תיבת 'כביכול' בשימוש ככינוי להקב"ה דווקא? מתוך אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא

[איכא מאן דאמר]

רבינו @חייל של הרבי הזכירו כאן לעיל שנהוג בחב''ד לכנות להקב''ה בכינוי 'כביכול', ומעירים רבינו @HaimL שכינוי זה מקורו מהמשכילים, האם השיוך של הביטוי הנ''ל חב''ד נכון (חיפשתי באוצהח"י ב'ספריית חב''ד' ולא העליתי דבר ברור). 

לא שאני מוסמך לייצג את חב"ד בכל תחום (פשוט תעודת ההסמכה מתעכבת בדואר...),
אבל אני מעולם לא שמעתי שישתמשו במילה הזו ככינוי לה', אפילו לא בצחוק. מתאים בעיקר לדוברי אידיש, ואודה שההתוועדויות היחידות ששמעתי באידיש, זה רק של הרבי, ושם זה לא בשימוש באופן הנ"ל,
ואצל החסידים גם לא שמעתי כך. הישראלים אומרים "הקב"ה", והחוצניקים אומרים "דער איבערשטער"

זהו כינוי מקובל אצל דוברי האידיש

[איכא מאן דאמר]

רבינו @חייל של הרבי הזכירו כאן לעיל שנהוג בחב''ד לכנות להקב''ה בכינוי 'כביכול', ומעירים רבינו @HaimL שכינוי זה מקורו מהמשכילים, האם השיוך של הביטוי הנ''ל חב''ד נכון (חיפשתי באוצהח"י ב'ספריית חב''ד' ולא העליתי דבר ברור). 

לא שאני מוסמך לייצג את חב"ד בכל תחום (פשוט תעודת ההסמכה מתעכבת בדואר...),
אבל אני מעולם לא שמעתי שישתמשו במילה הזו ככינוי לה', אפילו לא בצחוק. מתאים בעיקר לדוברי אידיש, ואודה שההתוועדויות היחידות ששמעתי באידיש, זה רק של הרבי, ושם זה לא בשימוש באופן הנ"ל,
ואצל החסידים גם לא שמעתי כך. הישראלים אומרים "הקב"ה", והחוצניקים אומרים "דער איבערשטער"

כינוי זה מקובל גם בפי אדמו"רי חב"ד
אני מביא כאן קטע מליקוטי שיחות באידיש בו הרבי משתמש בכינוי זה

ליקוטי שיחות קדושים.jpg

[במבי]

וכותב רש"י

כביכול - אני שמעתי אם היה ציבור יכול להתכפר בשל יחיד הייתי רוצה. ואני אומר לפי שדבר קשה הוא לומר שהקב"ה קץ בישראל אומר כביכול כלומר על כרחינו יאמר כן כאילו (אי) אפשר לומר כן וכן כל כביכול שבהש"ס:



ו"כביכול" זה לא כינוי ולא שם ולא אזכרה אלא צורת ביטוי בעת שכתוב דבר שקשה להלמו והוא כמו "לכאורה" ואמנם מצאנו זאת רובו ככולו בכתובים לעניין ה' אך זה רק ביטוי בעת שכתוב לשון הגשמה ולא צורה מקודשת כלשהי של כינוי לה' !

אכן מדברי רש"י משמע שאין זה מיוחד דווקא כלפי מעלה
אך עדיין נשאר ייחודי דווקא כלפי דבר מקודש, שקשה לאומרו, כגון חביבות ישראל וכן לעניין כנפי החיות
(ואכתי צ"ע מדברי הרא"ש שהבאת)
אך גם אם נוותר על הנחה זו, ונאמר שזה משמש לכל דבר
עדיין שימושו הוא דבר שקשה לאמרו וכלשון רש"י שאמרת
ולא סתם "כאילו" כפי שמשתמשים בזה היום

הגמ' בסנהדרין צז. 
  
ת"ר (דברים לב, לו) כי ידין ה' עמו [וגו'] כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב אין בן דוד בא עד שירבו המסורות ד"א עד שיתמעטו התלמידים ד"א עד שתכלה פרוטה מן הכיס ד"א עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל

וכותב רש"י:

כביכול - כאלו יכולין לומר דבר זה כלפי מעלה

ועד כמה שראיתי שהביטוי כביכול הוא בעת שמופיע ביטויי הגשמה כלפי הבורא או ביטוי צמצום כלשהו בכחו (כביכול) או על דבר שאינו נכון (כגמ' לעיל)


אך כדרכה של שפה תתכן העברה גם לשימושים אחרים אף שאינו כך במקורו, ואין בזה שום פגם כי הביטוי כביכול הוא רק ביטוי ואינו קדוש ואין בו שום קדושה.
ומצאנו גם בדיוק הפוך שאת הדיין ואת החשובים מכנה התורה "אלוהים" ולא מצאנו כיום מי שמשתמש בשם זה כלפי בני אדם.

