שאילת צרכיו בשבת בעת צרה - האם מותר?

ידוע שאסור לשאול צרכיו בשבת, ויל"ע מה הדין בעת צרה, דכולי עלמא מודו שבעת צרה תפילה מדאורייתא היא, ואיך יתבטל מצוות תפילה מדאורייתא ע"י האיסור לשאול צרכיו?
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
מ"מ
תענית יט:
רמב"ם שבת ב כב
טושו"ע רפח ותקעו
(ישנם עניינים שיותר פשוט לפתוח עליהם שו"ע מלהוסיף אשכול בפורום....
ואם הדבר נמצא במקומו וכל מה שעשיתי זה לפתוח שו"ע זה קצת מביך - סליחה שאני מעיר)
 

כפשוטו

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
ידוע שאסור לשאול צרכיו בשבת, ויל"ע מה הדין בעת צרה, דכולי עלמא מודו שבעת צרה תפילה מדאורייתא היא, ואיך יתבטל מצוות תפילה מדאורייתא ע"י האיסור לשאול צרכיו?

הרי כל שבת אומרים "מי שברך" לחולה. 
 

HaimL

משתמש ותיק
כפשוטו אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
ידוע שאסור לשאול צרכיו בשבת, ויל"ע מה הדין בעת צרה, דכולי עלמא מודו שבעת צרה תפילה מדאורייתא היא, ואיך יתבטל מצוות תפילה מדאורייתא ע"י האיסור לשאול צרכיו?

הרי כל שבת אומרים "מי שברך" לחולה. 
למיטב זכרוני, נמצא באחרונים שהוא רק לחולה המסוכן ובו ביום (למרות דהשתא נהוג עלמא לומר על כל חולה)
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
כפשוטו אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
ידוע שאסור לשאול צרכיו בשבת, ויל"ע מה הדין בעת צרה, דכולי עלמא מודו שבעת צרה תפילה מדאורייתא היא, ואיך יתבטל מצוות תפילה מדאורייתא ע"י האיסור לשאול צרכיו?

הרי כל שבת אומרים "מי שברך" לחולה. 
מי שבירך אין בעיה לומר כיון שזו ברכה ולא בקשה כמו שכתב הלבוש על יקום פורקן
(עי' ברמא רפד - סליחה שלא צירפתיו למ"מ מקודם...)
 

HaimL

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
כפשוטו אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
ידוע שאסור לשאול צרכיו בשבת, ויל"ע מה הדין בעת צרה, דכולי עלמא מודו שבעת צרה תפילה מדאורייתא היא, ואיך יתבטל מצוות תפילה מדאורייתא ע"י האיסור לשאול צרכיו?

הרי כל שבת אומרים "מי שברך" לחולה. 
מי שבירך אין בעיה לומר כיון שזו ברכה ולא בקשה כמו שכתב הלבוש על יקום פורקן
(עי' ברמא רפד - סליחה שלא צירפתיו למ"מ מקודם...)
זה לא כ"כ מדויק, לפי מה שאני ראיתי. ואת היקום פורקן והמי שבירך אולי קבעו בגלל שהם בקשה כללית לציבור אבל שאילת צרכים פרטית, זה לא ברור שמותר
 
 

כפשוטו

משתמש ותיק
HaimL אמר:
זה לא כ"כ מדויק, לפי מה שאני ראיתי. ואת היקום פורקן והמי שבירך אולי קבעו בגלל שהם בקשה כללית לציבור אבל שאילת צרכים פרטית, זה לא ברור שמותר


לכאורה זה שלא מתפללים תפילת שבת כשל חול, מובא הטעם  שזה רק מצד טרחא דציבורא. וא"כ יוצא שאין איסור לבקש סתם, אלא אסור רק בלשון "תחנה" וא"כ יוצא שהכונה לתחנונים מרובים, וזה כבר לא חובה מה"ת.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
כפשוטו אמר:
HaimL אמר:
זה לא כ"כ מדויק, לפי מה שאני ראיתי. ואת היקום פורקן והמי שבירך אולי קבעו בגלל שהם בקשה כללית לציבור אבל שאילת צרכים פרטית, זה לא ברור שמותר


