אני הייתי קורא למה שאתה אומר - טעמא דקרא, או התכלית המכוון, אבל לא זה עצם המצוה. עצם המצוה זה המעשה זכירה.אחד מן הגולה אמר:טעות נפוצה בעניין.
זכר ליציאת מצרים אין הכוונה להעלות בדמיון הזיכרון את יציאת מצרים. אלא הכוונה לחיות את החיים ע"פ זכרון יציאת מצרים, היינו לחיות את יצי"מ. והחיוב פעמיים ביום להשריש את היציאה כדי שנוכל לחיות חיינו עפי"ז. והיינו דגוף המצווה היא על עצם התנהלות החיים, רק שיש ציווי לעשות דברים המעלים את זכרוננו לזה, ומקיים המצווה כשציווהו, אין המצווה על עצם הזכירה, כי אם להזכיר כלומר לומר בפה את עניין יצי"מ שעי"ז יחיה עפי"ז, ובזה יש מצווה פעמיים ביום, וכמו"כ בקידוש וכד'.
אבל יען שאין בזה קיום עצם הזכירה, אלא קיום ציווי להזכיר לעצמנו את מצוות הזכירה, א"כ פשוט שב' ההזכרות מצווה היא להזכיר, ואין עניין להזכיר בפה יותר מזה.
[והמצווה שנא' לזכור בכל עת היינו לחיות ע"פ המציאות של יצי"מ.]
למה זה כל כך מופקע לך שאדם יקיים כל כך הרבה מצוות? (הרי זה מצוות שבלב, ודאי שאם אדם יברך ברכות ק"ש פעמיים הוא בירך ברכה לבטלה ולא קיים מצוה נוספת)לישועתך קויתי השם אמר:לא הבנתי, התכוונת שמקיים על כל זכירה וזכירה, לדוג' אם זכר 10 פעמים ביום ו10 פעמים בלילה יש לו סה"כ 20 מצוות?אליהו52 אמר:יש חיוב לזכור פעמיים ביום. ביום ובלילה. כך כתוב בברכות ואמרנו זאת לא מזמן בהגדה של פסח. למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך.
והרבה מצוות נתקנו זכר ליצ"מ, וגם הרבה מצוות שקשה להבין את הקשר מזכירים את יצ"מ.
ולכא' כיון שכך הרי הוא מקיים מצוה בכך שזוכר את יצ"מ
מה המקור שלך?
אדם שכל ליל הסדר יחיה כעבד של ה' או בנו, ויתוודה על עוונותיו וילמד גמרא זוהר או מה שבא לו, ולא יקיים סיפור יציאת מצרים לא קיים מצוה אפי' שהוא "חי את חייו" כיוצא מצרים.אחד מן הגולה אמר:טעות נפוצה בעניין.
זכר ליציאת מצרים אין הכוונה להעלות בדמיון הזיכרון את יציאת מצרים. אלא הכוונה לחיות את החיים ע"פ זכרון יציאת מצרים, היינו לחיות את יצי"מ. והחיוב פעמיים ביום להשריש את היציאה כדי שנוכל לחיות חיינו עפי"ז. והיינו דגוף המצווה היא על עצם התנהלות החיים, רק שיש ציווי לעשות דברים המעלים את זכרוננו לזה, ומקיים המצווה כשציווהו, אין המצווה על עצם הזכירה, כי אם להזכיר כלומר לומר בפה את עניין יצי"מ שעי"ז יחיה עפי"ז, ובזה יש מצווה פעמיים ביום, וכמו"כ בקידוש וכד'.
אבל יען שאין בזה קיום עצם הזכירה, אלא קיום ציווי להזכיר לעצמנו את מצוות הזכירה, א"כ פשוט שב' ההזכרות מצווה היא להזכיר, ואין עניין להזכיר בפה יותר מזה.
[והמצווה שנא' לזכור בכל עת היינו לחיות ע"פ המציאות של יצי"מ.]
אם תקרא את דבריי בהמשך ההודעות תראה שהתייחסתי לכל הנ"ל.אליהו52 אמר:אדם שכל ליל הסדר יחיה כעבד של ה' או בנו, ויתוודה על עוונותיו וילמד גמרא זוהר או מה שבא לו, ולא יקיים סיפור יציאת מצרים לא קיים מצוה אפי' שהוא "חי את חייו" כיוצא מצרים.אחד מן הגולה אמר:טעות נפוצה בעניין.
זכר ליציאת מצרים אין הכוונה להעלות בדמיון הזיכרון את יציאת מצרים. אלא הכוונה לחיות את החיים ע"פ זכרון יציאת מצרים, היינו לחיות את יצי"מ. והחיוב פעמיים ביום להשריש את היציאה כדי שנוכל לחיות חיינו עפי"ז. והיינו דגוף המצווה היא על עצם התנהלות החיים, רק שיש ציווי לעשות דברים המעלים את זכרוננו לזה, ומקיים המצווה כשציווהו, אין המצווה על עצם הזכירה, כי אם להזכיר כלומר לומר בפה את עניין יצי"מ שעי"ז יחיה עפי"ז, ובזה יש מצווה פעמיים ביום, וכמו"כ בקידוש וכד'.
