פירוק המילה קורונה לגרמים

דיונים תורניים אקטואליים אודות מגיפת הקורונה והשלכותיה באספקלריא של תורה (וכן עדכונים נחוצים בלבד!)
בברכת "והסירותי מחלה מקרבך"
כללי הפורום
= בפורום זה ניתן להעלות דיונים תורניים אקטואליים בלבד =
העלאת דברים אחרים תיאלץ לחסום את המשתמש
עדכונים נחוצים ניתן להעלות בתת הפורום בלבד!

פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 10 מאי 2020, 08:12

HaimL כתב:
10 מאי 2020, 00:21
במבי כתב:
09 מאי 2020, 22:59
רבי יוסי הקדמון כתב:
03 מאי 2020, 18:18
 
וכן במדרש רבה כתוב אמר רבי תנחומא נשא אדם אשה מקרובותיו עליו הוא אומר עצם מעצמי לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת מכאן שניתנה התורה בלשון הקודש רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון אמרי כשם שניתנה תורה בלשון הקודש כך נברא העולם בלשון הקודש שמע מימיך אומר גיני גיניא (גני=אשה - גניקולוג= רופא נשים) אנתרופי אנתרופא גבר גברתא אלא איש ואשה למה שהלשון הזה נופל על הלשון הזה (ב"ר יח-ד)
גנוס הוא למעשה בדיוק המילה שאנחנו קוראים לאישה בלשון הקודש, נקבה (ובארמית נקובתא), ע"ש...
ואכן, גנוס הוא מאפיין של צורות מתמטיות, שסופר את מספר החורים שיש בהן. וזוהי סיבת ומקור השם לאישה
 

והרי ג' וק' מתחלפים, ויצא לך "קנוס"
וכמו וכמו שבעברית מתחלף "כבש" "כשב" כבר יוצא לך התחלת נקב

וכן זה עדיין קשור לעניין שהרי הבאנו שהתרגום על כרכיהם זה טירותם (החלפת כר-טר) ומזה מסמא יצא שפתח העיר נקרא "טיר" (door) דלת בלע"ז אז לא מופקע שגם פועל שם הנקב יצא מההיקף שבפועל "קרן" שמבטא הקפה.

(אגב גם המקיף עצמו נקרא "קיר" שזה נובע מכלל ההיקף שזה הפועל "קרן")


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 15 מאי 2020, 14:38

במבי כתב:
06 מאי 2020, 16:19

המילה מכרכר בלה"ק משמעותה קופץ (ככרכרה שהמפרשים מסבירים ששמה כך כי היא מקפצת בנסיעתה) כמו שמצינו על דוד המלך ומעניין מאד שתורת הריקוד שמה כוריאוגרפיה !
 

והבאתי החלפת כר-טר

ומובא בתנחומא על חכמת בני קדם שהיו יודעים במזלות וערומין בטיר (חוקת ו') ומסביר העץ יוסף בשם הערוך בקיאין בצפצוף סימני העופות ורקידתן ונטייתן בכנפיהם, ונראה שהוא לשון חכמה בניחוש , ניחשתי תרגם יונתן אטיירית (מתנות כהונה)

וכרכר זה ריקוד וטיר זה ריקוד העופות (שוב החלפת כר-טר) ומעניין ש"כר" זה גם קשור למתכת נחושת כדלעיל אבל ניחוש ונחושת זה משמעויות שונות ואולי יש קשר כמו שזכור לי משהו לגבי נחש הנחושת.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 16 מאי 2020, 21:18

וכן ע"פ האמור אפשר אולי להסביר את הגמ' בכתובות

"כי סמכו רבנן לרבי אמי ולרבי אסי, שרו להו הכי: כל מן דין וכל מן דין סמוכו לנא, לא תסמכו לנא לא מן סרמיסין ולא מן סרמיטין, ואמרי לה: לא מן חמיסין ולא מן טורמיסין" (כתובות, יז ע"א).

