יכול אם לקטו במלקט ורהיטני יהא חייב... מהו רהיטני ?

במבי

משתמש ותיק
הגמ' במכות כותבת:

ת"ר (ויקרא כא, ה) ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפי' גלחו במספרים יהא חייב ת"ל (ויקרא יט, כז) לא תשחית אי לא תשחית יכול אם לקטו במלקט ורהיטני יהא חייב תלמוד לומר לא יגלחו הא כיצד גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער: (דף כא.)

כלומר הגילוח האסור צריך שיהא בו ב' מאפיינים גם גילוח שזה תער וגם השחתה, אך אם יש מאפיין אחד אין איסור וא"כ במלקט ורהיטני שיש רק השחתה אין איסור.

וא"כ מהם מלקט ורהיטני?

מלקט זה פינצטה אך מהו הרהיטני?


והברטנורא כותב במכות: רהיטני. הוא מעצד בלשון מקרא. כלי שבו מחליק חרש עצים פני הלוח. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

והתרגום עה"פ חָרַ֤שׁ בַּרְזֶל֙ מַֽעֲצָ֔ד וּפָעַל֙ בַּפֶּחָ֔ם וּבַמַּקָּב֖וֹת יִצְּרֵ֑הוּ וַיִּפְעָלֵ֙הוּ֙ בִּזְר֣וֹעַ כֹּח֔וֹ גַּם־רָעֵב֙ וְאֵ֣ין כֹּ֔חַ לֹא־שָׁ֥תָה מַ֖יִם וַיִּיעָֽף (מד-יב)

נַפְחָא מִבַּרְזְלָא חֲצִינָא עָבֵיד וּנְפַח נוּר בְּשִׁיחוּרִין וּבְמַקוּבִין מַתְקֵיף לֵיהּ וְעָבִיד לֵיהּ בִּתְקוֹף חֵילֵהּ דְאִם יִכְפַּן עַבְדֵהּ וְלָא יֵיכוּל לָא יְהֵי בֵיהּ חֵיל וְאִם יִצְחֵי וְלָא יִשְׁתֵּי מַיָא יְהֵי מְשַׁלְהֵי:

ובפסוק כִּֽי־חֻקּ֥וֹת הָֽעַמִּ֖ים הֶ֣בֶל ה֑וּא כִּֽי־עֵץ֙ מִיַּ֣עַר כְּרָת֔וֹ מַעֲשֵׂ֥ה יְדֵ֥י־חָרָ֖שׁ בַּֽמַּעֲצָֽד׃

תרגם:

אֲרֵי גְזֵירַת עַמְמַיָא לְמָא אִינוּן אֲרֵי אָעָא מֵחוּרְשָׁא קָיִץ לֵיהּ עוֹבַד יְדֵי נַגָר בַּחֲצִינָא:


וכתוב חָרַ֣שׁ עֵצִים֮ נָ֣טָה קָו֒ יְתָאֲרֵ֣הוּ בַשֶּׂ֔רֶד יַעֲשֵׂ֙הוּ֙ בַּמַּקְצֻע֔וֹת וּבַמְּחוּגָ֖ה יְתָאֳרֵ֑הוּ וַֽיַּעֲשֵׂ֙הוּ֙ כְּתַבְנִ֣ית אִ֔ישׁ כְּתִפְאֶ֥רֶת אָדָ֖ם לָשֶׁ֥בֶת בָּֽיִת׃ (ישעיה מד-יג)

וכותב שם רש"י:

יעשהו במקצועות. ומחליקו ברהיטני ואיזמל, מקצועות ת"י אזמליא:

והרד"ק מפרש מקצוע:

יעשהו במקצעות. ואחר שסמן אותו יתקנהו במקצעות ומקצעות הם שני כלים דומין במלאכתם לאחד קורין לו פלאנ"א ולאחר סימנ"ט שמקלף בהם הנגר פני העץ ומחליקו, ותרגום ואת הבית יקציע יקלף ותרגום יונתן במקצעות באזמילא ואלו הכלים עשויין כמו אזמלים:

כך שלא כ"כ ברור לי מהו הרהיטני

כי קשה לי להאמין שזה הוא:

image.png

כי הוא יותר דומה לתער.
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
במבי אמר:
הגמ' במכות כותבת:

ת"ר (ויקרא כא, ה) ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפי' גלחו במספרים יהא חייב ת"ל (ויקרא יט, כז) לא תשחית אי לא תשחית יכול אם לקטו במלקט ורהיטני יהא חייב תלמוד לומר לא יגלחו הא כיצד גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער: (דף כא.)

