פירוק המילה קורונה לגרמים

דיונים תורניים אקטואליים אודות מגיפת הקורונה והשלכותיה באספקלריא של תורה (וכן עדכונים נחוצים בלבד!)
בברכת "והסירותי מחלה מקרבך"
כללי הפורום
= בפורום זה ניתן להעלות דיונים תורניים אקטואליים בלבד =
העלאת דברים אחרים תיאלץ לחסום את המשתמש
עדכונים נחוצים ניתן להעלות בתת הפורום בלבד!

פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 30 אפריל 2020, 17:34

כידוע פירוש המילה קורונה הינה כתר והגדרת הכתר הינה דבר המקיף את הראש
 אם נסתכל על האותיות המרכיבות אותה הדומינטטי בהם הם ק' ר' ונ'
 אם נחפש מילים דומות אליה נמצא רבות כגון צמח הקורנית (שביעית ח-א) ומסביר מוסף הערוך שהוא מלשון כתר שהיו עושים ממנו עטרות לראש המסובים בבתי המשתאות 
 גם קרנית העין נראית בצורת הר קטן ע"ג העין כמילים רבות שמשמעם זהה כפי שנביא בהמשך, וכן עיר שכבשה כרכום (כתובות ב-ט) הכוונה למצור סביב לעיר, וכן קרפף הכוונה למקום מוקף מחיצות ללא קירוי, וכן הקרחת כפי שנאמר בבכורות איזה הוא קירח כל שאין לו שיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן (פרק ז' משנה ב') תספורת קרה הינה ג"כ כעין עיגול סביב הראש וכן הקרוסלה מסתובבת סחור סחור (Circle) 
 קורא הינו בראש הדקל או לב הדקל ומשום מה גם זכור לי שיש מקום שמגדירים אותו שגדל סביב הדקל ואיך שלא נגיד אפשר להסביר אם בראש הדקל או סביבו זה כפי המילים כדלעיל ואם לב הדקל א"ל מכיוון שבלועזית לב אומרים קרדיו (קרדיולוג) והערוך מביא שפי' המילה קורדייקוס (שנמצאת בגיטין - מי שאחזו קורדייקוס) רוח הדופקת בלב נקראית קורדייקוס והלב נראה כאגס.
 (אגב ישנם מילים נוצרו כתוצאה מזה כגון CREDO שפירושו בר' מאמין ועפ"ז קרדיט CREDIT זה לתת אמון וכתוצאה מזה לתת בהקפה ובאשראי) 
 כריכות הכוונה לאלומות ומאלמים אלומים תרגומו מכרך כריכן, והגמ' אומרת כרכתא מאי, א"ר אסירן ומסביר הערוך שהכוונה שעושה גידור פסיפס סביב התמרים (ערך כרך)
 עד שינתקו שיני הכרכשתא מסביר הערוך שביוונית קרקס יש לו שני פירושים זנב או טבעת וכן בעברית המקום נקרא פי הטבעת
 מצאנו שהקורא מאסף את כולם סביבו כִּ֣י ׀ "הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח ׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חוֹמֹתֶ֙יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה" (ירמיה א-טו)
 החולדה נקראת בארמית כרכשתא (מגילה יד) וכתוב בחולין תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר ר' זירא מאי קראה (תהלים מט, ב) האזינו כל יושבי חלד (חולין קכז.) וכותב שם רש"י יושבי חלד - יושבי הארץ שהוא מקום מיושב לחולדות וא"כ כרכשתא הכוונה להר שזה היבשות שרק עליהם היא נמצאת 
 ומצאנו שמוצאות האותיות מתחלפות אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"צ מהשיניים, בומ"פ מהשפתים (כמו שהגמ' דורשת בתחילת פרק שישי מברכות מהמילה הילולים היא לומדת חילולים ועיין רע"ק שם)
 וא"כ קר יכול להתחלף עם גר ו וכר, וכן רואים שיעקב אבינו קרא לגל אבנים גלעד ולבן קרא לו יגר שהדותא וכן חמרים חמרים מתרגמינן דגורין, ולעיתים מוצאים פועל הפוך לחלוטין כמו שאצלינו ה"קר" וה"הר" אם נבדוק ב"כר" בפועל כורה הכוונה בכלל בחפירת בור שזה ההפך הגמור מ"הר" ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד (האדון כהר הגבוה העבד ככרייה הנמוכה) וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)
 ועד עכשיו ראיתי שהמילים שהיה בהם דומיננטי ה"קר" פירושם היה עיגול או הר אך יש גם קרן של בעלי חיים שזה קרניים ישרות וא"כ קרני השמש מה הם, האם כגלים כעין עיגול או בצורה ישרה (חלקיק) ? ובדור האחרון גילו ששני ההגדרות נכונות מה שנקרא דואליות הגל חלקיק

הפוך בה והפוך בה דכולה בה.


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2379
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 30 אפריל 2020, 17:45

קרקס הוא circus, כלומר circle, מקום בידור העשוי בעיגול (כמו אמפיתיאטרון או היפודרום).
לא ידעתי שכך מכנים גם טבעת. ואכן, בלטינית, אנוס הוא פי הטבעת, מלשון אנולה, טבעת. וגם המילה שנה בלטינית (כמו a.d., anno domini), היא כמובן מפני ששנה הוא מחזור של הקפת השמש, כמ"ש וחג האסיף תקופת השנה.