והסביר רש"י סרמיסין - מסרסין הלכות בהיפך טעמיהן: סרמיטין - לשון סמרטוטין: חמיסין - אומרים חמישית הטעם: טורמיסין - לא איתפרש:

ואולי רבנן אמרו להם שלא לסמוך מן המסרסין בהיפוך האותיות אלא מן הלומדים כדרכה של תורה, וביאור "טורמיסין" הינו ע"פ החלפתו, שטור מתחלף גם עם "קר" שזה ההיפך מ"חמיסין" וגם עם "חצ" (שהרי תרגום חצריהם הינו טירותם) וביאורו חצמיסין שזה הלומדים חציו של דבר.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 17 מאי 2020, 00:04

במבי כתב:
04 מאי 2020, 13:47
צהוב - כרכום שהינו משורש כר הינו צהוב, וכן קרן שמבטא את קרן השמש הינה צהובה, וכן נחושת
ירוק - כרתי הינו ירוק
אדום - הנחושת שנקראת בארמית כרכום שכתוב באיוב בַּ֭רְזֶל מֵעָפָ֣ר יֻקָּ֑ח וְ֝אֶ֗בֶן יָצ֥וּק נְחוּשָֽׁה (איוב כח-ב) והתרגום במקום מתרגמו פַּרְזְלָא מֵעַפְרָא יִתְנֵסִיב וְאַבְנָא יַתִּיךְ כַּרְכּוֹמָא, וכן הצבע שנקרא "כרמל" הינו אדום שהרי התרגום עה"פ וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְכַרְמִ֣יל וּב֑וּץ וַיַּ֥עַל עָלָ֖יו כְּרוּבִֽים (דה"ב ג-יד) מתרגם וַעֲבַד יַת פַּרְגוֹדָא תִּכְלָא וְאַרְגְוָנָא וּזְהוֹרִיתָא וּבוּצָא וְאַסֵיק עֲלוֹהִי צוּרַת כְּרוּבִין, ווהויקימילון מגדיר את ה"זהורית" כצבע השני ומביא ראיות לכך.
 

והכחול - התרגום עה"פ וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה (שמות כח'-יט') כותב וְסִדְרָא תְּלִיתָאָה קַנְכִּירֵי טַרְקְיָא וְעֵין עֶגְלָא והאבן טרקיא שזה הטורקיז היא כחול-ירוק וכן ר' בחיי שם שני פסוקים קודם כותב "נפתלי על שבו והיא נקראת טורקיז"א והפרשים מתמידים לנושאה וכן תרגומו טרקיא" (אגב שזה צבע הציאן המשמש להדפסה המשמש במערכת הCMYK)  

ואפי' הצבע הלבן - מוזכר במשנה בַּהֶרֶת עַזָּה נִרְאֵית בַּגֶּרְמָנִי כֵּהָה (נגעים ב-א) וכותב שם הרמב"ם גרמני. שם חוזק הלובן ומיוחס אל העצם אשר שמו גרמא (והלבן הינו עירוב של כל הצבעים כידוע)

כתוב בירושלמי תרומות ב.

מהו קורדייקוס. אמר רבי יוסי המים. אתא עובדא קומי ר' יוסי בחד טרסיי דהוון יהבין ליה סמיק גו אכיס. והוה לעי. אכיס גו סמיק והוה לעי. זהו קורדייקוס שאמרו חכמים פעמים שוטה פעמים חלום.

וכותב שם במקום הגרי"מ גאלדשלאק אתא עובדא וכו' בחד טרסיי וכו' נ"ב לא הי' מבחין בגוונין בין דברים אדומים, היו נותנין לו שחורים והוא יגע בהן וכן להיפוך ופי' הפ"מ רחוק:

ואולי ע"פ פירושו, מכיוון ששורש "כור" גם מבטא צבעים.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 19 מאי 2020, 00:03

במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
 ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)

כתוב בפסוק "....וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כָּל־בְּנֵי־שֵֽׁת" (במדבר כד'-יז') וכותב שם התרגום ... "וְיִקְטוֹל רַבְרְבֵי מוֹאָב וְיִשְׁלוֹט בְּכָל בְּנֵי אֱנָשָׁא"
רואים שוב ש"קר" פירושו חשיבות ושליטה !

וכן בפסוק "....מְקַרְקַ֥ר קִ֖ר וְשׁ֥וֹעַ אֶל־הָהָֽר" (ישעיה כב'-ה') מתרגם  ".....מַקְפִין מִגְדְלַיָא בְּרֵישֵׁי טוּרַיָא" שוב "קר" עניין הקפה.

