קראתי עוד לאחרונה הרבה על נושא החיסונים בכלל, ובהלכה בפרט. הנה מה שיצא לי (הדגשתי את עיקרי הדברים):
בכל נושא ההתנגדות לחיסונים, יש להבחין בין 2 קבוצות. קבוצה אחת, היא של אנשי בריאות או רופאים אלטרנטיביים, שמתנגדים באופן עקרוני לחיסונים מהסיבה שעדיף לעולם בצורה הטבעית ולא על ידי התערבות כימית. ולגבי הטענות שפעם הייתה יותר תמותה וכו', כבר דחו את זה על ידי הטענה שהיום יש יותר ניקיון והיגיינה, ועוד כיו"ב שיכלולים של מערכת ניקוז השפכים, ועוד ועוד. בין הטענות שלהם, שאם לא החיסונים היו הרבה רווחים אחרים שהחיסונים מונעים. למשל, המערכת החיסונית באופן כללי הייתה יותר טובה, כי היא התמודדה יותר. זה דבר שקשה להתווכח עליו, מה היה קורה אם... ובאמת שאף אחד לא יכול לנבא איזה נגיף יפרוץ וכו'.
קבוצה שניה של מתנגדים לחיסונים, זוהי קבוצה של רופאים שמכירים בחשיבות של החיסונים, והם מבקרים את החיסונים מתוך רצון לייעל ולשפר את המערכת, ולמנוע כמה שיותר תופעות לוואי ונזקים. קבוצה זו נשמע קולה היטב בעיקר בארצות הברית, אחת מההצלחות שלהם זה הקמת מערכת ממוחשבת של דיווח וניטור תופעות לוואי. עדיין אין חובת דיווח של רופאים, אלא מי שרוצה מדווח באופן התנדבותי. דבר זה הביא לביקורת על המערכת הזו, שאינה מועילה כי היא אינה משקפת את כל מה שקורה, כי רופאים מעדיפים לא לדווח, כדי להציג את החיסונים כבטוחים במאה אחוז.
מכאן ואילך אתייחס רק לקבוצה השנייה של מתנגדי החיסונים, דהיינו הרופאים שדורשים יותר מבחני בטיחות לחיסונים, ויותר ביקורת.
יש טענות רבות לכאן ולכאן, וגם אחרי שקראתי הרבה מאוד טענות טובות - קשה מאוד לדעת מה הדבר הנכון לעשות. כי מתנגדי החיסונים מציגים תמונה מאוד ברורה של חיסונים שלא נבדקו כל הצורך, ושאין מספיק מידע לגבי הנזק של החיסונים. מצד שני חברות התרופות מסרבות לעשות את הבדיקות והמחקרים שדורשים מתנגדי החיסונים, כך שאין מידע מוצק שיכול לברר בוודאות שהחיסונים מזיקים יותר ממה שהם מועילים.
יש כמה נקודות מטרידות מאוד בנוגע לבטיחות החיסונים, אך עדיין אין בכוחם להכריע לא לחסן:
1. יש מלחמת חורמה בכל "מתנגדי החיסונים", כולל אלו מהקבוצה השנייה של רופאים שרוצים לבקר את המערכת ולייעל אותה. המלחמה היא מאוד חזקה, עד כדי פיטורים של רופאים שמדברים נגד חיסונים. השתקה של המתנגדים עד כדי צנזורה. בפייסבוק מחקו קבוצות של מתנגדי חיסונים. בירחון רפואי ישראלי נכתב טור ביקורת חיובית על ספר שמציג פגמים בחיסונים בישראל: https://drive.google.com/file/d/1Wp_dyWvCL9dqBPIKd-IRJJkOKdOsqVch/view, הטור צונזר מהירחון הדיגיטלי: https://superfoodvegan.co.il/2019/11/20/צייד-מכשפות-במאה-ה-21/, ובחודש שלאחריו הופיעה הודעת מחאה של רשימת רופאים נגד הטור האמור.
רופאים יודעים היום שאם הם יבקרו באופן פומבי, אפילו מתוך רצון לשפר מתוך הצעה של רעיונות מעשיים לתיקון, הם יקבלו שימוע ממשרד הבריאות, ושמם הטוב יפגם - עד כדי איבוד מקום העבודה. מערכת כזו נמצאת בבעיה, כי היא מתגוננת ומחפה על עצמה כל הזמן, במקום לבדוק מה ואיך לשפר.