סמל אישי של משתמש

פיילוט 0.4
משתמש ותיק
הודעות: 399
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 30 אפריל 2020, 18:00

האם העומק של המילה בה דנים את הדימויים הקרובים במוצא האותיות [כעין שעשית כאן וכפי שמרבה הרש''ר הירש לעשות בפירושו] קיים גם בדימוי במילות לע''ז?
במיוחד שבעבודה הנפלאה שעשית (כדרכך!!) הבאת מילים מלטינית, יוונית, שפות שמיות עתיקות ולהבדיל מלשון הקודש.
או שכיון שלשון הקודש היר מקור כל השפות שייך לדמות גם מילים רחוקות כל כך.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1986
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 451 פעמים
קיבל תודה: 490 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי נבשר » 30 אפריל 2020, 18:15

פיילוט 0.4 כתב:
30 אפריל 2020, 18:00
האם העומק של המילה בה דנים את הדימויים הקרובים במוצא האותיות [כעין שעשית כאן וכפי שמרבה הרש''ר הירש לעשות בפירושו] קיים גם בדימוי במילות לע''ז?
במיוחד שבעבודה הנפלאה שעשית (כדרכך!!) הבאת מילים מלטינית, יוונית, שפות שמיות עתיקות ולהבדיל מלשון הקודש.
או שכיון שלשון הקודש היר מקור כל השפות שייך לדמות גם מילים רחוקות כל כך.
נראה לי שבכל השפות יש מילים ראשוניות שמהם נגזרים בדימויים שאר המילים.
לפעמים הדמיון לא כ"כ מוצלח או חיצוני, בשונה מתורתנו שהוא בדיוק פנימי.
והעיקר השורשים היינו האותיות שמהם נבנה המילה שהיא כוללת את האותיות ומשקפת ומגלה את העומק הפנימי. וההבדל הוא הראשוניות שאצלם זה בהסכמה או בהגייה הכי קלה וכדו' ואצלנו אין דברים במקרה.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 30 אפריל 2020, 20:18

HaimL כתב:
30 אפריל 2020, 17:45
. וגם המילה שנה בלטינית (כמו a.d., anno domini), היא כמובן מפני ששנה הוא מחזור של הקפת השמש, כמ"ש וחג האסיף תקופת השנה.

חשבתי היום שגם המילה הלועזית "כרונו" שזה הזמן (כגון במילה כרונולוגי מסודר לפי זמנים או כרוני שהכוונה זמן ממושך/תמידי) נובעת מ"קרן" שהרי הזמן היה נמדד פעם ע"פ קרני השמש


אבל הגדרת @נבשר שאצלם זה בהסכמה זה נכון אבל ישנם מילים רבות מאד בלועזית שיש להם אחיזה ע"פ האמת שהרי לגבי האתרוג שהוא גדל על כל מים הגמ' מביאה מפרי עץ הדר שהכוונה ש"הידרו" בלטינית זה מים (תחנה הידרו אלקטרית) וכן ישנו לימוד של ר"ע שקטני רשעים יש להם חלק לעולם הבא והוא לומד זאת מ"שומר פתאים ה'" ובערביא פתיא הכוונה לקטן ורואים שמלעז עושים לימוד עם משמעות ולא שזה הסכמה באופן קולקטיבי על כל השפה.

סמל אישי של משתמש

פיילוט 0.4
משתמש ותיק
הודעות: 399
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 30 אפריל 2020, 20:28

במבי כתב:
30 אפריל 2020, 20:18
HaimL כתב:
30 אפריל 2020, 17:45
. וגם המילה שנה בלטינית (כמו a.d., anno domini), היא כמובן מפני ששנה הוא מחזור של הקפת השמש, כמ"ש וחג האסיף תקופת השנה.

חשבתי היום שגם המילה הלועזית "כרונו" שזה הזמן (כגון במילה כרונולוגי מסודר לפי זמנים או כרוני שהכוונה זמן ממושך/תמידי) נובעת מ"קרן" שהרי הזמן היה נמדד פעם ע"פ קרני השמש

ממתי התחילו להשתמש במילה קרניים ביחס לאור החמה?
ובעצם- השימוש במושג ''קרני אור'' הוא תנכ''י או מחז''ל או מתקופה מאוחרת יותר? האם המקור הוא מ''קרן אור פניו''?
אולי ''קרן אור פניו'' הוא המקור לקורונה, קורונה הרי פירושה גם ''הילה'', עטרת זוהר, וא''כ הקורונה היא האור שקרן אור פני משה?
אם כן אז ''קרני'' אור הם קרובים מאד למקור.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 30 אפריל 2020, 20:33

פיילוט 0.4 כתב:
30 אפריל 2020, 20:28
במבי כתב:
30 אפריל 2020, 20:18
HaimL כתב:
30 אפריל 2020, 17:45
. וגם המילה שנה בלטינית (כמו a.d., anno domini), היא כמובן מפני ששנה הוא מחזור של הקפת השמש, כמ"ש וחג האסיף תקופת השנה.

חשבתי היום שגם המילה הלועזית "כרונו" שזה הזמן (כגון במילה כרונולוגי מסודר לפי זמנים או כרוני שהכוונה זמן ממושך/תמידי) נובעת מ"קרן" שהרי הזמן היה נמדד פעם ע"פ קרני השמש

ממתי התחילו להשתמש במילה קרניים ביחס לאור החמה?
ובעצם- השימוש במושג ''קרני אור'' הוא תנכ''י או מחז''ל או מתקופה מאוחרת יותר? האם המקור הוא מ''קרן אור פניו''?
אולי ''קרן אור פניו'' הוא המקור לקורונה, קורונה הרי פירושה גם ''הילה'', עטרת זוהר, וא''כ הקורונה היא האור שקרן אור פני משה?
אם כן אז ''קרני'' אור הם קרובים מאד למקור.

וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה קַרְנַ֥יִם מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה׃ (חבקוק ג-ד)

פירוש רש''י: ונוגה . אותו היום : כאור תהיה . כאור המיוחד של שבעת ימי בראשית היה וכן ת''י : קרנים . לשון מאור כשהוא נוקב וזורח דרך הנקב נראה כמין קרנים בולטין וכן ( שמות לד ) כי קרן עור פניו : מידו . מידו של הקב''ה באו להם : ושם חביון עזו . כתרגומו שם נגלה עזו שהיה חבוי למפרע בסתר עליון : 

 


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2379
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 30 אפריל 2020, 20:45

במבי כתב:
30 אפריל 2020, 20:18
HaimL כתב:
30 אפריל 2020, 17:45
. וגם המילה שנה בלטינית (כמו a.d., anno domini), היא כמובן מפני ששנה הוא מחזור של הקפת השמש, כמ"ש וחג האסיף תקופת השנה.