ויתכן אפי' שהכריש האימתני הידוע קשור איכשהו לגברת קורונה (אגב הוא מוזכר בב"ב עד. "כוורי דמקרי כרשא") נובע מהמילה כרכר שהרי דרכו להסתובב תמיד סביב קורבנותיו וכן בלועזית שמו  Carcharhinus אך נניח זאת לאטימולוגים.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 19 מאי 2020, 12:58

במבי כתב:
30 אפריל 2020, 17:34
וכן בפסוק "....מְקַרְקַ֥ר קִ֖ר וְשׁ֥וֹעַ אֶל־הָהָֽר" (ישעיה כב'-ה') מתרגם  ".....מַקְפִין מִגְדְלַיָא בְּרֵישֵׁי טוּרַיָא" שוב "קר" עניין הקפה.

אך חלק מהמפרשים מסבירים "קרקר" לשון הריסה והרד"ק מסביר הטעם - מקרקר קיר. הורס הקיר כמו משרש עוקר השורש, ומה שאמר קיר תוספת ביאור, כי די לו במקרקר, וכן לצבא צבא, ותשרש שרשיה, ויקסמו קסמים, וענין מקרקר קיר שהרסו הכשדים חומת ירושלים, כמו שכתוב ותבקע העיר, ואומר וינתצו את חומת ירושלים:

ובשפות אירופה העתיקות הופיעה מילה זו בתור להרוס ולהשמיד.
במבי כתב:
03 מאי 2020, 14:51

 וכן הפסוק אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים־עשר נשיאם לאמתם: (בראשית פרק כה פסוק טז) והתרגום שם כותב "בְּפַצחֵיהוֹן וּבכַרכֵּיהוֹן תְּרֵי עֲסַר רַברְבִין לְאוּמֵיהוֹן" איך מכרך הגיעו לטירות? כי כר-טר

ואחר שמובן שהמקום המוקף הוא בשורש קר (קרפף וכו') וההחלפות הם קר-טר-כר וכו' 

דרך הרבים שזה ר"ה נקראת סרטיה ופלטיה ומדוע?

פותח הראבי"ה את הלכות עירובין:

שעט. דין עניני מבואות אבאר כאשר הראוני מן השמים וכאשר הבנתי מן התלמוד....  סרטיא היינו דרך בני אדם שמהלכן בה מעיר לעיר ובלשון אשכנז הירשטרסיה (Heerstrasse) 

וא"כ מן המילה עיר ("טר") נבע לכאורה ה"דרך מעיר לעיר" שזאת ה"סרטיא" ומזה כנראה נבע הSTREET המוכר אך נקודה מעניינת שכיום מתרגמים את המינוח Heerstrasse בתור רחוב הצבא שלכאורה שני המילים האלו נובעים מאותה המילה, גם רחוב וגם צבא שנובע ממילת ה"הרס" שהוזכר לעיל.
 

 


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 21 מאי 2020, 15:13

במסכת ע"ז י: מוזכר שמקור המלה "קיסר" הינה מצורת לידתו של קיסר רומי שאמו מתה בלדתה ונבקעה בטנה (ומכאן נובע השם "ניתוח קיסרי") אך חייבים להוסיף תוספת קטנה, שהרי ברור כשמש שלא יעניקו לקיסר שם שיבזה אותו ! אך אחר שראינו שפירושו השורש "קר" הינו חשיבות (רש"י עירובין נג:) וצורת הקריאה לאדם בצורה שמחשיבה אותו באנגלית הינה סר (ובגרמניה "הר") כעת אם קוראים לקיסר כך אינו מבוזה שהרי כל שורש המילה הינה חשיבות.

ולעיל הבאתי את הרד"ק שמהמילה "קיר" יצא קרקר שזה ההיפך הגמור כמו לשרש וכדו' עפ"ז א"ל שההיפך מה"קיסר" שזה החיתוך הניתוק (ובעברית "סר" להסיר) יצא "קשר" שהינו החיבור ! וכן יותר מבינים את תוס' ש"וקשרתם" אינו לשון קשירה אלא לשון הידוק שמהדקו ומצמצמו בראשו! (מנחות לה: ד"ה משעת/עירובין צז. ד"ה אביי) כמו שליה קשורה בולד (נידה כו:)/קשורה בו ככלב (ע"ז ה.)