כלומר הגילוח האסור צריך שיהא בו ב' מאפיינים גם גילוח שזה תער וגם השחתה, אך אם יש מאפיין אחד אין איסור וא"כ במלקט ורהיטני שיש רק השחתה אין איסור.

וא"כ מהם מלקט ורהיטני?

מלקט זה פינצטה אך מהו הרהיטני?


והברטנורא כותב במכות: רהיטני. הוא מעצד בלשון מקרא. כלי שבו מחליק חרש עצים פני הלוח. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

והתרגום עה"פ חָרַ֤שׁ בַּרְזֶל֙ מַֽעֲצָ֔ד וּפָעַל֙ בַּפֶּחָ֔ם וּבַמַּקָּב֖וֹת יִצְּרֵ֑הוּ וַיִּפְעָלֵ֙הוּ֙ בִּזְר֣וֹעַ כֹּח֔וֹ גַּם־רָעֵב֙ וְאֵ֣ין כֹּ֔חַ לֹא־שָׁ֥תָה מַ֖יִם וַיִּיעָֽף (מד-יב)

נַפְחָא מִבַּרְזְלָא חֲצִינָא עָבֵיד וּנְפַח נוּר בְּשִׁיחוּרִין וּבְמַקוּבִין מַתְקֵיף לֵיהּ וְעָבִיד לֵיהּ בִּתְקוֹף חֵילֵהּ דְאִם יִכְפַּן עַבְדֵהּ וְלָא יֵיכוּל לָא יְהֵי בֵיהּ חֵיל וְאִם יִצְחֵי וְלָא יִשְׁתֵּי מַיָא יְהֵי מְשַׁלְהֵי:

ובפסוק כִּֽי־חֻקּ֥וֹת הָֽעַמִּ֖ים הֶ֣בֶל ה֑וּא כִּֽי־עֵץ֙ מִיַּ֣עַר כְּרָת֔וֹ מַעֲשֵׂ֥ה יְדֵ֥י־חָרָ֖שׁ בַּֽמַּעֲצָֽד׃

תרגם:

אֲרֵי גְזֵירַת עַמְמַיָא לְמָא אִינוּן אֲרֵי אָעָא מֵחוּרְשָׁא קָיִץ לֵיהּ עוֹבַד יְדֵי נַגָר בַּחֲצִינָא:


וכתוב חָרַ֣שׁ עֵצִים֮ נָ֣טָה קָו֒ יְתָאֲרֵ֣הוּ בַשֶּׂ֔רֶד יַעֲשֵׂ֙הוּ֙ בַּמַּקְצֻע֔וֹת וּבַמְּחוּגָ֖ה יְתָאֳרֵ֑הוּ וַֽיַּעֲשֵׂ֙הוּ֙ כְּתַבְנִ֣ית אִ֔ישׁ כְּתִפְאֶ֥רֶת אָדָ֖ם לָשֶׁ֥בֶת בָּֽיִת׃ (ישעיה מד-יג)

וכותב שם רש"י:

יעשהו במקצועות. ומחליקו ברהיטני ואיזמל, מקצועות ת"י אזמליא:

והרד"ק מפרש מקצוע:

יעשהו במקצעות. ואחר שסמן אותו יתקנהו במקצעות ומקצעות הם שני כלים דומין במלאכתם לאחד קורין לו פלאנ"א ולאחר סימנ"ט שמקלף בהם הנגר פני העץ ומחליקו, ותרגום ואת הבית יקציע יקלף ותרגום יונתן במקצעות באזמילא ואלו הכלים עשויין כמו אזמלים:

כך שלא כ"כ ברור לי מהו הרהיטני

כי קשה לי להאמין שזה הוא:

image.png

כי הוא יותר דומה לתער.
השאלה אם רהיטני של השערות הוא אותו רהיטני של כלי הנגרים של בבא קמא קיט:
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד הבנים אמר:
במבי אמר:
השאלה אם רהיטני של השערות הוא אותו רהיטני של כלי הנגרים של בבא קמא קיט:

זה מה שאני שואל.