חשבתי היום שגם המילה הלועזית "כרונו" שזה הזמן (כגון במילה כרונולוגי מסודר לפי זמנים או כרוני שהכוונה זמן ממושך/תמידי) נובעת מ"קרן" שהרי הזמן היה נמדד פעם ע"פ קרני השמש


אבל הגדרת @נבשר שאצלם זה בהסכמה זה נכון אבל ישנם מילים רבות מאד בלועזית שיש להם אחיזה ע"פ האמת שהרי לגבי האתרוג שהוא גדל על כל מים הגמ' מביאה מפרי עץ הדר שהכוונה ש"הידרו" בלטינית זה מים (תחנה הידרו אלקטרית) וכן ישנו לימוד של ר"ע שקטני רשעים יש להם חלק לעולם הבא והוא לומד זאת מ"שומר פתאים ה'" ובערביא פתיא הכוונה לקטן ורואים שמלעז עושים לימוד עם משמעות ולא שזה הסכמה באופן קולקטיבי על כל השפה.
הידרו כמדומני הוא ביוונית. בלטינית אקווה. אקווה בלה (אקווה = מים, או מקור מים, בלה = יפה) ש​היא עין חמד

​​​​​​אקווריוס = דלי (ליתר דיוק, נושא הדלי), או מהנדס מים.

אך מעין ובור מקווה מים יהיה טהור וכו', כנראה שגם זה לא מקרי.
 


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2379
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 30 אפריל 2020, 20:50

אני רק עכשיו שם לב. הכותרת, שיש בה (כנראה בטעות) כתיב חסר, בעצם גם אולי מלמדת דבר. גרם, יחידת משקל בסיסית, אולי קשורה למילה גורם (כמו התפיסה היוונית של האטומים). ואולי זה גם קשור למילה הארמית גרמא = עצם (מה גם שבלשון התלמוד, כמדומני, החלוקה לאיברים נקבעת לפי חלוקת העצמות ), והרי היא חלוקתו של האדם לגורמים. 

סמל אישי של משתמש

פיילוט 0.4
משתמש ותיק
הודעות: 399
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 30 אפריל 2020, 20:52

HaimL כתב:
30 אפריל 2020, 20:50
אני רק עכשיו שם לב. הכותרת, שיש בה (כנראה בטעות) כתיב חסר, בעצם גם אולי מלמדת דבר. גרם, יחידת משקל בסיסית, אולי קשורה למילה גורם (כמו התפיסה היוונית של האטומים).

גרם = עצם. חלוקה לגורמים = חלוקה לעצמים בודדים.


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2379
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 30 אפריל 2020, 20:55

פיילוט 0.4 כתב:
30 אפריל 2020, 20:52
HaimL כתב:
30 אפריל 2020, 20:50
אני רק עכשיו שם לב. הכותרת, שיש בה (כנראה בטעות) כתיב חסר, בעצם גם אולי מלמדת דבר. גרם, יחידת משקל בסיסית, אולי קשורה למילה גורם (כמו התפיסה היוונית של האטומים).

גרם = עצם. חלוקה לגורמים = חלוקה לעצמים בודדים.
גורמים הם בדרך כלל רכיבים קטנים, היוצרים מורכבות ביחד. הדוגמה המפורסמת, גורמים ראשוניים (היוצרים מכפלה). ואה"נ, שאולי המילה גורם ולגרום באה מגרמא
 


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 30 אפריל 2020, 22:03

גם המילה קרן הידועה "והקרן קיימת" מביא הערוך שפירושה "ראש" תרגום ירושלמי קרן עה"פ והשיב אשמו בראשו (ערך קרן ה')
וכן הכרוב וה"קרי" (דלעת - איהו בקרי ואיתתיה בבוציניה) הינם עגולים וכן הכרס...

ואפי' הדפדפן שהרוב המכריע גולש בו כרגע שהוא "כרום" יש קשר למילה זו, שהרי הגמ' בברכות כותבת - א"ל ההוא מרבנן לרב ביבי בר אביי, ואמרי לה רב ביבי לרב נחמן בר יצחק: מאי כרום זלות לבני אדם? אמר ליה: אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן. ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום, שנאמר כרום זלות לבני אדם. מאי כרום? כי אתא רב דימי אמר: עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונין וכו' (ברכות, ו:) ולשיטת רב נחמן כרום זה לשון גובה כמו שראינו לעיל  ולר' דימי שאמר שיש עוף ששמו כרום שהחמה זורחת עליו הוא משתנה
והדפדפן הנ"ל ע"ש רב גווניות הצבעים.

וכן הצמח כרכום שנקרא כך ע"ש צבעו הצהוב והמשפט "נתכרכמו פניו" נובע מצבע הכרכום. ומעניין שבנידה הוא מוזכר "קרן כרכום" ! ואולי מפני שהכרום מסמל את כל הצבעים והקרן כרכום רק את צבע הקרן שמש שזה צהוב.

ויתכן וכמו שהזכרתם גם העצם שנקראת גרם כמו חמור גרם שהכוונה בעל עצמות וכן בנגעים כתוב לגבי בהרת עזה כגרמני שהכוונה לבעל צבע עור לבן (כצבע העצמות)
 


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 01 מאי 2020, 15:35

HaimL כתב:
30 אפריל 2020, 17:45
קרקס הוא circus, כלומר circle, מקום בידור העשוי בעיגול (כמו אמפיתיאטרון או היפודרום).
לא ידעתי שכך מכנים גם טבעת. ואכן, בלטינית, אנוס הוא פי הטבעת, מלשון אנולה, טבעת. וגם המילה שנה בלטינית (כמו a.d., anno domini), היא כמובן מפני ששנה הוא מחזור של הקפת השמש, כמ"ש וחג האסיף תקופת השנה.


 
במבי כתב:
08 דצמבר 2019, 15:51
בפסוק בריש יתרו "וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־הוֹצִ֧יא ה' אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם" תרגם יונתן וישמע וּשְׁמַע יִתְרוֹ אוֹנוֹס מִדְיָן חָמוּי דְמשֶׁה יַת כָּל מַאן דְּעָבִיד יְיָ לְמשֶׁה וּלְיִשְרָאֵל עַמֵּיהּ אֲרוּם אַפֵּיק יְיָ יַת יִשְרָאֵל מִמִּצְרָיִם וכבר שואלים המפרשים שאלה גדולה וקשה, שהרי אונוס זה חמור בלועזית (יוונית או לטינית אולי) ומדוע לקרוא כך ליתרו בכזה שם מבוזה?

