מקבץ ר"ת אלול - כל המוסיף מוסיפין לו

יהודי רציני

משתמש ותיק
ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך (מ"ב תקפ"א).




שמעתי אומרים כקונטרה לר"ת אב- אלול בא, ר"ת אחרים- אב באב אלול באלול.
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
בחיפוש פשוט בתורת אמת תמצא מאות תוצאות של ראשי או סופי תיבות אלול
החכמה היא למצוא ר''ת שעניינם ברור ומלמד משהו על אלול כעין מה שכ' הקדמונים
 

אלמוני

משתמש ותיק
הר"ת הללו מלמדים הרבה למבין (לא כולל אותי) שכן הם מובאים בקצש"ע בשם האריז"ל.
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
ידוע בשם גדולים שמה שכתוב שר"ת אלול "אני לדודי ודודי לי"
אין הכוונה לעוד לר"ת שהרי אלול גם ר"ת אני לפיצה והפיצה לי
אלא כל אחד צריך לדאוג שאלול שלו היה בצורה של אני לדודי ולי
 

פפפפ

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
בחיפוש פשוט בתורת אמת תמצא מאות תוצאות של ראשי או סופי תיבות אלול
החכמה היא למצוא ר''ת שעניינם ברור ומלמד משהו על אלול כעין מה שכ' הקדמונים
הכונה שהאלקים אנה לידו את חודש אלול ושמתי לך מקום בחודש הזה לנוס שמה אליו ית' כבראשונה, ראוי לכל בן תורה לנסות להבין מה שמביאים גם בשם הר"י ולא להתחמק בצל נשגבות הקבלה, וגם אם יש בזה דברים נסתרים מ"מ גם דברים פשוטים מוסריים, כמובן כשרואים שזה עמוק עדיף לא לתעכב
 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
פפפפ אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
בחיפוש פשוט בתורת אמת תמצא מאות תוצאות של ראשי או סופי תיבות אלול
החכמה היא למצוא ר''ת שעניינם ברור ומלמד משהו על אלול כעין מה שכ' הקדמונים
הכונה שהאלקים אנה לידו את חודש אלול ושמתי לך מקום בחודש הזה לנוס שמה אליו ית' כבראשונה, ראוי לכל בן תורה לנסות להבין מה שמביאים גם בשם הר"י ולא להתחמק בצל נשגבות הקבלה, וגם אם יש בזה דברים נסתרים מ"מ גם דברים פשוטים מוסריים, כמובן כשרואים שזה עמוק עדיף לא לתעכב

ברור שכך.
רק הדגשתי שהנושא הוא לא חיפוש טכני של ר''ת
אלא של ר''ת ומשמעותם!
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שמעתי מהרב אלימלך בידרמן שליט"א בשם אחד מגדולי החסידות: (שכחתי מי).
בסוף תפילת גשם בשמיני עצרת, שהוא סוף כל הימים הנוראים, אומרים:
"לברכה ולא לקללה, ועונים אמן, לחיים ולא למות, ועונים אמן, לשובע ולא לרזון, ועונים אמן.

לברכה ולא לקללה אמן - ר"ת אלול
לחיים ולא למות אמן - ר"ת אלול
לשובע ולא לרזון אמן - ר"ת אלול
עכ"ד.
וביארתי הדברים בס"ד (אולי בקצת תוספת נופך משלי) שלא יתעורר האדם  בסוף כל הימים הנראים לבא ולבקש עכשיו שהוא רוצה לברכה ולא לקללה אמן -לחיים ולא למות אמן לשובע ולא לרזון אמן - אלא צריך שיהיו ראשי התיבות כבר מאלול, היינו שאם מתחיל עבודת הימים הנוראים מאלול, אז לבסוף יכול לבקש דברים אלו.
(אף שכמובן גם מי שאיחר עד הרגע האחרון עדיין יכול 'לקפוץ על הרכבת' ויתקבל ברחמים וברצון, אבל אין זו הדרך הראויה).
 