כי התכונות שצריכות להיות לרהיטני הם, דבר שמשחית את השיער מעיקרו כדוגמת המלקט (פינצטה)


 
 

HaimL

משתמש ותיק
אולי הרהיטני הוא שם כולל לכל כלי שמריצים (ריהטא) על פני משטח כדי להחליקו וליישרו, וישנם כלים כאלה בגדלים שונים, לפי עדינות המלאכה, ומקצתם ראויים בדוחק להשחית שיער.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
הגמ' במכות כותבת:

ת"ר (ויקרא כא, ה) ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפי' גלחו במספרים יהא חייב ת"ל (ויקרא יט, כז) לא תשחית אי לא תשחית יכול אם לקטו במלקט ורהיטני יהא חייב תלמוד לומר לא יגלחו הא כיצד גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער: (דף כא.)

כלומר הגילוח האסור צריך שיהא בו ב' מאפיינים גם גילוח שזה תער וגם השחתה, אך אם יש מאפיין אחד אין איסור וא"כ במלקט ורהיטני שיש רק השחתה אין איסור.

וא"כ מהם מלקט ורהיטני?

מלקט זה פינצטה אך מהו הרהיטני?


והברטנורא כותב במכות: רהיטני. הוא מעצד בלשון מקרא. כלי שבו מחליק חרש עצים פני הלוח. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

והתרגום עה"פ חָרַ֤שׁ בַּרְזֶל֙ מַֽעֲצָ֔ד וּפָעַל֙ בַּפֶּחָ֔ם וּבַמַּקָּב֖וֹת יִצְּרֵ֑הוּ וַיִּפְעָלֵ֙הוּ֙ בִּזְר֣וֹעַ כֹּח֔וֹ גַּם־רָעֵב֙ וְאֵ֣ין כֹּ֔חַ לֹא־שָׁ֥תָה מַ֖יִם וַיִּיעָֽף (מד-יב)

נַפְחָא מִבַּרְזְלָא חֲצִינָא עָבֵיד וּנְפַח נוּר בְּשִׁיחוּרִין וּבְמַקוּבִין מַתְקֵיף לֵיהּ וְעָבִיד לֵיהּ בִּתְקוֹף חֵילֵהּ דְאִם יִכְפַּן עַבְדֵהּ וְלָא יֵיכוּל לָא יְהֵי בֵיהּ חֵיל וְאִם יִצְחֵי וְלָא יִשְׁתֵּי מַיָא יְהֵי מְשַׁלְהֵי:

ובפסוק כִּֽי־חֻקּ֥וֹת הָֽעַמִּ֖ים הֶ֣בֶל ה֑וּא כִּֽי־עֵץ֙ מִיַּ֣עַר כְּרָת֔וֹ מַעֲשֵׂ֥ה יְדֵ֥י־חָרָ֖שׁ בַּֽמַּעֲצָֽד׃

תרגם:

אֲרֵי גְזֵירַת עַמְמַיָא לְמָא אִינוּן אֲרֵי אָעָא מֵחוּרְשָׁא קָיִץ לֵיהּ עוֹבַד יְדֵי נַגָר בַּחֲצִינָא:


וכתוב חָרַ֣שׁ עֵצִים֮ נָ֣טָה קָו֒ יְתָאֲרֵ֣הוּ בַשֶּׂ֔רֶד יַעֲשֵׂ֙הוּ֙ בַּמַּקְצֻע֔וֹת וּבַמְּחוּגָ֖ה יְתָאֳרֵ֑הוּ וַֽיַּעֲשֵׂ֙הוּ֙ כְּתַבְנִ֣ית אִ֔ישׁ כְּתִפְאֶ֥רֶת אָדָ֖ם לָשֶׁ֥בֶת בָּֽיִת׃ (ישעיה מד-יג)

וכותב שם רש"י:

יעשהו במקצועות. ומחליקו ברהיטני ואיזמל, מקצועות ת"י אזמליא:

והרד"ק מפרש מקצוע:

יעשהו במקצעות. ואחר שסמן אותו יתקנהו במקצעות ומקצעות הם שני כלים דומין במלאכתם לאחד קורין לו פלאנ"א ולאחר סימנ"ט שמקלף בהם הנגר פני העץ ומחליקו, ותרגום ואת הבית יקציע יקלף ותרגום יונתן במקצעות באזמילא ואלו הכלים עשויין כמו אזמלים:

כך שלא כ"כ ברור לי מהו הרהיטני

כי קשה לי להאמין שזה הוא:

image.png

כי הוא יותר דומה לתער.