לכאורה זה שלא מתפללים תפילת שבת כשל חול, מובא הטעם  שזה רק מצד טרחא דציבורא. וא"כ יוצא שאין איסור לבקש סתם, אלא אסור רק בלשון "תחנה" וא"כ יוצא שהכונה לתחנונים מרובים, וזה כבר לא חובה מה"ת.

עי' בביהגר"א ש"ז ב דס"ל שהבבלי הנ"ל דוו' מתאים עם הירושלמי של "אף אתה שבות ממאמר"
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם העברי אמר:
מ"מ
תענית יט:
רמב"ם שבת ב כב
טושו"ע רפח ותקעו
(ישנם עניינים שיותר פשוט לפתוח עליהם שו"ע מלהוסיף אשכול בפורום....
ואם הדבר נמצא במקומו וכל מה שעשיתי זה לפתוח שו"ע זה קצת מביך - סליחה שאני מעיר)
מבואר שיש מקרים שאסור, אך לא נתבאר הטעם, איך נפטר ממצוה דאורייתא דתפילה?
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
אברהם העברי אמר:
מ"מ
תענית יט:
רמב"ם שבת ב כב
טושו"ע רפח ותקעו
(ישנם עניינים שיותר פשוט לפתוח עליהם שו"ע מלהוסיף אשכול בפורום....
ואם הדבר נמצא במקומו וכל מה שעשיתי זה לפתוח שו"ע זה קצת מביך - סליחה שאני מעיר)
מבואר שיש מקרים שאסור, אך לא נתבאר הטעם, איך נפטר ממצוה דאורייתא דתפילה?
אני בסוף אאלץ לצטט ג"כ
מבואר שלכו"ע (מלבד שי' ר"י שלא נפסקה) מותר לזעוק כשזה פיקו"נ או חיי נפש (ב"ב צא.)
ולעניין צרה כשאינה נכללת בגדרים הנ"ל נראה שאין בה חיוב דאו' (המקור הוא הרי מתרועה ושם מדובר ב"צר הצורר אתכם")
וגם א"ת שנכלל ודאי יש כח לדברי קבלה לדחות את המצווה למוצ"ש
 

דרומאי

משתמש ותיק
כפשוטו אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
ידוע שאסור לשאול צרכיו בשבת, ויל"ע מה הדין בעת צרה, דכולי עלמא מודו שבעת צרה תפילה מדאורייתא היא, ואיך יתבטל מצוות תפילה מדאורייתא ע"י האיסור לשאול צרכיו?

הרי כל שבת אומרים "מי שברך" לחולה. 


הרי אומרים שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא שזהו הנוסח בגמרא לברך החולה בשבת ולכן אין זה בכלל האיסור.

ובעיקר הענין, הרי אין אומרים אבינו מלכנו בשבת, ודעת הגר''א דהוא מטעם איסור בקשת צרכיו בשבת, ובנעילה דמותר כ' דהוי כעיר שצרו עליה דמתריעין אפילו בשבת.
 
 

כפשוטו

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כפשוטו אמר:
הרי כל שבת אומרים "מי שברך" לחולה. 
הרי אומרים שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא שזהו הנוסח בגמרא לברך החולה בשבת ולכן אין זה בכלל האיסור.

ובעיקר הענין, הרי אין אומרים אבינו מלכנו בשבת, ודעת הגר''א דהוא מטעם איסור בקשת צרכיו בשבת, ובנעילה דמותר כ' דהוי כעיר שצרו עליה דמתריעין אפילו בשבת.
המנ"ב מביא את הטעם שזה ע"מ לנחם את החולה בכדי שלא יצטער בשבת , ולא שינוי נוסח לכבוד שבת (כמו "נישט אין שבת גערעדט"...) 