והיום הסתכלתי בערוך ומביא שANAS זה ברווז וא"כ א"ל שזה כוונת הערוך וכן הגמ' בסוף ברכות כותבת שהרואה אווז בחלום זה סימן לחכמה ולהיות ראש ישיבה, ומי לנו חכם ומנהיג ישיבה כמשה? (והבא עליה הווה ראש ישיבה)


 ודבריך שanas זה טבעת מזכיר לי את מה שהבאתי שanas זה גם ברווז והגמ' בכתובות כותבת שהיה דרך שבמלחמה הקיפו את העיר במכשולות וגם בברווזים כדי שאם משהו ינסה לעבור הברווזים יעשו רעש ואולי מלשון ההקפה הנ"ל הברווז נקרא בשם הטבעת.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 03 מאי 2020, 14:51

הערוך הביא בערך "כרום" שהתרגום עה"פ תרשיש ושוהם וישפה הוא "כרום ימא ובורלא" (שמות לט-יג) חשבתי לעצמי מעניין אם התחלת כרום שזה כר מתחלף עם תר של תרשיש, הבא ונבדוק זאת, הבטתי בערכים הסמוכים ולהפתעתי גיליתי שיש בסיס להשערה זו !

 תרבתר - (ריש כלאיים) כותב הערוך מן כרוב הוא, ובירושלמי פי' כרוב דקיק (ומובן ע"פ הכלל שכל ערך שכופלים אותו זה ממעט כמו ירקרק אדמדם שמנמן וכו')
ובהחלפה יצא כרברב

 תרוטות - מפני מה עיניהם של תרמודיים תרטת ( שבת לא) שמא עיניה יפות? תרוטות הן (נדרים סו) ורש"י בשבת בפי' הראשון כותב רכות הן ואח"כ כותב ובמקום אחר מפרש תרוטות לשון עגולות בית מושב שלהן ואף כאן אני אומר כן וכו' והערוך בערך טרטת מביא את לשון המכילתא מה חירת הללו לא היו טרוטות אלא מוקפות כחצי גורן עגולה ומוסיף הר"ב פי' בלשון רומי עגולים ובפרט אם נוטים קצת לאורך.
(והפועל כר לעיתים מבטא עיגול שלם ולעיתים חצי עיגול כמין הר)
 וא"כ רואים שיש התאמה בין ההתחלות "כר" שמבטאות פעמים רבות עיגול או הר שהוא מן חצי עיגול לבין טר שגם מבטאות זאת כלומר הם מתחלפות !

 וכעת מובן מדוע הר בארמית זה טור שהרי ה-כ-ט-ק מתחלפים ועפ"ז אפשר קצת להבין שאם "קרן" מבטא פינה (וקרנזול אלכסון) וגם באנגלית CORNER זה פינה אם נחליף את הק' בט' יצא טר שזה שורש המספר שלוש בלע"ז שהוא מבטא את המשולש וכן את ראש התור (שראשו ג"כ משולש)
 וכן הפסוק אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים־עשר נשיאם לאמתם: (בראשית פרק כה פסוק טז) והתרגום שם כותב "בְּפַצחֵיהוֹן וּבכַרכֵּיהוֹן תְּרֵי עֲסַר רַברְבִין לְאוּמֵיהוֹן" איך מכרך הגיעו לטירות? כי כר-טר
 ובערך טרזינא כותב הערוך שזה מעילים בארמית (כריש טורזינא בפרק ט' דברכות) ומביא שבפסוק "ותלבשנה בנות המלך מעילים" מתורגם כרדוטין ומובן ע"פ הנ"ל
 וסרני פלישתים תרגום טורני פלישתים וראינו לעיל ש"כירי" זהו כינוי לחשובים ומביא בהמשך מוסף הערוך לגבי המילה "טירון" את המדרש בשעה שנגלה הקב"ה למשה טירון היה משה לנבואה" ומפרש שבלשון רומי שם כללי  לאנשים שלא נוסו במלאכת מה ובפרט בחורים אשר לא חונכו במלחמה (שהרי "כירי" גם לשון שפלות וכן א"ל שתוספת ון למילים זהו הקטנה כ"אישון" וכ"שבתון")

ונודה לשמך בתוך אמוני ברוכים אתם לה', ע"פ האמור ניתן ליישב קושיה עתיקת יומין בתוספות שמקשה על רש"י שמגדיר את המילה טרסי שזה צורף נחושת ומאידך במסכת ע"ז רש"י כותב על המילה טורסי - גרדי שהרי זה לא ייתכן שהרי בסוכה (נא:) מוזכר שישבו בביהכנ"ס טרסיים בפני עצמם ונפחים בפני עצמם וגרדיים בפני עצמם וא"כ זוהי מלאכה שונה !
 וישנו פסוק באיוב בַּ֭רְזֶל מֵעָפָ֣ר יֻקָּ֑ח וְ֝אֶ֗בֶן יָצ֥וּק נְחוּשָֽׁה (איוב כח-ב) והתרגום במקום מתרגמו פַּרְזְלָא מֵעַפְרָא יִתְנֵסִיב וְאַבְנָא יַתִּיךְ כַּרְכּוֹמָא (הובא בערך כרכום) וא"כ כרכום זה נחושת בארמית ומהחלפת כר-טר יוצא המילה טרסי שזה צורף נחושת ! ורש"י בע"ז יז: שקורא לטרסי גרדי כי זה גם בהחלפת קר-גר-טר ואה"נ טרסי זה אותו מקצוע כמו גרדי !
 אך מה שאנו מכנים את הגרדי בתור עובד בבד בחיפוש מצאתי שתרגום הפסוק וַיַּעַשׂ אֶת מְעִיל הָאֵפֹד מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּלִיל תְּכֵלֶת הינו ועבד ית מנטר מעילא עובד גרדי שזיר תכלא. (תרגום יונתן , שמות לט כב) 
 וא"כ גרדי עפ"ר הינו כינוי לאורג אך גם ניתן לכנות את העוסק בנחושת במילה הזו אך זו כבר מלאכה שונה לחלוטין כמו שהיה עד לפני מספר שנים המקצועות כוורן - קברן שנשמעו אותו דבר עד שקמו הראשונים והפכו עצמם לדבוראים.