הערוך כותב

רהטני [הוביל] (שבת לז) לפי שא"א לר"ה שתלקט במלקט וברהיטרי (ב"ק קיט) והיוצא מתחת המקדח ומתחת הרהיטני פי' בלע"ז רדי"טורא ויש עוד מהם בערך מלקט ויש פ"א בערך גנוסטר: (raschiatore)

וכן אוצר לעזי רש"י

1364 / (קידושין לה:) / רהיטני
פליינ"א / [plaine] pleine / מקצועה
ראה לעיל מס' 1363. רש"י מבחין בין שני מיני מקצועות "של מצחצחי חרבות, שמחליקים בו את תיק הסייף" ("מלקט"), ו"של עושי תריסין [כלומר מגנים]". וכן בעקביות הוא מפרש (לעיל מס' 340) את כל הביטוי "מלקט רהיטני" בפליינ"א. בכל המקומות הנוספים, שבהם הלעז מופיע, הוא מפרש את "רהיטני" בלבד.
✭ plane


Plane זה המקצועה שלנו (אפשר לקבל סחרחורת רק מסוגי המקצועות שקיימים !) ואכן רש"י כותב במכות כא. שהמקצוע משחיתה את בשיער אך אין דרך לגלח בה, וצ"ל שדרך הגילוח זה לפי הגדרת התורה ולא לפי הרגל האנשים, ואמר לי החברותא שלי שלפי זה תער דהיום משמע שהוא כמקצועה ! (לעיון בלבד ולא להלכה כמובן) 
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
 בה, וצ"ל שדרך הגילוח זה לפי הגדרת התורה ולא לפי הרגל האנשים, ואמר לי החברותא שלי שלפי זה תער דהיום משמע שהוא כמקצועה ! (לעיון בלבד ולא להלכה כמובן) 
תער שלנו נוהגים לגלח בו בכל העולם.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
במבי אמר:
 בה, וצ"ל שדרך הגילוח זה לפי הגדרת התורה ולא לפי הרגל האנשים, ואמר לי החברותא שלי שלפי זה תער דהיום משמע שהוא כמקצועה ! (לעיון בלבד ולא להלכה כמובן) 
תער שלנו נוהגים לגלח בו בכל העולם.

גם סם שלנו הוא משחית ונוהגים לגלח בו בכל העולם.

(אני גם מנסה להבין.....)


ומה ההבדל בין הרהיטני המותר הנ"ל לבין תער דהיום ?

JackPlane3.jpg


ואולי תער האסור הוא דווקא הנ"ל ?

300px-Wacker_Rasiermesser_auf_Streichriemen.jpg



 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרך אגב הרהיטני ומרכיביו זה תורה שלימה 

300px-Plane_parts.jpg
 
המרכיבים הסטנדרטיים של מישור יד כוללים:
  • A: פה ; פתח בסוליית המטוס דרכו הלהב משתרע ודרכו עולים שבבי עץ.
  • B: ברזל ; להב פלדה החותך את העץ.
  • C: מכסה מנוף ; מאבטח את מכסה הברזל ומגהץ היטב לצפרדע.
  • D: כפתור כוונון עומק ; שולט בעומק החיתוך של הברזל.
  • E: כפתור ; מאפשר יד שנייה להנחות את המטוס.
  • F: ברזל מכסה או מפסק שבבים ; מחזק את הברזל והתלתלים ומתפרק שבבי עץ כשהם עוברים דרך הפה.
  • G: מנוף כוונון לרוחב ; מטה את הברזל כך שעומק החיתוך יהיה אחיד על פני הפה.
  • H: tote ; הידית העיקרית לאחיזת המטוס.
  • אני: מנוף פקה ; שמסובב קטע הזזה בקצה הקדמי של הסוליה כדי להתאים את הפער בפה המטוס. הוא מעוגן למוט הברגה של הכפתור ומאובטח על ידי הידוק הכפתור.
  • J: צפרדע  ; טריז ברזל מתכוונן המחזיק את הברזל המטוס בזווית המתאימה ומאפשר לגוון בעומקו ביחס לסוליה. הצפרדע מוברגת אל החלק הפנימי של הסוליה דרך שני חריצים מקבילים ובמישורים רבים ניתן לכוונן אותה רק עם מברג כאשר מסירים את הברזל המטוס. כמה מטוסים, כגון סטנלי סלע מטוסי קו ספסל שנעשו על ידי Lie-Nielsen ו- WoodRiver / יערנות יש מנגנון בורג המאפשר הצפרדע כדי להיות מותאמת מבלי להסיר את הלהב.
  • סוליה ; את החלק התחתון של המטוס.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
במבי אמר:
 בה, וצ"ל שדרך הגילוח זה לפי הגדרת התורה ולא לפי הרגל האנשים, ואמר לי החברותא שלי שלפי זה תער דהיום משמע שהוא כמקצועה ! (לעיון בלבד ולא להלכה כמובן) 
תער שלנו נוהגים לגלח בו בכל העולם.

