בקשה למקור מעשה המובא בשו"ת חתם סופר על ילדה שנפטרה

מכיון שהאבא אמר למוהל שיש לו בן ואחר כך חזר בו ואמר שזה בכלל בת, ובגלל צער המוהל הבת נפטרה.
מישהו מכיר את המקור לסיפור הזה ?
תודה רבה
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
שו"ת חתם סופר חלק ה (חושן משפט) סימן קעו
גי"ה קבלתי ע"ד השוחט מיכאל ראב שוחט בכפר א' פגע באיש א' נכבד כה' מיכאל פשקיז מקהלתו דמעלתו והתל בו שילדה אשתו של השוחט בן זכר ושמכבדו במצות מילת בנו באשר ידע המהתל ההוא כי הנכבד ר' מיכאל מהדר מאוד על מצוה זו וביום א' העבר נסע ר' מיכאל מהלך ארבעה שעות מקהלתו לכפר ההוא והנה שיקר בו ונקבה ילדה והי' לשחוק בעיני כל ונפשו בשאלתו וכן הגאון אבדק"ק ס"ה שואל אם יש להעביר השוחט מאומנתו על מעשה הנ"ל או מה לעשות לו.

(אמנם לא כתוב שהילדה נפטרה)
 

חיים כולכם היום

משתמש ותיק
פותח הנושא
תודה רבה,
איזה גאונים יש כאן. בלע"ה
אני שמעתי שהילדה בסוף נפטרה.. מעניין אם יש מקור לכך
 

לייבל

משתמש ותיק
טוביה פריד אמר:
@ מישהו יכול לעלות את המשך הפסק של החתם סופר. סיקרנתם אותי
וא"כ צריך לשלם לו שכרו משלם ושכר מילה הוא עשרה זהובים ושכר פסיעות אין בידי לשער ופליגי פוסקים בסי' שפ"ב אי שכרו קצוב או לפי ראות עיני הדיינים ונ"ל דהך שיעורא הוא ההפרש שבין שכר עושה בפועל ובין חשב לעשות ונאנס ולא עשה וק"ל וצ"ע קצת בעובדא דרבי וצדוקי ס"פ כיסו /כיסוי/ הדם. 
אך בזה"ז אין גובים כמבואר שם אך חוזר הדבר למ"ש סי' א' סעי' ה' ועוד שם סעי' ו' ויען אין לנו רשות ממלכות לנדות ואמנם מדינא הנידוי לגרשו מבה"כ ושלא למול את בנו ומכל הנראה לב"ד כמבואר בי"ד סי' של"ד סעי' ו' ברמ"א וש"ך סקי"ט ומכ"ש דאיכא עלי' רשעת לאו דלא תונו פשיטא שיכולים להעבירו מאומנתו עד שיפייס את שכנגדו בכל מה שראוי' לפי הנ"ל ולקבל תשובתו על חוצפתו ולאו של אונאה ועד אז אני מסכים להעבירו אם קבלו ב"ד טענת הצדדי' ואמתלאותם וימצא את השוחט חייב כנ"ל כל זה כתבתי בחפזי הכ"ד א"נ. פ"ב יום ב' ער"ח ניסן תקצ"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ. 
 
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
לייבל אמר:
טוביה פריד אמר:
@ מישהו יכול לעלות את המשך הפסק של החתם סופר. סיקרנתם אותי
וא"כ צריך לשלם לו שכרו משלם ושכר מילה הוא עשרה זהובים ושכר פסיעות אין בידי לשער ופליגי פוסקים בסי' שפ"ב אי שכרו קצוב או לפי ראות עיני הדיינים ונ"ל דהך שיעורא הוא ההפרש שבין שכר עושה בפועל ובין חשב לעשות ונאנס ולא עשה וק"ל וצ"ע קצת בעובדא דרבי וצדוקי ס"פ כיסו /כיסוי/ הדם. 
אך בזה"ז אין גובים כמבואר שם אך חוזר הדבר למ"ש סי' א' סעי' ה' ועוד שם סעי' ו' ויען אין לנו רשות ממלכות לנדות ואמנם מדינא הנידוי לגרשו מבה"כ ושלא למול את בנו ומכל הנראה לב"ד כמבואר בי"ד סי' של"ד סעי' ו' ברמ"א וש"ך סקי"ט ומכ"ש דאיכא עלי' רשעת לאו דלא תונו פשיטא שיכולים להעבירו מאומנתו עד שיפייס את שכנגדו בכל מה שראוי' לפי הנ"ל ולקבל תשובתו על חוצפתו ולאו של אונאה ועד אז אני מסכים להעבירו אם קבלו ב"ד טענת הצדדי' ואמתלאותם וימצא את השוחט חייב כנ"ל כל זה כתבתי בחפזי הכ"ד א"נ. פ"ב יום ב' ער"ח ניסן תקצ"ה לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ. 

הרב @לייבל יראה אור יאריך ימים על ממלכת התורה בקרב ישראל.
יישר כוח עצום.
סיפור מעניין.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
(כנראה) אין מקור לזה שהילדה נפטרה.

אלא שבספר המצבות של אייזנשטאט מופיעה מצבה של אברך צעיר שנפטר בקיצור ימים ה"ה בנו של "מיכאל ראב".

אולי מי שראה את זה, חישב את דרכי ההשגחה העליונה שזה קשור לקפידתו של המוהל, וסיפר על כך לשומעי לקחו, ואחד השומעים כבר הרחיב לספר שהילדה עצמה נפטרה רח"ל וכן הלאה והלאה.

אלא שאותו אברך נפטר כבר בשנת תקט"ו וסיפור דידן אירע בשנת תקצ"ו
 

חיים כולכם היום

משתמש ותיק
פותח הנושא
בס"ד
שמעתי על מקרה שקרה בדיוק ככה והילדה נפטרה ב"מ לאחר כמה חדשים מלידתה.
בשלמא אמר:
שבספר המצבות של אייזנשטאט מופיעה מצבה של אברך צעיר שנפטר בקיצור ימים ה"ה בנו של "מיכאל ראב"
יפה מאוד, איך הגעת לזה?
 
חלק עליון תַחתִית