אך התרסיים שהם בגתן ותרש זה כבר קשור לשם מקום שנקרא תרשיש שהאבן עזרא בשם ר' מצליח כותב בריש יונה שזה תוניס או העיר תרסוס והמלבי"ם כותב שזה העיר טארטעסיס במדינת ספניין (ישעיה כג-א)

 


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2379
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 03 מאי 2020, 15:34

במבי כתב:
03 מאי 2020, 14:51

 תרוטות - מפני מה עיניהם של תרמודיים תרטת ( שבת לא) שמא עיניה יפות? תרוטות הן (נדרים סו) ורש"י בשבת בפי' הראשון כותב רכות הן ואח"כ כותב ובמקום אחר מפרש תרוטות לשון עגולות בית מושב שלהן ואף כאן אני אומר כן וכו' והערוך בערך טרטת מביא את לשון המכילתא מה חירת הללו לא היו טרוטות אלא מוקפות כחצי גורן עגולה ומוסיף הר"ב פי' בלשון רומי עגולים ובפרט אם נוטים קצת לאורך.

עכשיו גם מובן לי הביטוי בחז"ל על קירקיאות ותרטיאות (הקירקיאות הן circus, כמו circle, וכעת מסתבר שגם התרטיאות הן מקומות בידור עגולים). וזה מאוד מסתבר כי היו מקומות של בידור שעשויים כגורן או  כחצי גורן עגולה (אמפיתיאטרון), והיו מקומות של מרוצי סוסים (היפודרום, וכמדומה שהוא הקירקיאות).

ייתכן שזהו גם המקור לעוגות טארט (כמו הזאכר טארט, טארט טאטן וכדומה), שהן עוגות עגולות. ובדומה למצוי אצל האשכנזים הקוגל, שהיא הפשטידה העגולה ככדור.
 


רבי יוסי הקדמון
הודעות: 9
הצטרף: 03 מאי 2020, 15:43
נתן תודה: 4 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי רבי יוסי הקדמון » 03 מאי 2020, 15:53

מאי נפק"מ מה הסיני חשב כשהוא קרא לקורונה קורונה


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 03 מאי 2020, 16:15

רבי יוסי הקדמון כתב:
03 מאי 2020, 15:53
מאי נפק"מ מה הסיני חשב כשהוא קרא לקורונה קורונה

אכן אין נפק"מ, אבל עובדה היא שזה תרגום המילה כתר, ויש לזה שורשים ולא סתם מילה מחודשת ע"פ הסכמה ללא רקע נכון.


רבי יוסי הקדמון
הודעות: 9
הצטרף: 03 מאי 2020, 15:43
נתן תודה: 4 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי רבי יוסי הקדמון » 03 מאי 2020, 18:18

אולי באמת הגיע הזמן לחקור מחקר יסודי על כל השפות שאינן לשון הקודש האם יש משמעות אמיתית למילים או שהם רק הסכמה כללית ולפתוח לכך אשכול מיוחד השאלה אם יש לכך נפקא מינא ביהדות(ואמנם ללשון יוונית ודאי שיש וכן לגבי תפילין טט פת וכו


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 04 מאי 2020, 13:47

נראה האם יש השלכות לשורש הקורונה והצבעים.

צהוב - כרכום שהינו משורש כר הינו צהוב, וכן קרן שמבטא את קרן השמש הינה צהובה, וכן נחושת
ירוק - כרתי הינו ירוק
אדום - הנחושת שנקראת בארמית כרכום שכתוב באיוב בַּ֭רְזֶל מֵעָפָ֣ר יֻקָּ֑ח וְ֝אֶ֗בֶן יָצ֥וּק נְחוּשָֽׁה (איוב כח-ב) והתרגום במקום מתרגמו פַּרְזְלָא מֵעַפְרָא יִתְנֵסִיב וְאַבְנָא יַתִּיךְ כַּרְכּוֹמָא, וכן הצבע שנקרא "כרמל" הינו אדום שהרי התרגום עה"פ וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְכַרְמִ֣יל וּב֑וּץ וַיַּ֥עַל עָלָ֖יו כְּרוּבִֽים (דה"ב ג-יד) מתרגם וַעֲבַד יַת פַּרְגוֹדָא תִּכְלָא וְאַרְגְוָנָא וּזְהוֹרִיתָא וּבוּצָא וְאַסֵיק עֲלוֹהִי צוּרַת כְּרוּבִין, ווהויקימילון מגדיר את ה"זהורית" כצבע השני ומביא ראיות לכך.
 

והכחול - התרגום עה"פ וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה (שמות כח'-יט') כותב וְסִדְרָא תְּלִיתָאָה קַנְכִּירֵי טַרְקְיָא וְעֵין עֶגְלָא והאבן טרקיא שזה הטורקיז היא כחול-ירוק וכן ר' בחיי שם שני פסוקים קודם כותב "נפתלי על שבו והיא נקראת טורקיז"א והפרשים מתמידים לנושאה וכן תרגומו טרקיא" (אגב שזה צבע הציאן המשמש להדפסה המשמש במערכת הCMYK)  

ואפי' הצבע הלבן - מוזכר במשנה בַּהֶרֶת עַזָּה נִרְאֵית בַּגֶּרְמָנִי כֵּהָה (נגעים ב-א) וכותב שם הרמב"ם גרמני. שם חוזק הלובן ומיוחס אל העצם אשר שמו גרמא (והלבן הינו עירוב של כל הצבעים כידוע)

וזהו שורש כל הצבעים מה שנקרא בלע"ז RGB

תמונה

ובברכות הובא על העוף כרום (שזהו צבע בלע"ז) שכיון שחמה זורחת עליו מתחלף לכמה גוונים (ברכות ו:) וישנו עוף שנקרא טרוגון (שהרי טר מתחלף עם כר) 
כך הוא נראה

Harpactes_erythrocephalus_-_Khao_Yai.jpg
JJ Harrison (jjharrison89@facebook.com) / CC BY-SA (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 06 מאי 2020, 11:06