גם סם שלנו הוא משחית ונוהגים לגלח בו בכל העולם.

(אני גם מנסה להבין.....)
תער של היום ודאי היינו תער של הגמ', ואם נשתכח ממנו מה זה רהיטני אין בכך כלום.
רהיטני הוא דבר שלא מגלחים עמו היינו שאינו ראוי ונוח לגילוח, כנראה מחמת שהוא כמו פינצטה שמוריד מעט מעט או מחמת טעם אחר, או מחמת שהוא נועד לחרבות או למשהו אחר, על כל פנים הוא אינו נוח, זה לא תלוי במנהג אלא במה ראוי לנהוג.
מה ששאלת מסם, על כרחך צ''ל שסם לא מיקרי גילוח אע''ג שיש בו השחתה, ויש בזה כבר תשובת נוב''י לבן המחבר. ואף אי נימא שדרך לגלח בסם מ''מ אפשר ששם גילוח הוא לא בסם, אולי מחמת שאדם חסר ציוויליזציה אין לו סם, וסתם גילוח הוא במה שמצוי בכל מקום ותנאי.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
במבי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
תער שלנו נוהגים לגלח בו בכל העולם.

גם סם שלנו הוא משחית ונוהגים לגלח בו בכל העולם.

(אני גם מנסה להבין.....)
תער של היום ודאי היינו תער של הגמ', ואם נשתכח ממנו מה זה רהיטני אין בכך כלום.
רהיטני הוא דבר שלא מגלחים עמו היינו שאינו ראוי ונוח לגילוח, כנראה מחמת שהוא כמו פינצטה שמוריד מעט מעט או מחמת טעם אחר, או מחמת שהוא נועד לחרבות או למשהו אחר, על כל פנים הוא אינו נוח, זה לא תלוי במנהג אלא במה ראוי לנהוג.
מה ששאלת מסם, על כרחך צ''ל שסם לא מיקרי גילוח אע''ג שיש בו השחתה, ויש בזה כבר תשובת נוב''י לבן המחבר. ואף אי נימא שדרך לגלח בסם מ''מ אפשר ששם גילוח הוא לא בסם, אולי מחמת שאדם חסר ציוויליזציה אין לו סם, וסתם גילוח הוא במה שמצוי בכל מקום ותנאי.

מי אמר שנשתכח מהו רהיטני ?

כותב הערוך

אזמל   [מעסר] של רהיטני (בשבת נח) ברזל שהוא דבוק בעץ ושפים בו נגרים כלים ומיישרים בו לוחות החביות ובלע"ז קורין אותה דריטורא. המעצד והאיזמל במשנה כלים בפרק הסייף והסכין ובפ"ב (בשחיטת חולין כח) תרגום חרבות צורים איזמלין חריפון יקרענה בתער הסופר תרגומו באיזמל ספרא יעשהו במקצועות תרגומו באזמילא (א"ב פי' בלשון יוני תער וסכין קטן וחרב הרצענים):

לשון המאירי

מספורת של פרקים והוא ששני סכינים שלו מתפרדים ואין תקועים במסמר אלא ע"י חוליות ואחר המלאכה פורקן זו מזו וכן אזמל של רהיטני התקוע בתוך העץ ואחר מלאכה נוטל אזמל ומצניעו

השחתת זקן אין בה חיוב אלא בגלוח שיש בו השחתה הא כל שגלח במספרים אין כאן חיוב שאין זה השחתה ואם לקטו במלקט וברהיטני ובכיוצא באלו מכלים שמלקטין בהם את השער דרך ליקוט ועוקרין אותו משרש פטור שאין זה גלוח ואי זה הוא גלוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער: (מקור)

....כלי המחובר משתי חתיכות ולא נתחברו במסמר אלא בחליות כגון מספורת של פרקים שמחברין את זוגותיה בשעת מלאכה או בתקיעה מהודקת כגון איזמל של רהיטני שתוקעין להב החרב בתוך דפוס של עץ המתקן לה להחליק את העץ ומסירין אותו משם אחר מלאכה כל אלו וכיוצא בהן דבר תורה בשעת מלאכה הרי הן חבור (מקור)

נימוקי יוסף

ורהיטני. הוא דוגמתו ועל שם שהוא רץ בגלוחו וקל נקרא כך כדמתרגם וירץ ורהט:

תפארת ישראל

או ברהיטני
[הובעל] קטן. דאף שמשחית כמו תער אפ"ה שרי לרבנן, מדאין דרך לגלח בו [תלמיד רש"י בפירושו בש"ס דכ"א א']:

תוספות בנזיר
 דתניא ופאת זקנם לא יגלחו - בכהנים כתיב יכול אפי' במספרים יהא חייב ת"ל ולא תשחית פאת זקנך בישראל כתיב ובמספרים ליכא השחתה שאינו נוטל השער מעיקרו ושרשו:
אי לא תשחית יכול אפי' במלקט ורהיטני יהא חייב - שאף הם משחיתים השער מעיקרו ת"ל ופאת זקנם לא יגלחו והם אינם קרויים גילוח שאינם רגילים לגלח בהם:
 
הברטנורא כותב​

רהיטני. הוא מעצד בלשון מקרא. כלי שבו מחליק חרש עצים פני הלוח. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

רמב"ם בפירוש המשניות

ורהיטני כלי ברזל משרש השער ותולש אותו מעקרו. ומלקט כעין מלקחיים ואין הלכה כרבי אליעזר:

בכור שור

....כגון תער שמגלח ומשחית שאינו משייר כלום חוץ לבשר, לאפוקי מלקט ורהיטני שעוקרים השער ומספרים 





ויעוין כאן 

https://www.sefaria.org.il/Mishpetei_Uziel%2C_Volume_II%2C_Yoreh_De'ah.23.19?vhe=Mishpetei_Uziel,_Jerusalem,_1995-2005&qh=%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%98%D7%A0%D7%99

 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
וצ"ע אם נפסקה הלכה כמו חכמים שגילוח ברהיטני מותר מדוע הרמב"ם לא כתבה והמחבר בשו"ע לא פסקה ולא הביא הלכה זו כלל ???
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
וצ"ע אם נפסקה הלכה כמו חכמים שגילוח ברהיטני מותר מדוע הרמב"ם לא כתבה והמחבר בשו"ע לא פסקה ולא הביא הלכה זו כלל ???
אולי כי נשתכח מהו רהיטני, הפירושים לעיל הם כלליים מאוד.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
במבי אמר:
וצ"ע אם נפסקה הלכה כמו חכמים שגילוח ברהיטני מותר מדוע הרמב"ם לא כתבה והמחבר בשו"ע לא פסקה ולא הביא הלכה זו כלל ???
אולי כי נשתכח מהו רהיטני, הפירושים לעיל הם כלליים מאוד.
 

דווקא הפירושים מפרשים די ברור איך הוא נראה כהגדרת הערוך "...כגון איזמל של רהיטני שתוקעין להב החרב בתוך דפוס של עץ המתקן לה להחליק את העץ ומסירין אותו משם אחר מלאכה כל אלו" ומה עוד שרש"י כותב מפורש ששם הכלי הוא פליינ"א ואכן באנגלית שם כלי המקצוע הוא "פליין" וא"כ די ברור שזהו הרהיטני !

ומה שנכון שע"פ הגמ' בבא קמא שמשמע שיש ב' סוגי רהיטני (שזהו אותו כלי בדיוק רק שמרחק הסכין מהעץ שונה)

מה שהחרש כו': ורמינהי מה שהחרש מוציא במעצד והנפסק במגירה הרי אלו של בעל הבית והיוצא מתחת מקדח ומתחת רהיטני והנגרר במגירה הרי אלו שלו אמר רבא באתרא דתנא דידן איכא תרתי חציני לרבתי קרי לה כשיל ולזוטרתי קרי לה מעצד באתרא דתנא ברא חד הוא דאיכא וקרו לה מעצד (דף קיט:)
 
חלק עליון תַחתִית