 

נפתולי

משתמש ותיק
ספר ליקוטי מוהר"ן - מהדורא קמא סימן כא
וּשְׁלֵמוּת הַדַּעַת הוּא, כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה מִמַּקִּיפִים פְּנִימִיִּים, וְאָז נִצּוֹל מִכָּל צָרוֹת. לְמָשָׁל, כְּשֶׁאֶחָד מְצַפֶּה וְאוֹרֵב לַחֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ, אֲזַי צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת הַמַּלְבּוּשִׁים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב י"ד): "מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ", כִּי עַל - יְדֵי שֶׁמְּשַׁנִּין הַפָּנִים עַל - יְדֵי לְבוּשִׁין אֲחֵרִים, נִפְטָר מִמֶּנּוּ. וְכֵן בְּעִקַּר הָאָדָם, הַיְנוּ בְּהַשֵֹּכֶל, יֵשׁ בְּחִינוֹת לְבוּשִׁין, הַיְנוּ הַשֵֹּכֶל הַמַּקִּיף, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי, וְלַעֲשׂוֹת לוֹ מַקִּיפִין אֲחֵרִים, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים אֲחֵרִים, וְעַל - יְדֵי - זֶה נִצּוֹל מִכָּל אוֹרֵב וּמַסְטִין, כִּי 'מַלְבּוּשׁ' בְּגִימַטְרִיָּא 'חַשְׁמַ"ל', וּמֵהַחַשְׁמַ"ל בּוֹרְחִים כָּל הַמַּשְׁחִיתִים. וְזֶה (מִשְׁלֵי ל"א): "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן" עַל - יְדֵי הַלְּבוּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחַשְׁמַ"ל, שֶׁהוּא לְבוּשׁ עֹז וְהָדָר, לְבוּשׁ חָזָק וְנָאֶה, עַל - יְדֵי - זֶה "וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן", שֶׁאֵינוֹ יָרֵא מִמֶּנּוּ כְּלָל כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַזְּמַן לָזֶה הוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל. וְזֶה: לְ'בוּשָׁהּ וַ'תִּשְׂחַק לְ'יוֹם אַ'חֲרוֹן רָאשֵׁי - תֵּבוֹת 'אֱלוּל':
 

נפתולי

משתמש ותיק
ספר ליקוטי מוהר"ן - מהדורא קמא סימן קמא
וְהַזְּמַן הַמְּסֻגָּל לָזֶה הוּא חֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי אֱלוּל רָאשֵׁי - תֵּבוֹת אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב. הַיְנוּ שֶׁיָּמוּל ה' אֶת לְבָבוֹ וְאֶת לְבַב סְתָם וכו'
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
למדברי אידיש:
אקליינע
ליכטאלע
לייכטערט
ווייט
ובתרגום  - נר קטן מאיר למרחוק - ומורה על ענין פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם וכו', וכן ענין מעלת הקבלות הקטנות וכידוע בשם הגר"י סלנטר זצ"ל.

ועל אותו משקל גם באנגלית:
Even Little Undertakings Last
 

נפתולי

משתמש ותיק
ספר ליקוטי מוהר"ן - מהדורא בתרא סימן פז
וְיֵשׁ בָּזֶה סוֹד נִפְלָא. כִּי דַּע, שֶׁזֶּה הַסּוֹד מָסַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר עַבְדּוֹ, כְּשֶׁשְּׁלָחוֹ לְבַקֵּשׁ הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק בְּנוֹ, הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל, שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לְתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁעַל - יְדֵי - זֶה מוֹצְאִין הַזִּוּוּג. כִּי עַל - יְדֵי הַתִּקּוּן הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו, כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיְתָה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ, כִּי נָטְתָה מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל, וְעַל - יְדֵי - זֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא זִוּוּגוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם מוֹצְאָהּ, אֵינָהּ נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ כַּנַּ"ל. אֲבָל עַל - יְדֵי כַּוָּנַת אֱלוּל שֶׁהֵם הַתִּקּוּן לָזֶה, עַל - יְדֵי - זֶה חָזַר וְנַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל:
וְזֶה הַסּוֹד מְבֹאָר בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת אֱלִיעֶזֶר, כִּי אַבְרָהָם מָסַר לוֹ הַסּוֹד הַזֶּה. וְזֶה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר (בְּרֵאשִׁית כ"ד): "וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ", רְאֵה וְהַבֵּט נִפְלְאוֹת תּוֹרָתֵנוּ, כִּי רָאשֵׁי - תֵבוֹת פָּסוּק זֶה הֵם אוֹתִיּוֹת אֱלוּל, וּבָאֶמְצַע הֵם תֵּבוֹת: תֹאבֶה הָאִשָּׁה, כִּי עַל - יְדֵי בְּחִינַת אֱלוּל, הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל, עַל - יְדֵי - זֶה תֹאבֶה הָאִשָּׁה, כִּי עַל - יְדֵי - זֶה נַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁבְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת בְּעַצְמָן שֶׁדִּבֵּר אַבְרָהָם עִם אֱלִיעֶזֶר מֵעִנְיַן הַחֲשָׁשׁ, שֶׁמָּא לֹא תִּתְרַצֶּה לֵילֵךְ אַחֲרָיו, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר לוֹ: "וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ" בְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת עַצְמָן גִּלָּה לוֹ סוֹד הַתִּקּוּן לָזֶה, דְּהַיְנוּ סוֹד אֱלוּל, הַמְרֻמָּז בְּרָאשֵׁי - הַתֵּבוֹת, שֶׁהוּא הַתִּקּוּן לָזֶה, שֶׁעַל - יְדֵי - זֶה תֹאבֶה הָאִשָּׁה. וְעוֹד יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאִים מְאֹד:
 