וכפי שהקדמתי ישנם מילים רבות שמבטאות עיגול, כקעור (ועפ"ז קערה) וכן קמור וגם בערבית לירח קוראים "קמרה" ואגב באנגלית שם המצלמה הינו קמרה CAMERA ע"ש הלשכה האפילה ששמה קָמֶרָה אוֹבְּסְקוּרָה ומובא במכלול שקָמֶרָה היא מילה לטינית, שמקורה ביוונית: Kamarion - חדר, קמרון עם קירוי קשתי.
ועפ"ז השם "אסתר" בהחלפת הקר-כר-טר שהרי שמה נובע משם הכוכב, והכוכב עגול (כפי שהארכתי כאן)


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 22 מאי 2020, 15:06

יש עוד מילים שנובעות משורש ה"קר-כר"

בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר - ה"שיר" הינו עגול וכן השרר שזה טבור האדם גם הוא עגול וכן שיר ששרים יש לו מחזוריות וכן חרוז ("חר") וגם סיר בישול הינו עגול וכן כירה שמבשלים בה יש בה בתי קיבול עגולים לסירים.


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2380
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 22 מאי 2020, 15:18

גם סיור, הוא מלשון סחור והקפת מקום. ואולי גם סירה, בניגוד לספינה ואניה, שמטרתן לעבור בהן את הים הגדול, סירה היא סוחרת ומקיפה את החוף, למטרות דיג וכדומה


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 22 מאי 2020, 16:10

HaimL כתב:
22 מאי 2020, 15:18
גם סיור, הוא מלשון סחור והקפת מקום. ואולי גם סירה, בניגוד לספינה ואניה, שמטרתן לעבור בהן את הים הגדול, סירה היא סוחרת ומקיפה את החוף, למטרות דיג וכדומה

ומצינו סירה שמשמעותו גם ישר כמו הצמח סירה שקוציו ישרים (אך במשמעות ה"קר" הינו גם לדקור) וייתכן שגם ה"חרולים" נובע מאותו שורש.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 22 מאי 2020, 17:36

האם ה"גרטל" קשור ?

לכאורה אכן כן, שהרי פירוש המילה גרטל הינו חגורה שהיא סובבת את הגוף וגם ב"חגר" דומיננטי ה"חר" "גר" וכן הסינר שנאמר עליו "באמת אמרו האשה חוגרת בסינר בין לפניה ובין לאחריה שכן דרכו להיות חוזר (שבת צב)
ואם אכן נביט בפסוק וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת (בראשית ג-ז) תרגם אונקלוס ן וְחַטִּיטוּ לְהוֹן טַרְפֵי תְאֵנִין וַעֲבָדוּ לְהוֹן זְרָזִין וזרזין היינו עניין הקפה כזר המקיף את הגוף, ויונתן בן עוזיאל כבר קישר זאת חזק יותר בפרשו כך: וַעֲבָדוּ לְהוֹן קִמוּרִין:


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2380
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי HaimL » 23 מאי 2020, 21:12

עוד דבר שחשבתי עליו, בנוגע לסר ולעיגול. ייתכן שהוזכר כבר פה הקשר בין סרן, ציר של מרכבה שסובב ומסיע את האופנים, לבין סרני פלישתים, קצונה בכירה. ואם נתבונן בשם סיסרא, הדומה מאוד לשם ciceronis, קיקרו. חשבתי שאולי סיסרא בכלל הוא לא שם של אדם, אלא של תפקיד (בדומה לפרעה), והוא כמו סרן פלישתי, אצל הכנענים (מעין האיש על המרכבה) או שזה היה כינוי פרטי שדבק בו, בדומה לגאיוס קאליגולה (נעל צבא, בהקטנה).


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 23 מאי 2020, 21:30

ובהקשר לפרשת השבוע, כתוב:

אֵ֚לֶּה (קריאי) קְרוּאֵ֣י הָעֵדָ֔ה נְשִׂיאֵ֖י מַטּ֣וֹת אֲבוֹתָ֑ם רָאשֵׁ֛י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃

וכותב רש"י  אלה קרואי העדה. הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה: 

אך נשאלת השאלה, היכן רמוזה כאן החשיבות ??? 

