ביו''ד סי' ד, מבואר דבגוי קי''ל דאוסר דבר שאינו שלו כי לא מכוין לצעורי אלא מתכוין לעבוד ע''ז, וכ''ש כאן דהוי שכור והוי כשלו, אלא אי נימא דהוי שכירות בטעות ואין כאן שכירות וממילא לא הוי שלו, על כל פנים גוי יכול לאסור דבר שאינו שלו בכה''ג כמבואר בטוש''ע והב''י שם.שייף עייל אמר:עכו"ם שהשכיר מיהודי מטאטא, וניקה איתו את הע"ז שלו (כמובן שהיהודי לא ידע מכך כשהוא השכיר לו את זה, אבל בדיעבד זה התגלה לו), האם המטאטא הזה נהפך למשמשי ע"ז ואסור בהנאה?
כיבוד וריבוץ לפני ע''ז אינו עבודה?משה נפתלי אמר:כלים שמייפים בהם הכמרים את האלילים מותרים בהנאה, לפי שאין הם לא משמשי ע"ז, שהרי אין עובדים בהם עבודה, ולא נויי ע"ז, שהרי אין הם עצמם עשויים לנוי.
כמעיין המתגבר אמר:א. כיבוד וריבוץ לפני ע''ז אינם עבודה?
ב. מנין דצריך כלי עבודה?
משה נפתלי אמר:כלים שמייפים בהם הכמרים את האלילים מותרים בהנאה, לפי שאין הם לא משמשי ע"ז, שהרי אין עובדים בהם עבודה, ולא נויי ע"ז, שהרי אין הם עצמם עשויים לנוי.
ראיה ניצחת!חימקו אמר:רש"י סוכה לא: ד"ה לולב של ע"ז וז"ל 'ששימשו בו לכבד לפניה הקרקע'.
ולא תיקשי מסנהדרין, דהתם איירי דאין מיתה אבל עבודה היא מדעובר עליה בלא תעשה, א''נ אע''ג דאינו עבודה משמש נינהו, ומהטוש''ע אין ראיה כי אינו רוכלא.משה נפתלי אמר:ראיה ניצחת!חימקו אמר:רש"י סוכה לא: ד"ה לולב של ע"ז וז"ל 'ששימשו בו לכבד לפניה הקרקע'.
היה לרש''י לומר כן כמו שכתב כן בפירושו השני.רימון אמר:אני מסכים אתך שבסנהדרין זה נחשב עבודה רק שאין מלקות מטעם שהוא לאו שבכללות.
אבל ייתכן שרש"י בסוכה מיירי בע"ז שעבודתה לכבד לפניה
כמעיין המתגבר אמר:מהטוש''ע אין ראיה.
כֵּלִים שֶׁאוֹחֵז בְּיָדוֹ וְהַמַּחְתָּה שֶׁמַּקְטִיר בָּהּ – מְשַׁמְּשֶׁיהָ הֵם וּצְרִיכִים בִּטּוּל.
וְהָנָךְ מַלְבּוּשֵׁי כּוֹמָרִים – נוֹי שֶׁלָּהֶם הוּא וְלֹא שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, וּמֻתָּרִין בְּלֹא בִּטּוּל. וְכֵן כְּלִי שֶׁקּוֹרִין 'קְלִיצֶא', אֵין מְשַׁמְּשִׁין בּוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל אוֹתָן כְּלֵי מַחְתָּה שֶׁמְּקַטְּרִין בּוֹ, אָסוּר מִשּׁוּם מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה וְצָרִיךְ בִּטּוּל, מִשּׁוּם שֶׁמְּקַטְּרִין בּוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה.
כמעיין המתגבר אמר:יש לדון אם משמשי ע''ז צריכים יחוד לכך או דנאסרים באופן עראי.
שמע מינה משמשין לשעה אסורין. שמע מינה.וְכִי מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִין מוּתָּרִין?!
ודילמא שאני התם דמיוחדות לכך ולשם כך נעשו.משה נפתלי אמר:כמעיין המתגבר אמר:יש לדון אם משמשי ע''ז צריכים יחוד לכך או דנאסרים באופן עראי.תא שמע! דעל אותה ששנינו בפרק רבי ישמעאל: בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים (אַבְנֵי גָזִית הַמְתֻקָּנִין בְּדֶרֶךְ מַהֲלַךְ הַמֶּלֶךְ, וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ עוֹבֵר מוֹשִׁיבִין שָׁם עֲבוֹדָה זָרָה וְהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ), הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִים (שֶׁאֵינָן מוּכָנוֹת לְמוֹשַׁב עֲבוֹדָה זָרָה כָּל שָׁעָה אֶלָּא לְאוֹתָהּ שָׁעָה), פרכינן בגמ':שמע מינה משמשין לשעה אסורין. שמע מינה.וְכִי מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִין מוּתָּרִין?!