ומילה מולידה מילה, לדוגמא אשה בהריון מכונה "הרה" מלשון הר וכפי שאמרנו הר-כר-גר-טר מתחלפים. השורש GRAVIS בלועזית משמעו כובד (נובע מהר - שהוא גם מסתמא כבד ומזה גרוויטציה - כוח המשיכה\הכובד) ומזה המילה הלועזית gravida שזה אשה הרה\כבדה. הבאנו לעיל שגם המילה קרח הגיעה מתולדות ה"קר" וכן המילה שיער בלועזית HAIR שורשה מהפועל לעלות למקום גבוה

גרגר משמעו זרע קטן (כמהרש"א שכותב שהכפול מורה על המיעוט בדבר כמו ירקרק אדמדם בסוטה יב: ד"ה המצפצפים) וכן תירס בלע"ז CORN נובע מגרמנית עתיקה "קורנם" שמשמע זרע קטן (שוב גר-קר)

גרנט פירושו רימון וכן המילה רימון שורשה "רמ" גבוה ו"ון" הקטנה כמהרש"א שבמילה "סואן" הן' מקטינה כנו"ן הבאה במלה אישון (דף ח: ד"ה מנין) ו "קר" (קר-"גר"נט)  מבטא כתר שיש בראש הרימון כפי שפתחנו במשמעות המילה קורונה


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2379
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 06 מאי 2020, 12:11

במבי כתב:
06 מאי 2020, 11:06
ומילה מולידה מילה, לדוגמא אשה בהריון מכונה "הרה" מלשון הר וכפי שאמרנו הר-כר-גר-טר מתחלפים. השורש GRAVIS בלועזית משמעו כובד (נובע מהר - שהוא גם מסתמא כבד ומזה גרוויטציה - כוח המשיכה\הכובד) ומזה המילה הלועזית gravida שזה אשה הרה\כבדה. הבאנו לעיל שגם המילה קרח הגיעה מתולדות ה"קר" וכן המילה שיער בלועזית HAIR שורשה מהפועל לעלות למקום גבוה

גרגר משמעו זרע קטן (כמהרש"א שכותב שהכפול מורה על המיעוט בדבר כמו ירקרק אדמדם בסוטה יב: ד"ה המצפצפים) וכן תירס בלע"ז CORN נובע מגרמנית עתיקה "קורנם" שמשמע זרע קטן (שוב גר-קר)

גרנט פירושו רימון וכן המילה רימון שורשה "רמ" גבוה ו"ון" הקטנה כמהרש"א שבמילה "סואן" הן' מקטינה כנו"ן הבאה במלה אישון (דף ח: ד"ה מנין) ו "קר" (קר-"גר"נט)  מבטא כתר שיש בראש הרימון כפי שפתחנו במשמעות המילה קורונה
כידוע, קטנית (לפחות בהגדרה שלה ע"פ ההלכה) היא כל דבר שזרעו נאכל. מכאן גם הפפרקורן הגרמני (זרע הפלפל). מכאן גם התירס (אגב, המילה העברית תירס היא פשוט שערורייה). גר-עין, בלועזית ker-nel או core.

עוד בנוגע לאישה הרה, קראו חכמים לרחם בשם קבר (פתיחת הקבר), וקבר הוא grave.

ייתכן אולי (סתם השערה), שכור ובית כור הוא שטח של אחסון גרעינים (תבואה, דגן או קטנית).

ועוד השערה, אולי הרה היא מלשון הזרע המתפתח בה, בתוך הרחם. אולי גם קורא דגר וגו' קשור לגרעין וגרגיר. 


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 06 מאי 2020, 16:19

HaimL כתב:
06 מאי 2020, 12:11
במבי כתב:
06 מאי 2020, 11:06
ומילה מולידה מילה, לדוגמא אשה בהריון מכונה "הרה" מלשון הר וכפי שאמרנו הר-כר-גר-טר מתחלפים. השורש GRAVIS בלועזית משמעו כובד (נובע מהר - שהוא גם מסתמא כבד ומזה גרוויטציה - כוח המשיכה\הכובד) ומזה המילה הלועזית gravida שזה אשה הרה\כבדה. הבאנו לעיל שגם המילה קרח הגיעה מתולדות ה"קר" וכן המילה שיער בלועזית HAIR שורשה מהפועל לעלות למקום גבוה

גרגר משמעו זרע קטן (כמהרש"א שכותב שהכפול מורה על המיעוט בדבר כמו ירקרק אדמדם בסוטה יב: ד"ה המצפצפים) וכן תירס בלע"ז CORN נובע מגרמנית עתיקה "קורנם" שמשמע זרע קטן (שוב גר-קר)

גרנט פירושו רימון וכן המילה רימון שורשה "רמ" גבוה ו"ון" הקטנה כמהרש"א שבמילה "סואן" הן' מקטינה כנו"ן הבאה במלה אישון (דף ח: ד"ה מנין) ו "קר" (קר-"גר"נט)  מבטא כתר שיש בראש הרימון כפי שפתחנו במשמעות המילה קורונה
עוד בנוגע לאישה הרה, קראו חכמים לרחם בשם קבר (פתיחת הקבר), וקבר הוא grave.


וכן רואים זאת בגמ' שמספרת על ר' חסדא שאמר לבנותיו נקיט מרגניתא בחדא ידיה וכורא בחדא ידיה (שבת קמ:) ושם רש"י מפרשו או מלשון כור צורפין או לשון בור ושוחה.

וכמו שהשורש כר וחילופיו לעיתים מבטא הר ולעיתים בדיוק להיפך כך בבור מצינו ברקית (שבת עח.) שמבטא דבר הבולט בעין.

הבאתי לעיל שהערוך כותב שחזיר אומרים ביוונית "כירי" וזאת אפשר לפרשו בג' אופנים
א. מובא בתענית כא: שמעי החזיר דומים לאדם ואכן התגלה ששסתום לב החזיר הוא בדיוק כמו של האדם וכמדומני שניתן אף להשתילו באדם ולב זה "קרדיו" 
ב. העור הינו דבר המקיף את כל הגוף ששורש "קר" שמבטא הקפה ומובא בחולין קכב. שעור החזיר דומה לאדם.
ג. הבאתי לעיל את שורש המילה שיער, ומשערות הד"א היו מכינים בדורות שעברו מסרקים.


