שמו כשם חמיו - צוואת ריה"ח

הדרך סלולה

משתמש ותיק
בספר רוח חייבם למרן החבי"ף [הרב חיים בן יעקב פאלאג'י] כותב בח"ב אה"ע בסימן ס"ב אות י"ג וז"ל:

שם סימן כ"ו. לא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו, או שמו כשם חמיו[1] עיין בסימן תע"ז עכ"ל. ושם בספר החסדים (סי' תע"ז) כתב וז"ל: וכן האדם שלקח אשה ששמה רבקה או שם א', ובנו לקח אשה ששמה רבקה, ובן בנו לקח אשה שמה רבקה, היא לא תצלח שהיא משולשת או הוא משולש שהאם והבת ובת הבת לקחו ג' שמות נמצא הוא לא יצליח[2], עכ"ל. וכ"כ מהרד"ף ז"ל בספר מזמור לדוד (ביו"ד סי' קי"ו דף קי"א ע"ב) שזוהי אזהרה ממרן האר"י ז"ל יע"ש.

וראיתי בספר יוסף אומץ להרב חיד"א ז"ל (סימן ל"ז אות ג') שכתב וז"ל: גם בצואת רבנו ז"ל דחתן וחמיו לא יהיו בשם אחד וכן כלה וחמותה. הגם שרבים לא חשו אני הצעיר ראיתי מעשים שלא הצליחו בזיווגם[3]. יע"ש. וגם אני בעוניי ראיתי הרבה מאד בעירנו זאת אנשים שהיה שמם כשם חמיהם ולא הצליחו הן במיתה בר מינן הן בעוני הן בלא בנים ועל הרוב הנקלה היה החתן ומעט מזער ראיתי שהגיע הנזק מאלו נזיקים הללו לחמיו ולכן שומר נפשו ירחק מזה ויש מתחכמים לשנות השם וזה כתוב שם בצוואת סימן ז"ך סמוך לזה וז"ל: ואם נשאה ישנה שם האחד אולי יש תקוה. עכ"ל. ומאחר שר"י החסיד ז"ל כתב ז"ל כתב בדרך ספק אולי יש תקוה מי הוא שיכנס בספקא בדבר דאיכא למיחש לסכנה וכיוצא בזה ומה גם שכתב ואם נשאת וכו' דש"מ דוקא אם נשאת הא לאו הכי אפילו ששידכה יוציאנה ועיין בתשובות תורת חסד (סי' רס"ח) ובתשובות שב יעקב (חלק אה"ע סוף כ"ג* דף ס"ה ע"ג) כתב דאם נעשה השידוך אין לבטלו בשביל זה ושמעתי מכמה גדולי רבנים שלא הקפידו על זה אפילו לכתחילה יע"ש. ועיין להרב המאירי ז"ל בהקדמתו לספר בית אבות שרבנו אברהם ב"ר יצחק אב"ד וחתנו זקנינו הגדול הראב"ד ז"ל ובשה"ג (ח"א דף א' ע"א) ע"ש. ועיין להרב נודע ביאודה (ח"ב חאה"ע סי' ע"ט) דקפידת צוואת ר"י החסיד היא דוקא על שם העצ* בעת לידתו אבל אם נשתנה שמו אח"כ לאיזה סיבה והוא שוה לשם חמיו אין קפידא יע"ש. ועיין בכיוצא בזה להרב שושנים לדוד (במסכת יומא)
  • בשם מיכה דלא קרינן ביה ושם רשעים ירקב [משלי י, ז] כיון שאינו שם העצם, יע"ש.