אלא הוא על דרך ה"קר" שזה לשון חשיבות וגדולה כרש"י בעירובין נג: שהבאתי בראש האשכול שכותב  על האשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד

וכן בפרשת ויחי - גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃

כותב התרגום אונקלוס  שִׁלְטוֹן יְהֵי בְשֵׁרוּיָא וּבְסוֹפָא יִתְרַבָּא מַלְכָּא מִדְבֵית יְהוּדָה אֲרֵי מִדִין קַטְלָא בְּרִי נַפְשָׁךְ סְלֶקְתָּא יְנוּחַ יִשְׁרֵי בִתְקוֹף כְּאַרְיָא וּכְלֵיתָא וְלֵית מַלְכוּ דִתְזַעְזְעִנֵהּ: 

היכן רמוז השלטון במילה "גור" ???

אלא "גר-קר" ו"קר" הינו לשון  שלטון ושררה כדלעיל.

 


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 23 מאי 2020, 22:22

נחזור שניה לפסוק שהבאתי לעיל וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת מדוע לעלה קוראים עלה, לכאורה מכיוון שהוא עולה למעלה, והתרגום מתרגמו וְחַטִּיטוּ לְהוֹן טַרְפֵי תְאֵנִין כלומר טרפי זה עלים ובהחלפת טר-גר יש לנו מילה GROW שמשמעותה לגדול, ואפי' HAIR שמקורה מהמילה GHERS שמשמעותה להתבלט\לעלות לנקודה שזה בדיוק הגדרת פירוש "עלה" העברי.


כעת גם בפסוק גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ אם נתמקד במילים מ"טרף בני עלית" יש כאן משחק מילים קטן שהרי "טר" פירושו "עליה" וזה בעצם מה שיעקב אומר "מטרף בני עלית" וזה אכן מה שיצא בסופו של דבר שמ"טרף טרף יוסף" נהיה "בן פרת יוסף בן פרת עלי עין" כזאת עליה גדול שמ"טרף" נהיה "פרת"

(וכן המילה "מעלה גרה" שב"גר" טמון העלאה)


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 24 מאי 2020, 00:51

ומעניין שבניגוד ל"קר" שמשמעו היקף, ב"פר" מוצאים בדיוק הפוך, במשמעות של פתיחת הסגור  ולצאת מההיקף כגון:

להפריד
להפריז/ ערי פרזות (ללא חומה)
לפרוח
לפרוט
לפרום
לפרוס
פרוע
לפרוץ
לפרר
לפרש
פריה (ורביה) 

(על מילות ה"פר" שמעתי לפני שנים רבות בהרצאה של הרב עימנואל תהילה)
 


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 24 מאי 2020, 21:50

ישנו שיר אזהרות על תרי"ג מצוות שר' שלמה אבן גבירול חברו בגיל 16 וייתכן שמוטיבים מהכללים האמורים לעיל יפענחו את מילותיו:

אני השר והשיר לי לעבד
אני כנר לכל שרים ונוגנים
ושירי עטרה למלכים
ומגבעות בראשי הסגנים
וגווי יהלך על האדמה
ורוחי תעלה על העננים
והנני כשש עשרה שנותי
ולבי בן כלב בן שמונים

ראינו שרש"י קורא לעבד "כירי" כך שזה מתחרז עם השיר וכן ההמשך, אך אולי זה הפרזה שלי.


מקוה לטוב
הודעות: 130
הצטרף: 08 מאי 2020, 14:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי מקוה לטוב » 24 מאי 2020, 22:28

במבי כתב:
24 מאי 2020, 00:51
ומעניין שבניגוד ל"קר" שמשמעו היקף, ב"פר" מוצאים בדיוק הפוך, במשמעות של פתיחת הסגור  ולצאת מההיקף כגון:

להפריד
להפריז/ ערי פרזות (ללא חומה)
לפרוח
לפרוט
לפרום
לפרוס
פרוע
לפרוץ
לפרר
לפרש
פריה (ורביה) 

(על מילות ה"פר" שמעתי לפני שנים רבות בהרצאה של הרב עימנואל תהילה)
 