[למה זה תשאל לשמי]

רבינו @חייל של הרבי הזכירו כאן לעיל שנהוג בחב''ד לכנות להקב''ה בכינוי 'כביכול', ומעירים רבינו @HaimL שכינוי זה מקורו מהמשכילים, האם השיוך של הביטוי הנ''ל חב''ד נכון (חיפשתי באוצהח"י ב'ספריית חב''ד' ולא העליתי דבר ברור). 

לא שאני מוסמך לייצג את חב"ד בכל תחום (פשוט תעודת ההסמכה מתעכבת בדואר...),

אמנם 'חייל' אינו 'דובר צה''ל'... אבל עשיתי זאת כי חב''ד מתייחדת בכך שמשנתה סדורה לכל תלמידיה וחסידיה, דבר שלא בהכרח קיים בכל הקהילות. וזה מפליא. עוד מתייחדת חב''ד בספרות העניפה שלה בכל תחומי התורה, כך שלכל מילה כמעט של נשיאיה האדמו''רים זי''ע ישנם תיעודים. ולכן פניתי אליך. והנה לא טעיתי...

לגבי שיבושי הדואר, אמליץ לך להשתמש ב'דואר שליחים'...

[חייל של הרבי]

רבינו @חייל של הרבי הזכירו כאן לעיל שנהוג בחב''ד לכנות להקב''ה בכינוי 'כביכול', ומעירים רבינו @HaimL שכינוי זה מקורו מהמשכילים, האם השיוך של הביטוי הנ''ל חב''ד נכון (חיפשתי באוצהח"י ב'ספריית חב''ד' ולא העליתי דבר ברור). 

לא שאני מוסמך לייצג את חב"ד בכל תחום (פשוט תעודת ההסמכה מתעכבת בדואר...),
אבל אני מעולם לא שמעתי שישתמשו במילה הזו ככינוי לה', אפילו לא בצחוק. מתאים בעיקר לדוברי אידיש, ואודה שההתוועדויות היחידות ששמעתי באידיש, זה רק של הרבי, ושם זה לא בשימוש באופן הנ"ל,
ואצל החסידים גם לא שמעתי כך. הישראלים אומרים "הקב"ה", והחוצניקים אומרים "דער איבערשטער"

כינוי זה מקובל גם בפי אדמו"רי חב"ד
אני מביא כאן קטע מליקוטי שיחות באידיש בו הרבי משתמש בכינוי זהליקוטי שיחות קדושים.jpg

מעניין מאוד. אכן שיחה זו נמצאת תחת ידי בתרגום ללה"ק ובתרגום אינו כך.
אתה ראית אולי מקום נוסף שזה כך? פשוט כאן הרבי מצטט משהו שהבעש"ט אמר ליהודי שהחשיב עצמו מאוד והיה פרוש מכל ענייני העולם הזה והיה רחוק מדרכי הבעש"ט, ואולי זה קשור ואולי לא.
עכ"פ חידשת לי ואשמח לראות אם יש מקום נוסף שזהו כך כפשוטו.
 

[חייל של הרבי]

רבינו @חייל של הרבי הזכירו כאן לעיל שנהוג בחב''ד לכנות להקב''ה בכינוי 'כביכול', ומעירים רבינו @HaimL שכינוי זה מקורו מהמשכילים, האם השיוך של הביטוי הנ''ל חב''ד נכון (חיפשתי באוצהח"י ב'ספריית חב''ד' ולא העליתי דבר ברור). 