כנסת - ישראל

משתמש רגיל
לישועתך קויתי השם אמר:
אני לדודי ודודי לי
באגרא דכלה (וארא ד"ה ולקחתי) ולקחתי אתכם לי לעם

בקיצור שו"ע קכ"כ "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, דאיש לרעו ומתנות לאביונים הם ר"ת אלולועוד אמרו "ומל ה' אלהיך לבבך ואת לבב זרעך" ר"ת אלול
וכן "לולא האמנתי", למפרע אלול.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
"אור המאיר" על הימים הנוראים-
הקדמונים זללה"ה (של"ה מס' ר"ה) נתנו סימן, אריה שאג, מי לא יירא (עמוס ג, ח) מלת ארי"ה נוטריקון אלו"ל, ראש השנה, יום כפור, הושענא רבה, לעורר לב הנרדמים תרדמת הזמן. מכאן. וראה עוד כאן.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
כנסת - ישראל אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
אני לדודי ודודי לי
באגרא דכלה (וארא ד"ה ולקחתי) ולקחתי אתכם לי לעם

בקיצור שו"ע קכ"כ "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, דאיש לרעו ומתנות לאביונים הם ר"ת אלול ועוד אמרו "ומל ה' אלהיך לבבך ואת לבב זרעך" ר"ת אלול
וכן "לולא האמנתי", למפרע אלול.
 

כדאי להשלים שבקיצור שו"ע שם (קכ"ח) מביא מהאר"י הק' "אנה לידו ושמתי לך" רומז לתשובה [וגם על השגגות].
עוד כתב בשם דורשי רשומות: "ומל וגו' את לבבך ואת לבב" רומז לתשובה.
"אני לדודי ודודי לי" רומז לתפילה.
"איש לרעהו ומתנות לאביונים" רומז לצדקה.
 

מאן דכר שמיה

משתמש רגיל
להוי' ויאמרו לאמר אשירה\ויאמרו לאמר אשירה להוי'
כמדומה לי שנתבאר (עכ"פ הוזכר) בליקוטי שיחות ח"ב שיחה לפר' ראה
 

ריש תורא

משתמש ותיק
השפ"א מביא מסביו החידושי הרי"מ רמז על שם חודש אלול ע"פ הפסוק הוא עשנו ולא אנחנו דיש קרי וכתיב לו אנחנו כו'. ועל ב' בחי' אלו נק' אלול. כי זה תלוי בזה. כפי ביטול האדם מתקרב אליו ית'. ודפח"ח
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לומד מכל אדם אמר:
בדרך הלצה אמרו בברסלב
אני לאומן ואשתי לחמותי...

וכי מר 'לומד מכל אדם' למעט ממנהלי הפורום שטרחו ומחקו בצדק את דברי ההלצה באשכול הזה?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
גבעת לוד אמר:

למי שחסום מכל סיבה שהיא הועתק כאן.

30 רמזים לחודש אלול.

א. א'נה ל'ידו ו'שמתי ל'ך [שמות כ"א י"ג], ר"ת אלול, כי חודש אלול מוכן לתשובה, והכל צריכים לשוב בתשובה בחודש הזה, אף מי שחטא שלא במתכוין [שער הפסוקים פרשת משפטים סי' כ"ג].