כמדומני שהרש"ר הירש הראה את המשמעות של הצירוף פר כמעט בכל האותיות:
פרא כמו פרא אדם
פרג השורש של פרגיות שהם ולדות
פרד לשון היפרדות
פרה לשון הפריה
פרו לשון הפריה ברבים
פרז כמו ערי הפרזי
פרח לשון פריחה וגדילה
פרט לשון הפרטת הכלל לפרטים
פרי על שם שהוא פרה מהאילן
פרך כמו עבודת פרך שהיא משברת ומוציאה את הכח
פרם לשון פרימת בגד
(מדבר פארן מן הסתם קשור)
פרס לשון פרוסה שעניינה חלק משלם
פרע לשון פריעת שער שעניינה שילוח והתפשטות
פרף כמו "החיצונה ניתה פרופה מן הדרום" אצל הפרוכת שעניינה כעין פריסה ושיטוח
פרץ לשון פריצה ויציאה
פרק לשון פירוק בין שני אובייקטים
פרר לשון פירורים
פרש לשון דבר המופרש מהאובייקט המרכזי
פרת זהו שמו של נהר על שם שמימיו פרין ורבין


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 25 מאי 2020, 07:52

וכנראה שורש השמות תרח, סרח, קרח (וכן שרה) כולם על דרך ה"קר-טר" שמביעים שלטון ושררה.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 26 מאי 2020, 15:03

עוד ביאור לשורש "תר"

המלבי"ם כותב שפירוש המילה תרועה הוא מעניין ריעות והתחברות כמו ותרועת מלך בו (תהילים פט)

ומסתמא גם "שנ" מביע זאת ומצאנו הר שיאון הוא חרמון והאמורי יקראו יקראו לו שניר (דברים ג-ט) וכותב שם רש"י שהוא שלג בלשון אשכנז SNOW (וכך כידוע נוצר שלג מהתכנסות נוזלים סביב גרגיר אבק) וראיתי בערוך לגבי "גדי מסנקן" בפסחים שהכוונה לגדי ממולא וזכור לי שהבנתי משם או שהוא כותב זאת במפורש שלכן קוראים לבית כנסת בלע"ז סינגוג מלשון התכנסות, כמילה שלנו "בית כנסת" 

ואולי יש להעמיס זאת על הר "סיני" ששם חנו כאיש אחד בלב אחד.


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 26 מאי 2020, 23:17

ומצאנו עוד פירושים לשורש "קר" כמו שמביא התפארת ישראל בתחילת מסכת ברכות בשאלה מהי פירוש המילה "מאימתי קורין את שמע בערבין"

מלת קרא יש לו ד' הוראת. א) קריאת שם. כמו ולחושך קרא לילה. ב) קריאה להרחוק שיבא אליו. כמו ויקרא לבנו ליוסף. ב' הוראות אלו אינן שייכות כלל בק"ש. ג) קריאה בספר. כמו וקרא בו כל ימי חייו. גם זו ההוראה אי אפשר שתהיה במלת קורין. דהרי מותר לקרותה בע"פ (כא"ח סי' מ"ט). ד) אבל הוא לשון קריאה בקול לפרסום. כמו וקראתם דרור. מקרא קודש. ויקרא לפניו ככה. קרא בגרון אל תחשך. וה"נ ר"ל שמצוה לקרות פסוק ראשון בקול כדי לעורר הכונה בהפסוק שיקראו אחרינו בשעה האחרונה שנחיה בעה"ז וכו'


חילך לאורייתא
משתמש ותיק
הודעות: 211
הצטרף: 01 ינואר 2020, 14:20
נתן תודה: 16 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי חילך לאורייתא » 26 מאי 2020, 23:35

במבי כתב:
06 מאי 2020, 17:09
HaimL כתב:
06 מאי 2020, 16:38
ישנה גם אפשרות, שמכרכר הוא רוקד במעגל (וכשגרת הלשון, לכרכר סביב מישהו). והרי זה דומה לכיכר, ול circus, שזה דבר או מקום 

ייתכן שגם המילה סוחר נובעת מחילופי כר-חר כמו שכותב המצודת ציון בירמיה  סחרו . ענין סבוב ועל שם זה נקרא התגר בשם סוחר כי מסבב אחר הסחורה לקנותה : (יד-יח)