2. רופאים ואחיות בטיפת חלב, מתחסנים הרבה פחות, בכל העולם. נראה שהם מודעים יותר לנזק שרב על התועלת. בישראל למשל, רוב הרופאים בישראל אינם מתחסנים נגד שפעת - https://publichealth.doctorsonly.co.il/2019/12/178912/. ועוד נתון מישראל: אחיות בטיפת חלב בישראל נתבקשו להתחסן נגד שעלת במשך לא פחות מ-3 חודשים, ורק 2% מהן התרצו ואכן התחסנו .https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22446637/. וגם זה:39% מאחיות טיפות חלב במחוז חיפה ובעיר תל אביב דיווחו כי הן לא מחסנות את ילדיהן לפי התוכנית של משרד הבריאות .https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28043737
3. הרושם שרשויות הבריאות מנסות לשדר לאזרחים, שהחיסונים בטוחים ב-100% ואין ממה לחשוש כלל. למרות שהם בעצמם לא בטוחים בזה וכותבים כל מיני ניסוחים מעורפלים, כדי להמנע מתביעות וכדו'.
מבחינה הלכתית: יש חובה להתחסן. לפי ר' יצחק זילברשטיין (שכיום הוא הרב שהכי מתמצא בנושאי בריאות, גם מתוך שאלות ששולחים לו, וגם מתוך היכרותו עם רופאים. יש לו סדרה של 5 כרכים עבי כרס של "שיעורי תורה לרופאים"), גם אם חצי מהרופאים היו סבורים שהנזק של החיסונים גדול מהתועלת, עדיין יש חובה להתחסן. כי בסופו של דבר צריך ללכת על פי החלטת הממשלה ורשויות הבריאות, זאת על פי שו"ע הרב שפוסק שרופא שניתנה לו הרשות לרפאות זהו רופא שהוסמך ע"י הממשלה. ואפילו שרופאים אומרים שיש סיכונים בחיסונים ותופעות לואי וכדומה - עדיין יש להתחסן, על פי הכלל המופיע בגמרא, שיותר יש לו לאדם לשמור עצמו שלא יזיק משלא יוזק.
ר' יצחק נשאל גם על ידי רופא, שמכיוון שיש תחרות בין הקופות חולים מי יביא יותר מתחסנים לשפעת, לוחצים עליו לחסן כמה שיותר. אבל הוא אומר שאם הוא יאמר לבאים להתחסן את כל מה יודע על החיסון - הרבה מהם לא ירצו להתחסן. הוא שואל האם לא לומר להם את כל המידע, כדי שיתחסנו. ר"י זילברשטיין עונה לו, שאכן אין צורך לומר להם, ועדיף שיתחסנו. הכל כדי להגן על אנשים אחרים בעלי סיכון וכנ"ל (2 התשובות הנ"ל של ר"י זילברשטיין מובאות בירחון "ווי העמודים").
בכוונה אני מביא את דבריו של ר"י זילברשטיין, ולא דברי פוסקים מלפני 50 שנה, כי בעבר ידעו הרבה פחות על חיסונים - על התועלת שבהם וגם על הנזק האפשרי שבהם. למשל האוטיזם ממש חדש בעולם.
לא מצאתי רב או פוסק הלכה בן זמננו שמתנגד לחיסונים באופן רשמי, ומנמק ומסביר את שיטתו בספר או בתשובה או בקובץ תורני כל שהוא. אם יש למישהו פסק כזה (מנומק), אשמח אם יפנה אותי.
יוצא דבר מחודש: למרות שמבחינת החוק בישראל - אין עבירה פלילית או סנקציות למי שלא מחסן את ילדיו, מבחינה הלכתית יש חובה גמורה להתחסן.
אחרי כל מה שקראתי בנושא, אני באופן אישי נוטה לקבל את הצד שסבור שיש בחיסונים יותר נזק מאשר תועלת. אך מכיוון שמבחינה הלכתית חובה עלי לחסן את ילדי, יוצא לי מכל האמור 4 דברים למעשה:
1. לפני כל חיסון יש להתפלל ולבקש מהקב"ה שלא יגרם שום נזק ח"ו.
2. לא לקחת לחיסון ילד עם צינון או קל הרגשה לא טובה ואפילו הקלה ביותר. למרות שרשויות הבריאות מורות שאין שום בעיה להביא ילד עם חולי קל. אין ברשותם מספיק מחקרים לגבי הנזק שבאופן הזה.
3. אין לתת 2 חיסונים ביחד בשום אופן. גם רשויות הבריאות שאומרים שאפשר לחסן 2 או 3 חיסונים ביחד, מודים שאין בזה עדיפות, כל העניין הוא לא לבזבז את זמנם של הרופאים והאחיות בטיפת חלב. וגם טוענים שלא כדאי להביא את הילד פעמיים, כי לפעמים יש תופעות לואי של חום וכדו' וחבל שיהיה לו את זה פעמיים. אך יש רופאים שסבורים שכמה חיסונים בו זמנית מעלה את הסיכוי לנזק לטווח הארוך.
4. לתת את החיסונים כמה שיותר מאוחר. אחת הבעיות המרכזיות שיש בחיסונים, היא שרוב בדיקות הבטיחות נעשו על אנשים בוגרים ולא על תינוקות, וזה דבר מאוד משמעותי.