ב. א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י [שה"ש ו' ג'], ר"ת אלול. ר"ל כשישראל חוזרים בתשובה ומרבים במעשים טובים, ומשתדלים בלימוד התורה וקיום המצוות, אז הקב"ה פותח את ידו לקבלנו בתשובה, וכמאמר הכתוב [מלאכי ג' ז'] שובו אלי ואשובה אליכם, וכמ"ש רז"ל פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם, ובפרט בחודש זה המסוגל לרחמים, אבל עם זאת חובה עלינו שאנחנו נפתח קודם פתח כחודו של מחט ואח"כ הקב"ה יעזור לנו ויקרבנו אליו, מחזור אמרי פי במבוא לסליחות.

ג. אני' לדודי' ודודי' לי', ס"ת הם ד' יודי"ן, שהם מ' והיינו מ' ימי הסליחות מר"ח אלול ועד יוה"כ.

ד. ומל ה' אלהיך א'ת ל'בבך ו'את ל'בב זרעך [דברים ל' ו'], ר"ת אלול.

והגאון ר' חיים פלאג'י בספרו נפש חיים מע' א' אות ע"ו פי' בג' רמזים אלו איך באו לרמוז על התשובה, והוא עם מ"ש רז"ל על פסוק השיבנו ה' אליך ונשובה, דישראל אומרים כן והשי"ת אומר שובה אלי ואשובה אליכם [איכה ה' כ"א], וז"ש [שמות כ"א י"ג] והאלהים אנה לידו דר"ל ע"ד השיבנו ה' ושמתי לך מקום היינו כמ"ש במנחות דחתיר לגגיה דחי"ת ויעול בהאי ה"א אשר ינוס שמה ע"פ מ"ש במדרש רות דהבעלי תשובה דומים לליסטים שכבשם המלך בבית האסורים וסתרו הכותל וברחו, ואחד שראה החור פתוח ולא ברח, תפשוהו. וכנז' בפסוק אנה לידו ושמתי לך רומז לתשובה, שישיבנו ה' אליו. ומהפסוק השני אני לדודי ודודי לי מורה כמ"ש הקב"ה שובו אלי, דישראל ישובו ברישא, ויבא הפסוק השלישי ויכריע ביניהם ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך, דוי"ו מוסיף לרמוז דאי אית אתערותא לתתא, אית אתערותא דלעילא, כמ"ש אתם פתחו לי פתח כחודו של מחט.

ה. א'חד ל'חטאת ו'אחד ל'עולה [ויקרא ה' ז'], ר"ת אלול.

חומת אנך פרשת ויקרא אות ט"ז בשם רבנו אפרים ז"ל [וכ"כ בבית אל דף ח' ע"א אות ח'], וביאר שם דבעוד שהיה בית המקדש קיים כיון שהגיע אלול היה כל אחד מישראל חרד ושב מן העבירות שבידו שנאמר [עמוס ג' ו'] אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, ועכשיו שאין לנו קרבנות ראוי לכל ירא וחרד לשוב ולחדש מעשיו מר"ח אלול ואילך. ועוד פי' שם הגאון החיד"א דמוסר מעי'ר דחודש אלול מוכן הוא בין לשוב מחטאתו, בין לקנות קדושה ולעלות במעלות תוכיות שכליות, וזהו אחד לחטאת לתקן אשר חטא, ואחד לעולה עליו'ת מרווחים ציצי'ם ופרחי'ם כמעלות אח'ז בשערי קדושה ושערי תורה, להוסיף תוספת טובה, והבא ליטהר מסייעין אותו. ועוד רמז הגאון החיד"א בספרו ברכ"י סי' תקפ"א סק"ה לענין התרת נדרים בר"ח אלול והזהירות בנדר בכל חודש אלול. והגאון מהרח"פ בנפש חיים מע' א' אות ע"ו כתב דבא לרמוז דצריך לשוב בתשובה בין במה שחטא במעשה וע"ז מביא קרבן חטאת, ובין במה שחטא במחשבה וע"ז מביא עולה, דעולה באה על הרהור הלב. וברמזי אלול אות ל"ה כתב דעולה חטאת סוד ב' ימים דר"ה קשיא ורפיא.

ו. לא' יחל' דברו' ככל' [במדבר ל' ג'], ס"ת אלול. חומת אנך פרשת מטות סוף אות ב', ופירש דצריך לשוב באלול כמ"ש רז"ל, וס"ת היוצא מפיו יעשה, הוא אוה, דבשמירת הלשון יבא משיח, ויהיה שמו וכסאו שלם, שהוא אותיות או"ה, דהכל תלוי בלשון. והגאון מהרח"פ בנפש חיים מע' א' אות ע"ו פי' דבחודש זה יש להוסיף בלימוד התורה, וכמ"ש רז"ל אין תחלת דינו של אדם אלא על דברי תורה, והעיקר הוא שילמד תורה לשמה על מנת לקיים כמ"ש רש"י יומא דף עב, וזהו אומרו לא יחל דברו, שלא ידבר שיחת חולין אלא הכל בתורה, ובתנאי ככל היוצא מפיו יעשה, ר"ל כל דברי התורה היוצאים מפיו שיקיים אותם, דהיינו לומד תורה לשמה כאמור.