וכן מעניין שיונתן בן עוזיאל מתרגם את הפסוק 
יַכְּכָ֣ה יְ֠הוָה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אָבְדֶֽךָ׃ (דברים כ״ח-כ״ב)  יִמְחֵי יַתְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּשַׁחְפוּתָא וּבְקַדְחוּתָא וּבְאֵישָׁא דְגַרְמַיָא דְדַלְקָא מוֹחַיָא וּבְחַרְחוּרֵי דְלוּחֵי צִירְתָא דְלִבָּא וּבִשְׁלוּפֵי חַרְבָּא וּבְשִׁדָפוֹנָא וּבְיַרְקוֹנָא דְמַקְדוֹנַיָא וְיִרְדְפוּנְכוֹן עַל שִׁוְויֵיכוֹן עַד דְתֵיבְדוּן: כלומר המילה חר מבטאת את צירי הלב כמו שהבאתי לעיל ששסתום לב החזיר זהה לשסתום לב האדם ! וחר מתחלף עם קר - קירי - קרדיו.

רש"י ויקרא פרק יט 

 וכן רוכל הסוחר ומרגל אחר כל סחורה, וכל המוכר בשמים להתקשט בהם הנשים, על שם שמחזר תמיד בעיירות נקרא רוכל, לשון רוגל. ותרגומו לא תיכול קורצין, כמו (דניאל ג ח) ואכלו קרציהון די יהודיא, אכל ביה קורצא בי מלכא (ברכות נח א). נראה בעיני שהיה משפטם לאכול בבית המקבל דבריהם שום הלעטה, והוא גמר חזוק, שדבריו מקויימים ויעמידם על האמת, ואותה הלעטה נקראת אכילת קורצין, לשון קורץ בעיניו (משלי ו יג), שכן דרך כל הולכי רכיל לקרוץ בעיניהם ולרמוז דברי רכילותן, שלא יבינו שאר השומעים:

וזהו גם לשון סחרחורת וכן לשון סחור-סחור


חילך לאורייתא
משתמש ותיק
הודעות: 211
הצטרף: 01 ינואר 2020, 14:20
נתן תודה: 16 פעמים
קיבל תודה: 47 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי חילך לאורייתא » 26 מאי 2020, 23:41

חילך לאורייתא כתב:
26 מאי 2020, 23:35
במבי כתב:
06 מאי 2020, 17:09
HaimL כתב:
06 מאי 2020, 16:38
ישנה גם אפשרות, שמכרכר הוא רוקד במעגל (וכשגרת הלשון, לכרכר סביב מישהו). והרי זה דומה לכיכר, ול circus, שזה דבר או מקום 

ייתכן שגם המילה סוחר נובעת מחילופי כר-חר כמו שכותב המצודת ציון בירמיה  סחרו . ענין סבוב ועל שם זה נקרא התגר בשם סוחר כי מסבב אחר הסחורה לקנותה : (יד-יח)


וכן מעניין שיונתן בן עוזיאל מתרגם את הפסוק 
יַכְּכָ֣ה יְ֠הוָה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפ֖וֹן וּבַיֵּרָק֑וֹן וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אָבְדֶֽךָ׃ (דברים כ״ח-כ״ב)  יִמְחֵי יַתְכוֹן מֵימְרָא דַיְיָ בְּשַׁחְפוּתָא וּבְקַדְחוּתָא וּבְאֵישָׁא דְגַרְמַיָא דְדַלְקָא מוֹחַיָא וּבְחַרְחוּרֵי דְלוּחֵי צִירְתָא דְלִבָּא וּבִשְׁלוּפֵי חַרְבָּא וּבְשִׁדָפוֹנָא וּבְיַרְקוֹנָא דְמַקְדוֹנַיָא וְיִרְדְפוּנְכוֹן עַל שִׁוְויֵיכוֹן עַד דְתֵיבְדוּן: כלומר המילה חר מבטאת את צירי הלב כמו שהבאתי לעיל ששסתום לב החזיר זהה לשסתום לב האדם ! וחר מתחלף עם קר - קירי - קרדיו.