לא שאני מוסמך לייצג את חב"ד בכל תחום (פשוט תעודת ההסמכה מתעכבת בדואר...),
אבל אני מעולם לא שמעתי שישתמשו במילה הזו ככינוי לה', אפילו לא בצחוק. מתאים בעיקר לדוברי אידיש, ואודה שההתוועדויות היחידות ששמעתי באידיש, זה רק של הרבי, ושם זה לא בשימוש באופן הנ"ל,
ואצל החסידים גם לא שמעתי כך. הישראלים אומרים "הקב"ה", והחוצניקים אומרים "דער איבערשטער"

כינוי זה מקובל גם בפי אדמו"רי חב"ד
אני מביא כאן קטע מליקוטי שיחות באידיש בו הרבי משתמש בכינוי זהליקוטי שיחות קדושים.jpg

כעת ראיתי את אותו הסיפור כפי שהוא במאמר של הרבי ד"ה ובשנה החמישית, בלתי מוגה, ושם זה מובן שהרבי קצת מייחס הנהגה זו לקרוא כך להקב"ה דווקא לאנשים שהם כאותו פרוש, בפרט שבכל השיחות והמאמרים (אלא אם תראה לי אחרת) הרבי אומר רק "השית" או "הקב"ה" או "דער אויבערשטער" או "הוי'", ורק כאן בסיפור הזה על אותו פרוש והבעש"ט, רק כאן מופיע ביטוי כזה ובצורה הזו. הנה הציטוט עליו אני מדבר:
"ואז אמר הרבי הבעש"ט לגאון: רבי, למה אינכם נותנים להקב"ה את פרנסתו כו'. לשמע דיבורים אלו נשאר הגאון כמבולבל; איזה יהודי כפרי מדבר אודות ה"כביכול" שצריכים ליתן לו פרנסה וכיו"ב."

עכ"פ עשיתי חיפוש בגוגל ולא מצאתי עוד מקום שזה כך, אולי אתה תמצא ויתיישבו הספיקות

[איכא מאן דאמר]

רבינו @חייל של הרבי הזכירו כאן לעיל שנהוג בחב''ד לכנות להקב''ה בכינוי 'כביכול', ומעירים רבינו @HaimL שכינוי זה מקורו מהמשכילים, האם השיוך של הביטוי הנ''ל חב''ד נכון (חיפשתי באוצהח"י ב'ספריית חב''ד' ולא העליתי דבר ברור). 

לא שאני מוסמך לייצג את חב"ד בכל תחום (פשוט תעודת ההסמכה מתעכבת בדואר...),

אמנם 'חייל' אינו 'דובר צה''ל'... אבל עשיתי זאת כי חב''ד מתייחדת בכך שמשנתה סדורה לכל תלמידיה וחסידיה, דבר שלא בהכרח קיים בכל הקהילות. וזה מפליא. עוד מתייחדת חב''ד בספרות העניפה שלה בכל תחומי התורה, כך שלכל מילה כמעט של נשיאיה האדמו''רים זי''ע ישנם תיעודים. ולכן פניתי אליך. והנה לא טעיתי...

לגבי שיבושי הדואר, אמליץ לך להשתמש ב'דואר שליחים'...

מלבד זאת
אם הוא מכנה את עצמו בתואר @חייל של הרבי הרי שהוא צריך לשמש גם כדוברו
 

[איכא מאן דאמר]

כעת ראיתי את אותו הסיפור כפי שהוא במאמר של הרבי ד"ה ובשנה החמישית, בלתי מוגה, ושם זה מובן שהרבי קצת מייחס הנהגה זו לקרוא כך להקב"ה דווקא לאנשים שהם כאותו פרוש, בפרט שבכל השיחות והמאמרים (אלא אם תראה לי אחרת) הרבי אומר רק "השית" או "הקב"ה" או "דער אויבערשטער" או "הוי'", ורק כאן בסיפור הזה על אותו פרוש והבעש"ט, רק כאן מופיע ביטוי כזה ובצורה הזו. הנה הציטוט עליו אני מדבר:
"ואז אמר הרבי הבעש"ט לגאון: רבי, למה אינכם נותנים להקב"ה את פרנסתו כו'. לשמע דיבורים אלו נשאר הגאון כמבולבל; איזה יהודי כפרי מדבר אודות ה"כביכול" שצריכים ליתן לו פרנסה וכיו"ב."