ז. ובא לציון גואל' ול'שבי [ישעיה נ"ט כ'], ב' אותיות אחרונות של גואל, וב' אותיות ראשונות של ולשבי, היינו אלול [רד"א בסדר ר"ה]. דידוע דגדולה תשובה שמקרבת את הגאולה. נפש חיים פלאג'י מע' א' אות ע"ו.

ח. אז ישיר משה את השירה הזאת ל'ה' ו'יאמרו ל'אמר א'שירה [שמות ט"ו א'], ר"ת אלול למפרע. מהר"י צמח בספר נגיד ומצוה, וכתב שם דאז יצאו מגלות כל הניצוצות. ובנפש חיים מע' א' אות ע"ו כתב דידוע אומרם כל האומר שירה בכונה נמחלים עוונותיו, וביותר בחודש הזה כי הוא זמן כפרה לכל.

ט. לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים [תהלים כ"ז י"ג], לולא אותיות אלול, קוה אל ה' [שם י"ד] באלול, חזק ויאמץ לבך בעשרת ימי תשובה [ארץ חיים תהלים שם והב"ד בנפש חיים מע' א' אות ע"ו]. וברמזי אלול אות סו רמז בזה עוד דנרמז בגימט' של ר"ת ל'ולא ה'אמנתי ל'ראות ב'טוב.

וכתב במחזור בית אל דף ח' ע"א: דע אחי אשר כנפשי, כי כל מי שמתקן מעשיו בחודש אלול בטוח לבו לא יירא ויזכה לראות בטוב ה' כמ"ש לולא האמנתי לראות, כי לולא אותיות אלול, כי ע"י אלול האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים. ועוד כתב שם דף ל"ח ע"א, כי עתה לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים, הכוונה היא כי כשהאדם עובר עבירה ואינו שב עליה כל השנה, עדיין אין בידו רק גוף העבירה, אבל מניעת התשובה לא נחשב לו עון אשר חטא, כי היחיד אינו יכול לעשות תשובה כי אם בימים אלו, ולא תיקן את עצמו, אזי צריך לעשות שני פעמים תשובה כי יש בידו ב' עונות, דהיינו גוף העוון ומה שלא עשה תשובה נחשב לו לעוון, וזהו שאמר כי לול'א שהם אותיות אלול, והתמהמנו, ר"ל אם אחרנו את עצמנו כל ימי הרצון מלעשות תשובה, אזי כי עתה שבנו זה פעמים. ע"כ.

י – טו. אלול, שיהיה לישראל א'רון ל'וחות ו'שברי ל'וחות. א'מת ל'יעקב ו'חסד ל'אברהם, ב' כסאות למשפט א'חד ל'ו ו'אחד ל'דוד, ונאבד זה החוב מן העשוי א'וי ל'רשע א'וי ל'שכנו, ויהיה האדם אהוב למטה ואהוב למעלה לעשות תשובה וכו', כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו [שמות י' א'], והיינו אפילו רשעים החסומים בפני התשובה, בימים אלה הזדמנות יש להם [מגלה עמוקות פרשת עקב, דף פ"ח ע"ד ונפש חיים מע' א' אות ע"ו, עש"ע ובבית אל דף ח' ע"א אות ח'].

טז. ראה אנכי נותן [דברים י"א כ"ו], ר"ת ר'אש א'לול ה'בט, א'שר נ'גד כ'ל י'שראל, נ'ושא ת'שובה נ'כונה. ולכך לא ימתין לשוב בתשובה עד יוה"כ אלא כבר בר"ח אלול ישוב בתשובה [סופי ענבים סי' לה ומועד לכל חי סי' י' אות ה'].

יז. "אלול" בגימטריא "בינה", דמשם באה התשובה ולבבו יבין ושב ורפא לו [עמודי שמים – מועד לכל חי סי' יא אות ט'].