לכאורה לפי מה שדובר פה _
אברהם העברי אמר:
כפשוטו אמר:
HaimL אמר:
זה לא כ"כ מדויק, לפי מה שאני ראיתי. ואת היקום פורקן והמי שבירך אולי קבעו בגלל שהם בקשה כללית לציבור אבל שאילת צרכים פרטית, זה לא ברור שמותר


לכאורה זה שלא מתפללים תפילת שבת כשל חול, מובא הטעם שזה רק מצד טרחא דציבורא. וא"כ יוצא שאין איסור לבקש סתם, אלא אסור רק בלשון "תחנה" וא"כ יוצא שהכונה לתחנונים מרובים, וזה כבר לא חובה מה"ת.

עי' בביהגר"א ש"ז ב דס"ל שהבבלי הנ"ל דוו' מתאים עם הירושלמי של "אף אתה שבות ממאמר"
_ יוצא שזוהי שיטת הגר"א אבל לשאר הפוסקים אין בזה משום איסור אלא מצד טרחא דציבורא
 
 

כפשוטו

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
אבל לכל הפוסקים יש איסור על שאילת צרכים
הגר"א רק מבאר שהבבלי שם לא חולק ע"ז
כמובן. אבל אם אומרים שבתפילת שמו"ע אין איסור בקשת צרכיו לכאורה אם כן כל תפילה מעין זו אין בה איסור, כולל מי שברך.
 

דרומאי

משתמש ותיק
כפשוטו אמר:
אברהם העברי אמר:
אבל לכל הפוסקים יש איסור על שאילת צרכים
הגר"א רק מבאר שהבבלי שם לא חולק ע"ז
כמובן. אבל אם אומרים שבתפילת שמו"ע אין איסור בקשת צרכיו לכאורה אם כן כל תפילה מעין זו אין בה איסור, כולל מי שברך.
כל טופסי ברכות אין בהם משום איסור בקשת צרכיו בשבת. וזכורני שבאמרי נועם להגר"א על מס' ברכות כתב לענין אלקי נצור בשבת שאם אומרו קודם יהיו לרצון מותר אפילו בשבת משום דהוא חלק מנוסח התפילה והוי כטופסי ברכות. ולפי"ז אין ראיה משמונה עשרה.
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם העברי אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
אברהם העברי אמר:
מ"מ
תענית יט:
רמב"ם שבת ב כב
טושו"ע רפח ותקעו
(ישנם עניינים שיותר פשוט לפתוח עליהם שו"ע מלהוסיף אשכול בפורום....
ואם הדבר נמצא במקומו וכל מה שעשיתי זה לפתוח שו"ע זה קצת מביך - סליחה שאני מעיר)
מבואר שיש מקרים שאסור, אך לא נתבאר הטעם, איך נפטר ממצוה דאורייתא דתפילה?
אני בסוף אאלץ לצטט ג"כ
מבואר שלכו"ע (מלבד שי' ר"י שלא נפסקה) מותר לזעוק כשזה פיקו"נ או חיי נפש (ב"ב צא.)
ולעניין צרה כשאינה נכללת בגדרים הנ"ל נראה שאין בה חיוב דאו' (המקור הוא הרי מתרועה ושם מדובר ב"צר הצורר אתכם")
וגם א"ת שנכלל ודאי יש כח לדברי קבלה לדחות את המצווה למוצ"ש
לכאורה אין הבדל בין פיקו"נ לכל צרה לגבי הא דהוי מצוה דאורייתא דמאי שנא? ובלשונות הראשונים לא נזכר דהיינו רק בפיקו"נ.
יל"ע בזה, אם אפשר לדחות למוצ"ש כי כל רגע של עת צרה הוא מצווה בפני עצמה?
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
כפשוטו אמר:
אברהם העברי אמר:
אבל לכל הפוסקים יש איסור על שאילת צרכים
הגר"א רק מבאר שהבבלי שם לא חולק ע"ז
כמובן. אבל אם אומרים שבתפילת שמו"ע אין איסור בקשת צרכיו לכאורה אם כן כל תפילה מעין זו אין בה איסור, כולל מי שברך.