רש"י ויקרא פרק יט 

 וכן רוכל הסוחר ומרגל אחר כל סחורה, וכל המוכר בשמים להתקשט בהם הנשים, על שם שמחזר תמיד בעיירות נקרא רוכל, לשון רוגל. ותרגומו לא תיכול קורצין, כמו (דניאל ג ח) ואכלו קרציהון די יהודיא, אכל ביה קורצא בי מלכא (ברכות נח א). נראה בעיני שהיה משפטם לאכול בבית המקבל דבריהם שום הלעטה, והוא גמר חזוק, שדבריו מקויימים ויעמידם על האמת, ואותה הלעטה נקראת אכילת קורצין, לשון קורץ בעיניו (משלי ו יג), שכן דרך כל הולכי רכיל לקרוץ בעיניהם ולרמוז דברי רכילותן, שלא יבינו שאר השומעים:

וזהו גם לשון סחרחורת וכן לשון סחור-סחור

וכ"כ רש"י מגילה יב. ד"ה דרי דרי


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 28 מאי 2020, 10:29

עוד משמעות של קר-ער במובן של חריפות

מובא בסנהדרין פב. שמי שבא על בת אל-ניכר - יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה (מאלהי) יעקב ומגיש מנחה לה' צבאות אם ת"ח הוא לא יהיה לו ער בחכמים וכו'
ומסביר רש"י ער - חריף להבין ולהורות בין החכמים כדאמרי' בעירובין (דף נג:) אהרנית ערנית: (שבת נה:)

עה"פ חרבות צורים (יהושע ה-ב) מתרגם אזמלין חריפין - וכן בתהילים אַף־תָּ֭שִׁיב צ֣וּר חַרְבּ֑וֹ וְלֹ֥א הֲ֝קֵימֹת֗וֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃ (פט-מד) מביא הערוך שתרגומו ברם תתיב לאחורא חריפא סייפייה (ערך חריף ג')

כתוב בברכות על הפת דעפשה ועל היין דהקריס ועל תבשיל דעברה צורתו אומר השכל נהיה בדברו ומפרש הערוך דהיינו חומץ תקיף (ערך קרס - ולגרסתינו "הקרים")


פותח הנושא
במבי
משתמש ותיק
הודעות: 1735
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 523 פעמים
קיבל תודה: 492 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פירוק המילה קורונה לגרמים

שליחה על ידי במבי » 01 יוני 2020, 15:46

התרגום יונתן על הפסוק "לא תנאף" מתרגמו  עַמִּי בְּנֵי  לָא תֶהֱווּן גִּיּוּרִין לָא חַבְרִין וְלָא שׁוּתָּפִין עִם גִּיּוּרִין וְלָא יִתְחָמֵי בִּכְנִשְׁתְּהוֹן דְּיִשְרָאֵל עִם גִּיּוּרִין דְּלָא יְקוּמוּן בְּנֵיכוֹן מִן בַּתְרֵיכוֹן וְיִלְפוּן לְחוֹד הִינוּן לְמֶהֱוֵי עִם גִּיּוּרִין אֲרוּם בְּחוֹבֵי גִיּוּרָא מוֹתָא נָפִיק עַל עַלְמָא: (שמות כ' - יג')

וכבר הבאתי ששורש קר-גר פירושו פעמים  עניין היקף וסיבוב, וא"כ מהו גיורין והאם קשור להיקף?

ע"פ התרגום אונקלוס ניתן לומר שכן כי הוא מתרגמו   לָא תִקְטוֹל נְפָשׁ לָא תְגוּף לָא תִגְנוּב לָא תַסְהֵד בְּחַבְרָךְ סַהֲדוּתָא דְשִׁקְרָא: 

ובמעשה ניקנור מסופר מעשה שהיו באין בספינה ועמד עליהן סער גדול בים ונטלו אחד מהם ובקשו להטיל את השני ועמד וגייפו, א"ל אם מטילין אתם אותם לים הטילוני עמו וכותב המפרש -  גייפו - וחיבקו להצלת השני. (ירושלמי יומא ג' - ח')

וא"כ גם המילה תנאף פירושו מעניין היקף וחיבוק כמו אפפוני בתהילים

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הקורונה והשלכותיה - באספקלריא של תורה [הודעות בפורום זה יפורסמו רק לאחר אישור]”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: פראנק | 0 אורחים