יח. ארי"ה שאג מי לא יירא, נוטריקון א'לול, ר'אש השנה, י'ום הכפורים, ה'ושענא רבא. מי לא יירא מפחד ה' ומהדר גאונו, כי ניתן החודש כולו לתשובה, כי הלואי שבזה יוכל האדם לנקות עצמו וימצא עצמו נקי יום ראש השנה [בית אל דף ח' ע"א אות ו' בשם הקדמונים].

יט. ו'יתן א'ותם ל'רחמים ל'פני, ר"ת אלול שהוא מסוגל לתשובה לכל שוביהם [בית אל דף ח' ע"א אות ח'].

כ. א'הוב ל'מעלה ו'נחמד ל'מטה, ר"ת אלול [בית אל שם].

כא. ו'יאמרו ל'אמר א'שירה ל'ה', ר"ת אלול למפרע [בית אל שם].

כב. ו'יבא א'ברהם ל'ספוד ל'שרה, ר"ת אלול [בית אל שם]. ועוד כתב שם דף ח' סע"ב אות טו"ב בשם ספר חושב מחשבות דידוע מאמר הזהר שהנשמה נקראת אברהם והגוף נקרא שרה, ורמזו על זה ויבא אברהם לספוד לשרה ר"ת אלול, הכוונה דהנשמה הנקראת אברהם בוכה על הגוף שנקרא שרה על אשר חטא וישוב בתשובה בזכרו יום הדין.

כג. א'וכל ל'חמו ו'נותן ל'דל, ר"ת אלול, ומכאן להורות נתן לעשות צדקה כפי נדבת לבו בכל יום בחודש הזה כאשר תשיג ידו ובה ימצא כדי גאולתו [בית אל דף י' ע"א אות לא]. וע"ש שכתב אוכל מלחמו, וככל הנראה הוא ט"ס וצ"ל אוכל לחמו.

כד. הנסתרות ל'ה' א'להינו ו'הנגלות ל'נו, ר"ת אלול, שבזה החודש מכפר על הנסתרות שהם השגגות, והנגלות לנו ולבנינו הם לעשות תשובה עליהם כהוגן [שער המלך דף ט' ע"א והב"ד בבית אל דף י' ע"א אות לב].

כה – כו. א'וי ל'י ו'י ל'י, ר"ת אלול, וכן א'וי ל'ו ו'וי ל'נפשו, וביאור לזה כתב במחזור בית אל [דף י' ע"א אות לב] דכל אשר נגע יראת אלהים בלבו, בבוא אלול הניתן לישראל לשוב בו כמש"כ בזה"ק בשם מדרש הנעלם פרשת כי תצא, הבעל נפש אומר אוי לי ווי לי, ר"ל אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, ואשר לא שת לבו אומר אלול אלול למה, התשובה למה, אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו אלול, אוי לו ווי לנפשו.

כז. קמתי א'ני ל'פתוח ל'דודי ו'דודי חמק עבר, ר"ת אלול, דבחודש הזה השי"ת מצוי אצלינו ומצפה לשוב אליו בלב שלם ובנפש חפצה [בית אל דף ל"ח ע"א אות ד'].

כח. ו'אני א'תנהלה ל'איטי ל'רגל המלאכה [בראשית ל"ג י"ד], ר"ת אלול, דאם יתחיל בתשובה מר"ח אלול עד הושענא רבא הרמוז בתיבת לאט"י דהיינו ל' שלשים אלול, א' דר"ה דב' ימים כיומא אריכתא, ט' ימים שבין ר"ה ליוה"כ, יו"ד ימים מן יוה"כ עד הושע"ר. עד אשר אשוב אל אדוני, שע"י התשובה מתקרבת הגאולה, ואזי ועלו מושיעים בהר ציון וכו' [בית אל שם אות ו'].

כט. מזל חודש אלול הוא "בתולה", ופי' בזה במש"נ [ירמיה ל"א י"ב] "אז תשמח בתולה במחול", דבחודש אלול שמזלו בתולה תשמח במחול כשימחול עוונותיהם של ישראל [מחזור אמרי פי במבוא לסליחות בשם מהר"א מליזענסק זצ"ל].

ל. ו'ישאלו א'יש ל'רעהו ל'שלום [שמות י"ח ז'], ר"ת אלול, וישאלו בלשון שאלה ובקשה, שמבקש איש לרעהו לשלום והיינו באלול [ליקוטי מהרי"ח והב"ד במנהג ישראל תורה, ועי' לעיל ס‎יג. וע"ע ספר רמזי אלול שכתב ק"כ רמזים הקשורים לענין חודש אלול].
 
חלק עליון תַחתִית