מצאתי את כל אלו שהיום המציאות היא לא כך:
מסולקת דמים כל כד' חודש של יולדת
רואה כל ג"ח חודשים ראשונים של עיבור
צרעת באכילת בשר ודגים (מג"א קעג)
יולדת לח' התינוק לא יחיה
יולדת לט' או ז'
לא יהיה עקר בשהיית נקבים (עי' חזו"א אבה"ע יב ד)
הקזת דם שהיה רפואה
טריפות של בהמות שאינם חיים יב' חודש
הרמב"ם בפיהמ"ש (בכורות פ"ח מ"ב) כתב שהיוצא דופן בהכרח תמות האם ע"י זה, והביאו שמה התוס' יום טוב. אג"מ כ' שנשתנו הטבעיים בזה.
שו"ע סי' שלא - בזמן חכמי הגמ' אם לא היו רוחצים את הולד לפני המילה ולאחר המילה וביום שלישי למילה במים חמין היה מסוכן; לפיכך נזקקו לכתוב משפטו כשחל להיות בשבת; והאידנא לא נהגו ברחיצה כלל, ודינו לרחוץ בשבת, אם רצו, כדין רחיצת כל אדם - ובמ"ב אסבר טעמיה דנשתנו הטבעיים.
שו"ע שלו ג - שמ"ר שורפין הצמחים נפ"מ להטיל בשבת. בתפא"י (כלכלת שבת מלאכת הזורע) כתב, שהן עתה אומרים חכמי האגרונומיה שמי רגלים טובים מאד לזיבול הקרקע בהם (כשיטת היראים שאסר)
מג"א קעט ח - דנשתנו הטבעים גבי אכל מאכל ולא אכל מלח יהיה לו ריח הפה
האם יש עוד?
מסולקת דמים כל כד' חודש של יולדת
רואה כל ג"ח חודשים ראשונים של עיבור
צרעת באכילת בשר ודגים (מג"א קעג)
יולדת לח' התינוק לא יחיה
יולדת לט' או ז'
לא יהיה עקר בשהיית נקבים (עי' חזו"א אבה"ע יב ד)
הקזת דם שהיה רפואה
טריפות של בהמות שאינם חיים יב' חודש
הרמב"ם בפיהמ"ש (בכורות פ"ח מ"ב) כתב שהיוצא דופן בהכרח תמות האם ע"י זה, והביאו שמה התוס' יום טוב. אג"מ כ' שנשתנו הטבעיים בזה.
שו"ע סי' שלא - בזמן חכמי הגמ' אם לא היו רוחצים את הולד לפני המילה ולאחר המילה וביום שלישי למילה במים חמין היה מסוכן; לפיכך נזקקו לכתוב משפטו כשחל להיות בשבת; והאידנא לא נהגו ברחיצה כלל, ודינו לרחוץ בשבת, אם רצו, כדין רחיצת כל אדם - ובמ"ב אסבר טעמיה דנשתנו הטבעיים.
שו"ע שלו ג - שמ"ר שורפין הצמחים נפ"מ להטיל בשבת. בתפא"י (כלכלת שבת מלאכת הזורע) כתב, שהן עתה אומרים חכמי האגרונומיה שמי רגלים טובים מאד לזיבול הקרקע בהם (כשיטת היראים שאסר)
מג"א קעט ח - דנשתנו הטבעים גבי אכל מאכל ולא אכל מלח יהיה לו ריח הפה
האם יש עוד?