אבל יען שאין בזה קיום עצם הזכירה, אלא קיום ציווי להזכיר לעצמנו את מצוות הזכירה, א"כ פשוט שב' ההזכרות מצווה היא להזכיר, ואין עניין להזכיר בפה יותר מזה.
[והמצווה שנא' לזכור בכל עת היינו לחיות ע"פ המציאות של יצי"מ.]
ודאי שתכלית המצוה שתחיה על פי זה, אבל זו התכלית של המצוה, מעשה המצוה לא משתנה והוא לזכר את יציאת מצרים.
יש מקום לעיין מה בדיוק צריך לזכר (ובפשטות לא את עשרת המכות) אבל ודאי שיש ענין לזכר ולא רק לחיות על פי זה.
כמו שתאמר שעניין הטלית שנזכר כל מצותיו ולכן ילמד כל תרי"ג מצוות כל פעם שמתעטף בטלית ולא יכון לשם קיום מצות ציצית.
זה לא מופקע, אבל השאלה אם זה נכון?אליהו52 אמר:למה זה כל כך מופקע לך שאדם יקיים כל כך הרבה מצוות? (הרי זה מצוות שבלב, ודאי שאם אדם יברך ברכות ק"ש פעמיים הוא בירך ברכה לבטלה ולא קיים מצוה נוספת)לישועתך קויתי השם אמר:לא הבנתי, התכוונת שמקיים על כל זכירה וזכירה, לדוג' אם זכר 10 פעמים ביום ו10 פעמים בלילה יש לו סה"כ 20 מצוות?אליהו52 אמר:יש חיוב לזכור פעמיים ביום. ביום ובלילה. כך כתוב בברכות ואמרנו זאת לא מזמן בהגדה של פסח. למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך.
והרבה מצוות נתקנו זכר ליצ"מ, וגם הרבה מצוות שקשה להבין את הקשר מזכירים את יצ"מ.
ולכא' כיון שכך הרי הוא מקיים מצוה בכך שזוכר את יצ"מ
מה המקור שלך?
שש מצוות תמידיות הוא מקיים מצוה כל פעם שחושב בהם, נראה לי שאין חולק על כך.
אמנם החרדים במצות עשה מביא עוד הרבה מצוות שהם בלב, ולא רק שש אלו, וביניהם הוא מביא גם זכירת יציאת מצרים בלב, מלבד המצוה לאמרה בפה.
החרדים שהבאתילישועתך קויתי השם אמר:זה לא מופקע, אבל השאלה אם זה נכון?אליהו52 אמר:למה זה כל כך מופקע לך שאדם יקיים כל כך הרבה מצוות? (הרי זה מצוות שבלב, ודאי שאם אדם יברך ברכות ק"ש פעמיים הוא בירך ברכה לבטלה ולא קיים מצוה נוספת)לישועתך קויתי השם אמר:לא הבנתי, התכוונת שמקיים על כל זכירה וזכירה, לדוג' אם זכר 10 פעמים ביום ו10 פעמים בלילה יש לו סה"כ 20 מצוות?
מה המקור שלך?
שש מצוות תמידיות הוא מקיים מצוה כל פעם שחושב בהם, נראה לי שאין חולק על כך.
אמנם החרדים במצות עשה מביא עוד הרבה מצוות שהם בלב, ולא רק שש אלו, וביניהם הוא מביא גם זכירת יציאת מצרים בלב, מלבד המצוה לאמרה בפה.
איפה החרדים נמצאאליהו52 אמר:החרדים שהבאתילישועתך קויתי השם אמר:זה לא מופקע, אבל השאלה אם זה נכון?אליהו52 אמר:למה זה כל כך מופקע לך שאדם יקיים כל כך הרבה מצוות? (הרי זה מצוות שבלב, ודאי שאם אדם יברך ברכות ק"ש פעמיים הוא בירך ברכה לבטלה ולא קיים מצוה נוספת)
שש מצוות תמידיות הוא מקיים מצוה כל פעם שחושב בהם, נראה לי שאין חולק על כך.
אמנם החרדים במצות עשה מביא עוד הרבה מצוות שהם בלב, ולא רק שש אלו, וביניהם הוא מביא גם זכירת יציאת מצרים בלב, מלבד המצוה לאמרה בפה.
עשה פרק אלישועתך קויתי השם אמר:איפה החרדים נמצאאליהו52 אמר:החרדים שהבאתילישועתך קויתי השם אמר:זה לא מופקע, אבל השאלה אם זה נכון?