הדרך סלולה
משתמש ותיק
בספר רוח חייבם למרן החבי"ף [הרב חיים בן יעקב פאלאג'י] כותב בח"ב אה"ע בסימן ס"ב אות י"ג וז"ל:
שם סימן כ"ו. לא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו, או שמו כשם חמיו[1] עיין בסימן תע"ז עכ"ל. ושם בספר החסדים (סי' תע"ז) כתב וז"ל: וכן האדם שלקח אשה ששמה רבקה או שם א', ובנו לקח אשה ששמה רבקה, ובן בנו לקח אשה שמה רבקה, היא לא תצלח שהיא משולשת או הוא משולש שהאם והבת ובת הבת לקחו ג' שמות נמצא הוא לא יצליח[2], עכ"ל. וכ"כ מהרד"ף ז"ל בספר מזמור לדוד (ביו"ד סי' קי"ו דף קי"א ע"ב) שזוהי אזהרה ממרן האר"י ז"ל יע"ש.
שם סימן כ"ו. לא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו, או שמו כשם חמיו[1] עיין בסימן תע"ז עכ"ל. ושם בספר החסדים (סי' תע"ז) כתב וז"ל: וכן האדם שלקח אשה ששמה רבקה או שם א', ובנו לקח אשה ששמה רבקה, ובן בנו לקח אשה שמה רבקה, היא לא תצלח שהיא משולשת או הוא משולש שהאם והבת ובת הבת לקחו ג' שמות נמצא הוא לא יצליח[2], עכ"ל. וכ"כ מהרד"ף ז"ל בספר מזמור לדוד (ביו"ד סי' קי"ו דף קי"א ע"ב) שזוהי אזהרה ממרן האר"י ז"ל יע"ש.
וראיתי בספר יוסף אומץ להרב חיד"א ז"ל (סימן ל"ז אות ג') שכתב וז"ל: גם בצואת רבנו ז"ל דחתן וחמיו לא יהיו בשם אחד וכן כלה וחמותה. הגם שרבים לא חשו אני הצעיר ראיתי מעשים שלא הצליחו בזיווגם[3]. יע"ש. וגם אני בעוניי ראיתי הרבה מאד בעירנו זאת אנשים שהיה שמם כשם חמיהם ולא הצליחו הן במיתה בר מינן הן בעוני הן בלא בנים ועל הרוב הנקלה היה החתן ומעט מזער ראיתי שהגיע הנזק מאלו נזיקים הללו לחמיו ולכן שומר נפשו ירחק מזה ויש מתחכמים לשנות השם וזה כתוב שם בצוואת סימן ז"ך סמוך לזה וז"ל: ואם נשאה ישנה שם האחד אולי יש תקוה. עכ"ל. ומאחר שר"י החסיד ז"ל כתב ז"ל כתב בדרך ספק אולי יש תקוה מי הוא שיכנס בספקא בדבר דאיכא למיחש לסכנה וכיוצא בזה ומה גם שכתב ואם נשאת וכו' דש"מ דוקא אם נשאת הא לאו הכי אפילו ששידכה יוציאנה ועיין בתשובות תורת חסד (סי' רס"ח) ובתשובות שב יעקב (חלק אה"ע סוף כ"ג* דף ס"ה ע"ג) כתב דאם נעשה השידוך אין לבטלו בשביל זה ושמעתי מכמה גדולי רבנים שלא הקפידו על זה אפילו לכתחילה יע"ש. ועיין להרב המאירי ז"ל בהקדמתו לספר בית אבות שרבנו אברהם ב"ר יצחק אב"ד וחתנו זקנינו הגדול הראב"ד ז"ל ובשה"ג (ח"א דף א' ע"א) ע"ש. ועיין להרב נודע ביאודה (ח"ב חאה"ע סי' ע"ט) דקפידת צוואת ר"י החסיד היא דוקא על שם העצ* בעת לידתו אבל אם נשתנה שמו אח"כ לאיזה סיבה והוא שוה לשם חמיו אין קפידא יע"ש. ועיין בכיוצא בזה להרב שושנים לדוד (במסכת יומא)
- בשם מיכה דלא קרינן ביה ושם רשעים ירקב [משלי י, ז] כיון שאינו שם העצם, יע"ש.
[1] ספר חסידים (מרגליות) צוואת ר' יהודה החסיד כג
חכמת אדם שער בית הנשים כלל קכג סעיף יג
ודע דמה שכתב בצוואת ר' יהודה חסיד סימן כ"ו שלא ישא אשה ששמה כשם אמו או שמו כשם חמיו הוא דוקא כשהם משולשים כגון אדם ששמו ראובן וחתנו שמו ראובן ואם יקח עוד חתן זה חתן ששמו ראובן אזי לא יצליח כיון שהוא משולש וכן אשה ששמה רבקה וכו' וכן כתב להדיא בספר חסידים סימן תע"ז והעולם טועים בזה:
[2] כנסת הגדולה הגהות בית יוסף אבן העזר סימן סב
[3] ואתיא מכללא אחת היתה שאמר אביה שאינו חש לזה ולא היו ימים מועטים שמת החתן בקצרות שנים והכלה אזלא ומדלדלא ושוב נשאת ונתגרשה ומתה בחוסר כל וזרע אין לה רחמנא ליצלן.
אשמח מאד לדעת אם מישהו יודע סיפורים מהיום כמו שמספר מרן החבי"ף ומעניין האם מקפדים בזה - פשוט לא יודע!
ומה בענין התחכמות שינוי השם?
ומה הדין ששמו יעקב חיים ושם חמיו יעקב?
אשמח מאד לדעת אם מישהו יודע סיפורים מהיום כמו שמספר מרן החבי"ף ומעניין האם מקפדים בזה - פשוט לא יודע!
ומה בענין התחכמות שינוי השם?
ומה הדין ששמו יעקב חיים ושם חמיו יעקב?