 


[1] ספר חסידים (מרגליות) צוואת ר' יהודה החסיד כג

חכמת אדם שער בית הנשים כלל קכג סעיף יג

ודע דמה שכתב בצוואת ר' יהודה חסיד סימן כ"ו שלא ישא אשה ששמה כשם אמו או שמו כשם חמיו הוא דוקא כשהם משולשים כגון אדם ששמו ראובן וחתנו שמו ראובן ואם יקח עוד חתן זה חתן ששמו ראובן אזי לא יצליח כיון שהוא משולש וכן אשה ששמה רבקה וכו' וכן כתב להדיא בספר חסידים סימן תע"ז והעולם טועים בזה:

[2] כנסת הגדולה הגהות בית יוסף אבן העזר סימן סב

[3] ואתיא מכללא אחת היתה שאמר אביה שאינו חש לזה ולא היו ימים מועטים שמת החתן בקצרות שנים והכלה אזלא ומדלדלא ושוב נשאת ונתגרשה ומתה בחוסר כל וזרע אין לה רחמנא ליצלן.




אשמח מאד לדעת אם מישהו יודע סיפורים מהיום כמו שמספר מרן החבי"ף ומעניין האם מקפדים בזה - פשוט לא יודע!

ומה בענין התחכמות שינוי השם?

ומה הדין ששמו יעקב חיים ושם חמיו יעקב?
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
הדרך סלולה אמר:
אשמח מאד לדעת אם מישהו יודע סיפורים מהיום כמו שמספר מרן החבי"ף ומעניין האם מקפדים בזה - פשוט לא יודע!
סיפורים אני לא מכיר, אבל ודאי שמקפידים בזה (אמנם לא כולם, ויש שלא חששו)
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
הדרך סלולה אמר:
ומה בענין התחכמות שינוי השם?
עם שהרב החבי"ף הביא בשם החסיד בצוואה "ואם נשאה ישנה שם האחד אולי יש תקוה" שזה רק לשון ספק.
נראה שיש לחלק שדווקא אם שינה אחר נישואין, אמנם קודם נישואין הוא ודאי או קרוב לודאי.
ובזה מיושב מאי דנהוג עלמא וכך מורים ובאים הכל, לשנות השם בלי פקפוק, וי"ל דס"ל כהאי חלוק"א דרבנן.
 

הדרך סלולה

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם לוי אמר:
הדרך סלולה אמר:
ומה בענין התחכמות שינוי השם?
עם שהרב החבי"ף הביא בשם החסיד בצוואה "ואם נשאה ישנה שם האחד אולי יש תקוה" שזה רק לשון ספק.
נראה שיש לחלק שדווקא אם שינה אחר נישואין, אמנם קודם נישואין הוא ודאי או קרוב לודאי.
ובזה מיושב מאי דנהוג עלמא וכך מורים ובאים הכל, לשנות השם בלי פקפוק, וי"ל דס"ל כהאי חלוק"א דרבנן.
אשמח למקור לדברך הקדושים
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
המקור הוא מנהג העולם ופוק חזי מאי עמא דבר,
רק נתתי טעם למה לא חשו לדבר שהלא שהחסיד כתב בלשון ספק.
שיש מקום לחלק.
 

הכהן

משתמש ותיק
שנים מחתני מרן הגריש"א זצ"ל: הג"ר יוסף ישראלזון זצ"ל, ויבלחט"א הגרשי"ח שליט"א.
 

HaimL

משתמש ותיק
כמדומני שישנן דעות שלא נאמרה הצוואה אלא לזרעו בלבד
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
איך נוהג העולם למעשה באופן שלכלה או לחמותה יש שם נוסף, אף שאין משתמשים בו ?
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
הגאון ר' חיים פינחס שינברג זצוק"ל היה לו גם חתן הגאון ר' חיים דוב אלטוסקי זצוק"ל

