יושב אוהלים
משתמש ותיק
בביאור הלכה סימן קיד ד"ה מחזירין אותו כתב וז"ל עיין בחידושי רע"א דמצדד לומר דבליל שבת אם שכח לומר משיב הרוח דאין מחזירין, דלא גרע מאם היה מתפלל רק מעין שבע דיצא בדיעבד אף דשם לא הוזכר גשם וסיים דצ"ע, עכ"ל.
ובדעת תורה למהרש"ם (רפח, יג) כ' דלדברי הגרעק"א ה"ה בשכח יעלה ויבא בשבת חול המועד דאינו חוזר דלא גרע מאם היה מתפלל רק מעין שבע דיצא בדיעבד אף דשם לא הוזכר מענין המועד:
וקשה על המהרש"ל שיש ברייתא מפורשת במסכת ביצה דף יז ע"א דלא כדבריו.
דאיתא שם ת''ר שבת שחל להיות בר''ח או בחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה, ואם לא אמר מחזירין אותו.
הרי להדיא דבערבית בשבת של חול המועד אם לא הזכיר מעין המאורע מחזירין אותו. וצע"ג.
ולולא דברי המהרש"ם היה אפשר לומר שאינו דומה שכח יעלה ויבא בליל שבת חוה"מ לשכח משיב הרוח בליל שבת רגיל, שהרי הא דתקנו בליל שבת ברכה מעין שבע הוא מעין התפילה של ליל שבת, ואם בדיעבד יוצאין בברכה מעין שבע בלבד אף שלא הזכיר משיב הרוח ומורידהגשם, ה"נ שיוצא כשאמר כל תפלת שמו"ע ושכח לומר משיב הרוח ומוריד הגשם דלא גרע מתפלת מעין שבע, משא"כ לגבי הזכרת יעלה ויבא מאן יימר לן שיוצא בליל שבת חול המועד אם לא התפלל תפילת שמונה עשרה של ערבית עם יעלה ויבא, ואמר רק תפילת מעין שבע, ואולי שם מדחסר לו הזכרת מעין המאורע אינו יוצא בברכת מעין שבע בלבד.ואולי היינו טעמא דנאמר בברייתא דבשבת שחל להיות בר''ח או בחולו של מועד ערבית ... מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה, ואם לא אמר מחזירין אותו, כיון דבחוה"מ לא סגי בלי הדכרת מעין המאורע, ואףבליל שבת.
ולכאורה דברי המהרש"ם צע"ג.
(ונתעוררתי שברייתא הנ"ל היא לכאורה דלא כמו שנפסק דבשו"ע, (או"ח סי' תכב סעיף א) שמי ששכח לומר יעלה ויבוא בתפילת ערבית של ראש חודש אינו חוזר, [ואין הבדל בין אם ראש חודש הוא יום אחד או שני ימים, מפני שאין מקדשין את החודש בלילה], ובברייתא איתא דגם בערבית דראש חודש שחל בשבת אם שכח להזכיר מעין המאורע מחזירין אותו).
ובדעת תורה למהרש"ם (רפח, יג) כ' דלדברי הגרעק"א ה"ה בשכח יעלה ויבא בשבת חול המועד דאינו חוזר דלא גרע מאם היה מתפלל רק מעין שבע דיצא בדיעבד אף דשם לא הוזכר מענין המועד:
וקשה על המהרש"ל שיש ברייתא מפורשת במסכת ביצה דף יז ע"א דלא כדבריו.
דאיתא שם ת''ר שבת שחל להיות בר''ח או בחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה, ואם לא אמר מחזירין אותו.
הרי להדיא דבערבית בשבת של חול המועד אם לא הזכיר מעין המאורע מחזירין אותו. וצע"ג.
ולולא דברי המהרש"ם היה אפשר לומר שאינו דומה שכח יעלה ויבא בליל שבת חוה"מ לשכח משיב הרוח בליל שבת רגיל, שהרי הא דתקנו בליל שבת ברכה מעין שבע הוא מעין התפילה של ליל שבת, ואם בדיעבד יוצאין בברכה מעין שבע בלבד אף שלא הזכיר משיב הרוח ומורידהגשם, ה"נ שיוצא כשאמר כל תפלת שמו"ע ושכח לומר משיב הרוח ומוריד הגשם דלא גרע מתפלת מעין שבע, משא"כ לגבי הזכרת יעלה ויבא מאן יימר לן שיוצא בליל שבת חול המועד אם לא התפלל תפילת שמונה עשרה של ערבית עם יעלה ויבא, ואמר רק תפילת מעין שבע, ואולי שם מדחסר לו הזכרת מעין המאורע אינו יוצא בברכת מעין שבע בלבד.ואולי היינו טעמא דנאמר בברייתא דבשבת שחל להיות בר''ח או בחולו של מועד ערבית ... מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה, ואם לא אמר מחזירין אותו, כיון דבחוה"מ לא סגי בלי הדכרת מעין המאורע, ואףבליל שבת.
ולכאורה דברי המהרש"ם צע"ג.
(ונתעוררתי שברייתא הנ"ל היא לכאורה דלא כמו שנפסק דבשו"ע, (או"ח סי' תכב סעיף א) שמי ששכח לומר יעלה ויבוא בתפילת ערבית של ראש חודש אינו חוזר, [ואין הבדל בין אם ראש חודש הוא יום אחד או שני ימים, מפני שאין מקדשין את החודש בלילה], ובברייתא איתא דגם בערבית דראש חודש שחל בשבת אם שכח להזכיר מעין המאורע מחזירין אותו).