בר בי רב דחד יומא
משתמש ותיק
אם מישהו יוכל להעמיד בצורה ברורה מה הגדר שבין השתדלות לאמונה על פי מה שקיבל מרבותיו או מה שחושב או מהכתובים יהיה לי לעזר
בר בי רב דחד יומא אמר:השאלה הייתה עד כמה מוטלת חובת ההשתדלות ומאיפה מתחיל חיוב האמונה
אפשר מקור?ששמואל אמר:ככלל כל אחד לפי מדרגתו.
לכאו' משפט זה נכון ביחס להנהגה העליונה עם האדם. שנדרש להשתדלות כפי מדרגתו.כי הם חיינו אמר:כל אחד לפי דרגתו,
להשיג אמר:לכאו' משפט זה נכון ביחס להנהגה העליונה עם האדם. שנדרש להשתדלות כפי מדרגתו.כי הם חיינו אמר:כל אחד לפי דרגתו,
אבל כלפי הנהגתו המעשית של האדם, אין שום מקור בתורה ובחז"ל (ובדברי רבותנו) לגבול מסוים בריבוי ההשתדלות בגלל "ביטחון".
שלום23 אמר:להשיג אמר:לכאו' משפט זה נכון ביחס להנהגה העליונה עם האדם. שנדרש להשתדלות כפי מדרגתו.כי הם חיינו אמר:כל אחד לפי דרגתו,
אבל כלפי הנהגתו המעשית של האדם, אין שום מקור בתורה ובחז"ל (ובדברי רבותנו) לגבול מסוים בריבוי ההשתדלות בגלל "ביטחון".
בית הלוי בראשית פרק מא
ועיקר הענין יש לומר דזהו כלל לאיש הישראלי שיהיה לבו שוקט ובוטח בה' והא דהתירה התורה להשתדלות הוא משום דלא כל אדם יכול להגיע למדרגת הבטחון הגמור וע"כ הותר לו ההשתדלות כדי שיהיה לו סיוע שיגיע למדריגת הבוטח וצריך כל אדם לחדש לו מלאכה ועסק כדי שיהיה נקל לו לבטוח בה'. וכמו דמצינו בכל התורה שהתירה לפעמים כדי שיהיה לו סיוע לבא להמדרגה המבוקשת, וכמו שאמרו (נזיר כג) לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, הותרה שלא לשמה כדי שיהיה סיוע לבא לבחי' לשמה. וא"כ שיעור ההשתדלות הנרצה אינו שוה בכל אדם רק כל אחד לפי ערכו, דמי שיכול להגיע לבטוח במעט מלאכה אזי מה שירבה להשתדל יותר מכפי הנצרך לו לזה השיעור כבר יחשב לו לחטא נגד מדת הבטחון כי הרבה להלוך אחרי ההשתדלות ולא בטח. ומי שבטחונו עדיין קטן משל חבירו יוכל לעסוק במלאכתו יותר מחבירו עד שגם הוא יהיה יכול להשקיט רוחו ולבו לבטוח בה' דעיקר בחינת בטחון הוא השקטת רוחו ולבו להשליך על ה' יהבו. ומי שמרבה בהשתדלות יותר מכפי הנצרך עונשו שמן השמים יוסיפו על הצטרכותו להשתדלות ולא יזומן לו פרנסתו רק ע"י יגיעת בשר הדרך שבחר לו
מתבונן לעומק אמר:יש לנו את דברי הרמב"ן המפורסמים, ומה לרופא בבית יראי ה', וזה הקו המנחה
כמה אנחנו בדרגה הזו זה כבר שאלה אחרת