המילה מכרכר בלה"ק משמעותה קופץ (ככרכרה שהמפרשים מסבירים ששמה כך כי היא מקפצת בנסיעתה) כמו שמצינו על דוד המלך ומעניין מאד שתורת הריקוד שמה כוריאוגרפיה !
 


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2379
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 06 מאי 2020, 16:38

ישנה גם אפשרות, שמכרכר הוא רוקד במעגל (וכשגרת הלשון, לכרכר סביב מישהו). והרי זה דומה לכיכר, ול circus, שזה דבר או מקום העשויים בעיגול. וייתכן אולי שהכרכרות היו משמשות לקירקיאות, כלומר מרוצי סוסים בהיפודרום, שעשוי בצורה של עיגול, או של אליפסה, או אולי זאת מרכבת שעשועים שעשויה לסבוב ולסחור בה את העיר


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 06 מאי 2020, 17:09

HaimL כתב:
06 מאי 2020, 16:38
ישנה גם אפשרות, שמכרכר הוא רוקד במעגל (וכשגרת הלשון, לכרכר סביב מישהו). והרי זה דומה לכיכר, ול circus, שזה דבר או מקום 

ייתכן שגם המילה סוחר נובעת מחילופי כר-חר כמו שכותב המצודת ציון בירמיה  סחרו . ענין סבוב ועל שם זה נקרא התגר בשם סוחר כי מסבב אחר הסחורה לקנותה : (יד-יח)

וכן מעניין שיונתן בן עוזיאל מתרגם את הפסוק 
יַכְּכָ֣ה יְ֠הוָה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אָבְדֶֽךָ׃ (דברים כ״ח-כ״ב)  יִמְחֵי יַתְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּשַׁחְפוּתָא וּבְקַדְחוּתָא וּבְאֵישָׁא דְגַרְמַיָא דְדַלְקָא מוֹחַיָא וּבְחַרְחוּרֵי דְלוּחֵי צִירְתָא דְלִבָּא וּבִשְׁלוּפֵי חַרְבָּא וּבְשִׁדָפוֹנָא וּבְיַרְקוֹנָא דְמַקְדוֹנַיָא וְיִרְדְפוּנְכוֹן עַל שִׁוְויֵיכוֹן עַד דְתֵיבְדוּן: כלומר המילה חר מבטאת את צירי הלב כמו שהבאתי לעיל ששסתום לב החזיר זהה לשסתום לב האדם ! וחר מתחלף עם קר - קירי - קרדיו.


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2379
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 06 מאי 2020, 17:22

ומאחר והוזכרה אישה הרה, רציתי לציין את הקשר שבין אישה הרה ואם לדפוס.

מעשה בפרה (של בית מנחם) שניטלה האם שלה וכו' פירש"י בבכורות רחם שלה, ובסנהדרין בית הריון ונקראת טרפחת ושלפוחית ובלעז מטריצ"ה:

הרי לנו שהרחם נקרא על שם ייעודו, אם. ובלע"ז מטריצה. מכאן, mutter בגרמנית, mother באנגלית. מכאן גם מטרונה שבחז"ל, והבובה מטריושק'ה הרוסית, שהיא אם שמכילה אם קטנה יותר, וכן הלאה, 4 או 5 בובות, אחת בתוך האחרת.

מי שקרא דפי שער של ספרי קודש, וראה את החוזים שערכו פעם, למשל האחים והאלמנה ראם מווילנא, יראה אולי שהם קנו את כל המטריצי"ן והפלאטי"ן, כלומר, לוחות הסדר של הדפוס.

ומטריצה היא גם שם של תבנית מתמטית, שהיא בעצם טבלה. טבלה, כידוע, היא לוח השולחן, table (מסלק את הטבלא כולה ומנערה). ולהעיר שאישה, בהקשר הרחמי, מכונה בתור "שולחן" (רבי שולחן ערכתי לפניו הפכו).


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 06 מאי 2020, 21:12

במבי כתב:
06 מאי 2020, 17:09
HaimL כתב:
06 מאי 2020, 16:38
ישנה גם אפשרות, שמכרכר הוא רוקד במעגל (וכשגרת הלשון, לכרכר סביב מישהו). והרי זה דומה לכיכר, ול circus, שזה דבר או מקום 

ייתכן שגם המילה סוחר נובעת מחילופי כר-חר כמו שכותב המצודת ציון בירמיה  סחרו . ענין סבוב ועל שם זה נקרא התגר בשם סוחר כי מסבב אחר הסחורה לקנותה : (יד-יח)

וכן מעניין שיונתן בן עוזיאל מתרגם את הפסוק 
{כב} יַכְּכָ֣ה יְ֠הוָה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אָבְדֶֽךָ׃ (דברים כ״ח-כ״ב) ספר דברים  -  פרק כ״ח  -  פסוק כ״ב יִמְחֵי יַתְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּשַׁחְפוּתָא וּבְקַדְחוּתָא וּבְאֵישָׁא דְגַרְמַיָא דְדַלְקָא מוֹחַיָא וּבְחַרְחוּרֵי דְלוּחֵי צִירְתָא דְלִבָּא וּבִשְׁלוּפֵי חַרְבָּא וּבְשִׁדָפוֹנָא וּבְיַרְקוֹנָא דְמַקְדוֹנַיָא וְיִרְדְפוּנְכוֹן עַל שִׁוְויֵיכוֹן עַד דְתֵיבְדוּן: כלומר המילה חר מבטאת את צירי הלב כמו שהבאתי לעיל ששסתום לב החזיר זהה לשסתום לב האדם ! וחר מתחלף עם קר - קירי - קרדיו.

ואפשר להוסיף ע"ז את הגמרא - א"ר חנן אפי' בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאמר (קהלת ה, ו) כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא מיד (ישעיהו לח, ב) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' מאי קיר אמר רשב"ל מקירות לבו שנא' (ירמיהו ד, יט) מעי מעי אוחילה קירות לבי (ברכות י:)

שוב רואים קשר בין ה"קר" ללב.
 