עכ"פ עשיתי חיפוש בגוגל ולא מצאתי עוד מקום שזה כך, אולי אתה תמצא ויתיישבו הספיקות

זה רעיון מאוד מעניין מה שאתה אומר
סיפור זה מופיע גם במאמרי הריי"צ זיע"א וגם אם אותם כינויים

אך אם חיפוש פשוט באוצה"ח מצאתי עוד כמה קטעים והעתקתי חלקם

ספר השיחות תרצו.jpg

 

[חייל של הרבי]

כעת ראיתי את אותו הסיפור כפי שהוא במאמר של הרבי ד"ה ובשנה החמישית, בלתי מוגה, ושם זה מובן שהרבי קצת מייחס הנהגה זו לקרוא כך להקב"ה דווקא לאנשים שהם כאותו פרוש, בפרט שבכל השיחות והמאמרים (אלא אם תראה לי אחרת) הרבי אומר רק "השית" או "הקב"ה" או "דער אויבערשטער" או "הוי'", ורק כאן בסיפור הזה על אותו פרוש והבעש"ט, רק כאן מופיע ביטוי כזה ובצורה הזו. הנה הציטוט עליו אני מדבר:
"ואז אמר הרבי הבעש"ט לגאון: רבי, למה אינכם נותנים להקב"ה את פרנסתו כו'. לשמע דיבורים אלו נשאר הגאון כמבולבל; איזה יהודי כפרי מדבר אודות ה"כביכול" שצריכים ליתן לו פרנסה וכיו"ב."

עכ"פ עשיתי חיפוש בגוגל ולא מצאתי עוד מקום שזה כך, אולי אתה תמצא ויתיישבו הספיקות

זה רעיון מאוד מעניין מה שאתה אומר
סיפור זה מופיע גם במאמרי הריי"צ זיע"א וגם אם אותם כינויים

אך אם חיפוש פשוט באוצה"ח מצאתי עוד כמה קטעים והעתקתי חלקםספר השיחות תרצו.jpg

ישר כח עצום. בהחלט חידשת לי 
 

[אבר כיונה]

בדפוסי זוהר הישנים תיבה זו מופיעה לרוב כך : "כ"ב יכול" [!]

ובעבר היו כותבים בהרבה ספרים בר"ת כ"י והפענוח הוא 'כביכול'

[5555]

גם רש"י ביומא כותב מפורש שכביכול הוא כלפי מעלה

[למה זה תשאל לשמי]

גם רש"י ביומא כותב מפורש שכביכול הוא כלפי מעלה

כדאיתא בהודעה הראשונה באשכול.
 

[נבהל להשיב]

כביכול בד''כ נאמר במקום שאנו יראים לדבר בו כפשוטם של דברים ולאו דווקא כלפי הרבש''ע
חגיגה יג. כביכול שנתמעטה פמליא של מעלה
רש''י- כביכול - אף כלפי צבא שכינה הוזקקנו לומר כך כמו בבשר ודם שיכול לומר בו מיעוט

[שש אנוכי]

מפי הגר"א פילץ שמעתי פעם ביטוי 'כביכול אכשר דרא'
כלפי ריבוי תורה בזה"ז.

[פיילוט 0.4]

מפי הגר"א פילץ שמעתי פעם ביטוי 'כביכול אכשר דרא'
כלפי ריבוי תורה בזה"ז.

וצריך ליישב שהעניין הוא שע''י הכביכול אכשר דרא בריבוי תורה בזה''ז

[בן זכאי]

באגרות שמואל למהרש"א זצ"ל מופיעות כמה אגרות תוכחה ע"ז בעיקר לעורכי עיתונים

[למה זה תשאל לשמי]

מפי הגר"א פילץ שמעתי פעם ביטוי 'כביכול אכשר דרא'
כלפי ריבוי תורה בזה"ז.

בכל פעם שכתוב בגמ' 'אשר דרא' הוא בתמיהה, למשל ביבמות שהגמ' תמהה האם אכשר דרא שכולם מכוונים ביבום לשם־אישות.
 

[פיילוט 0.4]

מפי הגר"א פילץ שמעתי פעם ביטוי 'כביכול אכשר דרא'
כלפי ריבוי תורה בזה"ז.

בכל פעם שכתוב בגמ' 'אשר דרא' הוא בתמיהה, למשל ביבמות שהגמ' תמהה האם אכשר דרא שכולם מכוונים ביבום לשם־אישות.

עתה יש לך מקום להתגדר בו וללקוט את כל המקומות שהובאו בספרות החרדית ''אכשר דרא'' במובנו שכביכול הדור הוכשר לכך.

[לבי במערב]

דרך המליצות להפך המשמעות, ואין בזה שום תמיהה.
ובנו"ט להעיר, כי בתשובת רב שרירא גאון (בהוצ' מוה"ק: אה"ע סי' קסה - ח"א ע' רצה) מפרש (בא' האופנים) 'אכשר דרא' - שכן הוא אליבא דאמת.