לכאו' יש לחלק בין תפילת שמו"ע שזהו טופס ברכות לשאר דברים שמוסיפים שלא בתוך הברכות כמו מי שבירך (לבד הטעם של ברכה ולא בקשה)
(אמנם עי' שו"ת מהרם מינץ שכ' שכל דבר הרגיל בחול מותר אף בשבת ובזה ישב המנהג לומר היה"ר שאחר ברכות השחר ואין איסור אלא על הוספת בקשות שאינן קבועות בנוסח בחול וצ"ע וכעי"ז כ' בשו"ת הריב"ש - הובא באשכול המקביל על בריך שמיה)
אמנם לעיקר הנידון אינו שייך שלהוסיף בקשות שאינן קבועות בסדר התפילה ודאי אסור
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כפשוטו אמר:
אברהם העברי אמר:
אבל לכל הפוסקים יש איסור על שאילת צרכים
הגר"א רק מבאר שהבבלי שם לא חולק ע"ז
כמובן. אבל אם אומרים שבתפילת שמו"ע אין איסור בקשת צרכיו לכאורה אם כן כל תפילה מעין זו אין בה איסור, כולל מי שברך.
כל טופסי ברכות אין בהם משום איסור בקשת צרכיו בשבת. וזכורני שבאמרי נועם להגר"א על מס' ברכות כתב לענין אלקי נצור בשבת שאם אומרו קודם יהיו לרצון מותר אפילו בשבת משום דהוא חלק מנוסח התפילה והוי כטופסי ברכות. ולפי"ז אין ראיה משמונה עשרה.
אין א"נ כזה
זוהי הגהת הגרא"ל שם (מח:) והוא צע"ג (שהרי הגר"א לשי' שא"א יהיו לרצון לפני א-להי נצור) ובאמת בהנהגות הגר"א כ' שא"א
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
אברהם העברי אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
מבואר שיש מקרים שאסור, אך לא נתבאר הטעם, איך נפטר ממצוה דאורייתא דתפילה?
אני בסוף אאלץ לצטט ג"כ
מבואר שלכו"ע (מלבד שי' ר"י שלא נפסקה) מותר לזעוק כשזה פיקו"נ או חיי נפש (ב"ב צא.)
ולעניין צרה כשאינה נכללת בגדרים הנ"ל נראה שאין בה חיוב דאו' (המקור הוא הרי מתרועה ושם מדובר ב"צר הצורר אתכם")
וגם א"ת שנכלל ודאי יש כח לדברי קבלה לדחות את המצווה למוצ"ש
לכאורה אין הבדל בין פיקו"נ לכל צרה לגבי הא דהוי מצוה דאורייתא דמאי שנא? ובלשונות הראשונים לא נזכר דהיינו רק בפיקו"נ.
יל"ע בזה, אם אפשר לדחות למוצ"ש כי כל רגע של עת צרה הוא מצווה בפני עצמה?
כיון שהמקור הוא מצר הצורר אתכם וזה נראה דוו' במקום שהוא פיקו"נ
אין סיבה שלא יוכל לדחות למוצ"ש שהרי גם אם כל רגע הוא מצווה בפנ"ע מ"מ גם אתה לא סובר שחייב בכל רגע להתפלל וודאי שיוצא יד"ח בתפילה אחת וא"כ ידחנה למוצ"ש משום מצווה מדברי קבלה (למרות שבאמת גם אם זה היה דאו' גמור והאיסור היה דרבנן גמור היה יכול לדחות בשוא"ת)
 
 
חלק עליון תַחתִית