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2379
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 06 מאי 2020, 21:29

וכמו כן, קירות ותקרה הם דברים הסובבים ומקיפים את הבית ואת האדם. שוב יש כאן איזה דמיון רעיוני בין קיר לבין ככר.
ואם בככרות וקירקיאות עסקינן, אז שמו של הנואם המפורסם (מרקוס טוליוס) קיקרו הוא בעצם על שם גרגיר החומוס. לפי מה שמצאתי עכשיו בחיפוש, השם ניתן לאחד מאבות אבותיו, בגלל איזו יבלת או בליטה באפו, בצורת גרגיר חומוס. נראה לי יותר הגיוני שאבות אבותיו אולי היו סוחרי קטניות, אבל מה אני יודע. עכ"פ, הנה מצאנו את הגרגיר והגרעין (של החומוס) בתוך הככרות והקירקיאות של רומי


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 06 מאי 2020, 21:40

HaimL כתב:
06 מאי 2020, 21:29
וכמו כן, קירות ותקרה הם דברים הסובבים ומקיפים את הבית ואת האדם. שוב יש כאן איזה דמיון רעיוני בין קיר לבין ככר.
ואם בככרות וקירקיאות עסקינן, אז שמו של הנואם המפורסם (מרקוס טוליוס) קיקרו הוא בעצם על שם גרגיר החומוס. לפי מה שמצאתי עכשיו בחיפוש, השם ניתן לאחד מאבות אבותיו, בגלל איזו יבלת או בליטה באפו, בצורת גרגיר חומוס. נראה לי יותר הגיוני שאבות אבותיו אולי היו סוחרי קטניות, אבל מה אני יודע. עכ"פ, הנה מצאנו את הגרגיר והגרעין (של החומוס) בתוך הככרות והקירקיאות של רומי

ומצאנו שם של תפיחה גרגרת, והוא פיקת הגרון.

וגם המילה "גרון" לכאורה נובעת מאותו שורש של גר-טר-הר 

וכן בלועזית גרון אומרים טרכיה וניתוח קנה הנשימה נקרא טרכאוטומיה שהשורש בהחלפת טר-גר


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 09 מאי 2020, 22:59

רבי יוסי הקדמון כתב:
03 מאי 2020, 18:18
אולי באמת הגיע הזמן לחקור מחקר יסודי על כל השפות שאינן לשון הקודש האם יש משמעות אמיתית למילים או שהם רק הסכמה כללית ולפתוח לכך אשכול מיוחד השאלה אם יש לכך נפקא מינא ביהדות(ואמנם ללשון יוונית ודאי שיש וכן לגבי תפילין טט פת וכו

ומעניין מה שכותב ר' יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש דרוש א' ....נודע כי לשון הקודש הוא עץ חיים וממקום קדוש יבוא והוא לשון המיוחד לארץ ישראל לשון קודש ארץ קודש והוא לשון עברי ולשון ארמאי הוא מענין עץ הדעת טוב ורע כי יש ארמאי לשון קודש ולשון נכר והוא בלול טוב ורע ולכך אדה"ר אחר החטא בלשון ארמי סיפר (סנהדרין לה ע"ב) וגלעד הוא קצה א"י ויעקב דיבר בלשון הקודש גלעד ולבן ביקש להמשיכו לסטרא מסאבא וקרא ליה יגר שהדותא ואליהו יתקנו ויכניסנו לקדושה ולכך היה מגלעד והוא הרופא האמתי... וכו' 

וכן במדרש רבה כתוב אמר רבי תנחומא נשא אדם אשה מקרובותיו עליו הוא אומר עצם מעצמי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת מכאן שניתנה התורה בלשון הקודש רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמרי כשם שניתנה תורה בלשון הקודש כך נברא העולם בלשון הקודש שמע מימיך אומר גיני גיניא (גני=אשה - גניקולוג= רופא נשים) אנתרופי אנתרופא גבר גברתא אלא איש ואשה למה שהלשון הזה נופל על הלשון הזה (ב"ר יח-ד)

וא"כ המדרש מביא ראיה לזה שהתורה והעולם נבראו בלשון הקודש מהעובדה שרק בלשון הקודש השם אשה נובע מהמילה איש ומשא"כ בשאר השפות ואם נדייק הרי התנא יכל לומר ששאר הלשונות הם אפס הסכמיים וכאין נחשבים והוא לא אמר זאת ! אלא הדגיש את העובדה הלשון הזאת היא קודש אך גם לשאר הלשונות ישנו שורש.

(יש לציין שהאמריקאים התקרבו וקראו לאשה WOMAN שזה נגזר משם האיש ואולי מכיוון שלמדו מדרש זה...)

ונקנח בירושלמי שכותב 
  • א"ר יונתן דבית גוברין: ד' לשונות נאים שישתמש בהן העולם, ואלו הן: לעז - לזמר, רומי - לקרב (לשון קרבה) סורסיי - לאילייא (קינות)  עברי - לדיבור. ויש אומרים: אף אשורי - לכתב, אשורי יש לו כתב ואין לו לשון, עברי יש לו לשון ואין לו כתב. בחרו להם כתב אשורי ולשון עברי  ולמה נקרא שמו אשורי? שהוא מאושר בכתבו. אמר רבי לוי: על שם שעלה בידם מאשור. (ירושלמי מגילה א-ט)


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2379
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 10 מאי 2020, 00:21

במבי כתב:
09 מאי 2020, 22:59
רבי יוסי הקדמון כתב:
03 מאי 2020, 18:18
 
וכן במדרש רבה כתוב אמר רבי תנחומא נשא אדם אשה מקרובותיו עליו הוא אומר עצם מעצמי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת מכאן שניתנה התורה בלשון הקודש רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמרי כשם שניתנה תורה בלשון הקודש כך נברא העולם בלשון הקודש שמע מימיך אומר גיני גיניא (גני=אשה - גניקולוג= רופא נשים) אנתרופי אנתרופא גבר גברתא אלא איש ואשה למה שהלשון הזה נופל על הלשון הזה (ב"ר יח-ד)
גנוס הוא למעשה בדיוק המילה שאנחנו קוראים לאישה בלשון הקודש, נקבה (ובארמית נקובתא), ע"ש...
ואכן, גנוס הוא מאפיין של צורות מתמטיות, שסופר את מספר החורים שיש בהן. וזוהי סיבת ומקור השם לאישה
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הקורונה והשלכותיה - באספקלריא של תורה [הודעות בפורום זה יפורסמו רק לאחר אישור]”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח