כל אחד יכול להיות כמשה - האמנם?

כעת ראיתי מש"כ האור החיים בפרשתן וז"ל: "עוד ירצה במאמר ראה אנכי על דרך אומרם ז"ל (רמב"ם הל' תשובה פ"ה) יכול אדם לעשות עצמו כמשה רבינו, והוא מה שהעירם כי אליו יראו להדמות אליו כל הבא ליקרב לעבודת הקודש עבודת ה' ולא יעריכו עצמן עם מה שלמטה מהם ויהיו בעיני עצמן כי כביר מצאה ידם, ואמר לשון יחיד, אולי שלא אמר רמז זה אלא ליחידי עם אשר יכינו עצמן להשגה עליונה, כי מי ומי הראוי להשיג השגה זו להיות כמשה, וכנגד שאר כללות ישראל אמר נותן לפניכם".
 

כנסת - ישראל

משתמש רגיל
פעם במחנה בני תורה שע"י ישיבת "עטרת ישראל"
הגיע מרן הרב שטיינמן ואמר שהפשט בדברי ברמב"ם הוא: שזה ודאי לא יעלה על הדעת להיות כל א' כמשה רבנו אלא כוונת הרמב"ם היא שכל א' יכול להגיע למיצוי כל כוחותיו כמו שמשה רבנו שהגיע למיצוי כל הכוחות
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
יש ערבוב גדול לדעתי, בכוונת הרמב"ם שכל אחד יכול להיות כמשה

יש שתי מערכות באדם, שני קוים שחוצים אותו
אחד מחלק בין ימין ושמאל
ואחד מחלק בין מעלה ומטה

אחד הנושא שלו הוא - צדקות
השני הנושא שלו הוא - גדלות

אף אחד בעולם לא יכול להבטיח לך שתוכל להיות כמשה רבנו, כי התורה מעידה - 'לא קם'

כל אחד קיבל משמים את המקום שלו בכלל ישראל, בהיסטוריה, בציבור, ביחיד
לא יהיה עוד משה רבנו כי לא צריך עוד יציאת מצרים, וכמו שלא יהיו עוד אבות, כי אין קוראים אבות אלא שלשה [מכאן שיש פירוש אחר במושג מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי - והפירוש האמיתי מובן מתוכו].

משל למה הדבר דומה.
לגנרל וחייל.
לשניהם יש בחירה, אבל החייל הוא קטן, והגנרל גדול
החייל יכול להיות נאמן למולדתו והוא יכול להיות בוגד, אבל בין הבגידה ובין הנאמנות, לא מעלות ולא מורידות מדי הרבה, כי כמה הוא כבר יכול להועיל וכמה הוא כבר יכול להזיק
לעומת זה, הגנרל, המרחב של הבחירה שלו - גדול
הוא יכול להיות נאמן, ואז להוביל את הצבא בצורה טובה, להועיל לכל הממלכה ולהגן עליה
והוא יכול להיות בוגד, למסור סודות לאויב וכו' וכו'.

בקיצור, גם החייל וגם הגנרל, יכולים להיות 100% צדיקים, ו 100% רשעים.
אבל לעולם מרחב הבחירה של הגנרל תהיה הרבה יותר גדולה.
ולא בהכרח שהחייל מסוגל להיות גדול כמו גנרל, אבל הוא בודאי יכול להיות צדיק.
רק שהגנרל יהיה צדיק גדול, והחייל יהיה צדיק קטן.

אותו הדבר,
כל אחד יכול להיות צדיק כמשה או רשע כירבעם
אבל לא גדול כמשה, וכן, גם לא גדול כירבעם...
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
ספר וסופר אמר:
יש ערבוב גדול לדעתי, בכוונת הרמב"ם שכל אחד יכול להיות כמשה

יש שתי מערכות באדם, שני קוים שחוצים אותו
אחד מחלק בין ימין ושמאל
ואחד מחלק בין מעלה ומטה

אחד הנושא שלו הוא - צדקות
השני הנושא שלו הוא - גדלות

אף אחד בעולם לא יכול להבטיח לך שתוכל להיות כמשה רבנו, כי התורה מעידה - 'לא קם'

כל אחד קיבל משמים את המקום שלו בכלל ישראל, בהיסטוריה, בציבור, ביחיד
לא יהיה עוד משה רבנו כי לא צריך עוד יציאת מצרים, וכמו שלא יהיו עוד אבות, כי אין קוראים אבות אלא שלשה [מכאן שיש פירוש אחר במושג מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי - והפירוש האמיתי מובן מתוכו].

משל למה הדבר דומה.
לגנרל וחייל.
לשניהם יש בחירה, אבל החייל הוא קטן, והגנרל גדול
החייל יכול להיות נאמן למולדתו והוא יכול להיות בוגד, אבל בין הבגידה ובין הנאמנות, לא מעלות ולא מורידות מדי הרבה, כי כמה הוא כבר יכול להועיל וכמה הוא כבר יכול להזיק
לעומת זה, הגנרל, המרחב של הבחירה שלו - גדול
הוא יכול להיות נאמן, ואז להוביל את הצבא בצורה טובה, להועיל לכל הממלכה ולהגן עליה
והוא יכול להיות בוגד, למסור סודות לאויב וכו' וכו'.

בקיצור, גם החייל וגם הגנרל, יכולים להיות 100% צדיקים, ו 100% רשעים.
אבל לעולם מרחב הבחירה של הגנרל תהיה הרבה יותר גדולה.
ולא בהכרח שהחייל מסוגל להיות גדול כמו גנרל, אבל הוא בודאי יכול להיות צדיק.
רק שהגנרל יהיה צדיק גדול, והחייל יהיה צדיק קטן.

אותו הדבר,
כל אחד יכול להיות צדיק כמשה או רשע כירבעם
אבל לא גדול כמשה, וכן, גם לא גדול כירבעם...
כן משמע ברמב"ם
רמב"ם הלכות תשובה פרק ה הלכה ב
אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או א סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות - לגבי משה וירבעם הזכיר רק צדיק ורשע ולא שאר הענינים
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
הרמב''ם מדבר במפורש על צדקות ולא על השגות. אי אפשר להשיג יותר ממי ששמע מהקב''ה בכבודו ובעצמו, אבל מלשון האוה''ח צ''ע.
האוה"ח עצמו מצמצם את הרמב"ם ליחידי סגולה
כך שהוא בכל מקרה מוציא את הרמב"ם מפשוטו
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
יש גדולי הדורות שהיו כמו משה רבינו.
אהרן הכהן, שמואל הנביא, שלמה המלך, ירמיהו הנביא, עזרא הסופר, הלל הזקן,
ובדורות אחרונים בצואת יסוד ושורש העבודה העיד על עצמו שהיה באמונה כמו משה רבינו, אלא ...
(ואיני יודע לעיין בזה )
 

אברך

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
יש גדולי הדורות שהיו כמו משה רבינו.
אהרן הכהן, שמואל הנביא, שלמה המלך, ירמיהו הנביא, עזרא הסופר, הלל הזקן,
ובדורות אחרונים בצואת יסוד ושורש העבודה העיד על עצמו שהיה באמונה כמו משה רבינו, אלא ...
(ואיני יודע לעיין בזה )
מקורות בבקשה
 
 

נבשר

משתמש ותיק
שאלה: למה משה רבינו הוא סמל לצדקות יותר מאברהם יצחק יעקב שבטים אהרן וכו' והרשימה רבה, וכן יש בגמ' על ד' שמתו בעטיו של נחש אז הו"ל לרמב"ם להביאם?
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
נבשר אמר:
שאלה: למה משה רבינו הוא סמל לצדקות יותר מאברהם יצחק יעקב שבטים אהרן וכו' והרשימה רבה, וכן יש בגמ' על ד' שמתו בעטיו של נחש אז הו"ל לרמב"ם להביאם?

מסתבר שזה על בסיס המשנה אבות ה

משה זכה וזיכה, ירבעם חטא והחטיא

וצ"ע במשנה עצמה כנ"ל, וכן ברמב"ם מה מיוחד בענין של זכה וזיכה
 
אף שאיירו ממשה יש בנו"ט לצטט ד' השפ"א ריש פ' במדבר:
כמו ששמעתי מאא"ז מו"ר זצללה"ה בשם הרב הקדוש מפרשיסחא ז"ל עמ"ש לעולם יאמר אדם מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב. וכי איזה שוטה ידמה מעשיו למעשה אבות הקדושים. אך פי' יגיעו שיהי' למעשיו נגיעה ודביקות וחיבור במעשה אבות כו' ודפח"ח כי בוודאי אין מעשה הדורות שוין. אבל ע"י הביטול אל השורש והוא ע"י האבות יוכל להתקרב ולדבק כל מעשיו בשורש החיות. וזהו לבית אבותם. ובכל מעשה צריך אדם לומר מתי יגיעו כו':

(ומ"מ זכור לי שבחד דוכתא השפ"א מסיים בלשון כזו בערך, שעתידין כ"א מישראל להיות כאברהם יצחק ויעקב כמש"כ מתי יגיעו מעשי וכו'. ולא עלה בידי למצוא כרגע).
 

אין חכמה

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
נבשר אמר:
שאלה: למה משה רבינו הוא סמל לצדקות יותר מאברהם יצחק יעקב שבטים אהרן וכו' והרשימה רבה, וכן יש בגמ' על ד' שמתו בעטיו של נחש אז הו"ל לרמב"ם להביאם?

מסתבר שזה על בסיס המשנה אבות ה

משה זכה וזיכה, ירבעם חטא והחטיא

וצ"ע במשנה עצמה כנ"ל, וכן ברמב"ם מה מיוחד בענין של זכה וזיכה
אולי שייך לקרא דצדקת ה' עשה
 
 
ספר וסופר אמר:
נבשר אמר:
שאלה: למה משה רבינו הוא סמל לצדקות יותר מאברהם יצחק יעקב שבטים אהרן וכו' והרשימה רבה, וכן יש בגמ' על ד' שמתו בעטיו של נחש אז הו"ל לרמב"ם להביאם?

מסתבר שזה על בסיס המשנה אבות ה

משה זכה וזיכה, ירבעם חטא והחטיא

וצ"ע במשנה עצמה כנ"ל, וכן ברמב"ם מה מיוחד בענין של זכה וזיכה


בלי להדרש למהות הענינים אלא רק לפיצוח שפת הרמב"ם, צדיק בלשונות הרמב"ם מופיע בכו"כ דוכתי ביחס לעוה"ב, עי' לשון מפורשת בפי"ד מאיסו"ב, ואומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים והם ישראל, ולאידך גיסא נמצא שרשע הוא זה שאין לו חלק מעוה"ב, וירבעם הוא אחד מאלו. וכן זכייה כבר בלשון חז"ל שנויה ביחס לחלק עוה"ב, זוכה לחיי עוה"ב ועוד, וברמב"ם בפיהמ"ש סוף מכות על מתני' רצה הקב"ה לזכות את ישראל מפרש שהיינו לעוה"ב, וז"ל <במהד' קאפח> מיסודות האמונה בתורה שאם קיים האדם מצוה משלש עשרה ושש מאות מצות כראוי וכהוגן ולא שתף עמה מטרה ממטרות העולם הזה כלל, אלא עשאה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הרי הוא זוכה בה לחיי העולם הבא, לכן אמר ר' חנניה כי מחמת רבוי המצות אי אפשר שלא יעשה האדם אחת בכל ימי חייו בשלימות ויזכה להשארות הנפש באותו המעשה. וממה שמורה על היסוד הזה שאלת ר' חנניה בן תרדיון מה אני לחיי העולם הבא, וענהו העונה כלום בא לידך מעשה, כלומר האם נזדמן לך עשיית מצוה כראוי, ענה לו שנזדמנה לו מצות צדקה בתכלית השלמות האפשרית, וזכה בה לחיי העולם הבא. ופירוש הפסוק ה' חפץ לצדק את ישראל למען כן יגדיל תורה ויאדיר. עכ"ל. ומכאן יש ללמוד גם על לשון צדק/צדיק שכוונתה לענין עוה"ב.
עכ"פ משה שזכה וזיכה - לעוה"ב - הוא הצדיק, וירבעם לאידך גיסא הוא הרשע שאין לו חלק לעוה"ב.
 
 

הערשלה

משתמש ותיק
HaimL אמר:
וזכר לדבר איכא. משה אע"פ שאיננו עבדי עבדי אע"פ שאיננו משה
 
יהודה יעקבזון אמר:
האשכול הזה מתחבר היטב עם האשכול על נושא השאיפות.
 
כנסת - ישראל אמר:
פעם במחנה בני תורה שע"י ישיבת "עטרת ישראל"
הגיע מרן הרב שטיינמן ואמר שהפשט בדברי ברמב"ם הוא: שזה ודאי לא יעלה על הדעת להיות כל א' כמשה רבנו אלא כוונת הרמב"ם היא שכל א' יכול להגיע למיצוי כל כוחותיו כמו שמשה רבנו שהגיע למיצוי כל הכוחות

יצא לי היה לראות בספר עם שיחות מר' אלחנן וסרמן זצ"ל שמביא בהספד על החפץ חיים זצ"ל את הנושא המדובר וכותב שם שכל אחד יכול להיות עבד כמשה רבינו שנתן את כל כולו לה', אבל ברור שלא יכול להגיע להשגות רוחניות כמוהו.
הייתי ממשיל זאת לשני אנשים עשיר ועני שתרמו את כל רכושם לצדקה. מצד המעשה הם עשו אותו דבר, מצד התוצאה ברור שהעשיר נתן יותר והעני נתן פחות.
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשלה אמר:
HaimL אמר:
וזכר לדבר איכא. משה אע"פ שאיננו עבדי עבדי אע"פ שאיננו משה
 
יהודה יעקבזון אמר:
האשכול הזה מתחבר היטב עם האשכול על נושא השאיפות.
 
כנסת - ישראל אמר:
פעם במחנה בני תורה שע"י ישיבת "עטרת ישראל"
הגיע מרן הרב שטיינמן ואמר שהפשט בדברי ברמב"ם הוא: שזה ודאי לא יעלה על הדעת להיות כל א' כמשה רבנו אלא כוונת הרמב"ם היא שכל א' יכול להגיע למיצוי כל כוחותיו כמו שמשה רבנו שהגיע למיצוי כל הכוחות

יצא לי היה לראות בספר עם שיחות מר' אלחנן וסרמן זצ"ל שמביא בהספד על החפץ חיים זצ"ל את הנושא המדובר וכותב שם שכל אחד יכול להיות עבד כמשה רבינו שנתן את כל כולו לה', אבל ברור שלא יכול להגיע להשגות רוחניות כמוהו.
הייתי ממשיל זאת לשני אנשים עשיר ועני שתרמו את כל רכושם לצדקה. מצד המעשה הם עשו אותו דבר, מצד התוצאה ברור שהעשיר נתן יותר והעני נתן פחות.
מענין לענין באותו ענין, ידוע השאלה על התוצאה, אם יש בזה חשיבות כלפי שמיא, לעניין שכר דרגה ועוד
אולי כדאי לפתוח אשכול בענין, יש להגרמ"מ פרבשטין שליט"א מאמר בעניין, מי שיש לו שיעלהו לתועלת הציבור
 

HaimL

משתמש ותיק
בספר סיפורי חסידים של הגאון רש"י זווין זצ"ל מובא סיפור על חסידים בסטריא (= סטרי), כמדומני חסידי הרה"ק החוזה מלובלין זצ"ל, שפגעו בכבוד הגאון הקצות זצ"ל, והוא נידם, וכל זמן הנידוי לא קיבלם הרבי החוזה.
ולאחר זמן הנידוי, אמר להם שיש עבדי, צדיק הדור, ויש משה, שר התורה שבדור, והמליץ על זה את מאמר חז"ל, עבדי אע"פ שאיננו משה וכו' (זהו בעיבוד מאוד חופשי של הדברים). נדמה לי שהמתנגדים בכל זאת יראו את זה באופן טיפה שונה מהרבי
 

הערשלה

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
הערשלה אמר:
HaimL אמר:
וזכר לדבר איכא. משה אע"פ שאיננו עבדי עבדי אע"פ שאיננו משה
 
יהודה יעקבזון אמר:
האשכול הזה מתחבר היטב עם האשכול על נושא השאיפות.
 
כנסת - ישראל אמר:
פעם במחנה בני תורה שע"י ישיבת "עטרת ישראל"
הגיע מרן הרב שטיינמן ואמר שהפשט בדברי ברמב"ם הוא: שזה ודאי לא יעלה על הדעת להיות כל א' כמשה רבנו אלא כוונת הרמב"ם היא שכל א' יכול להגיע למיצוי כל כוחותיו כמו שמשה רבנו שהגיע למיצוי כל הכוחות

יצא לי היה לראות בספר עם שיחות מר' אלחנן וסרמן זצ"ל שמביא בהספד על החפץ חיים זצ"ל את הנושא המדובר וכותב שם שכל אחד יכול להיות עבד כמשה רבינו שנתן את כל כולו לה', אבל ברור שלא יכול להגיע להשגות רוחניות כמוהו.
הייתי ממשיל זאת לשני אנשים עשיר ועני שתרמו את כל רכושם לצדקה. מצד המעשה הם עשו אותו דבר, מצד התוצאה ברור שהעשיר נתן יותר והעני נתן פחות.
מענין לענין באותו ענין, ידוע השאלה על התוצאה, אם יש בזה חשיבות כלפי שמיא, לעניין שכר דרגה ועוד
אולי כדאי לפתוח אשכול בענין, יש להגרמ"מ פרבשטין שליט"א מאמר בעניין, מי שיש לו שיעלהו לתועלת הציבור

לדעתי עצם הדיון ע"כ יכול להוות מכשול בעבודת ה', כיוון שברור שיש הבדלים בחשיבויות שונות ובדרגות שונות כלפי שמיא.
אבל למאי נפקא מינה, הרי כל אחד מצווה לתת מעצמו כל מה שיכול. ובכל נקודת בחירה שאדם עומד בה, הרי שווה לכלל ישראל מבחינת התמודדות שלו בין אצל רשע ובין אצל צדיק (כמו שמסביר הרב דסלר זצ"ל באריכות בספרו). וכמו שאמרו חז"ל (סוכה נב.) צדיקים נדמה להם כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה.
הדיון עלול לגרום דווקא לחיזוק ההסתכלות שכל מה שאני עושה זה כדי להגיע ליעד מסוים או לדרגה רוחנית מסוימת. כך נלע"ד.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
אברך אמר:
מ אלישע אמר:
יש גדולי הדורות שהיו כמו משה רבינו.
אהרן הכהן, שמואל הנביא, שלמה המלך, ירמיהו הנביא, עזרא הסופר, הלל הזקן,
ובדורות אחרונים בצואת יסוד ושורש העבודה העיד על עצמו שהיה באמונה כמו משה רבינו, אלא ...
(ואיני יודע לעיין בזה )
מקורות בבקשה

לא קם כמותו
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
כנסת - ישראל אמר:
פעם במחנה בני תורה שע"י ישיבת "עטרת ישראל"
הגיע מרן הרב שטיינמן ואמר שהפשט בדברי ברמב"ם הוא: שזה ודאי לא יעלה על הדעת להיות כל א' כמשה רבנו אלא כוונת הרמב"ם היא שכל א' יכול להגיע למיצוי כל כוחותיו כמו שמשה רבנו שהגיע למיצוי כל הכוחות



אכן, רק יש להוסיף שכל מה שמוטל על האדם זה לבחור בטוב ועל כך יקבל שכרו וממילא כל אחד יכול בבחירתו לבחור בטוב כמו שמשה רבינו בחר זה בידינו ,ואם יעשה כן יהיה בדרגה שווה למשה לא בעולם הזה אבל כן בעולם הבא ,כי שם בעולם האמת המודד הוא רק מה שבידי אדם והיא הבחירה.
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
אליעזר ג אמר:
כי שם בעולם האמת המודד הוא רק מה שבידי אדם והיא הבחירה.
לא ברור שלא מתיחסים גם לתוצאות
בעולם האמת מודדים את האמת ומה לאמת ולמתנות שאדם קיבל , אם פלוני קיבל כלים יותר טובים , או תנאי סביבה יותר טובים וכדומה ,אין שם את מבחן התוצאה השקרי ,אם כי הבוחר בטוב כמעט תמיד יזכה לתוצאות ,אבל כפי ערך דורו.
 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
יש להיזהרשלא לבוא לידי כפירה
וז"ל הרמב"ם  פרק חלק

היסוד השביעי, נבואת משה רבינו עליו השלום. והוא שנאמין כי הוא אביהם של כל הנביאים אשר היו מלפניו ואשר קמו מאחריו – כולם הם תחתיו במעלה. והוא היה הנבחר מכל מין האדם, ​​​​​​​אשר השיג מידיעתו יתברך יותר מִמָּה שהשיג או ישיג שום אדם שנמצא או שֶׁיִּמָּצֵא. וכי הוא, עליו השלום, הגיע התעלוּתוֹ מן האנושוּת עד שהשיג המעלה הַמַּלְאֲכוּתִית ונכלל במעלת המלאכים. לא נשאר מסך שלא קרעוֹ. ולא מְנָעוֹ מוֹנֵעַ גופני, ולא נתערב לו שום חֶסְרוֹן בין רב למעט. ונתבטלו ממנו הכוחות הדמיוניים והחוּשיים בהשגותיו, וְנִבְהַל כוחו המתעורר והמשתוקק, ונשאר שכל בלבד. ועל העניָן הזה נאמר עליו שהוא מדבר עם השם יתברך בלא אֶמְצָעִיּוּת מן המלאכים.
רצוני היה לבאר כאן זה העניָן הנפלא, ולפתוח הנעול במקראות התורה, ולפרש טעם "פה אל פה" וכל הפסוק וזולתו מעניָנו – לולא שראיתי שאלה העניָנים דקים עד מאוד, ויצטרכו לִרְאָיוֹת רבות מאוד, להצעות רבות והקדמות ומשלים, ושנבאר בתחילה מציאות המלאכים, וְשִׁנּוּי מעלותיהם מן הבורא יתעלה, ושנבאר הנפש וכל כוחותיה. ויתרחב העיגול עד שנדבר בצורות שזכרו הנביאים שראוי לבורא ולמלאכים, ויכנס בזה "שיעור קומה" ועניָנו. ולא יספיק בעניָן זה לבדו, ואפילו יהיה מקֻצר בתכלית הקיצור – מאה דפים. ולפיכך אניח אותו למקומו: אם בספר "פירוש הדרשות" שֶׁיָּעַדְתִּי לְחַבְּרוֹ, או ב"ספר הנבואה" שאני מתעסק בו, או בספר שֶׁאֲחַבֵּר אותו בפירוש אֵלּוּ היסודות.

ולבסוף מוסיף הרמב"ם
וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם – הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע – הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.

 

וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות – הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט".
 

הערשלה

משתמש ותיק
אליעזר ג אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
אליעזר ג אמר:
כי שם בעולם האמת המודד הוא רק מה שבידי אדם והיא הבחירה.
לא ברור שלא מתיחסים גם לתוצאות
בעולם האמת מודדים את האמת ומה לאמת ולמתנות שאדם קיבל , אם פלוני קיבל כלים יותר טובים , או תנאי סביבה יותר טובים וכדומה ,אין שם את מבחן התוצאה השקרי ,אם כי הבוחר בטוב כמעט תמיד יזכה לתוצאות ,אבל כפי ערך דורו.
הוא הדבר שהבאתי למעלה מהספד הר"א וסרמן זצ"ל על מרן הח"ח זצ"ל שביאר כך את דברי הרמב"ם.

וברור הדבר שרק הבחירה היא עיקר העיקרים שבהם נמדד האדם, שהרי לא נתן הקב"ה את תורתו למלאכי מרום, כיון שאין להם את כח הבחירה מאחר והם קרובים אליו מבחינה רוחנית עד שאין להם בכלל אפשרות לבחור ברע כלל.
ובנקודת הבחירה כולם שקולים בשני האפשרויות העומדות לפניהם הן הצדיק והן הרשע, אלא שלצדיק בגלל רום מעלתו וקרבתו לה', מביא לו ה' יצה"ר גדול יותר , כדי שתישאר בידו הבחירה בין טוב לרע. לעומתו הרשע שרחוק מה' ועלולה להינטל ממנו כח הבחירה מרוב ריחוקו, לכן מביא ה' יצה"ר קטן כדי שתיאר גם לו כח הבחירה בין טוב לרע. זה בעצם ההסבר בגמ' סוכה שהבאתי לעיל.
וכיון דאתינן להכא כל נושא השכר או ההישג או התוצאות שיש שמנסים לדון ולהשוות, יסודו מטעות כיון שרק בעין שלנו יש כאילו השוואה בין יותר לפחות, אבל הקב"ה רוצה מכל אחד רק דבר אחד והיא: הבחירה בין טוב לרע בכל רגע ורגע.
 

הערשלה

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
יש להיזהרשלא לבוא לידי כפירה
וז"ל הרמב"ם  פרק חלק

היסוד השביעי, נבואת משה רבינו עליו השלום. והוא שנאמין כי הוא אביהם של כל הנביאים אשר היו מלפניו ואשר קמו מאחריו – כולם הם תחתיו במעלה. והוא היה הנבחר מכל מין האדם, אשר השיג מידיעתו יתברך יותר מִמָּה שהשיג או ישיג שום אדם שנמצא או שֶׁיִּמָּצֵא. וכי הוא, עליו השלום, הגיע התעלוּתוֹ מן האנושוּת עד שהשיג המעלה הַמַּלְאֲכוּתִית ונכלל במעלת המלאכים. לא נשאר מסך שלא קרעוֹ. ולא מְנָעוֹ מוֹנֵעַ גופני, ולא נתערב לו שום חֶסְרוֹן בין רב למעט. ונתבטלו ממנו הכוחות הדמיוניים והחוּשיים בהשגותיו, וְנִבְהַל כוחו המתעורר והמשתוקק, ונשאר שכל בלבד. ועל העניָן הזה נאמר עליו שהוא מדבר עם השם יתברך בלא אֶמְצָעִיּוּת מן המלאכים.
רצוני היה לבאר כאן זה העניָן הנפלא, ולפתוח הנעול במקראות התורה, ולפרש טעם "פה אל פה" וכל הפסוק וזולתו מעניָנו – לולא שראיתי שאלה העניָנים דקים עד מאוד, ויצטרכו לִרְאָיוֹת רבות מאוד, להצעות רבות והקדמות ומשלים, ושנבאר בתחילה מציאות המלאכים, וְשִׁנּוּי מעלותיהם מן הבורא יתעלה, ושנבאר הנפש וכל כוחותיה. ויתרחב העיגול עד שנדבר בצורות שזכרו הנביאים שראוי לבורא ולמלאכים, ויכנס בזה "שיעור קומה" ועניָנו. ולא יספיק בעניָן זה לבדו, ואפילו יהיה מקֻצר בתכלית הקיצור – מאה דפים. ולפיכך אניח אותו למקומו: אם בספר "פירוש הדרשות" שֶׁיָּעַדְתִּי לְחַבְּרוֹ, או ב"ספר הנבואה" שאני מתעסק בו, או בספר שֶׁאֲחַבֵּר אותו בפירוש אֵלּוּ היסודות.

ולבסוף מוסיף הרמב"ם
וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם – הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע – הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.

 

וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות – הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט".
הצג קובץ מצורף לא קם כמשה.pdf
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
יש להיזהרשלא לבוא לידי כפירה
וז"ל הרמב"ם  פרק חלק

היסוד השביעי, נבואת משה רבינו עליו השלום. והוא שנאמין כי הוא אביהם של כל הנביאים אשר היו מלפניו ואשר קמו מאחריו – כולם הם תחתיו במעלה. והוא היה הנבחר מכל מין האדם, אשר השיג מידיעתו יתברך יותר מִמָּה שהשיג או ישיג שום אדם שנמצא או שֶׁיִּמָּצֵא. וכי הוא, עליו השלום, הגיע התעלוּתוֹ מן האנושוּת עד שהשיג המעלה הַמַּלְאֲכוּתִית ונכלל במעלת המלאכים. לא נשאר מסך שלא קרעוֹ. ולא מְנָעוֹ מוֹנֵעַ גופני, ולא נתערב לו שום חֶסְרוֹן בין רב למעט. ונתבטלו ממנו הכוחות הדמיוניים והחוּשיים בהשגותיו, וְנִבְהַל כוחו המתעורר והמשתוקק, ונשאר שכל בלבד. ועל העניָן הזה נאמר עליו שהוא מדבר עם השם יתברך בלא אֶמְצָעִיּוּת מן המלאכים.
רצוני היה לבאר כאן זה העניָן הנפלא, ולפתוח הנעול במקראות התורה, ולפרש טעם "פה אל פה" וכל הפסוק וזולתו מעניָנו – לולא שראיתי שאלה העניָנים דקים עד מאוד, ויצטרכו לִרְאָיוֹת רבות מאוד, להצעות רבות והקדמות ומשלים, ושנבאר בתחילה מציאות המלאכים, וְשִׁנּוּי מעלותיהם מן הבורא יתעלה, ושנבאר הנפש וכל כוחותיה. ויתרחב העיגול עד שנדבר בצורות שזכרו הנביאים שראוי לבורא ולמלאכים, ויכנס בזה "שיעור קומה" ועניָנו. ולא יספיק בעניָן זה לבדו, ואפילו יהיה מקֻצר בתכלית הקיצור – מאה דפים. ולפיכך אניח אותו למקומו: אם בספר "פירוש הדרשות" שֶׁיָּעַדְתִּי לְחַבְּרוֹ, או ב"ספר הנבואה" שאני מתעסק בו, או בספר שֶׁאֲחַבֵּר אותו בפירוש אֵלּוּ היסודות.

ולבסוף מוסיף הרמב"ם
וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם – הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע – הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.

 

וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות – הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט".
העיקר הזה מדבר על נבואת משה רבינו לומר לנו שאין אפשרות לשום נביא לבוא ולחדש משהו מול משה ,ומה לו ולשכר בעולם הבא ? 
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אליעזר ג אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
אליעזר ג אמר:
כי שם בעולם האמת המודד הוא רק מה שבידי אדם והיא הבחירה.
לא ברור שלא מתיחסים גם לתוצאות
בעולם האמת מודדים את האמת ומה לאמת ולמתנות שאדם קיבל , אם פלוני קיבל כלים יותר טובים , או תנאי סביבה יותר טובים וכדומה ,אין שם את מבחן התוצאה השקרי ,אם כי הבוחר בטוב כמעט תמיד יזכה לתוצאות ,אבל כפי ערך דורו.
ברמב"ם אי' שהאדם זוכה בעוה"ב
לפי גודל מעשיו ורוב חכמתו
ולכאו' עניין הבחירה כלול במעשיו
וחכמתו מדובר על עניין אחר
ועל פניו עיקרו בתוצאה
[אף שיש מקום להתווכח]
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
אברך אמר:
מ אלישע אמר:
יש גדולי הדורות שהיו כמו משה רבינו.
אהרן הכהן, שמואל הנביא, שלמה המלך, ירמיהו הנביא, עזרא הסופר, הלל הזקן,
ובדורות אחרונים בצואת יסוד ושורש העבודה העיד על עצמו שהיה באמונה כמו משה רבינו, אלא ...
(ואיני יודע לעיין בזה )
מקורות בבקשה

לא קם כמותו

אהרן שקול כמשה (רש"י עה"ת)
שמואל הנביא שקול כמשה וכו (תהלים צט, במדבר, זח)
שלמה המלך רצה להיות כמו משה רבינו (ובמדרש מחלוקת אם במלכים קם כמו משה)
ירמיהו הנביא הרבהדברים כמו משה כמ"ש חז"ל במדרש (אולי ילקו"ש איכה)
עזרא הסופר - ראוי שתנתן התורה על ידו וכו
הלל הזקן שמונים תלמידים היו לו עשרים וכו'

(וען הקושי' לא קם, כתבתי שאיני יודע לעיין)
 
 

נבשר

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
אהרן שקול כמשה (רש"י עה"ת)
שמואל הנביא שקול כמשה וכו (תהלים צט, במדבר, זח)
שלמה המלך רצה להיות כמו משה רבינו (ובמדרש מחלוקת אם במלכים קם כמו משה)
ירמיהו הנביא הרבהדברים כמו משה כמ"ש חז"ל במדרש (אולי ילקו"ש איכה)
עזרא הסופר - ראוי שתנתן התורה על ידו וכו
הלל הזקן שמונים תלמידים היו לו עשרים וכו'

(וען הקושי' לא קם, כתבתי שאיני יודע לעיין)
מי נתלה במי.
 
חלק עליון תַחתִית