שניהם השתמשו בשם חיים כשם עיקרי
 
HaimL אמר:
שנים מחתני מרן הגריש"א זצ"ל: הג"ר יוסף ישראלזון זצ"ל, ויבלחט"א הגרשי"ח שליט"א.
שאלתי פעם את הגרח קניבסקי על זה, ואמר לי שאם זה שם שלא משתמשים בו אין להקפיד, ולרב ישראלזון קראו יוסף ישראל ישראלזון ובבחרותו כולם קראו לו ישראל, וגם הגרח השם יוסף שלו לא השתמשו בו רק בשם חיים.
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
הרב שך היה מביא בשם דודו הגרא"ז להיתר שהרי גיסו הגרמ"מ עפשטיין קראו לו משה, והיו לו 3 חתנים משה, ר' משה חברוני, ר' משה פינקל, ר משה סקרוטה
אבל מנכדתו של הגרמ"מ שמעתי, שבאמת כולם נפטרו צעירים, רמ"מ ורמ"ח לפני גיל 70, ורמ"פ ורמ"ס צעירים ממש.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
ידוע אין ספור סיפורים כאלה מהגרח"ק שליט"א.
אך הצדק כדבריך, שיש האומרים מה לי ולצרה זו של שינוי השם, כנראה אין זה הבן זוג המיועד.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
אני מכיר זוג, שלבעל קוראים שמואל יוסף* (ומכונה 'שמוליק' מאז ומתמיד), ולאישה קוראים רחל שמחה* (וקראו לה רחל מאז ומתמיד).
לאמא של הבעל קוראים רחל, ולאבא של האישה קוראים שמואל.

אז הבעל קורא לאשתו 'שמחי' והאישה קוראת לבעלה 'יוסף'.

זה משעשע שאני יכול לקבל ממנו מכתב ברכה עם סיומת 'אוהבים, שמוליק ושמחי',
ואשתי יכולה לקבל ממנה עם סיומת 'אוהבים, יוסף ורחל'.

*שיניתי את השמות
 

טוב להודות לה'

משתמש רגיל
כיום ישנם רבנים שלא מקפידים ע"ז יותר מדי ונוהגים להוסיף שם לפני הנישואים ומקפידים בדר"כ להשתמש בשם החדש בתור שם עיקרי
ביודיע ומכירי קאמינא אנשים שכבר עברו 70 וחיים בטוב ובנעימים ועשו כנ"ל
 

שיר ושבחה

משתמש רשום
ומה הדין ששמו יעקב חיים ושם חמיו יעקב?
בדיוק שמעתי השבוע מאחד שבירר על כך היות והוצע לו חתן לביתו הנושא אחת משמותיו,
והרה"ג ר' יעקב מנדל יורוביטש מדייני העדה"ח אמר לו שאין בכך שום בית מיחוש,
והתבסס בכך על פסקו של מרן בעל האגרות משה שכל שם הוא שם בפני עצמו,
שהיה מעשה באחד שנשא אשה בזו"ש שלה בן בשם משה (לדוגמא)
ונולד להם בן ורצה לקוראו בשם משה חיים ואמר הגר"מ פיינשטיין שאלו הם שני שמות ויכול לתת את השם לרך הנולד.
כי לו קוראים 'משה' ולשני 'משה חיים' ואין זה שם אחד,
וכן הוא בנידון דידן.
אולם אין אני בא לפסוק הלכות ורק מפי השמועה אמרתי וכל אחד ישאל את רבותיו
 

ברל

משתמש ותיק
יש בכך כמה וכמה עניינים.
האחד שיש שכתבו שצוואתו נכתבה רק לזרעו.
ולאומרים חשש סכנה,אין ספק שזה בגדר תורת הנסתר ולא המציאות ממש, כמה ראינו שמקפידים על חלב ודגים שבגמ' מובא שזה סכנה?
בדדי הווה עובדא שלחמי שמו השני כשמי ואמר שיש אצלם הוראה במשפחה (מיוחסת) שבמקרה שזה רק שם שני וכמעט לא מכירים שם זה אין להקפיד.
יש שאמרו שבבת ת"ח וכדו' זה מעלה שעולה על כך.
 

סערצע

משתמש ותיק
ואמר הגר"מ פיינשטיין שאלו הם שני שמות ויכול לתת את השם לרך הנולד.
כי לו קוראים 'משה' ולשני 'משה חיים' ואין זה שם אחד,
וכן הוא בנידון דידן.
אולם אין אני בא לפסוק הלכות ורק מפי השמועה אמרתי וכל אחד ישאל את רבותיו
 

שיר ושבחה

משתמש רשום

שיר ושבחה

משתמש רשום
מי לנו גדול ממשה רבינו שאחת משמותיו הוא חבר כמו גם אביגדור ירד וגם לחמיו קראו חבר שמפו' במקרא
אולי ישנם כאלו שסברו כי אין מוקדם ומאוחר בתורה קאי גם על סדר הדורות.
אולם חבר רבינו וחבר חותנו חיו בתקופת מתן תורה שהיתה יותר מאלפיים שנה בטרם כתב ריה"ח את צוואתו המפורסמת.
אכן מצאנו כי קיימו אבותינו את התורה לפני שניתנה,
אולם לא מצאנו שקיימו אבותינו ורבותינו את צוואת ריה"ח בטרם נכתבה...
 

סערצע

משתמש ותיק
שם על שם אדם חי מצאנו רבות.
כשמדובר על אביו, זקנו ואבי־זקנו - נדיר מאד בין האשכנזים.
התופעה אכן קיימת (אבל לא נפוצה) כשאין קשר משפחתי.

(כן, גם בחצרות החסידים שמעו על כך לפעמים)
אשמח לדוגמאות (שאינן ע"ש האדמו"ר או הרב וכיו"ב).
 

שיר ושבחה

משתמש רשום
אבל לא נפוצה
זה עדיין לא משתווה לנכתב בצוואת ריה"ח.
אשמח לדוגמאות (שאינן ע"ש האדמו"ר או הרב וכיו"ב).
ישנם כמה סיפורי צדיקים ולאו דווקא על כאלו שהורו לתת את שמם לרך הנולד בחייהם.
הלא הן רשומות בקורות העם היהודי,
ואין בי כח לתור אחריהן ולהביא למע"כ מ"מ מדויק.
 

סערצע

משתמש ותיק
זה עדיין לא משתווה לנכתב בצוואת ריה"ח.
מה נכתב בצוואת ריה"ח ש'לא משתווה' עם הנ"ל?
התכוונת כנראה לספר חסידים סימן תס. וגם שם לא מפורש מה בדיוק ההקפדה ב"שמות החיים" (שגם היא נזכרה רק בלשון "יש מקומות").

ישנם כמה סיפורי צדיקים ולאו דווקא על כאלו שהורו לתת את שמם לרך הנולד בחייהם.
הלא הן רשומות בקורות העם היהודי,
ואין בי כח לתור אחריהן ולהביא למע"כ מ"מ מדויק.
שקראו לבן או נכד ע"ש אב או סב שעדיין בחיים?
אשמח מאד למקור שכזה.
 

סערצע

משתמש ותיק
כנ"ל, קריאה ע"ש אדם חי כשלא מדובר בצאצא ישיר שלו היא אכן תופעה קיימת (אבל לא נפוצה).
 

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
בספר רוח חייבם למרן החבי"ף [הרב חיים בן יעקב פאלאג'י] כותב בח"ב אה"ע בסימן ס"ב אות י"ג וז"ל:

שם סימן כ"ו. לא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו, או שמו כשם חמיו[1] עיין בסימן תע"ז עכ"ל. ושם בספר החסדים (סי' תע"ז) כתב וז"ל: וכן האדם שלקח אשה ששמה רבקה או שם א', ובנו לקח אשה ששמה רבקה, ובן בנו לקח אשה שמה רבקה, היא לא תצלח שהיא משולשת או הוא משולש שהאם והבת ובת הבת לקחו ג' שמות נמצא הוא לא יצליח[2], עכ"ל. וכ"כ מהרד"ף ז"ל בספר מזמור לדוד (ביו"ד סי' קי"ו דף קי"א ע"ב) שזוהי אזהרה ממרן האר"י ז"ל יע"ש.

וראיתי בספר יוסף אומץ להרב חיד"א ז"ל (סימן ל"ז אות ג') שכתב וז"ל: גם בצואת רבנו ז"ל דחתן וחמיו לא יהיו בשם אחד וכן כלה וחמותה. הגם שרבים לא חשו אני הצעיר ראיתי מעשים שלא הצליחו בזיווגם[3]. יע"ש. וגם אני בעוניי ראיתי הרבה מאד בעירנו זאת אנשים שהיה שמם כשם חמיהם ולא הצליחו הן במיתה בר מינן הן בעוני הן בלא בנים ועל הרוב הנקלה היה החתן ומעט מזער ראיתי שהגיע הנזק מאלו נזיקים הללו לחמיו ולכן שומר נפשו ירחק מזה ויש מתחכמים לשנות השם וזה כתוב שם בצוואת סימן ז"ך סמוך לזה וז"ל: ואם נשאה ישנה שם האחד אולי יש תקוה. עכ"ל. ומאחר שר"י החסיד ז"ל כתב ז"ל כתב בדרך ספק אולי יש תקוה מי הוא שיכנס בספקא בדבר דאיכא למיחש לסכנה וכיוצא בזה ומה גם שכתב ואם נשאת וכו' דש"מ דוקא אם נשאת הא לאו הכי אפילו ששידכה יוציאנה ועיין בתשובות תורת חסד (סי' רס"ח) ובתשובות שב יעקב (חלק אה"ע סוף כ"ג* דף ס"ה ע"ג) כתב דאם נעשה השידוך אין לבטלו בשביל זה ושמעתי מכמה גדולי רבנים שלא הקפידו על זה אפילו לכתחילה יע"ש. ועיין להרב המאירי ז"ל בהקדמתו לספר בית אבות שרבנו אברהם ב"ר יצחק אב"ד וחתנו זקנינו הגדול הראב"ד ז"ל ובשה"ג (ח"א דף א' ע"א) ע"ש. ועיין להרב נודע ביאודה (ח"ב חאה"ע סי' ע"ט) דקפידת צוואת ר"י החסיד היא דוקא על שם העצ* בעת לידתו אבל אם נשתנה שמו אח"כ לאיזה סיבה והוא שוה לשם חמיו אין קפידא יע"ש. ועיין בכיוצא בזה להרב שושנים לדוד (במסכת יומא)
  • בשם מיכה דלא קרינן ביה ושם רשעים ירקב [משלי י, ז] כיון שאינו שם העצם, יע"ש.




[1] ספר חסידים (מרגליות) צוואת ר' יהודה החסיד כג

חכמת אדם שער בית הנשים כלל קכג סעיף יג

ודע דמה שכתב בצוואת ר' יהודה חסיד סימן כ"ו שלא ישא אשה ששמה כשם אמו או שמו כשם חמיו הוא דוקא כשהם משולשים כגון אדם ששמו ראובן וחתנו שמו ראובן ואם יקח עוד חתן זה חתן ששמו ראובן אזי לא יצליח כיון שהוא משולש וכן אשה ששמה רבקה וכו' וכן כתב להדיא בספר חסידים סימן תע"ז והעולם טועים בזה:

[2] כנסת הגדולה הגהות בית יוסף אבן העזר סימן סב

[3] ואתיא מכללא אחת היתה שאמר אביה שאינו חש לזה ולא היו ימים מועטים שמת החתן בקצרות שנים והכלה אזלא ומדלדלא ושוב נשאת ונתגרשה ומתה בחוסר כל וזרע אין לה רחמנא ליצלן.




אשמח מאד לדעת אם מישהו יודע סיפורים מהיום כמו שמספר מרן החבי"ף ומעניין האם מקפדים בזה - פשוט לא יודע!

ומה בענין התחכמות שינוי השם?

ומה הדין ששמו יעקב חיים ושם חמיו יעקב?
לא יודע אם זה אומר משהו
אבל אני מכיר כמה וכמה משפחות ששם החתן וחמיו היו שווים
ול"ע נפטרו בקצויו"ש.
 
חלק עליון תַחתִית